Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ זוּלָתִי ה', שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב; דברים ה, ו).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל, לֹא יַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" (שמות כ, ג; דברים ה, ז).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (ויקרא יט, ד).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹבְדִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שמות כ, יט).

שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם" (שמות כ, ד; דברים ה, ח).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בִּדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּהּ לְהֵעָבֵד בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ, ד; שמות כג, כד; דברים ה, ח).

שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ" (ויקרא יח, כא).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת" (ויקרא יט, לא).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים" (ויקרא יט, לא).

שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים" (ויקרא יט, ד).

שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה" (דברים טז, כב).

שֶׁלֹּא לִתֵּן אֶבֶן מַשְׂכִּית, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, א).

שֶׁלֹּא לִטַּע אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ" (דברים טז, כא).

שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע בַּעֲבוֹדָה זָרָה לְעוֹבְדֶיהָ, וְלֹא מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג, יג).

שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג, יג); זוֹ אַזְהָרָה לַמַּדִּיחַ.

שֶׁלֹּא לְהָסִית אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֵסִית "וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת" (דברים יג, יב).

שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב הַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאבֶה לוֹ" (דברים יג, ט).

שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה לַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו" (דברים יג, ט).

שֶׁלֹּא לְהַצִּיל הַמֵּסִית אֶלָּא עוֹמֵד עַל דָּמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו" (דברים יג, ט).

שֶׁלֹּא יְלַמֵּד הַמּוּסָת זְכוּת עַל הַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַחְמֹל" (דברים יג, ט).

שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַמּוּסָת מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל הַמֵּסִית, אִם יָדַע לוֹ חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" (דברים יג, ט).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּצִפּוּיֵי נֶעֱבָד, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם" (דברים ז, כה).

שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִבָּנֶה עוֹד" (דברים יג, יז).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם" (דברים יג, יח).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּבְכָל מְשַׁמְּשֶׁיהָ וּבַתִּקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ וּבַיַּיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ" (דברים ז, כו).

שֶׁלֹּא לְהִתְנַבֵּא בִּשְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים יח, כ).

שֶׁלֹּא לְהִתְנַבֵּא בְּשֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו" (דברים יח, כ).

שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ לְמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא" (דברים יג, ד).

שֶׁלֹּא נִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא לִירֵא (נ"א נִירָא) מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ" (דברים יח, כב).

שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּמִנְהֲגוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" (ויקרא כ, כג).

שֶׁלֹּא לִקְסֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִמָּצֵא בְךָ . . . קוֹסֵם קְסָמִים" (דברים יח, י).

שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט, כו).

שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְנַחֲשׁוּ" (ויקרא יט, כו).

שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִמָּצֵא בְךָ . . . וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י).

שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחוֹבֵר חָבֵר" (דברים יח, יא).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בְּאוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשׁוֹאֵל אוֹב" (דברים יח, יא).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בְּיִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשׁוֹאֵל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי" (דברים יח, יא).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בַּחֲלוֹם מִן הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים" (דברים יח, יא).

שֶׁלֹּא תַעֲדֶה אִשָּׁה עֲדֵי אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (דברים כב, ה).

שֶׁלֹּא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדֵי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (דברים כב, ה), מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה מִנְהַג עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי עֲבוֹדָתָהּ.

שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בַּגּוּף כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם" (ויקרא יט, כח).

שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז כְּמוֹ שֶׁלּוֹבְשִׁין כּוּמָרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" (דברים כב, יא).

שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשׁ כְּכוּמָרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַקִּיפוּ, פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ראה ויקרא יט, כז).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית כָּל הַזָּקָן כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַשְׁחִית, אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט, כז).

שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִתְגּוֹדְדוּ" (דברים יד, א); וּגְדִידָה וּשְׂרִיטָה אַחַת הִיא.

שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד" (דברים יז, טז).

שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָתוּרוּ . . ." (במדבר טו, לט).

שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז, ב).

שלֹּא לְהַחֲיוֹת אָדָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְחַיֶה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ, טז).

שֶׁלֹּא לָחֹן עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תְחָנֵם" (דברים ז, ב).

שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" (שמות כג, לג).

שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם" (דברים ז, ג).

שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כג, ד).

שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע עֵשָׂו מִן הַקָּהָל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְתַעֵב אֲדוֹמִי" (דברים כג, ח).

שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי מִלָּבוֹא בַּקָּהָל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי" (דברים כג, ח).

שֶׁלֹּא לִקְרֹא שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב בַּתְּחִלָּה בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כִּשְׁאָר גּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם" (דברים כג, ז).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל, וְכֵן כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" (דברים כ, יט).

שֶׁלֹּא יִירְאוּ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְלֹא יִפְחֲדוּ מֵאוֹיְבֵיהֶם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם" (דברים ז, כא), "לֹא תִּירָאוּם" (דברים ג, כב).

שֶׁלֹּא יָסוּר מִלִּבֵּנוּ מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרַע שֶׁעָשָׂה לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה, יט).

שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז), וְנֶאֱמַר בְּעֹנֶשׁ "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת" (ויקרא כד, טז). .וְזֶה הַכְּלָל: .כָּל שֶׁעָנַשׁ עָלָיו הַכָּתוּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה—חוּץ מִמִּלָּה וּפֶסַח, שֶׁהֵן בְּכָרֵת וְהֵן מִצְווֹת עֲשֵׂה.

שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר" (ויקרא יט, יב).

שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע לַשָּׁוְא, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו; דברים ה, י).

שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב, לב).

שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת אֶת דְּבַר ה', שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ו, טז).

שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אוֹ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, אוֹ בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת; וְכֵן אֵין מוֹחֲקִין אֶת הַשֵּׁמוֹת הַמֻּקְדָּשִׁין, וְאֵין מְאַבְּדִין כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן" (דברים יב, ב), "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב, ד).

שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית שְׁמִירָה סָבִיב לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא יח, ל).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַהֵיכָל בְּכָל עֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַל יָבוֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא" (ויקרא כא, כג).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (ויקרא כא, יז).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם עוֹבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" (ויקרא כא, יח).

שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַלְּוִיִּים בַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְלֹא הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת הַלְּוִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ . . . גַם הֵם גַּם אַתֶּם" (במדבר יח, ג).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יוֹרֶה בַּתּוֹרָה שְׁתוּי יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ . . . בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא י, ט), וְנֶאֱמַר "וּלְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י, יא).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד הַזָּר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם" (במדבר יח, ד).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, ב).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְחַלְּלוּ" (ויקרא כא, ו).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה, ג); זֶה מַחֲנֵה שֶׁכִּנָּה.

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְדוֹרוֹת הַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה" (דברים כג, יא); זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה.

שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית" (שמות כ, כב).

שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי" (שמות כ, כג).

שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב בְּמִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה" (שמות ל, ט).

שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ—לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ" (שמות ל, לב).

שֶׁלֹּא לָסוּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה זָר, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ" (שמות ל, לב).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ" (ראה שמות ל, לז).

שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה, טו).

שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד" (שמות כח, כח; שמות לט, כא).

שֶׁלֹּא יִקָּרַע הַמְּעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ—לֹא יִקָּרֵעַ" (שמות כח, לב).

שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ" (דברים יב, יג).

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ . . . אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב" (ויקרא יז, ג) "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא הֱבִיאוֹ . . . וְנִכְרַת" (ויקרא יז, ד).

שֶׁלֹּא לְהַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב, כ); זֶה הוּא אִסּוּר הֶקְדֵּשׁוֹ.

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה'" (ויקרא כב, כב).

שֶׁלֹּא לִזְרֹק דַּם בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּבַעֲלֵי מוּמִין "לֹא תַקְרִיבוּ לַה'" (ויקרא כב, כד); וְזֶה הוּא אִסּוּר זְרִיקַת דָּמוֹ.

שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם" (ויקרא כב, כב).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם עוֹבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (דברים יז, א); זֶה הוּא מוּם עוֹבֵר.

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם מִיַּד הַגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב, כה).

שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בְּקָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ" (ויקרא כב, כא); כְּלוֹמַר, לֹא תִתֵּן בּוֹ מוּם.

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ" (ויקרא ב, יא).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב תָּפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ" (ויקרא ב, יג).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנָן וּמְחִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב" (דברים כג, יט).

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב, כח).

שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן" (ויקרא ה, יא).

שֶׁלֹּא לִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה" (ויקרא ה, יא).

שֶׁלֹּא יִתֵּן שֶׁמֶן בְּמִנְחַת סוֹטָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן" (במדבר ה, טו).

שֶׁלֹּא יִתֵּן עָלָיו לְבוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה" (במדבר ה, טו).

שֶׁלֹּא לְהָמִיר אֶת הַקָּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ" (ויקרא כז, י).

שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְכוֹר "לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אוֹתוֹ" (ויקרא כז, כו); כְּלוֹמַר, לֹא יַקְדִּישֶׁנּוּ לְקָרְבָּן אַחֵר.

שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר . . . לֹא תִפְדֶּה" (במדבר יח, יז).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִגָּאֵל" (ויקרא כז, לג).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר שְׂדֵה הַחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִמָּכֵר" (ויקרא כז, כח).

שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת שְׂדֵה הַחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִגָּאֵל" (ויקרא כז, כח).

שֶׁלֹּא יַבְדִּיל רֹאשׁ חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ" (ויקרא ה, ח).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בְּקָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ" (דברים טו, יט).

שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ" (דברים טו, יט).

שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי" (שמות לד, כה).

שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּלִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר" (שמות כג, יח).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (שמות יב, י).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מֵחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר" (דברים טז, ד); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּבְשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "לַבֹּקֶר" (שם) לְבֹקְרוֹ שֶׁל יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַשְּׁחִיטָה.

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ראה במדבר ט, יב).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַתּוֹדָה עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ראה ויקרא כב, ל); וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים, שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְאַחַר זְמַן אֲכִילָתָן.

שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם בְּפֶסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" (שמות יב, מו).

שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם בְּפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" (שמות יב, מו; וראה במדבר ט, יב).

שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח מִן הַחֲבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת" (שמות יב, מו).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם" (ויקרא ו, י).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל" (שמות יב, ט).

שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל בְּשַׂר הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מה).

שֶׁלֹּא יֹאכַל הֶעָרֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מח).

שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל בְּשַׂר הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מג); כְּלוֹמַר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּלְוָה לִבְנֵי נֵכָר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹתָם לֹא יֹאכַל בּוֹ.

שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם שֶׁנִּטְמָא קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו" (ויקרא ז, כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז, יט).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא . . . וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מֵעַמֶּיהָ" (ויקרא יט, ח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה; וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא" (ויקרא ז, יח); וְהוּא בְּכָרֵת.

שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר תְּרוּמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ" (ויקרא כב, י).

שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲפִלּוּ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ" (ויקרא כב, י).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים. .וְדָבָר זֶה לִמְּדוֹ הַכָּתוּב מִן הַפֶּסַח בִּגְזֵרָה שָׁוָה, וְאֵינוֹ בְּפֵרוּשׁ מִן הַתּוֹרָה; וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאִסּוּר עָרֵל בְּקָדָשִׁים מִגּוּפֵי תוֹרָה, וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ מִזַּרְעֲךָ . . . בַּקָּדָשִׁים לֹא יֹאכַל" (ראה ויקרא כא, יז; ויקרא כב, ד).

שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה קֹדֶשׁ, לֹא תְּרוּמוֹת וְלֹא חָזֶה וָשׁוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר" (ויקרא כב, יב).

שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" (ויקרא ו, טז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ" (ויקרא ו, כג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם בְּכַוָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה" (דברים יד, ג); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁבִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ" (דברים יב, יז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "תִירֹשְׁךָ" (דברים יב, יז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יב, יז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל . . . וּבְכוֹרוֹת" (דברים יב, יז).

שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל . . . בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (דברים יב, יז); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לֶאֱסֹר בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת חוּץ לָעֲזָרָה, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּאָכֵל חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ" (שם) אֶקְרָא בּוֹ.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל . . . נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר" (דברים יב, יז); כְּלוֹמַר, לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר. .וְזוֹ הִיא אַזְהָרָה שֶׁל כָּל מוֹעֵל, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִן הַקֳּדָשִׁים הָאֲסוּרִים לֵהָנוֹת מֵהֶם; וְאִם נֶהֱנֶה, מָעַל.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל . . . וְנִדְבוֹתֶיךָ" (דברים יב, יז); כְּלוֹמַר, לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל נִדְבוֹתֶיךָ עַד שֶׁיִּזָּרֵק דָּמָם.

שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר בְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט, לג).

שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן בִּכּוּרִים קֹדֶם הַנָּחָה בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל . . . וּתְרוּמַת יָדֶךָ" (דברים יב, יז); אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה וַאֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיִּפָּדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא" (דברים כו, יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" (דברים כו, יד).

שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דברים שֶׁאֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" (דברים כו, יד); וְכָל שֶׁהוּא חוּץ לְצָרְכֵי הַגּוּף הַחַי, "נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" אֶקְרָא בּוֹ.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַטֶּבֶל; וְהַטֶּבֶל הוּא הַדָּבָר שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ הַחַיָּב בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה': שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לה'" (ויקרא כב, טו); כְּלוֹמַר, דברים שֶׁהֵם עֲתִידִין לְהָרִים אוֹתָם לַה', לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם חוֹל וְיֹאכְלוּ אוֹתָם בְּטִבְלָם.

שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מוֹצִיאִין עַל הַסֵּדֶר: בִּכּוּרִים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; שֶׁנֶּאֱמַר "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב, כח), כְּלוֹמַר לֹא תְאַחֵר דָּבָר הָרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ.

שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת שֶׁנָּדַר וְשֶׁנָּדַב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג, כב).

שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָחֹג בְּלֹא קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג, טו).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל דברים שֶׁאָסַר אָדָם עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן זוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ" (ויקרא כא, ז).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן חֲלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ" (ויקרא כא, ז).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן גְּרוּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ" (ויקרא כא, ז).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח" (ויקרא כא, יד).

שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁמְּחַלְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, טו); הֲרֵי הוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְחַלֵּל כְּשֵׁרָה.

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ פְּרוּעַ רֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ" (ויקרא י, ו).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעַ בְּגָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ" (ויקרא י, ו).

שֶׁלֹּא יֵצֵא כֹּהֵן מִן הָעֲזָרָה בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" (ויקרא י, ז).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט לִשְׁאָר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, א).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל וַאֲפִלּוּ לִקְרוֹבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא" (ויקרא כא, יא).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל עִם מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבוֹא" (ויקרא כא, יא); כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהוּא חַיָּב בְּבַל יָבוֹא וְחַיָּב בְּבַל יִטַּמֵּא.

שֶׁלֹּא יִקַּח כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ" (דברים יח, ב).

שֶׁלֹּא יִקַּח כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם . . . חֵלֶק וְנַחֲלָה" (דברים יח, א).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים יד, א).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ אֶת זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה" (ויקרא יא, ד; דברים יד, ז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשֶׁקֶּץ יִהְיוּ לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא יא, יא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ" (ויקרא יא, יג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם" (דברים יד, יט).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא יא, מא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל רֶמֶשׂ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" (ויקרא יא, מד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל תּוֹלַעַת הַפֵּרוֹת כְּשֶׁתֵּצֵא לָאֲוִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם" (ויקרא יא, מב).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ" (ויקרא יא, מג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה" (דברים יד, כא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות כב, ל).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" (דברים יב, כג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה" (בראשית לב, לג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא ג, יז; ויקרא ז, כו).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ז, כג).

שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" פַּעַם שְׁנִיָּה (שמות לד, כו); כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל וְאֶחָד לְאִסּוּר אֲכִילָה.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ" (שמות כא, כח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פַּת תְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֶחֶם . . . לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא כג, יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִן הֶחָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָלִי . . . לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא כג, יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא כג, יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁלוֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא יט, כג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם" (דברים כב, ט); זֶה הוּא אִסּוּר אֲכִילָה.

שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יֵין נֶסֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם" (דברים לב, לח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת דֶּרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּנֵנוּ זֶה . . . זוֹלֵל וְסוֹבֵא" (דברים כא, כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַצּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה" (ויקרא כג, כט).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" (שמות יג, ג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות יב, כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ אַחַר חֲצוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" (דברים טז, ג).

שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ" (שמות יג, ז).

שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב, יט).

שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, וְלֹא דָּבָר שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ יַיִן וְטַעְמוֹ כְּטַעַם יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל מִשְׂרַת עֲנָבִים" (במדבר ו, ג); וַאֲפִלּוּ הֶחֱמִיץ הַיַּיִן אוֹ דָּבָר שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ הַיַּיִן, הֲרֵי זֶה אָסוּר עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה" (שָׁם).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עֲנָבִים לַחִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲנָבִים לַחִים . . . לֹא יֹאכֵל" (במדבר ו, ג).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עֲנָבִים יְבֵשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל" (במדבר ו, ג).

שֶׁלֹּא יֹאכַל חַרְצַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵחַרְצַנִּים . . . לֹא יֹאכֵל" (במדבר ו, ד).

שֶׁלֹּא יֹאכַל זוּגִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל" (במדבר ו, ד).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא הַנָּזִיר לְמֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ . . . לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמוֹתָם" (במדבר ו, ז).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּאֹהֶל הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבוֹא" (במדבר ו, ו).

שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ" (במדבר ו, ה).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר כָּל הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" (ויקרא כג, כב).

שֶׁלֹּא לִלְקֹט הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹפְלוֹת בִּשְׁעַת קְצִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט" (ויקרא יט, ט; ויקרא כג, כב).

שֶׁלֹּא לִבְצֹר עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" (ויקרא יט, י).

שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט" (ויקרא יט, י).

שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד, יט); וְכֵן לְכָל הָאִילָנוֹת יֵשׁ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ" (דברים כד, כ).

שֶלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט, יט).

שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ תְּבוּאָה אוֹ יָרָק בַּכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם" (דברים כב, ט).

שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם" (ויקרא יט, יט).

שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְּהֵמָה כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י).

שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה בְּדָבָר שֶׁאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ וְנֶהֱנֵית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (דברים כה, ד).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֲדָמָה בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁדְךָ לֹא תִזְרָע" (ויקרא כה, ד).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אִילָן בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (ויקרא כה, ד).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי שְׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹצְרִין בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר" (ויקרא כה, ה).

שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת עִנְבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר" (ויקרא כה, ה).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בִּשְׁנַת יוֹבֵל בֵּין אֲדָמָה בֵּין אִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֹא תִזְרָעוּ" (ויקרא כה, יא).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי יוֹבֵל כִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ" (ויקרא כה, יא).

שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת יוֹבֵל כַּאֲסִיפַת שְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ" (ויקרא כה, יא).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְמִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת" (ויקרא כה, כג).

שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי הַלְּוִיִּים וּשְׂדוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר" (ויקרא כה, לד); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה.

שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְּוִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי" (דברים יב, יט), אֶלָּא נוֹתְנִין לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּמְשַׂמְּחִים אוֹתָם בָּהֶן בְּכָל רֶגֶל וָרֶגֶל.

שֶׁלֹּא יִתְבַּע הַלְוָאָה שֶׁעָבְרָה עָלֶיהָ שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו" (דברים טו, ב).

שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּהַלְווֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר" (דברים טו, ט). .זֶה הַכְּלָל—כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר אוֹ פֶּן אוֹ אַל, אֵינוֹ אֶלָּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.

שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּהַחֲיוֹת לֶעָנִי וּמִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (דברים טו, ז); נִמְצָא הַנּוֹתֵן צְדָקָה עוֹשֶׂה מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה יָתֵר עַל שֶׁבִּטֵּל עֲשֵׂה עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה.

שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם" (דברים טו, יג).

שֶׁלֹּא יִתְבַּע הֶעָנִי בְּחוֹבוֹ כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא עָנִי, וְלֹא יָצֵר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב, כד).

שֶׁלֹּא לְהַלְווֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה, לז).

שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג, כ); כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַלּוֹוֶה שֶׁלֹּא יְנַשֵּׁךְ לַמַּלְוֶה.

שֶׁלֹּא לְהָשִׁית יָד בֵּין לוֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית, וְלֹא לִהְיוֹת עָרֵב, וְלֹא עֵד, וְלֹא לִכְתֹּב שְׁטָר בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב, כד).

שֶׁלֹּא לְאַחֵר פְּעֻלַּת שָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ" (ויקרא יט, יג).

שֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבוֹטוֹ" (דברים כד, י).

שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ הָעֲבוֹט מִבְּעָלָיו הֶעָנִי בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבוֹטוֹ" (דברים כד, יב); כְּלוֹמַר, לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ עִמְּךָ, אֶלָּא תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ בַּלַּיְלָה, הוֹאִיל וְהוּא צָרִיךְ לוֹ בַּלַּיְלָה.

שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן הָאַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (דברים כד, יז).

שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב" (דברים כד, ו).

שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ,יג; דברים ה, טז); זֶה גּוֹנֵב נֶפֶשׁ.

שֶׁלֹּא לִגְנֹב מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט, יא); זוֹ הִיא גְּנֵבַת מָמוֹן.

שלא לגזול, שנאמר "לא תגזול" (ויקרא יט,יג).

שלא להסיג גבול, שנאמר "לא תסיג גבול ריעך" (דברים יט,יד).

שלא לעשוק, שנאמר "לא תעשוק את ריעך" (ויקרא יט,יג).

שלא לכחש בממון חברו, שנאמר "לא תכחשו" (ויקרא יט,יא).

שלא לישבע על כפירת ממון חברו, שנאמר "לא תשקרו" (ויקרא יט,יא); כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחברך בידך.

שלא יונה במקח וממכר, שנאמר "אל תונו, איש את אחיו" (ויקרא כה,יד).

שלא יונה בדברים, שנאמר "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה,יז); זו אונאת דברים.

שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וגר לא תונה" (שמות כב,כ).

שלא להונות את הגר במקח וממכר, שנאמר "ולא תלחצנו" (שמות כב,כ).

שלא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו שבחוצה לארץ, שנאמר "לא תסגיר עבד, אל אדוניו" (דברים כג,טז).

שלא להונות עבד זה, שנאמר "עימך יישב בקרבך . . . בטוב לו; לא, תוננו" (דברים כג,יז).

שלא לענות יתום ואלמנה, שנאמר "כל אלמנה ויתום, לא תענון" (שמות כב,כא).

שלא לעבוד בעבד עברי כעבודת עבד, שנאמר "לא תעבוד בו, עבודת עבד" (ויקרא כה,לט).

שלא למכור אותו ממכרת עבד, שנאמר "לא יימכרו, ממכרת עבד" (ויקרא כה,מב).

שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "לא תרדה בו, בפרך" (ויקרא כה,מג; ויקרא כה,מו).

שלא להניח הגוי לעבוד בעבד עברי הנמכר לו בפרך, שנאמר "לא ירדנו בפרך, לעיניך" (ויקרא כה,נג).

שלא למכור אמה עברייה לאחר, שנאמר "לא ימשול למוכרה, בבגדו בה" (שמות כא,ח).

שלא למנוע מאמה עברייה היעודה שאר כסות ועונה, שנאמר "שארה כסותה ועונתה, לא יגרע" (שמות כא,י); והוא הדין לשאר הנשים.

שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "ומכור לא תמכרנה" (דברים כא,יד).

שלא לכבוש אשת יפת תואר שפחה, שנאמר "לא תתעמר בה" (דברים כא,יד).

שלא לחמוד, שנאמר "לא תחמוד, אשת ריעך" (שמות כ,יג; דברים ה,יז).

שלא להתאוות, שנאמר "לא תתאווה בית ריעך" (דברים ה,יז).

שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה מן המחובר שהוא עושה בו, שנאמר "וחרמש לא תניף" (דברים כג,כו).

שלא ייקח השכיר יתר על אכילתו, שנאמר "ואכלת ענבים כנפשך שובעך" (דברים כג,כה).

שלא יתעלם מן האבידה, שנאמר "לא תוכל, להתעלם" (דברים כב,ג).

שלא להניח הבהמה רובצת תחת משאה בדרך, שנאמר "לא תראה חמור אחיך" (ראה דברים כב,ד).

שלא לעשות עוול במידה, שנאמר "לא תעשו עוול, במשפט, במידה" (ויקרא יט,לה); מפי השמועה למדו שהכתוב מזהיר לא תעשו עוול במשפט המידה.

שלא להיות אצלנו איפה ואיפה אבן ואבן, שנאמר "לא יהיה לך בביתך, איפה ואיפה" (דברים כה,יד).

שלא לעוול המשפט, שנאמר "לא תעשו עוול במשפט" (ויקרא יט,טו).

שלא ליקח שוחד, שנאמר "ושוחד, לא תיקח" (שמות כג,ח).

שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "ולא תהדר פני גדול" (ויקרא יט,טו).

שלא יירא הדיין בדין מאדם רע, שנאמר "לא תגורו מפני איש" (דברים א,יז).

שלא לרחם על עני בדין, שנאמר "ודל, לא תהדר בריבו" (שמות כג,ג).

שלא להטות משפט אדם חוטא, שנאמר "לא תטה משפט אביונך" (שמות כג,ו); למדו מפי השמועה, שזה אביון במצוות.

שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "לא תחוס, עינך" (דברים יט,כא).

שלא להטות משפט גרים ויתומים, שנאמר "לא תטה, משפט גר יתום" (דברים כד,יז).

שלא לשמוע מאחד מבעלי דינין ואין חברו עימו, שנאמר "לא תישא, שמע שוא" (שמות כג,א).

שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות, אם היו המחייבין יתר על המזכין אחד, שנאמר "לא תהיה אחרי רבים, לרעות" (שמות כג,ב).

שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "לא תענה על ריב, לנטות" (שמות כג,ב).

שלא למנות בדיינין אדם שאינו חכם בדברי תורה, אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות, שנאמר "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א,יז).

שלא להעיד בשקר, שנאמר "לא תענה בריעך עד שקר" (שמות כ,יב).

שלא יעיד בעל עבירה, שנאמר "אל תשת ידך עם רשע, להיות עד חמס" (שמות כג,א).

שלא יעיד קרוב, שנאמר "לא יומתו אבות על בנים" (דברים כד,טז); מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.

שלא לכרות הדין על פי עד אחד, שנאמר "לא יקום עד אחד באיש" (דברים יט,טו).

שלא להרוג נקי, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ,יב; דברים ה,טז).

שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "ונקי וצדיק אל תהרוג" (שמות כג,ז).

שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר "ועד אחד, לא יענה בנפש" (במדבר לה,ל).

שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין, שנאמר "ולא ימות הרוצח, עד עומדו לפני העדה" (במדבר לה,יב).

שלא לחוס על הרודף, אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו או יגלה ערוותו, שנאמר "וקצותה, את כפה: .לא תחוס, עינך" (דברים כה,יב).

שלא לענוש האנוס, שנאמר "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב,כו).

שלא ליקח כופר מן הרוצח, שנאמר "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" (במדבר לה,לא).

שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "ולא תקחו כופר, לנוס אל עיר מקלטו" (במדבר לה,לב).

שלא לעמוד על הדם, שנאמר "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט,טז).

שלא להניח מכשול, שנאמר "ולא תשים דמים בביתך" (דברים כב,ח).

שלא להכשיל תם בדרך, שנאמר "ולפני עיוור, לא תיתן מכשול" (ויקרא יט,יד).

שלא להוסיף במלקות המחוייב מלקות, שנאמר "לא יוסיף: .פן יוסיף" (דברים כה,ג).

שלא לרגל, שנאמר "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא יט,טז).

שלא לשנוא בלב, שנאמר "לא תשנא את אחיך, בלבבך" (ויקרא יט,יז).

שלא להלבין פני אדם מישראל, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט,יז).

שלא לנקום, שנאמר "לא תיקום" (ויקרא יט,יח).

שלא לנטור, שנאמר "לא תיטור" (ויקרא יט,יח).

שלא ליקח אם על הבנים, שנאמר "לא תיקח האם, על הבנים" (דברים כב,ו).

שלא לגלח שיער הנתק, שנאמר "ואת הנתק, לא יגלח" (ויקרא יג,לג).

שלא לתלוש סימני צרעת, שנאמר "הישמר בנגע הצרעת" (דברים כד,ח).

שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר "אשר לא ייעבד בו, ולא ייזרע" (דברים כא,ד).

שלא להחיות מכשף, שנאמר "מכשפה, לא תחייה" (שמות כב,יז).

שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבים כל שנתו, כגון צבא ושמירת החומה וכיוצא בהן, שנאמר "לא ייצא בצבא, ולא יעבור עליו לכל דבר" (דברים כד,ה).

שלא להמרות על פי בית דין, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר" (ראה דברים יז,יא).

שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם—אותו תשמרו, לעשות: .לא תוסף עליו" (דברים יג,א).

שלא לגרוע מכל מצוות התורה, שנאמר "ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א).

שלא לקלל הדיין, שנאמר "אלהים, לא תקלל" (שמות כב,כז).

שלא לקלל הנשיא, והוא המלך או ראש ישיבת ארץ ישראל, שנאמר "ונשיא בעמך, לא תאור" (שמות כב,כז).

שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר "לא תקלל חירש" (ויקרא יט,יד).

שלא לקלל אב ואם, שנאמר "ומקלל אביו ואימו, מות יומת" (שמות כא,יז).

שלא להכות אב ואם, שנאמר "ומכה אביו ואימו, מות יומת" (שמות כא,טו).

שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ,ט; דברים ה,יג).

שלא להלך חוץ לתחום מדינה כהולכי דרכים בשבת, שנאמר "אל ייצא איש ממקומו" (שמות טז,כט).

שלא לענוש בשבת, שנאמר "לא תבערו אש, בכול מושבותיכם" (שמות לה,ג).

שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח, שנאמר "כל מלאכה, לא ייעשה בהם" (שמות יב,טז).

שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח, שנאמר "כל מלאכה, לא ייעשה בהם" (שמות יב,טז).

שלא לעשות מלאכה בחג השבועות, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,כא; במדבר כח,כו).

שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,כה; במדבר כט,א).

שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו "כל מלאכה, לא תעשו" (ויקרא טז,כט; ויקרא כג,כח; ויקרא כג,לא; במדבר כט,ז).

שלא לעשות מלאכה בראשון של חג, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,לה; ויקרא כג,לו; במדבר כט,יב).

שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,לו; במדבר כט,לה).

שלא לגלות ערוות אם, שנאמר "אימך היא, לא תגלה ערוותה" (ויקרא יח,ז).

שלא לגלות ערוות אחות, שנאמר "ערוות אחותך . . . לא תגלה" (ויקרא יח,ט).

שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר "ערוות אשת אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,ח).

שלא לגלות ערוות אחות מן האב ומן האם, שנאמר "ערוות בת אשת אביך מולדת אביך, אחותך היא—לא תגלה, ערוותה" (ויקרא יח,יא).

שלא לגלות ערוות בת הבן, שנאמר "ערוות בת בנך" (ויקרא יח,י).

שלא לגלות ערוות בת הבת, שנאמר "או בת בתך, לא תגלה ערוותן" (ויקרא יח,י).

שלא לגלות ערוות הבת; ולמה לא נתפרשה בתורה, מפני שאסר בת הבת שתק מן הבת, ומפי השמועה למדו שאיסור הבת מגופי תורה, כשאר עריות.

שלא לגלות ערוות אישה ובתה, שנאמר "ערוות אישה ובתה, לא תגלה" (ויקרא יח,יז).

שלא לגלות ערוות אישה ובת בנה, שנאמר "את בת בנה" (ויקרא יח,יז).

שלא לגלות ערוות אישה ובת בתה, שנאמר "ואת בת בתה, לא תיקח" (ויקרא יח,יז).

שלא לגלות ערוות אחות האם, שנאמר "ערוות אחות אימך, לא תגלה" (ויקרא יח,יג).

שלא לגלות ערוות אחות האב, שנאמר "ערוות אחות אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יב).

שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר "אל אשתו לא תקרב, דודתך היא" (ויקרא יח,יד).

שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר "ערוות כלתך, לא תגלה" (ויקרא יח,טו).

שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר "ערוות אשת אחיך, לא תגלה" (ויקרא יח,טז).

שלא לגלות ערוות אחות אישה, שנאמר "ואישה אל אחותה, לא תיקח" (ויקרא יח,יח).

שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר "ואל אישה, בנידת טומאתה—לא תקרב" (ויקרא יח,יט).

שלא לגלות ערוות אשת איש, שנאמר "ואל אשת, עמיתך—לא תיתן שכובתך" (ויקרא יח,כ).

שלא לשכב עם בהמה, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך, לזרע" (ראה ויקרא יח,כ; ויקרא יח,כג).

שלא תביא אישה בהמה עליה, שנאמר "ואישה, לא תעמוד לפני בהמה לרבעה" (ויקרא יח,כג).

שלא לשכב עם זכר, שנאמר "ואת זכר—לא תשכב" (ויקרא יח,כב).

שלא לגלות ערוות האב עצמו, שנאמר "ערוות אביך . . . לא תגלה" (ויקרא יח,ז).

שלא לגלות ערוות אחי האב עצמו, שנאמר "ערוות אחי אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יד).

שלא ליקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערווה, כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה, שנאמר "אל כל שאר בשרו, לא תקרבו לגלות ערווה" (ויקרא יח,ו); מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקריבה המביאה לידי גילוי ערווה.

שלא יישא ממזר בת ישראל, שנאמר "לא יבוא ממזר, בקהל ה'" (דברים כג,ג).

שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה וקידושין, שנאמר "לא תהיה קדשה" (דברים כג,יח).

שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר "לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה" (דברים כד,ד).

שלא תינשא היבמה לאחר חוץ מיבמה, שנאמר "לא תהיה אשת המת" (דברים כה,ה).

שלא יגרש האונס אנוסתו, שנאמר "לא יוכל שלחה, כל ימיו" (דברים כב,כט).

שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו, שנאמר בו "לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב,יט).

שלא ייקח סריס בת ישראל, שנאמר "לא יבוא פצוע דכא" (דברים כג,ב).

שלא לסרס זכר מכל המינין, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר "ובארצכם, לא תעשו" (ויקרא כב,כד).

שלא למנות על ישראל איש מקהל גרים, שנאמר "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי" (דברים יז,טו).

שלא ירבה המלך סוסים, שנאמר "לא ירבה לו סוסים" (דברים יז,טז).

שלא ירבה המלך נשים, שנאמר "לא ירבה לו נשים" (דברים יז,יז).

שלא ירבה לו המלך כסף וזהב, שנאמר "וכסף וזהב, לא ירבה לו מאוד" (דברים יז,יז).

אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין.

ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל—כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. .ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה.

כל אלו המצוות שנתחדשו—חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. .ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות.

אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה—אין זו תוספת: שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. .ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.

אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול, אשר לו אלהים קרובים אליו" (ראה דברים ד,ז; דברים ד,ח). .ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.