ב"ה

1 Capítulo diario (solo hebreo)

סוטה - פרק ב

אאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה - אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת; אֶלָא אִם רָצְתָה, וְאָמְרָה 'הֵן נִטְמֵאתִי' - תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה. וְכֵן אִם אָמְרָה 'אֵינִי טְמֵאָה, וְאֵינִי שׁוֹתָה' - אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְכֵן אִם אָמַר בַּעְלָהּ 'אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ', אוֹ שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה - הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה, וְהִיא אֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם.
בוְאֵלּוּ הֵן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רוֹצוֹת לִשְׁתּוֹת וּבַעְלֵיהֶן רוֹצִים לְהַשְׁקוֹתָן, אֶלָא יוֹצְאוֹת בְּלֹא כְּתֻבָּה מִשֶּׁיָּבוֹאוּ עֵדֵי סְתִירָה אַחַר עֵדֵי קִנּוּי וְיֵאָסְרוּ עַל בַּעְלֵיהֶן לְעוֹלָם. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: אֲרוּסָה, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּקְטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל, וּגְדוֹלָה אֵשֶׁת הַקָּטָן, וְאֵשֶׁת אַנְדְּרֹגִּינוֹס, וְאֵשֶׁת הַסּוּמָא, אוֹ הַחִגֵּר, אוֹ הָאִלֵּם, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אוֹ שֶׁהוּא כְּרוּת יָד, וְכֵן הַחִגֶּרֶת, וְהָאִלֶּמֶת, וְהַסוּמָא, וּכְרוּתַת כַּף, וּשֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת - כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ אֵינָהּ רְאוּיָה לִשְׁתּוֹת.
גוּמְנַיִן שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה, כט), "תַּחַת אִישָׁהּ" - פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁאֵינָהּ תַּחַת אִישָׁהּ; "אִשָּׁה" - פְּרָט לִקְטַנָּה; "אִישָׁהּ" - פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן וְאֵשֶׁת אַנְדְּרֹגִּינוֹס שֶׁאֵינוֹ אִישׁ; "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ" (במדבר ה, יג) - פְּרָט לְאֵשֶׁת סוּמָא; "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה" (במדבר ה, יח) - פְּרָט לְחִגֶּרֶת; "וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ" (שם) - פְּרָט לְמִי שֶׁאֵין לָהּ כַּף, אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקוּמָה אוֹ יְבֵשָׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִקַּח בָּהּ, וְאַפִלּוּ כַּפָּהּ אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר "כַּפֶּיהָ"; "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה" (במדבר ה, כב) - פְּרָט לְאִלֶּמֶת; "וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה" (במדבר ה, יט) - פְּרָט לְמִי שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת.
וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה, כט) - עַד שֶׁתִּהְיֶה הִיא שְׁלֵמָה כָּמוֹהוּ וְהוּא שָׁלֵם כְּמוֹתָהּ.
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, מְעַכֵּב אֶת בַּעְלָהּ מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ; וְכָל הַמְּעַכֵּב אֶת הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, מוּם כָּמוֹהוּ מְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת.
דקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ - אִם זִּנְּתָה בִּרְצוֹנָהּ, נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ. לְפִיכָךְ מְקַנִּין לָהּ - לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֶלָא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
אֲבָל קְטַנָּה בַּת מֵאוּן - אֵין מְקַנִּין לָהּ, שֶׁאֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ. וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן, לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו.
הקִנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ אוֹ לִזְקוּקָתוֹ, וְנִסְתְּרָה אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ - הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים.
נְשׂוּאָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה קֹדֶם שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ - אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה, וַאֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ" (במדבר ה, כ) - שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת הַבַּעַל לִשְׁכִיבַת הַבּוֹעֵל.
והַגִּיּוֹרֶת, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת, וְאֵשֶׁת הַגֵּר, וְאֵשֶׁת עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, וּמַמְזֶרֶת, וְאֵשֶׁת מַמְזֵר, וְאֵשֶׁת הַסָּרִיס בֵּין סְרִיס חַמָּה בֵּין סְרִיס אָדָם הַמֻּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן - הֲרֵי הֵן כְּכָל הַנָּשִׁים וְשׁוֹתוֹת.
זמְעֻבֶּרֶת וּמְנִיקָה - מְקַנֵּא לָהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא.
אִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת, וּמֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתֶּה - אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה.
חכָּל אִישׁ שֶׁבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה מִיָּמָיו אַחַר שֶׁהִגְדִּיל - אֵין הַמַּיִם הַמְּאָרְרִים בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
אַפִלּוּ בָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו, שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ" (במדבר ה, לא) - בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָווֹן, הָאִשָּׁה נוֹשְׁאָה אֶת עֲווֹנָהּ.
טלְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אַפִלּוּ שְׁנִיָּה, וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה - אֵינָהּ שׁוֹתָה, אֶלָא תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְתִהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו אַף מִשּׁוּם זֶה.
עָבַר וְנָשָׂא מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמְנִיקַת חֲבֵרוֹ - הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה, שֶׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה.
ימִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד וְלֹא בָּנִים, וְנָשָׂא עֲקָרָה אוֹ זְקֵנָה אוֹ אַיְלוֹנִית - אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה.
הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד - הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד; שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה, כח) אֶלָא בָּרְאוּיָה לֵילֵד; שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר - תֵּלֵד בְּרֵוַח; הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֵד נְקֵבוֹת - תֵּלֵד זְכָרִים.
יאהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּמֵתוּ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה - כְּבָר נִרְאֵית לִשְׁתּוֹת, וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ.
לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְלֹא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד, אֶלָא זוֹ הָאַיְלוֹנִית וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְנֹלַּד לוֹ בֵּן מִגְּרוּשָׁתוֹ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה - כְּבָר נִדְחֵית הָאַיְלוֹנִית מִלִּשְׁתּוֹת.
יבכָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה לָהּ קִנּוּי וּסְתִירָה, וְלֹא שָׁתְתָה מֵי הַמָּרִים - בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, בֵּין שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא לִשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁבָּא לָהּ עֵד טֻמֵאָה, אוֹ הוֹדָת, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אוֹ שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין - הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה עַל זֶה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִמּוֹ לְעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ.
וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ - מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו בְּגֵט, אַפִלּוּ הָיוּ לָהּ מִמֶּנּוּ בָּנִים. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: כְּשֵׁם שֶׁאַסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אַסוּרָה לַבּוֹעֵל.
יגאֲבָל אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ עָלֶיהָ עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה, וְרָאוּ דָּבָר מְכֹעָר, כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהָ חוֹגֶרֶת חֲגוֹרָה אוֹ מָצְאוּ רֹק לְמַעְלָה מִן הַכִּילָה וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, אִם הוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּדָבָר מְכֹעָר זֶה - הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן, אֶלָא אֲסוּרָה עָלָיו.
וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ, וְהָיוּ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ - לֹא תֵצֵא; וְאִם לֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, תֵּצֵא.
ידבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁרִנְּנוּ הָעִיר עָלֶיהָ וְעַל הַנִּטְעָן יוֹם וּמֶחְצָה אוֹ יוֹתֵר, וְאָמְרוּ 'פְּלוֹנִי זָנָה עִם פְּלוֹנִית', וְלֹא פָסַק הַקּוֹל. וְהוּא, שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ אוֹ לוֹ אוֹיְבִים שֶׁמַּעֲבִירִין הַקּוֹל.
אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה שָׁם רִנָּה לְדָבָר זֶה בָּעִיר, אוֹ שֶׁפָּסַק הַקּוֹל שֶׁלֹּא מֵחֲמַת יִרְאָה, אִם נִשֵּׂאת לַנִּטְעָן - לֹא תֵצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים. אַפִלּוּ בָּא עֵד אֶחָד שֶׁזִּנְּתָה עִמּוֹ, לֹא תֵצֵא.
טומִי שֶׁהוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵרְשָׁהּ - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן שֶׁיָּצָאת מִתַּחַת בַּעְלָהּ בִּגְלָלוֹ; וְאִם נִשֵּׂאת - לֹא תֵצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים.
טזכָּל אִשָּׁה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים, וְהֵעִידוּ שֶׁזִּנְּתָה עִם זֶה כְּשֶׁהָיְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן - הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא מִזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה בָּנִים. וְכָל שֶׁאָמַרְנוּ תֵּצֵא, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Esta pagina en otros idiomas