1 Capítulo diario (solo hebreo)

אמִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁחָטָא חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו חַטָּאת קְבוּעָה, וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ, אֶלָא אָמְרוּ 'אָנוּ רְאִינוּךָ שֶׁעָשִׂיתָ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת אוֹ שֶׁאָכַלְתָּ חֵלֶב', וְהוּא אוֹמֵר 'אֲנִי יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי דָּבָר זֶה' - אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת.

הוֹאִיל וְאִם יֹאמַר 'מֵזִיד הָיִיתִי', יִפָּטֵר מִן הַקָּרְבָּן, כְּשֶׁאָמַר לָהֶן 'לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי', נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר 'לֹא אָכַלְתִּי בִּשְׁגָגָה אֶלָא בְּזָדוֹן', שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן, וְלֹא הִכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים.

בשָׁתַק וְלֹא הִפְלִיג אֶת הָעֵדִים, אַפִלּוּ אָמְרָה לוֹ אִשָּׁה אַחַת 'אָכַלְתָּ חֵלֶב' אוֹ 'עָשִׂיתָ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת', וְשָׁתַק - חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת.

אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד 'חֵלֶב הוּא זֶה', וְשָׁתַק, וְחָזַר וַאֲכָלוֹ בִּשְׁגָגָה - מֵבִיא חַטָּאת; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ - לוֹקֶה עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַר הָעֵדוּת בְּעֵד אֶחָד.

גכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁהַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל הַחֵלֶב שֶׁאָכַל - לֹא יְבִיאֶנָּה עַל הַשַּׁבָּת שֶׁחִלֵּל אוֹ עַל הַדָּם שֶׁאָכַל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים... עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא" (ויקרא ד, כח) - עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ, לֹא שֶׁיַּקְרִיבֶנָּה מֵחֵטְא עַל חֵטְא. וְאִם הִקְרִיב, פְּסוּלָה.

יָתֵר עַל זֶה אָמְרוּ: הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ - לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם; וְאִם הֵבִיא, כִּפֵּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הִפְרִישָׁהּ אָבִיו, וּמֵת, וְהָיָה הַבֵּן מְחֻיָּב בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא - שֶׁלֹּא יְבִיאֶנָּה הַבֵּן עַל חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

דהַמֵּבִיא חַטָּאת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים - תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בִּדְמֵי חֶצְיָהּ לְחֵטְא זֶה וּבִדְמֵי חֶצְיָהּ לְחֵטְא הַשֵּׁנִי.

וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ חַטָּאת אַחַת עַל שְׁנֵי חֲטָאֵיהֶם - תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ, וְיָבִיא זֶה חַטָּאתוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ.

ההֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל חֵטְא אֶחָד - יַקְרִיב אֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה.

והֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים - זוֹ תִּשָּׁחֵט לְשֵׁם הַחֵטְא הָאֶחָד, וְהַשְּׁנִיָּה לְשֵׁם הַחֵטְא הַשֵּׁנִי.

זכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַמְּשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל; וְהַמְּשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חַטָּאת עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא. כֵּיצַד? מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל חֵלֶב שֶׁאָכַל חֵלֶב בִּשְׁגָגָה וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.

אַפִלּוּ הָיָה מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן, וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשֻׁמָּן, וַאֲכָלוֹ, וְהֵבִיא קָרְבָּן - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. שֶׁמִּשֶּׁאָכַל בְּזָדוֹן, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן - הֲרֵי הוּא מְשֻׁמָּד.

הָיָה מְשֻׁמָּד לֶאֱכֹל חֵלֶב, וְשָׁגַג וְאָכַל דָּם - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

חמִי שֶׁשָּׁגַג וְהִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּמֵּד וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, אוֹ נִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְחָה הַקָּרְבָּן בֵּנְתַיִם - הֲרֵי זֶה חָזַר וְנִרְאֶה; שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

לְפִיכָךְ יַקְרִיבֶנָּה עַצְמָהּ. וּכְשֵׁם שֶׁאִם נּוֹלַּד בּוֹ מוּם עוֹבֵר וְנִרְפָּא, יַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ, כָּךְ אִם נִדְחוּ הַבְּעָלִים וְחָזְרוּ וְנִרְאוּ, יִקְרַב.

טחַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִיים שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.

וְחַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין - פְּטוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל) - כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: שֶׁכָּל חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָא ה', נִתְכַּפֵּר לוֹ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַפִלּוּ עִם חָשֵׁכָה - פָּטוּר מֵאָשָׁם תָּלוּי, שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאֵין מְבִיאִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אָשָׁם תָּלוּי, אֶלָא אִם כֵּן לֹא כִפֵּר לוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

יאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא הַחַטָּאת וְלֹא הָאָשָׁם מְכַפְּרִין, אֶלָא עַל הַשָּׁבִים הַמַּאֲמִינִים בְּכַפָּרָתָן; אֲבָל הַמְּבַעֵט בָּהֶן, אֵינָן מְכַפְּרִין לוֹ.

כֵּיצַד? הָיָה מְבַעֵט וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ אוֹ אֲשָׁמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אוֹ מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵין אֵלּוּ מְכַפְּרִין לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ כְּמִצְוָתָן - לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ. וּכְשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה מִבְּעִיטָתוֹ, צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ.

וְכֵן הַמְּבַעֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עָלָיו.

לְפִיכָךְ אִם נִתְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי, וְעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא מְבַעֵט בּוֹ - הֲרֵי זֶה לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ; וּכְשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּב לְהָבִיא כָּל אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהָיָה חַיָּב בּוֹ.

יאכָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר.

סְפֵק נָזִיר וּסְפֵק מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה וּסְפֵק סוֹטָה - כֻּלָּם מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.

יבמִי שֶׁהוּא מְחֻיָּב חַטָּאת אוֹ אָשָׁם, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא לֵהָרֵג מִבֵּית דִּין: אִם הָיָה זִבְחוֹ זָבוּחַ, מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג; וְאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁחַט, אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ עָלָיו.