1 Capítulo diario (solo hebreo)

הִלְכוֹת תְּמוּרָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת - אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה, וּשְׁתַּיִם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) שֶׁלֹּא יָמִיר;

(ב) שֶׁתִּהְיֶה הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ, אִם הֵמִיר;

(ג) שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה הַקֳּדָשִׁים מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה.

וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אכָּל הַמֵּמִיר - לוֹקֶה עַל כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה שֶׁיָּמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ" (ויקרא כז, י), וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲשֶׂה - אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ, חוּץ מִנִּשְׁבָּע, וּמֵמִיר, וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם; שְׁלוֹשָׁה לָאוִין אֵלּוּ - אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן מַעֲשֶׂה כְּלָל, וְלוֹקִין עֲלֵיהֶן.

וְלָמָּה לוֹקִין עַל הַתְּמוּרָה וַהֲרֵי לָאו שֶׁבָּהּ נִתָּק לַעֲשֵׂה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "וְאִם הָמֵר יָמִיר... וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז, י)? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה, וּשְׁנֵי לָאוִין; וְעוֹד, שֶׁאֵין לָאו שֶׁבָּהּ שָׁוֶה לַעֲשֵׂה, שֶׁהַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה אִם הֵמִירוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יָמִירוּ.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שֶׁהַיָּחִיד שֶׁהֵמִיר - הֲרֵי הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ, וְאַפִלּוּ הֵמִיר בַּשַּׁבָּת, וְלוֹקֶה אַרְבָּעִים. וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵמִיר, אוֹ מִי שֶׁהֵמִיר בְּקָרְבָּן מִקָּרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ בָּהֶן שֻׁתָּפוּת - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, וְאֵין הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ.

באֶחָד הַמֵּמִיר בְּזָדוֹן אוֹ שֶׁהֵמִיר בִּשְׁגָגָה, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְלוֹקֶה. כֵּיצַד? הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר 'הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי', וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ לִי' - הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה, וְלוֹקֶה.

אֲבָל אִם דִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהָמִיר, וְהֵמִיר, אוֹ שֶׁאָמַר 'אֶכָּנֵס לְבַיִת זֶה וְאָמִיר מִדַּעְתִּי', וְנִכְנַס וְשָׁכַח וְהֵמִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ - הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה, וְאֵינוֹ לוֹקֶה עָלֶיהָ.

גאֵין אָדָם מֵמִיר בְּהֶמְתּוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם אָמַר בַּעַל הַקָּרְבָּן 'כָּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתִּי יָבוֹא וְיָמִיר' - הֲרֵי זֶה מֵמִיר בָּהּ. הֵמִיר קָרְבָּנוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ - אֵינָהּ תְּמוּרָה, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

דהַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אֲבָל לֹא הַמַּקְדִּישׁ.

כֵּיצַד? הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ קָרְבְּנוֹת נָזִיר שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן פְּלוֹנִי הַנָּזִיר - אוֹתוֹ הַנָּזִיר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן תְּמוּרָה, אֲבָל לֹא זֶה שֶׁהִקְדִּישׁ, לְפִי שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ.

ההַיּוֹרֵשׁ מֵמִיר. הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָּנָיו וּמֵת - הֲרֵי זוֹ קְרֵבָה, וְאֵין מְמִירִין בָּהּ; שֶׁהֲרֵי הֵם בָּהּ שֻׁתָּפִין, וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ואֵין קָדְשֵׁי גּוֹיִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה; אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַגּוֹי שֶׁהֵמִיר, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה.

הִקְדִּישׁ הַגּוֹי בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְהֵמִיר בָּהּ הַגּוֹי - הֲרֵי זוֹ סְפֵק תְּמוּרָה.

זאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, אִם הֵמִירוּ - עוֹשִׂין תְּמוּרָה.

חקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים שֶׁהֵמִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה - יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה.

טאֵין הַכּוֹהֲנִים מְמִירִין בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁלָּהֶם, אֵינָן זוֹכִין בָּהֶן מֵחַיִּים; שֶׁאֵין לָהֶם בַּבָּשָׂר עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.

וְאֵין הַכּוֹהֲנִים מְמִירִין בַּבְּכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זוֹכֶה בּוֹ מֵחַיִּים, אֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מִתְּחִלָּה; שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בְּבֵית יִשְׂרָאֵל הוּא.

אֲבָל הַבְּעָלִים שֶׁהֵמִירוּ בַּבְּכוֹר, כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּבֵיתָם - עוֹשִׂין תְּמוּרָה.

וְכֵן כּוֹהֵן שֶׁהֵמִיר בַּבְּכוֹר שֶׁנּוֹלַּד לוֹ, לֹא בַּבְּכוֹר שֶׁלָּקַח מִיִּשְׂרָאֵל - הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה.

יאֵילוֹ שֶׁל כוֹהֵן גָּדוֹל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה; אֲבָל פָּרוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ, הוֹאִיל וְאֶחָיו הַכּוֹהֲנִים מִתְּכַּפְּרִין בּוֹ, הֲרֵי הֵן כְּשֻׁתָּפִין בּוֹ.

יאהָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָא "בְּהֵמָה" (ויקרא כז, י).

יבקָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּעֲשֵׂר "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ" (ויקרא כז, לג). וַהֲלוֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלַל כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד, יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְכֵן הַשֻּׁתָּפִין. מַה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ, יָצְאוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. מַה מַעְשַׂר בְּהֵמָה הֻקַּשׁ לְמַעְשַׂר דָּגָן, שֶׁאֵין חַיָּבִין בּוֹ אֶלָא יִשְׂרָאֵל וְלֹא גּוֹיִים - יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת גּוֹיִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יגהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ - אֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפָהּ קִדּוּשׁ גָּמוּר, וְאֵינָהּ אֶלָא קְדֻשַּׁת דָּמִים. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר, אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ תְּמִימָה וְאַחַר כָּךְ נּוֹלַּד לָהּ מוּם קָבוּעַ - הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה.

ידאֶחָד הַמֵּמִיר תָּמִים בְּבַעַל מוּם אוֹ בַּעַל מוּם בְּתָמִים, אוֹ שֶׁהֵמִיר בָּקָר בְּצֹאן אוֹ צֹאן בְּבָקָר, אוֹ כְּבָשִׂים בְּעִזִּים, אוֹ עִזִּים בִּכְבָשִׂים, אוֹ נְקֵבוֹת בִּזְכָרִים, אוֹ זְכָרִים בִּנְקֵבוֹת, אוֹ שֶׁהֵמִיר אֶחָד בְּמֵאָה אוֹ מֵאָה בְּאֶחָד, בֵּין בְּבַת אַחַת, בֵּין בְּזֶה אַחֵר זֶה - הֲרֵי אֵלּוּ תְּמוּרָה, וְלוֹקֶה כְּמִנְיַן הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵמִיר.

טואֵין הַתְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה, וְלֹא וְלַד בֶּהֱמַת הַהֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז, י; ויקרא כז, לג) - "הוּא", וְלֹא וְלָדוֹ; "וּתְמוּרָתוֹ", וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ. אֲבָל הַמֵּמִיר בִּבְהֵמָה, וְחָזַר וְהֵמִיר בָּהּ, וְחָזַר וְהֵמִיר, אַפִלּוּ אֶלֶף - כֻּלָּן תְּמוּרָה, וְלוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טזאֵין מְמִירִין אֵבָרִים אוֹ עֻבָּרִים בִּשְׁלֵמִים וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'רַגְלָהּ שֶׁל בְּהֵמָה זוֹ' אוֹ 'יָדָהּ, תַּחַת עוֹלָה זוֹ', אוֹ שֶׁאָמַר 'עֻבַּר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עוֹלָה זוֹ' - אֵינָהּ תְּמוּרָה. וְכֵן הָאוֹמֵר 'בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת יָדָהּ' אוֹ 'רַגְלָהּ שֶׁל עוֹלָה זוֹ', אוֹ שֶׁאָמַר 'בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עֻבָּרָהּ שֶׁל חַטָּאת זוֹ' - אֵינָהּ תְּמוּרָה.

יזהַמֵּמִיר בְּכִלְאַיִם אוֹ בִּטְרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹּפֶן, אוֹ בְּטֻמְטוּם וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס - אֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן. וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהֵמִיר בְּגָמָל אוֹ בַּחֲמוֹר, לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינָן קָרְבָּן, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה.

מַה בֵּין אֵלּוּ לְבַעַל מוּם? בַּעַל מוּם יֵשׁ בְּמִינוֹ קָרְבָּן, אֵלּוּ אֵין בְּמִינָן קָרְבָּן.

יחהָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע - הֲרֵי הֵן כְּבַעַל מוּם, וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה. וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָּהֶן.

יטבְּהֵמָה שֶׁחֶצְיָהּ קֹדֶשׁ וְחֶצְיָהּ חֹל - לֹא עוֹשָׂה תְּמוּרָה, וְלֹא נַעֲשֵׂית תְּמוּרָה.

ככָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁדִּינָן שֶׁיָּמוּתוּ, אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה; וְכָל חַטָּאת שֶׁדִּינָהּ שֶׁתִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר, עוֹשָׂה תְּמוּרָה.

כאהַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ לְעוֹלָתוֹ אוֹ לַאֲשָׁמוֹ - עוֹשָׂה תְּמוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִקָּרֵב; הוֹאִיל וְיָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת דָּמִים, וַהֲרֵי הֵן תְּמִימִים - יָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת הַגּוּף. אֲבָל הַמַּפְרִישׁ שָׂעִיר לְחַטָּאתוֹ, וְנָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לְחַטָּאתוֹ, וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְחַטָּאתוֹ - אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה; שֶׁכָּל הַמְּשַׁנֶּה בְּחַטָּאת - לֹא נִתְקַדְּשָׁה כְּלָל, וְאַפִלּוּ קְדֻשַּׁת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.