1 Capítulo diario (solo hebreo)

אמִי שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְנִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ, וְרָאָה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר אִם יְקַיֵּם שְׁבוּעָה זוֹ, וְנֶהֶפְּכָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁנֹּלַּד לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה, וְנִחַם בִּגְלָלוֹ - הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם אֶחָד, אוֹ לִשְׁלוֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת בִּמְקוֹם שֶׁאֵין שָׁם חָכָם, וּמַתִּירִין לוֹ שְׁבוּעָתוֹ. וְיִהְיֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע לַעֲשׂוֹתוֹ. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'הֶתֵּר שְׁבוּעוֹת'.

בוְדָבָר זֶה אֵין לוֹ עִיקָר כְּלָל בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֶלָא כָּךְ לָמְדוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁזֶּה שֶׁכָּתוּב "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג) - שֶׁלֹּא יַחֵל הוּא בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר "וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ" (ויקרא יט, יב); אֲבָל אִם נִחַם וְחָזַר בּוֹ, חָכָם מַתִּיר לוֹ.

גוְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַתִּיר שְׁבוּעַת עַצְמוֹ. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַתִּיר שְׁבוּעָה אוֹ נֶדֶר בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַבּוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַתִּיר אֶלָא מִדַּעַת רַבּוֹ.

דזֶה שֶׁנִּשְׁבַּע הוּא שֶׁיָּבוֹא לִפְנֵי הֶחָכָם לְהַתִּיר לוֹ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְהִשָּׁאֵל לוֹ עַל נִדְרוֹ.

וְהַבַּעַל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ, וּמַתִּירִין לָהּ; וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁלוֹשָׁה מְקֻבָּצִים, אֲבָל לֹא יְקַבֵּץ אוֹתָן לְהַתִּיר לָהּ לְכַתְּחִלָּה, וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְהַתִּיר נֶדֶר לְאִשְׁתּוֹ.

הכֵּיצַד מַתִּירִין? יָבוֹא הַנִּשְׁבָּע לֶחָכָם הַמֻּבְהָק, אוֹ לִשְׁלוֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת אִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה, וְאוֹמֵר 'אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי עַל כָּךְ וְכָּךְ, וְנִחַמְתִּי, וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּדָבָר זֶה עַד כֹּה אוֹ שֶׁיֵּארַע לִי כָּךְ וְכָּךְ, לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע, וְאִלּוּ הָיְתָה דַּעְתִּי בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה כְּמוֹ עַתָּה לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע'.

וְהֶחָכָם אוֹ גְּדוֹל הַשְּׁלוֹשָׁה אוֹמֵר לוֹ 'וּכְבָר נִחַמְתָּ?', וְהוּא אוֹמֵר 'הֵן'.

חוֹזֵר וְאוֹמֵר 'שָׁרוּי לָךְ', אוֹ 'מֻתָּר לָךְ', אוֹ 'מָחוּל לָךְ', וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה בְּכָל לָשׁוֹן.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'מוּפָר לָךְ', אוֹ 'נֶעֶקְרָה שְׁבוּעָתָךְ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - לֹא אָמַר כְּלוּם; שֶׁאֵין מֵפֵר אֶלָא הַבַּעַל אוֹ הָאָב, אֲבָל הֶחָכָם אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָא לְשׁוֹן הֶתֵּר וּמְחִילָה.

והַקְּרוֹבִים כְּשֵׁרִים לְהַתִּיר נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וּמַתִּירִין בַּלַּיְלָה וּמְעוּמָד - שֶׁאֵין הַהֶתֵּר הַזֶּה דִּין.

לְפִיכָךְ נִשְׁאָלִין לִשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים בַּשַּׁבָּת אִם הָיוּ לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ שְׁבוּעָתוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה הַיּוֹם.

וְאַפִלּוּ הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַתִּיר שְׁבוּעָתוֹ אוֹ נִדְרוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, הֲרֵי זֶה מַתִּיר בַּשַּׁבָּת, הוֹאִיל וְהוּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.

זרְאוּבֵן שֶׁהִשְׁבִּיעַ לְשִׁמְעוֹן וְעָנָה אָמֵן, אוֹ קִבֵּל הַשְּׁבוּעָה, וְנִחַם שִׁמְעוֹן עַל שְׁבוּעָתוֹ, וְנִשְׁאָל עָלֶיהָ - אֵין מַתִּירִין לוֹ, אֶלָא בִּפְנֵי רְאוּבֵן שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ.

וְכֵן אִם נִשְׁבַּע רְאוּבֵן אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בְּשִׁמְעוֹן, אוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה שִׁמְעוֹן בּוֹ, וְנִחַם, וְנִשְׁאָל לְחָכָם - אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָא בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה.

וְאַפִלּוּ הָיָה שִׁמְעוֹן קָטָן אוֹ גּוֹי - אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָא בְּפָנָיו. כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הַנִּדָּר שֶׁהִתִּיר זֶה נִדְרוֹ אוֹ שְׁבוּעָתוֹ, וּלְפִיכָךְ יֵהָנֶה לוֹ.

חאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּרַבִּים, וְאַפִלּוּ נִשְׁבַּע בְּשֵׁם הַמְּיֻחָד, בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִחַם - הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל שְׁבוּעָתוֹ, וּמַתִּירִין לוֹ.

נִשְׁבַּע עַל דַּעַת רַבִּים אוֹ שֶׁנָּדַר עַל דַּעַת רַבִּים - אֵין מַתִּירִין לוֹ לְעוֹלָם, אֶלָא לִדְבַר מִצְוָה.

טכֵּיצַד? נִשְׁבַּע וְתָלָה שְׁבוּעָתוֹ בְּדַעַת רַבִּים שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בִּפְלוֹנִי לְעוֹלָם, וְהֻצְרְכוּ בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ לְמִי שֶׁיָּמוּל אֶת בְּנֵיהֶם, אוֹ שֶׁיִּזְבַּח לָהֶם, וְלֹא נִמְצָא אֶלָא זֶה בִּלְבָד - הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם אוֹ לִשְׁלוֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, וּמַתִּירִין לוֹ שְׁבוּעָתוֹ, וְעוֹשֶׂה לָהֶם מִצְווֹת אֵלּוּ, וְנוֹטֵל שְׂכָרוֹ מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מֵהֶם.

ימִי שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא נִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ, וּבָא לְבֵית דִּין לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ. אִם רָאוּ הַדַּיָּנִין שֶׁהֶתֵּר שְׁבוּעָה זוֹ גּוֹרֵם לְמִצְוָה וּלְשָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְשֶׁקִּיּוּם שְׁבוּעָה זוֹ גּוֹרֵם לַעֲבֵרָה וְלִקְטָטָה - פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִמּוֹ בַּדָּבָר, וּמוֹדִיעִין לוֹ דְּבָרִים שֶׁגּוֹרֶמֶת שְׁבוּעָתוֹ, עַד שֶׁיִּתְנֶחָם: אִם נִחַם בְּדִבְרֵיהֶם, מַתִּירִין לוֹ; וְאִם לֹא נִחַם וְעָמַד בְּמִרְיוֹ, הֲרֵי זֶה יְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ.

יאכֵּיצַד? נִשְׁבַּע שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה יִשְׂרָאֵל מִנְּכָסָיו, אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - אוֹמְרִין לוֹ 'בְּנִי, אִם תְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתְּךָ אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנֶיךָ, וְאוֹמְרִין הָעָם: מִפְּנֵי מַה נִתְגָּרְשָׁה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ? וּלְמָחָר קוֹרְאִין לָהֶם בְּנֵי גְּרוּשָׁה. וְשֶׁמָּא תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר וְאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ'. וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

'וְכֵן זֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה יִשְׂרָאֵל מִנְּכָסֶיךָ, לְמָחָר יִצְטָרֵךְ זֶה וְתִהְיֶה עוֹבֵר עַל "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה), אוֹ "פָּתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, ח; דברים טו, יא), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן'.

'וְזֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא תִשְׁתֶּה יַיִן שְׁלוֹשִׁים יוֹם, הֲרֵי אַתָּה פּוֹגֵעַ בָּרֶגֶל, וּמְבַטֵּל שִׂמְחַת יוֹם טוֹב וְעֹנֶג שַׁבָּת'.

אִם אָמַר 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ זֶה לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע' - מַתִּירִין לוֹ; וְאִם אָמַר 'אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִחַמְתִּי, וְרוֹצֶה אֲנִי בְּכָל זֶה' - אֵין מַתִּירִין לוֹ.

יבאֵין פּוֹתְחִין בְּנּוֹלָד. כֵּיצַד? נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בִּפְלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר הָעִיר - הוֹאִיל וְלֹא נִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ, אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בְּדָבָר זֶה.

אַפִלּוּ אָמַר הוּא מֵעַצְמוֹ 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע' - אֵין מַתִּירִין לוֹ; הוֹאִיל וַעֲדַיִן לֹא נִחַם, אֶלָא רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לוֹ, וְלֹא יֵעָשֶׂה זֶה סוֹפֵר.

אֲבָל אִם נִחַם הוּא מֵעַצְמוֹ מִפְּנֵי הַנּוֹלָד, וְנֶהֶפְּכָה דַּעְתּוֹ - מַתִּירִין לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

יגמִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַתִּיר שְׁבוּעָה זוֹ, וְנִחַם - הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל הַשְּׁבוּעָה הָאַחֲרוֹנָה תְּחִלָּה, שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַתִּיר; וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הָרִאשׁוֹנָה.

ידנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, וְנִשְׁבַּע אַחַר כָּךְ שֶׁאִם יִשָּׁאֵל עַל שְׁבוּעָה זוֹ וְיַתִּירָהּ, יִהְיֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם, וְנִחַם - הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל הַשְּׁבוּעָה הָרִאשׁוֹנָה וּמַתִּירָהּ, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁנִיָּה. שֶׁאֵין מַתִּירִין נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלוּ.

לְפִיכָךְ אִם הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר שְׁלוֹשִׁים יוֹם מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְנִחַם - אֵינוֹ נִשְׁאָל עַד שֶׁיִּכָּנֵס אִיָּר.

טונִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לִפְלוֹנִי, וְשֶׁלֹּא יֵהָנֶה לְחָכָם שֶׁיִּשָּׁאֵל לוֹ עַל שְׁבוּעָה זוֹ - נִשְׁאָל עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁנִיָּה.

טזנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לִפְלוֹנִי, וַהֲרֵי הוּא נָזִיר אִם נִשְׁאָל עַל שְׁבוּעָה זוֹ - יִשָּׁאֵל עַל שְׁבוּעָתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל נְזִירוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

יז'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם', 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם', 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם', אוֹ שֶׁאָמַר עַל כִּכָּר זוֹ 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה', 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה', 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה', וְנִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה וְהֻתְּרָה - הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה.

וְכֵן אִם נִשְׁאַל עַל הַשְּׁנִיָּה, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁלִישִׁית. נִשְׁאַל עַל הַשְּׁלִישִׁית בִּלְבָד, חַיָּב מִשּׁוּם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. נִשְׁאַל עַל הַשְּׁנִיָּה, חַיָּב מִשּׁוּם רִאשׁוֹנָה.

אִם כֵּן מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ: אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה? שֶׁאִם לֹא נִשְׁאַל וַאֲכָלָהּ - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא אַחַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יחמִי שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעַת בִּטּוּי לְהַבָּא, וְשִׁקֵּר בִּשְׁבוּעָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל פַּת זוֹ וַאֲכָלָהּ, וְאַחַר שֶׁאֲכָלָהּ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ אִם הָיָה שׁוֹגֵג, אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּלְקֶה אִם הָיָה מֵזִיד, נִחַם וְנִשְׁאַל לְחָכָם, וְהִתִּירָהּ לוֹ - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן אוֹ מִן הַמַּלְקוּת.

וְלֹא עוֹד, אֶלָא אַפִלּוּ כְּפָתוּהוּ לִלְקוֹת, וְנִשְׁאַל וְהִתִּירוּ לוֹ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִילוּ לְהַלְקוֹתוֹ - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.