1 Capítulo diario (solo hebreo)

אאֶחָד הָאוֹמֵר 'הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לַשָּׁמַיִם'; וְכֵן בְּכָל נְכָסָיו, אִם אָמַר 'כָּל נְכָסָיו הֶקְדֵּשׁ' אוֹ 'חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לַשָּׁמַיִם' - הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם אָמַר 'חֵרֶם' סְתָם, הֲרֵי אֵלּוּ לַכּוֹהֲנִים - שֶׁסְּתָם חֲרָמִים לַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח, יד).

במַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, וּמֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִיִּים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ. אֲבָל לֹא יַחֲרִים כָּל בְּהֶמְתּוֹ, וְלֹא כָּל עֲבָדָיו, וְלֹא כָּל שְׂדוֹתָיו, וְלֹא כָּל מִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה" (ויקרא כז, כח). וְאִם הֶחֱרִים אֶת הַכֹּל, אַפִלּוּ הֶחֱרִים כָּל נְכָסָיו - הֲרֵי אֵלּוּ מֻחְרָמִין. בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לַכּוֹהֲנִים, בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

גוְכָל מִי שֶׁהֶחֱרִים אוֹ הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, לוֹקְחִין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאַפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ וּבְגָדָיו - הַכֹּל הֶקְדֵּשׁ אוֹ חֵרֶם.

דמַה בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים לְחֶרְמֵי שָׁמַיִם? שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם - הֶקְדֵּשׁ, וְנִפְדִּין בְּשָׁוְיֵיהֶן, וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיֵצְאוּ הַנְּכָסִים לְחֻלִּין. וְחֶרְמֵי כּוֹהֲנִים - אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן לְעוֹלָם, אֶלָא נִתָּנִין לַכּוֹהֲנִים כִּתְרוּמָה.

וְעַל חֵרֶם כּוֹהֲנִים הוּא אוֹמֵר "לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל" (ויקרא כז, כח) - לֹא יִמָּכֵר לְאַחֵר, וְלֹא יִגָּאֵל לַבְּעָלִים.

הוְאֶחָד הַמַּחֲרִים קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין - הֲרֵי אֵלּוּ נִתָּנִין לַכּוֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱרִים.

חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים, כָּל זְמַן שֶׁהֵן בְּבֵית הַבְּעָלִים - הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'" (ויקרא כז, כח). נְתָנָן לַכּוֹהֵן - הֲרֵי הֵן כַּחֻלִּין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח, יד).

וכּוֹהֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה חֵרֶם שֶׁזָּכָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל, וְהֶחֱרִימָהּ - הֲרֵי זוֹ מֻחְרֶמֶת, וְיָצְאָה לְאֶחָיו הַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז, כא) - מְלַמֵּד שֶׁשְּׂדֵה חֶרְמוֹ לוֹ כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הֶחֱרִימָהּ, תִּהְיֶה מֻחְרֶמֶת.

זמָכַר הַכּוֹהֵן שְׂדֵה חֶרְמוֹ, וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ, אַפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִחְרִימוּהָ - הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה מִקְנָה, וְחוֹזֶרֶת לַכּוֹהֵן שֶׁמְּכָרָהּ בַּיּוֹבֵל. אֲבָל קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁל כוֹהֲנִים וּלְוִיִּים - אֵינָן מַחֲרִימִין אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בִּשְׂדֵיהֶן "כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הואּ לָהֶם" (ויקרא כה, לד), וּמִטַּלְטְלִין הֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת כַּחֲרָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ... וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז, כח).

חהַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לְבֶדֶק הַבַּיִת - הֲרֵי הַהֶקְדֵּשׁ חָל עֲלֵיהֶן, וְתֵעָרֵךְ הַבְּהֵמָה וְתִפָּדֶה וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְהַבְּהֵמָה תִּקְרַב לְמַה שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה.

אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים', אוֹ הֶחֱרִימָהּ לַכּוֹהֲנִים - לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ וְלֹא הַחֵרֶם חָל עַל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

טהָאוֹמֵר 'שׁוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם', וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. הִקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ, הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם אָמַר 'הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ מֵעַכְשָׁו לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם', וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה; וְאִם הִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים לַמִּזְבֵּחַ, אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ.

יהַמַּקְדִּישׁ עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵין בָּהּ אֶלָא עִכּוּב גִּזְבָּרִין בִּלְבָד. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא תִשָּׁחֵט עַד שֶׁתִּפָּדֶה. לְפִיכָךְ אִם עָבַר וּשְׁחָטָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

יאמַחֲרִים אָדָם בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים, בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים בֵּין חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת.

וְאִם הָיוּ קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶן בֵּין לַכּוֹהֲנִים בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיִקְרְבוּ אוֹתָן הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁיִּפָּדוּ לְמַה שֶׁהֵן.

יבהָיוּ נְדָבָה וְהֶחֱרִימָן, כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתָן? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְהֵמָה זוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ; וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר, יַקְרִיב בְּהֵמָה זוֹ נְדָבָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.

יגיִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱרִים אֶת בְּכוֹר בְּהֵמָה לַשָּׁמַיִם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים בֵּין שֶׁהָיָה בַּעַל מוּם - הֲרֵי זֶה מֻחְרָם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הִחְרִימוֹ הַכּוֹהֵן לַשָּׁמַיִם אַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ.

ידוְכֵיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְכוֹר זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְתִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, לִקְרוֹבוֹ אוֹ לְרֵעוֹ. וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר, יִקַּח הַבְּכוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה; וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

טוהַמַּחֲרִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר - הֲרֵי זֶה כְּמַחֲרִים שַׁלְמֵי נְדָבָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ.

טזהַמַּקְדִּישׁ שִׁקְלוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ. הִקְדִּישׁ בִּכּוּרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵינוֹ קֹדֶשׁ. אֲבָל אִם הִקְדִּישָׁן הַכּוֹהֵן אַחַר שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ קֹדֶשׁ.

יזהַמַּחֲרִים חֲצִי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ, הוּא וְהַכּוֹהֲנִים שֻׁתָּפִין בּוֹ. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶחֱרִים לַשָּׁמַיִם חֲצִי עַבְדּוֹ, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְכָל הַמַּקְדִּישׁ עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, אוֹ הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְהָיוּ בָהֶן עֲבָדִים - הֲרֵי גּוּפָן קֹדֶשׁ. לְפִיכָךְ אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן עַד שֶׁיִּפָּדוּ.

יחוְאֵין הַגִּזְבָּרִין רַשָּׁאִין לִקַּח דְּמֵיהֶן מֵאֲחֵרִים וּלְהוֹצִיא אוֹתָן לְחֵרוּת; אֶלָא מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵרוּת אִם רָצוּ.

יטהַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ, כָּל הַיָּתֵר עַל פַּרְנָסָתוֹ קֹדֶשׁ.

וְכֵיצַד הוּא מִתְפַּרְנֵס עֶבֶד זֶה? לוֹוֶה וְאוֹכֵל, וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ. וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה פָּחוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְיִפְרַע - שֶׁאִם עָשָׂה בִּפְרוּטָה, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה הֶקְדֵּשׁ.

כהַמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ - לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָא דָּמָיו, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּדְמֵי עַצְמוֹ. וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת וְלֶאֱכֹל, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ כָּעֶבֶד.

כאאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, אוֹ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן מֻחְרָמִין, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין גּוּפוֹ שֶׁלּוֹ.

כבאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.

כֵּיצַד? הָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְכָפַר בּוֹ זֶה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ - אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁוֹ. אֲבָל אִם לֹא כָפַר בּוֹ, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

כגבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִטַּלְטְלִין. אֲבָל קַרְקַע שֶׁגְּזָלָהּ אַחֵר וְכָפַר בָּהּ, אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בַּדַּיָּנִין - הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָהּ; שֶׁהַקַּרְקַע עַצְמָהּ הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ.

כדהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים - שְׁנֵיהֶן אֵין יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ: זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כהמִי שֶׁהָיָה מוֹכֵר דְּלּוּעִין אוֹ בֵּיצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבָא לוֹקֵחַ וְנָטַל אַחַת וְהָלַךְ לוֹ: אִם הָיוּ דְּמֵי כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן קְצוּבִין, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפָּסַק, וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דְּלַּעַת זוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם אֵין הַדָּמִים קְצוּבִין, וְהִקְדִּישָׁהּ - הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת, שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ הִיא; שֶׁזֶּה שֶׁלְּקָחָהּ, לֹא לְקָחָהּ דֶּרֶךְ גְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כואֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. כֵּיצַד? 'מַה שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם קֹדֶשׁ', 'מַה שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מִן הַפֵּרוֹת חֵרֶם' - לֹא אָמַר כְּלוּם.

כזהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ מֻקְדֶּשֶׁת', וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ - אֵינָהּ מֻקְדֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ לֹא בָאת לִרְשׁוּתוֹ.

כחוְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אִשְׁתּוֹ - הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, וְהַמּוֹתָר חֻלִּין. אָמַר לָהּ 'יִקְדְּשׁוּ יָדַיִךְ לְעוֹשֵׂיהֶן' - הוֹאִיל וְהֵן מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ, הֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ קֹדֶשׁ. הָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה? לָאוֹמֵר 'אִילָן זֶה קֹדֶשׁ', שֶׁכָּל פֵּרוֹת שֶׁעוֹשֵׂה לְהַבָּא קֹדֶשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כטהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמָּךְ תִּתְקַדֵּשׁ' - הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת כְּשֶׁיִּקָּחֶנָּה, שֶׁהֲרֵי עַתָּה בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישָׁהּ. 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה תְּהִי קֹדֶשׁ' - כְּשֶׁיִּפְדֶה אוֹתָהּ תִּקְדַּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ. וְאַפִלּו הָיְתָה מְמֻשְׁכֶּנֶת לִזְמַן קָצוּב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ אַחַר הַזְּמַן.

להַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר וְהִקְדִּישׁוֹ - הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, וּפָקְעָה הַשְּׂכִירוּת. וְאִם דָּר בּוֹ הַשּׂוֹכֵר, מָעַל.

לאיֵרָאֶה לִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, אִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁוֹ' - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם, מִשּׁוּם נֶדֶר. וְאִם לֹא הִקְדִּישׁ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשׁוּם "לֹא תְאַחֵר" (דברים כג, כב) וְ"לֹא יַחֵל" (במדבר ל, ג) וּמִשּׁוּם "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (שם), כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.

לבכֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁ כָּל שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם', 'הֲרֵי עָלַי לִתֵּן לָעֲנִיִּים פֵּרוֹת שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ', 'הֲרֵי עָלַי לְהַחְרִים' אוֹ 'לִתֵּן לַשְּׁבוּיִים כָּל שֶׁאֶשְׂתַּכֵּר בְּשָׁנָה זוֹ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - הֲרֵי זֶה חַיָּב לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מַה שֶׁאָמַר, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיָדוֹ. וְזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בִּכְלַל נְדָרִים הוּא, לֹא בִּכְלַל הֶקְדֵּשׁוֹת.

לגרְאָיָה לְדָבָר זֶה - מַה שֶׁאָמַר יַעֲקוֹב אָבִינוּ "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לְךָ" (בראשית כח, כב), וְנֶאֱמַר "אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" (בראשית לא, יג). וַהֲרֵי הָאוֹמֵר 'לֹא אִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֶהְיֶה נָזִיר', חַיָּב לִנְהֹג בִּנְזִירוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָדַר בְּנָזִיר - הוֹאִיל וְאָמַר שֶׁיִּדֹּר בְּנָזִיר, חַיָּב לְהִנָּזֵר. וְזֶה כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וּכְזֶה רָאוּי לָדוּן.

לדהֶקְדֵּשׁ טָעוּת, אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ', וְיָצָא לָבָן - אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ; 'דִינָר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ', וְעָלָה שֶׁל כֶסֶף - אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. 'חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֶקְדֵּשׁ', וְעָלָה שֶׁל שֶׁמֶן - בֵּין שֶׁהַיַּיִן יָקָר מִן הַשֶּׁמֶן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בֵּין שֶׁהַשֶּׁמֶן יָקָר מִן הַיַּין - אֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ.

הִתְפִּיס בָּהּ אַחֶרֶת, וְאָמַר 'זוֹ כְּזוֹ' - הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.