1 Capítulo diario (solo hebreo)

אפֵּרוֹת שְׁבִיעִית נִתְּנוּ לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבִיעָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "תִּהְיֶה" (ויקרא כה, ז) - אַף לְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבֹּעַ בָּהּ צֶבַע.

בלַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה כֵּיצַד? לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת, כְּדִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

גוְלֹא יְשַׁנֶּה פֵּרוֹת מִבְּרִיָּתָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי: דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל חַי, לֹא יֹאכַל אוֹתוֹ מְבֻשָּׁל; וְדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁל, אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי.

לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹלְקִין אָכְלֵי בְּהֵמָה. אֵינוֹ מִטַּפֵּל לֶאֱכֹל תַּבְשִׁיל שֶׁנִּפְסַד וְהַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר.

דוְאֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְּׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְּסוּל.

וְאִם בִּשֵּׁל מְעָט וַאֲכָלוֹ מִיָּד - מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחוֹ כְּדֵי לָבוֹא לִידֵי פְּסוּל.

הפֵּרוֹת הַמְּיֻחָדִין לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת.

הָלְכָה הַבְּהֵמָה מֵאֵלֶיהָ לְתַחַת הַתְּאֵנָה, וְאָכְלָה - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחְזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אַשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָה לֶאֱכֹל" (ויקרא כה, ז).

ולְסִיכָה כֵּיצַד? לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְשֶׁמֶן, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יָסוּךְ בַּמֶּרְחָץ, אֲבָל סָךְ הוּא מִבַּחוּץ וְנִכְנָס.

זשֶׁמֶן שֶׁל שְּׁבִיעִית - אֵין חוֹסְמִין בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם, וְאֵין סָכִין בּוֹ מַנְעָל וְסַנְדָּל. וְאֵין סָכִין אוֹתוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. נָפַל עַל בְּשָׂרוֹ, מְשַׁפְשְׁפוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. וְלֹא יָסוּךְ רַגְלוֹ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל, אֲבָל סָךְ הוּא רַגְלוֹ וְלוֹבֵשׁ הַמִּנְעָל. וְסָךְ גּוּפוֹ וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קָטָבָלְיָא.

חלְהַדְלָקַת הַנֵּר כֵּיצַד? שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּשֶׁמֶן שְׁבִיעִית עַצְמוֹ.

מְכָרוֹ וְלָקַח בּוֹ שֶׁמֶן אַחֵר, אוֹ שֶׁהֶחֱלִיף שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן - שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בַּהַדְלָקָה, שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בִּדְמֵי שְׁבִיעִית.

וְלֹא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה, אֶלָא מַדְלִיקוֹ בַּנֵּר.

טלִצְבִיעָה כֵּיצַד? דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִצְבֹּעַ בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַאֲכָלֵי אָדָם, צוֹבְעִין בָּהֶן לְאָדָם.

אֲבָל אֵין צוֹבְעִין לַבְּהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, אַפִלּוּ מַאַכְלֵי בְּהֵמָה; שֶׁאֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עַל צִבְעֵי בְּהֵמָה.

ימִינֵי כְּבָסִים כְּגוֹן בּוֹרִית וְאָהָל - קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן, וּמְכַבְּסִין בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם" (ויקרא כה, ו) - "לָכֶם", לְכָל צָרְכֵּיכֶם.

אֲבָל אֵין מְכַבְּסִין בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וְאֵין עוֹשִׂין מְלֻגְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (ויקרא כה, ו) - לֹא לִמְלֻגְמָא, וְלֹא לְזִלּוּף, וְלֹא לְהָקִיא, וְלֹא לְמִשְׁרָה, וְלֹא לִכְבִיסָה.

יאכְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית: כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן חִטִּים וּתְאֵנִים וַעֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָא אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אַפִלּוּ לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לָכֶם לְאָכְלָה" (ויקרא כה, ו) - כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לָכֶם, יִהְיֶה לְאָכְלָה וְלֹא לִרְפוּאָה; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן קוֹצִין וְדַרְדְּרִין הָרַכִּים - עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לָאָדָם וְלֹא לַבְּהֵמָה, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקֻּרְנִית - הֲרֵי הוּא תָּלוּי בְּמַחְשַׁבְתּוֹ: חָשַּׁב עָלָיו לְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כָּעֵצִים; חָשַּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה, הֲרֵי הוּא כַּפֵּרוֹת; חָשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה - נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מַאֲכַל אָדָם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא, וְחֻמְרֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁאֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן.

יבמֻתָּר לִמְכֹּר אָכְלֵי אָדָם וְאָכְלֵי בְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהֶם אָכְלֵי אָדָם. אֲבָל אֵין מוֹכְרִין אָכְלֵי בְּהֵמָה לִקַּח בָּהֶם אָכְלֵי בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מוֹכְרִין אָכְלֵי אָדָם לִקַּח בָּהֶם אָכְלֵי בְּהֵמָה. וְאִם לָקַח בָּהֶן, אוֹ הֶחֱלִיף אָכְלֵי אָדָם בְּאָכְלֵי בְּהֵמָה - הֲרֵי הֵן כְּאָכְלֵי אָדָם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא לָאָדָם.

יגפֵּרוֹת שְׁבִיעִית - אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ לְסוּרְיָא. וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַגּוֹי, וְלֹא לְשָּׂכִיר.

וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, אוֹ שְׂכִיר שָׁנָה, אוֹ שְׂכִיר חֹדֶשׁ, אוֹ שֶׁקָּצַץ מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו - הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. וּמַאֲכִילִין אֶת הָאַכְסַנְיָא פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

ידוְאֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כִּמְשַׁלֵּם חוֹב מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

אֲבָל נִזֹּנֶת הִיא מִשֶּׁל בַעְלָהּ.

טואֵין אוֹסְפִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כִּשְׁהֵן בֹּסֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" (ויקרא כה, יב) - אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה.

אֲבָל אוֹכֵל מֵהֶן מְעַט בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁהֵם פַּגִּין, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכֵל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.

וְלֹא יִכְנֹס לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

טזוּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשָּׂדֶה בַּשְּׁבִיעִית? הַפַּגִּין שֶׁל תְּאֵנִים - מִשֶּׁיַּזְרִיחוּ, אוֹכֵל בָּהֶן פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה; וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָּהֶן. וְהַבֹּסֶר - מִשֶּׁיּוֹצִיא מַיִם וְאוֹכְלוֹ בַּשָּׂדֶה; וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בּוֹ.

הַזֵּיתִים - מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ סְאָה שֶׁל זֵּיתִים רְבִיעִית שֶׁמֶן, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג, כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ - מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

יזמֻתָּר לָקֹץ אִילָנוֹת לְעֵצִים בַּשְּׁבִיעִית קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה פְּרִי.

אֲבָל מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת פְּרִי - לֹא יָקֹץ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי מַפְסִיד הָאֹכֶל, וְנֶאֱמַר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (ויקרא כה, ו) - לֹא לְהֶפְסֵד.

וְאִם הוֹצִיא פֵּרוֹת וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ; שֶׁהֲרֵי הוֹצִיא פֵּרוֹתָיו, וּבָטַל דִּין שְׁבִיעִית מִמֶּנּוּ.

יחוּמֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית? הַחַרּוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ, וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ בֹּסֶר.

וְאֵין קוֹצְצִין אֶת הַכַּפְנִיוֹת בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶפְסֵד פְּרִי.

וְאִם אֵין דַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת תְּמָרִים אֶלָא שִׁיצִין, מֻתָּר לָקֹץ אוֹתָן כַּפְנִיוֹת.

יטאֵין שׂוֹרְפִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה.

אֲבָל מַסִּיקִין בְּגֶפֶת וּבְזַגִין שֶׁל שְּׁבִיעִית.

כמֶרְחָץ שֶׁהֻסְּקָה בְּתֶבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְּׁבִיעִית, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּשָׂכָר. וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא - אָסוּר לִרְחֹץ בָּהּ, שֶׁמָּא יַסִּיקוּ בָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה רֵיחָהּ נוֹדֵף בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצְאוּ מַפְסִידִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

כאהַקְּלִפִּין וְהַגַּרְעִנִּין שֶׁמֻּתָּרִין בִּתְרוּמָה לַזָּרִים, אֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶם; וַהֲרֵי הֵן כְּעֵצִים, אֶלָא אִם כֵּן רְאוּיִין לִצְבִיעָה. וְהַקּוֹר, קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו.

כבהַצּוֹרֵר תְּבָלִין שֶׁל שְּׁבִיעִית וּנְתָנָן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל: אִם בָּטַל טַעְמָן, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכָל דָּבָר; וְאִם נִשְׁאָר בָּהֶן טַעַם, עֲדַיִן הֵם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

כגאֵין נוֹתְנִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְּׁבִיעִית לֹא לְתוֹךְ הַכַּר, וְלֹא לְתוֹךְ הַטִּיט; וְאִם נָתַן, הֲרֵי זֶה כִּמְבֹעָר. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְּׁבִיעִית, יוּצַן. וּמִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְּׁבִיעִית.