ב"ה

Estudio Estudio Diario 3 Capítulos diarios

Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

מתנות עניים - פרק ה, מתנות עניים - פרק ו, מתנות עניים - פרק ז

אהָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים וְלֹא שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה וְלֹא שְׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים, שְׁכָחוּהוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ וְהָיוּ שָׁם אֲחֵרִים עוֹבְרִין וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁכָחוּהוּ - אֵינוֹ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּהוּ כָּל אָדָם. וְאַפִלּוּ עֹמֶר הַטָּמוּן, אִם נִשְׁכַּח - הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.

בהָיָה בַּעַל הַשָּׂדֶה בָּעִיר וְאָמַר 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפּוֹעֲלִים שָׁכְחוּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּשְׁכָחוּהוּ', הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה. וְאִם הָיָה בַּשָּׂדֶה וְאָמַר כֵּן, וּשְׁכָחוּהוּ - אֵינוֹ שִׁכְחָה.

שֶׁהַשָּׁכוּחַ מֵעִיקָרוֹ בַּשָּׂדֶה, הוּא הַשִּׁכְחָה; אֲבָל בָּעִיר אַפִלּוּ זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד, יט) - לֹא בָּעִיר.

געָמְדוּ הָעֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ חִפּוּהוּ בַּקַּשׁ וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַקַּשׁ, אוֹ שֶׁהִחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ בַּשָּׂדֶה וּשְׁכָחוֹ - אֵינוֹ שִׁכְחָה.

אֲבָל אִם נְטָלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ סָמוּךְ לַגַּפָּה אוֹ לַגָּדִישׁ אוֹ לַבָּקָר אוֹ לַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ - הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.

דנָטַל עֹמֶר לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר, וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח אֶת שְׁנֵיהֶן: אִם זָכַר הָעֶלְיוֹן קֹדֶם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ, אֵין הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה; וְאִם לָאו, הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה.

העָפוּ עֳמָרָיו בְּרוּחַ חֲזָקָה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח שָׁם עֹמֶר - אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ" (דברים כד, יט).

אֲבָל אִם פִּזֵּר הָעֳמָרִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְשָׁכַח - הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.

והַנּוֹטֵל עֹמֶר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְשָׁכַח אֶת הָרְבִיעִי: אִם הָיָה שָׁם שִׁשִּׁי, אֵין הָרְבִיעִי שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּטֹּל הַחֲמִישִׁי; וְאִם הָיוּ חֲמִשָּׁה בִּלְבָד - מִשֶּׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי לִטֹּל אֶת הַחֲמִישִׁי, הֲרֵי הָרְבִיעִי שִׁכְחָה.

זשָׂדֶה שֶׁעֳמָרֶיהָ מְעֻרְבָּבִין, וְשָׁכַח אֶת אֶחָד מֵהֶן - אֵינוֹ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיִּטֹּל אֶת כָּל סְבִיבוֹתָיו.

חהַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמוּנִין בָּאָרֶץ - יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.

הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח קָמָה, אוֹ שֶׁעָמַּר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח עֹמֶר, וְכֵן הַסּוּמָא שֶׁשָּׁכַח - יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.

וְאִם הָיָה הַסּוּמָא אוֹ הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל אֶת הַגַּס הַגַּס, אֵין לוֹ שִׁכְחָה.

וְכָל הָאוֹמֵר 'הֲרֵינִי קוֹצֵר עַל מְנַת מַה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵחַ אֲנִי נוֹטֵל' - יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה; שֶׁכָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל.

טתְּבוּאָה שֶׁקְּצָרָהּ עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה לְהַאֲכִילָהּ לַבְּהֵמָה, וְכֵן אִם קְצָרָהּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת וְלֹא עֲשָׂאָהּ עֳמָרִים, וְכֵן הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים שֶׁתְּלָשָׁן אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת לְהִמָּכֵר לַשּׁוּק וְלֹא עֲשָׂאָן עֳמָרִים לְהַעְמִיד מֵהֶן גֹּרֶן - אֵין לָהֶם שִׁכְחָה.

יהַקּוֹצֵר שֶׁהִתְחִיל לִקְצֹר, וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו: שֶׁל אַחֲרָיו - שִׁכְחָה; וְשֶׁלְּפָנָיו - אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד, יט) - אֵינוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ, וְיַנִּיחוֹ לְאַחֲרָיו.

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב - שִׁכְחָה, וְכָּל שֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב - אֵינוֹ שִׁכְחָה.

יאשְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ לִקְצֹר מֵאֶמְצַע הַשָּׂדֶה, זֶה פָּנָיו לַצָּפוֹן וְזֶה פָּנָיו לַדָּרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶן: שֶׁלִּפְנֵיהֶם - שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן זֶה שֶׁלְּפָנָיו הוּא לְאַחֲרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְהָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ לְאַחֲרֵיהֶן בִּמְקוֹם שֶׁהִתְחִילוּ מִמֶּנּוּ - אֵינוֹ שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְעֹרָב עִם הַשּׁוּרוֹת שֶׁמִּן הַמִּזְרָח לַמַּעְרָב, וְהֵן מוֹכִיחִין עָלָיו שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ.

וְכֵן הַשּׁוּרוֹת שֶׁל עֳמָרִים שֶׁפִּנּוּ אוֹתָן לַגֹּרֶן, וְהִתְחִילוּ שְׁנַיִם מֵאֶמְצַע שׁוּרָה, וְשָׁכְחוּ עֹמֶר בָּאֶמְצָע בֵּין אֲחוֹרֵיהֶן - אֵינוֹ שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה שֶׁמִּן הַמַּעְרָב לַמִּזְרָח שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ בָּהּ, וְהִיא מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ.

יבהַקּוֹצֵר וְאִלֵּם אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת, וְחָזַר וּפִנָּה הָאֲלֻמּוֹת, וְהֵן הַנִּקְרָאִין 'עֳמָרִים', מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר, וּמִמָּקוֹם הַשֵּׁנִי לְמָקוֹם שְׁלִישִׁי, וּמִמָּקוֹם שְׁלִישִׁי לַגֹּרֶן, וְשָׁכַח הָעֹמֶר בְּשָׁעָה שֶׁפִּנָּה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם: אִם פִּנָּה הָעֳמָרִים לְמָקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה וְשָׁכַח - יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, וּכְשֶׁיְפַנֶּה מִמָּקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה לַגֹּרֶן - אֵין לוֹ שִׁכְחָה; וְאִם פִּנָּה הָעֳמָרִים לִמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה וְשָׁכַח - אֵין לוֹ שִׁכְחָה, וּכְשֶׁפִּנָּה מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה - יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

יגאֵיזֶה הוּא מָקוֹם שֶׁהוּא 'גְּמַר מְלָאכָה'? זֶה מָקוֹם שֶׁדַּעְתּוֹ לְקַבֵּץ כָּל הָעֳמָרִין שָׁם וְלָדוּשׁ אוֹתָן שָׁם, אוֹ לְהוֹלִיכָן מִשָּׁם לִמְקוֹם גָּדִישׁ שֶׁהוּא הַגֹּרֶן. וּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמְּקַבֵּץ בּוֹ הָעֳמָרִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי לְהוֹלִיכָן לְמָקוֹם אַחֵר.

ידשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ שִׁכְחָה, וְשָׁלוֹשׁ אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי עֳמָרִים הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.

טושְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְהַחַרּוּבִין הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָם שִׁכְחָה. שְׁנֵי חֻצְנֵי פִּשְׁתָּן שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה אֵינָם שִׁכְחָה.

טזשְׁתֵּי גְפָנִים, וְכֵן בִּשְׁאָר הָאִילָנוֹת - שְׁנַיִם הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה - שִׁכְחָה, וּשְׁלוֹשָׁה - אֵינָן שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י; ויקרא כג, כב) - אַפִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד לֶעָנִי וְאֶחָד לַגֵּר.

יזהָיוּ כָּל הָעֳמָרִים שֶׁל קַב קַב, וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וְשָׁכְחוֹ - הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה; יָתֵר עַל הָאַרְבָּעָה - אֵינוֹ שִׁכְחָה.

וְכֵן אִם הָיוּ שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי קַבִּין, וְאֶחָד יָתֵר עַל שְׁמוֹנַת קַבִּין - אֵינוֹ שִׁכְחָה.

יחהָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם, וְשָׁכְחוֹ - אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד, יט) - עֹמֶר וְלֹא גָּדִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעֳמָרִים סָאתַיִם סָאתַיִם.

שָׁכַח שְׁנֵי עֳמָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶן סָאתַיִם - הוֹאִיל וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן סָאתַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ שִׁכְחָה.

וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהֵן שִׁכְחָה, אַפִלּוּ הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן יָתֵר מִסָּאתַיִם.

יטקָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ - אֵינָהּ שִׁכְחָה.

אֵין בָּהּ סָאתַיִם - רוֹאִין אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת כְּאִלּוּ הֵן בְּרִיאוֹת וַאֲרוּכוֹת, וְאֶת הַשְּׁדוּפוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְלֵאוֹת, וְאִם הָיְתָה רְאוּיָה אַחַר אֻמְדָּן זֶה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ, אֵינָהּ שִׁכְחָה.

כשָׁכַח סְאָה תְּבוּאָה עֲקוּרָה, וּסְאָה שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה - אֵינָן מִצְטָרְפִין, אֶלָא שְׁנֵיהֶם שִׁכְחָה.

וְכֵן בְּשּׁוּם וּבִבְּצָלִים וּבְפֵרוֹת הָאִילָן, אִם שָׁכַח מִקְצָתָן בַּקַרְקַע וּמִקְצָתָן תָּלוּשׁ, וּבִשְׁנֵיהֶם סָאתַיִם - אֵינָן מִצְטָרְפִין, אֶלָא שְׁנֵיהֶם שִׁכְחָה.

כאהַשּׁוֹכֵחַ עֹמֶר בְּצַד הַקָּמָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה - אֵינָהּ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תִקְצֹר... וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר" (דברים כד, יט) - עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָצִיר שִׁכְחָה, אֲבָל עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָמָה אֵינָהּ שִׁכְחָה.

וְכֵן אִם שָׁכַח קָמָה בְּצַד קָמָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה, אַפִלּוּ הָיְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה קֶלַח אֶחָד - הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת אֶת הַשְּׁכוּחָה, וְיִהְיֶה מֻתָּר לְקַחְתָּהּ.

אֲבָל אִם שָׁכַח עֹמֶר אוֹ קָמָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ, אַפִלּוּ הָיָה בּוֹ סָאתַיִם - אֵינוֹ מַצִּיל אוֹתָן, וַהֲרֵי הַשָּׁכוּחַ לָעֲנִיִּים. אֵין קָמַת חֲבֵרוֹ מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר שֶׁלּוֹ, וְאֵין קָמַת שְׂעוֹרִים מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר חִטִּים, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַקָּמָה מִמִּין הָעֹמֶר.

כבהַשּׁוֹכֵחַ אִילָן בֵּין הָאִילָנוֹת, אַפִלּוּ הָיוּ בּוֹ כַּמָּה סְאִין פֵּרוֹת, אוֹ שֶׁשָּׁכַח שְׁנֵי אִילָנוֹת - הֲרֵי הֵן שִׁכְחָה; שְׁלוֹשָׁה - אֵינָן שִׁכְחָה.

כגבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בִּמְקוֹמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְּצַד הַפִּרְצָה, אוֹ בְּמַעֲשָׂיו, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֵּה, אוֹ בִּשְׁמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ שֵׁם יָדוּעַ כְּגוֹן זַיִת הַנְּטוֹפָה בֵּין הַזֵּיתִים שֶׁהוּא נוֹטֵף שֶׁמֶן הַרְבֵּה, אוֹ הַשָּׁפְכָנִי אוֹ הַבַּיְשָׁנִי.

אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ - אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד, יט) - עֹמֶר שֶׁאַתָּה שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בּוֹ אֶלָא אִם תָּשׁוּב וְתִרְאֵהוּ, יָצָא זֶה שֶׁאַתָּה זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמַן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִפְגַּע בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם.

כדהָיָה מְסֻיָּם בְּדַעְתּוֹ, הֲרֵי זֶה כִּמְפֻרְסָם וְיָדוּעַ. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַדֶּקֶל, הַדֶּקֶל מְסַיְּמוֹ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן זַיִת נְטוֹפָה, זֶה מְסַיֵּם אֶת זֶה.

הָיְתָה כָּל שָׂדֵהוּ זַיִת נְטוֹפָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְשָׁכַח אַחַת מֵהֶן אוֹ שְׁתַּיִם - יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּאִילָן זֶה הַמְּפֻרְסָם. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וְשָׁכַח מִקְצָתוֹ - הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַנִּשְׁאָר בּוֹ פָּחוֹת מִסָּאתַיִם.

אֲבָל סָאתַיִם אֵינוֹ שִׁכְחָה, אֶלָא אִם כֵּן שָׁכַח כָּל הָאִילָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כהזַיִת הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרוֹת לְבַדּוֹ, וְשָׁלוֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל זֵּיתִים מַקִּיפִין אוֹתוֹ מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכָל שׁוּרָה מֵהֶן אֶלָא שְׁנֵי זֵיתִים, וְשָׁכַח אֶת הָאֶמְצָעִי - אֵינוֹ שִׁכְחָה; שֶׁהֲרֵי הַשּׁוּרוֹת הִסְתִּירוּהוּ.

וְלָמָּה אָמְרוּ זַיִת בִּלְבָד? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְמַן.

כואֵיזֶהוּ שִׁכְחָה? בֶּעָרִיס - כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ; וּבַכֶּרֶם - מִשֶּׁיַּעֲבֹר מִן גֶּפֶן מִן הַגְּפָנִים וְיִשְׁכַּח אוֹתָהּ; בַּדְּלִית וּבַדֶּקֶל - מִשֶּׁיֵּרֵד הִמֶּנּוּ. וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת, מִשֶּׁיִּפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ; אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּבְצֹר אֶת כָּל סְבִיבָיו.

כזהַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְזָכָה בּוֹ לְעַצְמוֹ, וּבְצָרוֹ - חַיָּב בַּפֶּרֶט וּבָעוֹלֵלוֹת וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה, שֶׁהֲרֵי "שָׂדְךָ" (ויקרא יט, ט; ויקרא כג, כב) וְ"כַרְמְךָ" (ויקרא יט, י; דברים כד, כא) אֲנִי קוֹרֵא בּוֹ - מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ, וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם זָכָה מִן הַהֶפְקֵר בְּשָׂדֶה שֶׁל אֲחֵרִים, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכֹּל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ - פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

אמַתָּנָה אַחֶרֶת שִׁשִּׁית יֵשׁ לָעֲנִיִּים בְּזֶרַע הָאָרֶץ, וְהוּא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנּוֹתְנִין לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא 'מַעְשַׂר עָנִי'.

בוְזֶה הוּא סֵדֶר הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: אַחַר שֶׁקּוֹצֵר זֶרַע הָאָרֶץ אוֹ אוֹסֵף פְּרִי הָעֵץ, וְתִגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ - מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'תְּרוּמָה גְּדוֹלָה', וְנוֹתְנָהּ לַכּוֹהֵן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יח,דׂ).

וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מִן הַעֲשָׂרָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן', וְנוֹתְנוֹ לַלֵּוִי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יח, כד), וְנֶאֱמַר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר יח, כא).

גוְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא 'מַעֲשֵׂר שֵׁנִי', וְהוּא לִבְעָלָיו, אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, וְעָלָיו נֶאֱמַר "וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ" (ויקרא כז, לא), וְעָלָיו נֶאֱמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר... וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר." (דברים יד, כב-כג).

דעַל הַסֵּדֶר הַזֶּה מַפְרִישִׁין בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַשָּׁבוּעַ, וּבַשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִישִׁית.

אֲבָל בַּשְּׁלִישִׁית וּבַשִּׁשִּׁית מִן הַשָּׁבוּעַ - אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא 'מַעְשַׂר עָנִי', וְאֵין בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָא מַעְשַׂר עָנִי, וְעָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִיא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ וּבָא הַלֵּוִי" (דברים יד, כח-כט), וְעָלָיו נֶאֱמַר "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר" (דברים כו,יב).

השְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כֻּלָּהּ הֶפְקֵר, וְאֵין בָּהּ לֹא תְּרוּמָה וְלֹא מַעַשְׂרוֹת כְּלָל, לֹא רִאשׁוֹן וְלֹא שֵׁנִי, וְלֹא מַעְשַׂר עָנִי.

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ שְׁמִטַּת קַרְקַע - מַפְרִישִׁין בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי; מִפְּנֵי שֶׁאֲרָצוֹת אֵלּוּ קְרוֹבוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִסְמָכִין עָלֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית.

וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁיִּהְיוּ מַפְרִישִׁים בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית.

אֲבָל בְּשִׁנְעָר, מַפְרִישִׁין בַּשְּׁבִיעִית מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּסֵדֶר רֹב הַשָּׁנִים.

ומַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹקֵחַ הַלֵּוִי, מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְנוֹתְנוֹ לַכּוֹהֵן, וְהוּא הַנִּקְרָא 'תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר', וְעָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח, כו).

זבַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עֲנִיִּים, וְהָיָה לוֹ שָׁם מַעְשַׂר עָנִי - נוֹתֵן לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מִן הַמַּעֲשֵׂר כְּדֵי שָׂבְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו, יב).

חכְּדֵי שָׂבְעוֹ כַּמָּה? אִם מִן הַחִטִּים נָתַן, לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי קַב; וְאִם מִן הַשְּׂעוֹרִים נָתַן, לֹא יִפְחֹת מִקַּב; וְאִם מִן הַכֻּסְּמִין, לֹא יִפְחֹת מִקַּב וְחֵצִי; וְאִם מִן הַגְּרֹגְּרוֹת, לֹא יִפְחֹת מִקַּב; וְאִם מִן הַדְּבֵלָה, לֹא יִפְחֹת מִמִּשְׁקָל חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סֶלַע; וְאִם מִן הַיַּיִן, לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי לוֹג; וְאִם מִן הַשֶּׁמֶן נָתַן, לֹא יִפְחֹת מֵרְבִיעִית; מִן הָאֹרֶז, רֹבַע הַקַּב.

נָתַן לוֹ יָרָק, נוֹתֵן מִשְׁקַל לִיטְרָא, וְהוּא מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים דִּינָר; מִן הַחַרּוּבִין, שְׁלֹשֶׁת קַבִּין; מִן הָאֱגוֹזִים, עֲשָׂרָה; מִן הָאֲפַרְסְקִין, חֲמִשָּׁה; מִן הָרִמּוֹנִים, שְׁתַּיִם; וְאֶתְרוֹג, אֶחָד.

וְאִם נָתַן לוֹ מִשְּׁאָר הַפֵּרוֹת, לֹא יִפְחֹת מִכְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בִּדְמֵיהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת.

טהָיָה לוֹ דָּבָר מוּעָט, וְהָעֲנִיִּים מְרֻבִּין וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּשִּׁעוּר - נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם.

יוּמַעְשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בַּגֹּרֶן - אֵין בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, אֶלָא הָעֲנִיִּים בָּאִים וְנוֹטְלִין עַל כָּרְחוֹ. וְאַפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ.

אֲבָל הַמִּתְחַלֵּק בַּבַּיִת - יֵשׁ בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, וְנוֹתְנוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיִּרְצֶה.

יאהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר בַּגֹּרֶן, וְרָצָה לִתְּנוֹ לְעָנִי קְרוֹבוֹ אוֹ מְיֻדָּעוֹ - יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מֶחְצָה לִתְּנוֹ לוֹ; וְהַחֵצִי, מְחַלְּקוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר כַּשִּׁעוּר שֶׁאָמַרְנוּ.

יבבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לֶעָנִי אֶלָא כְּדֵי שָׂבְעוֹ? בַּשָּׂדֶה.

אֲבָל אִם הָיָה הַמַּעֲשֵׂר בַּבַּיִת, מְחַלְּקוֹ לְכָל הָעֲנִיִּים אַפִלּוּ כַּזַּיִת כַּזַּיִת; שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לִתֵּן כְּדֵי שָׂבְעוֹ אֶלָא בַּשָּׂדֶה - שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מוֹצֵא שָׁם לִקַּח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו, יב).

יגבָּאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה לַבַּיִת - נוֹתְנִין לָאִשָּׁה תְּחִלָּה וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ.

אָב וּבְנוֹ, אִישׁ וּקְרוֹבוֹ, שְׁנֵי אַחִין, שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן עָנִי - נוֹתֵן לוֹ הָאַחֵר מַעְשַׂר עָנִי שֶׁלּוֹ.

ידשְׁנֵי עֲנִיִּים שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת - זֶה מַפְרִישׁ מַעְשַׂר עָנִי מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן חֲבֵרוֹ מַפְרִישׁ מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתֵן לוֹ.

טוהַמְּקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר, אָסוּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי.

אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לִקַּח חֵלֶק בְּכָל הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁלִישָׁהּ אוֹ רְבִיעָהּ בִּשְׂכָרוֹ.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה 'שְׁלִישׁ מַה שֶׁאַתָּה קוֹצֵר בִּלְבָד הִיא שֶׁלְּךָ' אוֹ 'רְבִיעַ מַה שֶׁתִּקְצֹר' - הֲרֵי זֶה אֵין לוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּקְצֹר, וּבְשָׁעַת הַקָּצִיר עָנִי הוּא, לְפִיכָךְ מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְאָסוּר בְּמַעְשַׂר עָנִי - שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין מַעְשַׂר עָנִי אֶלָא אַחַר שֶׁקָּצַר, וַהֲרֵי זָכָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁקָּצַר.

טזהַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ קַרְקַע וּפֵרוֹת, וְהֶעֱנִי - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי שֶׁלָּהּ.

וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן דָּמִים.

וְאַפִלּוּ לָוָה הַדָּמִים וּלְקָחָהּ, הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים.

יזמַעְשַׂר עָנִי - אֵין פּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ מַלְוָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתַּגְמוּלִין, וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ שְׁבוּיִים, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ דָּבָר לִצְדָקָה. אֲבָל מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁל גְמִילוּת חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַעְשַׂר עָנִי.

וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְחָבֵר עִיר בְּטוֹבַת הַנָאָה. וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יד, כח), וְאוֹמֵר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב).

אמִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לֶעָנִי, אִם הָיְתָה יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" (דברים טו, ח), וְנֶאֱמַר "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה, לָה), וְנֶאֱמַר "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה,לו).

בוְכָל הָרוֹאֶה עָנִי מְבַקֵּשׁ, וְהֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" (דברים טו, ז).

גלְפִי מַה שֶׁחָסֵר הֶעָנִי אַתָּה מְצֻוֶּה לִתֵּן לוֹ: אִם אֵין לוֹ כְּסוּת, מְכַסִּין אוֹתוֹ; אֵין לוֹ כְּלֵי בַּיִת, קוֹנִין לוֹ כְּלֵי בַּיִת; אֵין לוֹ אִשָּׁה, מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה; וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה, מַשִּׂיאִין אוֹתָהּ לְאִישׁ.

אַפִלּוּ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל זֶה הֶעָנִי לִרְכֹּב עַל הַסּוּס וְעֶבֶד רָץ לְפָנָיו, וְהֱעֶנִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו - קוֹנִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו, ח).

וּמְצֻוֶּה אַתָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לְעַשְּׁרוֹ.

דיָתוֹם שֶׁבָּא לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה - שׂוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִים לוֹ מִטָּה וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה.

הבָּא עָנִי וְשָׁאַל דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְאֵין יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת - נוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ.

וְכַמָּה? עַד חֲמִישִׁית נְכָסָיו, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר; וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו, בֵּינוֹנִי; פָּחוֹת מִכָּאן, עַיִן רָעָה.

וּלְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה; וְכָל הַנּוֹתֵן פָּחוֹת מִזֶּה, לֹא קִיֵּם מִצְוָה.

וְאַפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה לְאַחֵר.

ועָנִי שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְאָמַר 'רָעֵב אֲנִי, הַאֲכִילוּנִי' - אֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא, אֶלָא מְפַרְנְסִין אוֹתוֹ מִיָּד. הָיָה עָרֹם, וְאָמַר 'כַּסּוּנִי' - בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא.

וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ - מְכַסִּין אוֹתוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ מִיָּד, וְאֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו.

זמְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין עֲנִיֵּי גּוֹיִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה; אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מוּעֶטֶת.

וְאָסוּר לְהַחְזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם, וְאַפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרֹגֶּרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהילים עד, כא).

חאֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִכִּכָּר אֶחָד הַנִּמְכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן כְּשֶׁהָיוּ הַחִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כָּל הַמִּדּוֹת.

וְאִם לָן - נוֹתְנִין לוֹ מַצָּע שֶׁיִּישָׁן עָלָיו, וְכֶסֶת לִתֵּן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית. וְאִם הָיָה שַׁבָּת - נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת, וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית וְדָג וְיָרָק.

וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, נוֹתְנִין לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

טעָנִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח צְדָקָה, מַעְרִימִין עָלָיו וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה אוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה. וְעָשִׁיר הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ, וְעֵינוֹ צָרָה בִּמְמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשְׁתֶּה - אֵין מַשְׁגִיחִין בּוֹ.

ימִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן צְדָקָה אוֹ שֶׁיִּתֵּן מְעַט מִמַּה שֶׁרָאוּי לוֹ - בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ, וּמַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶׁאֲמָדוּהוּ לִתֵּן. וְיוֹרְדִין לִנְכָסָיו בְּפָנָיו, וְלוֹקְחִין מֵהֶן מַה שֶׁרָאוּי לוֹ לִתֵּן. וּמְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה, וְאַפִלּוּ בְּעַרְבֵּי שַׁבָּתוֹת.

יאאָדָם שׁוֹעַ שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּצֵר לְעַצְמוֹ וְנוֹתֵן לַגַּבָּאִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ - אָסוּר לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה. וְגַבָּאי שֶׁמַּכְלִימוֹ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ - עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו" (ירמיהו ל, כ).

יבאֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים, וְאַפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאִם פָּסַק הַדַּיָּן עֲלֵיהֶם כְּדֵי לָשׂוּם לָהֶן שֵׁם, מֻתָּר. גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר מוּעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה; שֶׁחֶזְקַת הַמְּרֻבֶּה גְּנֵבָה אוֹ גָּזֵל מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא מוּעָט שֶׁלָהֶן? הַכֹּל לְפִי עֹשֶׁר הַבְּעָלִים אוֹ עֲנִיּוּתָן.

יגעָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, קוֹדֵם לְכָל אָדָם; וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ, קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ; וַעֲנִיֵּי עִירוֹ, קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו, יא).

ידמִי שֶׁהָלַךְ בִּסְחוֹרָה, וּפָסְקוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָלַךְ שָׁם צְדָקָה - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם הָיוּ רַבִּים, וּפָסְקוּ עֲלֵיהֶן צְדָקָה - נוֹתְנִין; וְכְשֶׁבָּאִין, מְבִיאִין אוֹתָהּ עִמָּהֶן וּמְפַרְנְסִין בָּהּ עֲנִיֵּי עִירָם. וְאִם יֵשׁ שָׁם חָבֵר עִיר - יִתְּנוּ אוֹתָהּ לְחָבֵר עִיר, וְהוּא מְחַלְּקָהּ כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ.

טוהָאוֹמֵר 'תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת' אוֹ 'תְּנוּ סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת' - יִתְּנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ. וְאִם הָיָה רָגִיל בִּשְׁנֵיהֶם, יִתְּנוּ לִשְׁנֵיהֶם. הָאוֹמֵר 'תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָר לָעֲנִיִּים', יִתְּנוּ לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר.