ב"ה

Estudio Estudio Diario 3 Capítulos diarios

Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

ערכין וחרמין - פרק ה, ערכין וחרמין - פרק ו, ערכין וחרמין - פרק ז

אהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ - מִצְוָה עָלָיו לִפְדּוֹתָהּ הוּא, שֶׁהָאָדוֹן קוֹדֵם. וְאִם לֹא רָצָה, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁמִּצְוַת יוֹבֵל נוֹהֶגֶת - שֶׁאִם יַגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא יִגְאֲלֶנָּה, תֵּצֵא לַכּוֹהֲנִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכּוֹהֲנִים, אֶלָא סוֹפָהּ לְהִפָּדוֹת לְעוֹלָם - כּוֹפִין אֶת הָאָדוֹן לִפְתֹּחַ בָּהּ תְּחִלָּה, וְהִיא נִפְדֵּית בְּשָׁוְיָהּ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת.

אִם נִמְצָא מִי שֶׁמּוֹסִיף עָלָיו וְגוֹאֵל אוֹתָהּ, יִגְאַל; וְאִם לָאו, אוֹמְרִין לוֹ 'הִגִּיעָתְךָ', וְיִתֵּן מַה שֶׁאָמַר.

וְאֵינוֹ פּוֹתֵחַ בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע פְּרוּטוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַחֹמֶשׁ שֶׁמּוֹסִיף פְּרוּטָה.

ברָצָה הָאָדוֹן לִמְכֹּר שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת מִשְּׂדוֹתָיו אוֹ לִלְווֹת, כְּדֵי לִפְדּוֹת שָׂדֶה זוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ - הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, בֵּין בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וְהוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. וְכֵן אִם רָצָה לִגְאֹל חֶצְיָהּ, גּוֹאֵל.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמוֹכֵר לַהֶדְיוֹט. וְזֶה חֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ.

גהַמַּקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ אוֹ אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלּוֹ אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין - הֲרֵי אֵלּוּ נֶעֱרָכִין בְּשָׁוְיֵיהֶן, בֵּין טוֹב וּבֵין רָע.

וְאִם פָּדָה אוֹתָן הַמַּקְדִּישׁ אוֹ אִשְׁתּוֹ אוֹ יוֹרְשׁוֹ - מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְכוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן.

וְהַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

בֵּין שֶׁהָיָה הַבַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, בֵּין שֶׁהָיָה מִבָּתֵּי הַחֲצֵרִים - הֲרֵי זֶה נִגְאָל לְעוֹלָם.

דגְּאָלוֹ אֶחָד מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ: אִם הָיָה בֵּית עִיר חוֹמָה, וְקָם בְּיַד הַגּוֹאֵל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - נֶחְלַט; וְאִם הָיָה בֵּית הַחֲצֵרִים, וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהוּא בְּיַד הַגּוֹאֵל - חוֹזֵר לִבְעָלָיו בַּיּוֹבֵל.

ההַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְהוֹרָה תְּמִימָה לְבֶדֶק הַבַּיִת - אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה, מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי, וְחָלָה קְדֻשָּׁה עָלֶיהָ, וְנִפְדֵּית כְּשֶׁהִיא תְּמִימָה.

וּמַעְרִיךְ אוֹתָהּ הַכּוֹהֵן בְּדָמֶיהָ, וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת.

וְאֵין הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ פּוֹדֶה אֶלָא עַל מְנַת לְהַקְרִיבָהּ לַמִּזְבֵּחַ, לְמַה שֶׁהִיא רְאוּיָה - שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ, אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי הַמִּזְבֵּחַ לְעוֹלָם.

ווּמִנַיִן שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר "וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ" (ויקרא כב, כג) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְכֵן הַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁאֵינָהּ אֶלָא קְדֻשַּׁת דָּמִים, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶאֱמַר "אֹתוֹ" - "אֹתוֹ" אַתָּה עוֹשֶׂה נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה תְּמִימִים נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְלָאו הַבָּא מִכְלָל עֲשֶׂה, הֲרֵי הוּא כַּעֲשֵׂה.

זהַמַּקְדִּישׁ אֶת בְּהֶמְתּוֹ סְתָם, אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו סְתָם - רוֹאִין כָּל בְּהֵמָה תְּמִימָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ - הַזְּכָרִים יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי עוֹלוֹת, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן עוֹלוֹת; וְהַנְּקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי שְׁלָמִים, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן שְׁלָמִים; וְהַדָּמִים - יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה' יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז, ט) - כְּלוֹמַר כָּל הָרָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יִקְרָב.

חהִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיוּ בָּהֶן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְעוֹפוֹת הָרְאוּיִין לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ - יִמָּכְרוּ לִצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין, וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן; וְהַדָּמִים יִלָּקַח בָּהֶן זְכָרִים, וְיִקְרְבוּ עוֹלוֹת.

טוּמִפְּנֵי מַה יִקְרְבוּ דְּמֵי אֵלּוּ עַצְמָן, וּדְמֵי הַבְּהֵמָה הַתְּמִימָה יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת? לְפִי שֶׁהַבְּהֵמָה הַקְּדוֹשָׁה לַמִּזְבֵּחַ, אִם נָפַל בָּהּ מוּם יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהָעוֹפוֹת שֶׁנִּפְסְלוּ - אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ" (ויקרא כז, יא-יב) - כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, יֵשׁ לוֹ פִּדְיוֹן; וּשֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, אֵין לוֹ פִּדְיוֹן.

יהִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיְתָה בָּהֶן הַקְּטֹרֶת שֶׁנּוֹתְנִין לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִקְּחוּ אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים - הֲרֵי זוֹ תִּנָּתֵן לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין בְּמוֹתַר הַקְּטֹרֶת. וְכֵן עוֹשִׂין אִם יֵשׁ שָׁם בִּנְכָסָיו אֶחָד מִסַּמָּנֵי הַקְּטֹרֶת.

יאהַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לַמִּזְבֵּחַ, וְנָפַל בָּהּ מוּם וְנִפְסְלָה - הֲרֵי זוֹ נֶעֱרֶכֶת וְנִפְדֵּית, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן" (ויקרא כז, יא). וְיָבִיא בְדָּמֶיהָ, קָרְבָּן אַחֵר כְּמוֹתָהּ.

יבכָּל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָּה בַּחַיִּים - בֵין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, אוֹ תְּמִימָה הָרְאוּיָה לִקָּרֵב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר - הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה הַעֲמָדָה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז, יא).

לְפִיכָךְ אִם מֵתָה הַבְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּעָרֵךְ וְתִפָּדֶה, אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ אַחַר שֶׁמֵּתָה, אֶלָא תִּקָּבֵר.

אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ שְׁחוּטָה אוֹ נְבֵלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין.

יגשָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם, וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת - הֲרֵי הִיא כְּחַיָה לְכָל דְּבָרֶיהָ, וְנֶעֱרֶכֶת.

וַהֲרֵי הִיא בִּכְלַל "וְהֶעֱמִיד... וְהֶעֱרִיךְ" (ויקרא כז, יא-יב) עַד שֶׁתָּמוּת.

ידהַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לְדָמֶיהָ, הֲרֵי זוֹ נִתְקַדֵּשׁ גּוּפָהּ.

כֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ', הִיא עַצְמָהּ תִּקְרַב. הִקְדִּישׁ אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו, וְאָמַר 'דְּמֵי רַגְלָהּ שֶׁל פָרָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' - הֲרֵי זוֹ סְפֵק אִם פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ אוֹ לֹא פָשְׁטָה; וּלְפִיכָךְ תִּקְרַב וְלֹא תִפָּדֶה.

טווְכֵיצַד עוֹשִׂין? מוֹכְרִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ לְמִי שֶׁיַּקְרִיב אוֹתָהּ, וְדָמֶיהָ חֻלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר. וְאִם הָיָה אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ.

טזהָיְתָה בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִקָּרֵב, וְהִקְדִּישׁ אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו - בֵּין שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, וּבֵין שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ - לֹא נִתְקַדֵּשׁ אֶלָא דְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר בִּלְבָד. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁאָמַר 'דְּמֵי רֶגֶל פָּרָה זוֹ', אוֹ 'דְּמֵי לִבָּהּ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' - הוּא וְהֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין בָּהּ.

יזוְכֵן הָאוֹמֵר 'רֹאשׁ עֶבֶד זֶה', אוֹ 'לֵב חֲמוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ', אוֹ שֶׁאָמַר 'רֹאשִׁי הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא בִּדְמֵי רֹאשׁוֹ. וְרוֹאִין כַּמָּה יִשְׁוֶה אוֹתוֹ אֵבֶר אִילּוּ הָיָה נִמְכָּר, וְיָבִיא בְּדָמָיו קָרְבָּן.

יחבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוֹרִים? בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת - הָאוֹמֵר 'דְּמֵי רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה', אוֹ 'כְּבֵדוֹ הֶקְדֵּשׁ', אוֹ 'דְּמֵי רֹאשׁ עֶבֶד זֶה', אוֹ 'כְּבֵדוֹ הֶקְדֵּשׁ' - הוֹאִיל וְהוּא אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּדְמֵי כֻּלּוֹ; שֶׁכָּל הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת קְדֻּשַּׁת דָּמִים הִיא.

יטהָאוֹמֵר 'עֶרְכִּי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ', מֵבִיא בְּעֶרְכּוֹ קָרְבָן. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְעֵרֶךְ שָׁלֵם, הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק - אִם נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, הוֹאִיל וְהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן עֵרֶךְ, אוֹ אֵינוֹ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ נָדַר. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לַמִּזְבֵּחַ - הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית, וְהַדָּמִים יָבִיאוּ בָהֶן עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק - אִם פּוֹדִין אוֹתָהּ בָּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בָּהּ, אוֹ פּוֹדִין אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ הִקְדִּישׁ. דָּנִין בְּכָל אֵלּוּ וּכְיוֹצֵא בָּהֶן לְהַחְמִיר.

אאֶחָד הָאוֹמֵר 'הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לַשָּׁמַיִם'; וְכֵן בְּכָל נְכָסָיו, אִם אָמַר 'כָּל נְכָסָיו הֶקְדֵּשׁ' אוֹ 'חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת' אוֹ 'חֵרֶם לַשָּׁמַיִם' - הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם אָמַר 'חֵרֶם' סְתָם, הֲרֵי אֵלּוּ לַכּוֹהֲנִים - שֶׁסְּתָם חֲרָמִים לַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח, יד).

במַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, וּמֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִיִּים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ. אֲבָל לֹא יַחֲרִים כָּל בְּהֶמְתּוֹ, וְלֹא כָּל עֲבָדָיו, וְלֹא כָּל שְׂדוֹתָיו, וְלֹא כָּל מִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה" (ויקרא כז, כח). וְאִם הֶחֱרִים אֶת הַכֹּל, אַפִלּוּ הֶחֱרִים כָּל נְכָסָיו - הֲרֵי אֵלּוּ מֻחְרָמִין. בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לַכּוֹהֲנִים, בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

גוְכָל מִי שֶׁהֶחֱרִים אוֹ הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, לוֹקְחִין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאַפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ וּבְגָדָיו - הַכֹּל הֶקְדֵּשׁ אוֹ חֵרֶם.

דמַה בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים לְחֶרְמֵי שָׁמַיִם? שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם - הֶקְדֵּשׁ, וְנִפְדִּין בְּשָׁוְיֵיהֶן, וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיֵצְאוּ הַנְּכָסִים לְחֻלִּין. וְחֶרְמֵי כּוֹהֲנִים - אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן לְעוֹלָם, אֶלָא נִתָּנִין לַכּוֹהֲנִים כִּתְרוּמָה.

וְעַל חֵרֶם כּוֹהֲנִים הוּא אוֹמֵר "לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל" (ויקרא כז, כח) - לֹא יִמָּכֵר לְאַחֵר, וְלֹא יִגָּאֵל לַבְּעָלִים.

הוְאֶחָד הַמַּחֲרִים קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין - הֲרֵי אֵלּוּ נִתָּנִין לַכּוֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱרִים.

חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים, כָּל זְמַן שֶׁהֵן בְּבֵית הַבְּעָלִים - הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'" (ויקרא כז, כח). נְתָנָן לַכּוֹהֵן - הֲרֵי הֵן כַּחֻלִּין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח, יד).

וכּוֹהֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה חֵרֶם שֶׁזָּכָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל, וְהֶחֱרִימָהּ - הֲרֵי זוֹ מֻחְרֶמֶת, וְיָצְאָה לְאֶחָיו הַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז, כא) - מְלַמֵּד שֶׁשְּׂדֵה חֶרְמוֹ לוֹ כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הֶחֱרִימָהּ, תִּהְיֶה מֻחְרֶמֶת.

זמָכַר הַכּוֹהֵן שְׂדֵה חֶרְמוֹ, וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ, אַפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִחְרִימוּהָ - הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה מִקְנָה, וְחוֹזֶרֶת לַכּוֹהֵן שֶׁמְּכָרָהּ בַּיּוֹבֵל. אֲבָל קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁל כוֹהֲנִים וּלְוִיִּים - אֵינָן מַחֲרִימִין אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בִּשְׂדֵיהֶן "כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הואּ לָהֶם" (ויקרא כה, לד), וּמִטַּלְטְלִין הֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת כַּחֲרָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ... וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז, כח).

חהַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לְבֶדֶק הַבַּיִת - הֲרֵי הַהֶקְדֵּשׁ חָל עֲלֵיהֶן, וְתֵעָרֵךְ הַבְּהֵמָה וְתִפָּדֶה וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְהַבְּהֵמָה תִּקְרַב לְמַה שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה.

אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים', אוֹ הֶחֱרִימָהּ לַכּוֹהֲנִים - לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ וְלֹא הַחֵרֶם חָל עַל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

טהָאוֹמֵר 'שׁוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם', וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. הִקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ, הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם אָמַר 'הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ מֵעַכְשָׁו לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם', וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה; וְאִם הִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים לַמִּזְבֵּחַ, אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ.

יהַמַּקְדִּישׁ עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵין בָּהּ אֶלָא עִכּוּב גִּזְבָּרִין בִּלְבָד. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא תִשָּׁחֵט עַד שֶׁתִּפָּדֶה. לְפִיכָךְ אִם עָבַר וּשְׁחָטָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

יאמַחֲרִים אָדָם בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים, בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים בֵּין חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת.

וְאִם הָיוּ קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶן בֵּין לַכּוֹהֲנִים בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיִקְרְבוּ אוֹתָן הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁיִּפָּדוּ לְמַה שֶׁהֵן.

יבהָיוּ נְדָבָה וְהֶחֱרִימָן, כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתָן? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְהֵמָה זוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ; וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר, יַקְרִיב בְּהֵמָה זוֹ נְדָבָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.

יגיִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱרִים אֶת בְּכוֹר בְּהֵמָה לַשָּׁמַיִם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים בֵּין שֶׁהָיָה בַּעַל מוּם - הֲרֵי זֶה מֻחְרָם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הִחְרִימוֹ הַכּוֹהֵן לַשָּׁמַיִם אַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ.

ידוְכֵיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְכוֹר זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְתִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, לִקְרוֹבוֹ אוֹ לְרֵעוֹ. וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר, יִקַּח הַבְּכוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה; וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

טוהַמַּחֲרִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר - הֲרֵי זֶה כְּמַחֲרִים שַׁלְמֵי נְדָבָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ.

טזהַמַּקְדִּישׁ שִׁקְלוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ. הִקְדִּישׁ בִּכּוּרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵינוֹ קֹדֶשׁ. אֲבָל אִם הִקְדִּישָׁן הַכּוֹהֵן אַחַר שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ קֹדֶשׁ.

יזהַמַּחֲרִים חֲצִי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ, הוּא וְהַכּוֹהֲנִים שֻׁתָּפִין בּוֹ. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶחֱרִים לַשָּׁמַיִם חֲצִי עַבְדּוֹ, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְכָל הַמַּקְדִּישׁ עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, אוֹ הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְהָיוּ בָהֶן עֲבָדִים - הֲרֵי גּוּפָן קֹדֶשׁ. לְפִיכָךְ אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן עַד שֶׁיִּפָּדוּ.

יחוְאֵין הַגִּזְבָּרִין רַשָּׁאִין לִקַּח דְּמֵיהֶן מֵאֲחֵרִים וּלְהוֹצִיא אוֹתָן לְחֵרוּת; אֶלָא מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵרוּת אִם רָצוּ.

יטהַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ, כָּל הַיָּתֵר עַל פַּרְנָסָתוֹ קֹדֶשׁ.

וְכֵיצַד הוּא מִתְפַּרְנֵס עֶבֶד זֶה? לוֹוֶה וְאוֹכֵל, וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ. וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה פָּחוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְיִפְרַע - שֶׁאִם עָשָׂה בִּפְרוּטָה, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה הֶקְדֵּשׁ.

כהַמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ - לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָא דָּמָיו, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּדְמֵי עַצְמוֹ. וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת וְלֶאֱכֹל, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ כָּעֶבֶד.

כאאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, אוֹ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן מֻחְרָמִין, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין גּוּפוֹ שֶׁלּוֹ.

כבאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.

כֵּיצַד? הָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְכָפַר בּוֹ זֶה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ - אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁוֹ. אֲבָל אִם לֹא כָפַר בּוֹ, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

כגבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִטַּלְטְלִין. אֲבָל קַרְקַע שֶׁגְּזָלָהּ אַחֵר וְכָפַר בָּהּ, אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בַּדַּיָּנִין - הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָהּ; שֶׁהַקַּרְקַע עַצְמָהּ הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ.

כדהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים - שְׁנֵיהֶן אֵין יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ: זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כהמִי שֶׁהָיָה מוֹכֵר דְּלּוּעִין אוֹ בֵּיצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבָא לוֹקֵחַ וְנָטַל אַחַת וְהָלַךְ לוֹ: אִם הָיוּ דְּמֵי כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן קְצוּבִין, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפָּסַק, וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דְּלַּעַת זוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם אֵין הַדָּמִים קְצוּבִין, וְהִקְדִּישָׁהּ - הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת, שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ הִיא; שֶׁזֶּה שֶׁלְּקָחָהּ, לֹא לְקָחָהּ דֶּרֶךְ גְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כואֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. כֵּיצַד? 'מַה שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם קֹדֶשׁ', 'מַה שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מִן הַפֵּרוֹת חֵרֶם' - לֹא אָמַר כְּלוּם.

כזהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ מֻקְדֶּשֶׁת', וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ - אֵינָהּ מֻקְדֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ לֹא בָאת לִרְשׁוּתוֹ.

כחוְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אִשְׁתּוֹ - הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, וְהַמּוֹתָר חֻלִּין. אָמַר לָהּ 'יִקְדְּשׁוּ יָדַיִךְ לְעוֹשֵׂיהֶן' - הוֹאִיל וְהֵן מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ, הֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ קֹדֶשׁ. הָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה? לָאוֹמֵר 'אִילָן זֶה קֹדֶשׁ', שֶׁכָּל פֵּרוֹת שֶׁעוֹשֵׂה לְהַבָּא קֹדֶשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כטהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמָּךְ תִּתְקַדֵּשׁ' - הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת כְּשֶׁיִּקָּחֶנָּה, שֶׁהֲרֵי עַתָּה בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישָׁהּ. 'שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה תְּהִי קֹדֶשׁ' - כְּשֶׁיִּפְדֶה אוֹתָהּ תִּקְדַּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ. וְאַפִלּו הָיְתָה מְמֻשְׁכֶּנֶת לִזְמַן קָצוּב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ אַחַר הַזְּמַן.

להַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר וְהִקְדִּישׁוֹ - הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, וּפָקְעָה הַשְּׂכִירוּת. וְאִם דָּר בּוֹ הַשּׂוֹכֵר, מָעַל.

לאיֵרָאֶה לִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, אִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁוֹ' - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם, מִשּׁוּם נֶדֶר. וְאִם לֹא הִקְדִּישׁ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשׁוּם "לֹא תְאַחֵר" (דברים כג, כב) וְ"לֹא יַחֵל" (במדבר ל, ג) וּמִשּׁוּם "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (שם), כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.

לבכֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁ כָּל שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם', 'הֲרֵי עָלַי לִתֵּן לָעֲנִיִּים פֵּרוֹת שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ', 'הֲרֵי עָלַי לְהַחְרִים' אוֹ 'לִתֵּן לַשְּׁבוּיִים כָּל שֶׁאֶשְׂתַּכֵּר בְּשָׁנָה זוֹ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - הֲרֵי זֶה חַיָּב לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מַה שֶׁאָמַר, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיָדוֹ. וְזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בִּכְלַל נְדָרִים הוּא, לֹא בִּכְלַל הֶקְדֵּשׁוֹת.

לגרְאָיָה לְדָבָר זֶה - מַה שֶׁאָמַר יַעֲקוֹב אָבִינוּ "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לְךָ" (בראשית כח, כב), וְנֶאֱמַר "אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" (בראשית לא, יג). וַהֲרֵי הָאוֹמֵר 'לֹא אִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֶהְיֶה נָזִיר', חַיָּב לִנְהֹג בִּנְזִירוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָדַר בְּנָזִיר - הוֹאִיל וְאָמַר שֶׁיִּדֹּר בְּנָזִיר, חַיָּב לְהִנָּזֵר. וְזֶה כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וּכְזֶה רָאוּי לָדוּן.

לדהֶקְדֵּשׁ טָעוּת, אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ', וְיָצָא לָבָן - אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ; 'דִינָר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ', וְעָלָה שֶׁל כֶסֶף - אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. 'חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֶקְדֵּשׁ', וְעָלָה שֶׁל שֶׁמֶן - בֵּין שֶׁהַיַּיִן יָקָר מִן הַשֶּׁמֶן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בֵּין שֶׁהַשֶּׁמֶן יָקָר מִן הַיַּין - אֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ.

הִתְפִּיס בָּהּ אַחֶרֶת, וְאָמַר 'זוֹ כְּזוֹ' - הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אהַהֶקְדְּשׁוֹת - אֵין פּוֹדִין אוֹתָן לֹא בְּקַרְקָעוֹת וְלֹא בַּעֲבָדִים, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף" (ראה ויקרא כז, כג). אֶחָד הַכֶּסֶף וְאֶחָד שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁשָׁוִין כֶּסֶף, וְאַפִלּו סֻבִּין.

בכָּל הַפּוֹדֶה קֳדָשָׁיו, מוֹסִיף חֹמֶשׁ; וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ עַצְמוֹ, אוֹ אִשְׁתּוֹ, אוֹ הַיּוֹרֵשׁ - מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַף הַחֹמֶשׁ לֹא יִהְיֶה אֶלָא מִן הַמִּטַּלְטְלִין. וְהַחֹמֶשׁ שֶׁמּוֹסִיף - הֲרֵי הוּא כְּהֶקְדֵּשׁ עַצְמוֹ, וְדִין אֶחָד לָהֶם.

גהַפּוֹדֶה קֳדָשָׁיו, אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב; אֶלָא מֵאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַקֶּרֶן יָצָא הֶקְדֵּשׁ לְחֻלִּין, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בּוֹ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת עַד שֶׁיִּתֵּן הַחֹמֶשׁ, שֶׁמָּא יִפְשַׁע וְלֹא יִתֵּן.

אֲבָל בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי עֹנֶג שַׁבָּת, הִתִּירוּ לוֹ לֶאֱכֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן הַחֹמֶשׁ, וַהֲרֵי הַגִּזְבָּרִין תּוֹבְעִין אוֹתוֹ.

דקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, וְנִפְדּוּ, אִם פָּדָה הַמַּקְדִּישׁ עַצְמוֹ - מוֹסִיף חֹמֶשׁ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת. וְהַמַּקְדִּישׁ שֶׁפָּדָה לְעַצְמוֹ הוּא שֶׁמּוֹסִיף חֹמֶשׁ, לֹא הַמִּתְכַּפֵּר בָּהּ שֶׁפְּדָאָהּ. וְהֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן הוּא שֶׁחַיָּב בְּהוֹסָפַת חֹמֶשׁ, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵינוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו" (ויקרא כז, טו) - 'הַמַּקְדִּישׁ', לֹא הַמַּתְפִּיס.

הלְפִיכָךְ אִם חִלֵּל בְּהֵמָה עַל בְּהֵמָה שְׁנִיָּה, בֵּין בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, בֵּין בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, אוֹ שֶׁהֵמִיר בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל מוּם בָּהֶן - כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה אֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ אוֹ אֶת הַתְּמוּרָה, לְעַצְמוֹ - אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ.

והַמַּפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְנָפַל בּוֹ מוּם, וְהוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ וְחִלְּלוֹ עַל בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִתְּקָה הַבְּהֵמָה שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ לִרְעִיָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ - הֲרֵי הִיא סָפֵק אִם מוֹסִיף עָלֶיהָ חֹמֶשׁ, הוֹאִיל וְהִיא קָרְבָּן עוֹלָה וַהֲרֵי הִיא גּוּף אַחֵר וּקְדֻשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף עָלֶיהָ חֹמֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָּאָה מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר הוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ.

זקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת - אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא דָנָה תּוֹרָה בִּתְמוּרָה אֶלָא בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. כֵּיצַד? הָיוּ לְפָנָיו בֶּהֱמַת חֻלִּין וּבֶהֱמַת קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאָמַר 'זוֹ חֲלִיפַת זוֹ', אוֹ 'זוֹ תְּמוּרַת זוֹ' - לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר 'הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ', אוֹ 'הֲרֵי זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ' - דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְיָצַאת הַבְּהֵמָה הָרִאשׁוֹנָה לְחֻלִּין, וְנִתְפְּסָה הַשְּׁנִיָּה.

חאֶחָד קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאֶחָד קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם - אֵין פּוֹדִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה, אֶלָא בְּשָׁוְיֵיהֶן. וְאִם עָבַר וְחִלְּלָן עַל פָּחוֹת מִשָּׁוְיֵיהֶן, אַפִלּוּ הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מֵאָה דִּינָר שֶׁחִלְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה - הֲרֵי זֶה פָּדוּי וְיָצָא לְחֻלִּין, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בּוֹ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת דָּמִים, וְחַיָּב לְהַשְׁלִים אֶת דָּמָיו.

טכֵּיצַד? הָיְתָה לוֹ בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם, וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה עֲשָׂרָה, וּבֶהֱמַת חֻלִּין שֶׁשָׁוָה חֲמִשָּׁה, וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ' - הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית, וְיָצַאת לְחֻלִּין; אֲבָל צָרִיךְ לְהַשְׁלִים הַחֲמִשָּׁה.

וְכֵן אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה הָרִאשׁוֹנָה קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת - הֲרֵי זוֹ יָצֵאת לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, וְתִכָּנֵס הַשְּׁנִיָּה תַּחְתֶּיהָ דִּין תּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵיהֶם צָרִיךְ חֲקִירַת דָּמִים אִם הָיְתָה זוֹ שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ שָׁוָה, אוֹ יַשְׁלִים דָּמֶיהָ.

ישָׁמוּ אוֹתָהּ שְׁלוֹשָׁה וְאָמְרוּ שֶׁזּוֹ בְּדָמֶיהָ - אַפִלּוּ בָּאוּ אַחַר כֵּן מֵאָה וְאָמְרוּ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הָיְתָה יָפָה, אֵינוֹ חוֹזֵר; הוֹאִיל וַחֲקִירַת הַדָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, לֹא הֶחְמִירוּ בָּהּ. אֲבָל אִם שָׁמוּ אוֹתָהּ שְׁנַיִם, וּבָאוּ שְׁלוֹשָׁה וְאָמְרוּ שֶׁהוּנָה הַהֶקְדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא - חוֹזֵר.

יאאֵין פּוֹדִין אֶת הַהֶקְדֵּשׁ אַכְסְרָה, אֶלָא בַּחֲקִירַת דָּמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם פָּדָה, יַד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד? 'פָּרָה זוֹ תַּחַת פָּרָה זוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ', 'טַלִית זוֹ תַּחַת טַלִית זוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ' - הֶקְדֵּשׁוֹ פָּדוּי, וְיַד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם הָיְתָה הַשְּׁנִיָּה יָפָה מִן הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹתֵר, לוֹקְחִין אוֹתָהּ הַגִּזְבָּרִין וְשׁוֹתְקִין; וְאִם אֵינָהּ יָפָה - מַשְׁלִים אֶת הַדָּמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּמוֹסִיף חֹמֶשׁ.

אֲבָל אִם אָמַר 'טַלִית זוֹ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים תַּחַת טַלִית שֶׁל הֶקְדֵּשׁ', 'וּפָרָה זוֹ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים תַּחַת פָּרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ' - אַפִלּוּ הָיְתָה פָּרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שָׁוָה חֲמִשָּׁה וְשֶׁלּוֹ עֲשָׂרָה, הֲרֵי זֶה מוֹסִיף חֹמֶשׁ וְנוֹתֵן שְׁנֵי סְלָעִים וּמֶחְצָה; שֶׁהֲרֵי בְּדָּמִים קְצוּבִים פָּדָה. וּשְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה חֹמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יבהַפּוֹדֶה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ, מָשַׁךְ בְּמָנֶה, וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן הַדָּמִים עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם - נוֹתֵן מָאתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ" (ראה ויקרא כז, יט; ויקרא כז, כג) - בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף הוּא שֶׁלּוֹ. מְשָׁכוֹ בְּמָאתַיִם, וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן אֶת הַדָּמִים עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה - נוֹתֵן מָאתַיִם; לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ, וַהֲרֵי קָנָה בִּמְשִׁיכָה וְנִתְחַיֵּב בַּדָּמִים.

יגפָּדָה בְּמָאתַיִם וְנָתַן הַדָּמִים, וְלֹא הִסְפִּיק לְמָשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה - כְּבָר קָנָה בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף, וּמוֹשֵׁךְ אֶת שֶׁלּוֹ, וְזָכָה הַהֶקְדֵּשׁ בְּמָאתַיִם. פָּדָהוּ בְּמָנֶה וְנָתַן הַדָּמִים, וְלֹא הִסְפִּיק לְמָשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם - מַה שֶׁפָּדָה פָּדוּי, וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָא הַמָּנֶה שֶׁכְּבָר נָתַן. וְאֵין אוֹמְרִין כָּאן 'לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ' - שֶׁאַפִלּוּ הַהֶדְיוֹט אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ; וְאֵין הַהֶקְדֵּשׁ רָאוּי לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע.

ידהַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה אוֹ שִׁטְרֵי בַּעֲלֵי חוֹבוֹת - אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ; שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ מַפְקִיעַ הַשִּׁעְבּוּד שֶׁקָּדַם.

אֲבָל כְּשֶׁיִּמְכֹּר הַהֶקְדֵּשׁ הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ וְתֵצֵא הַשָּׂדֶה לְחֻלִּין - יֵשׁ לְבַעַל חוֹב וְלָאִשָּׁה לִגְבּוֹת מִן הַפּוֹדֶה, שֶׁהֲרֵי שִׁעְבּוּדָהּ עוֹמֵד עַל קַרְקַע זוֹ.

טוהָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי לָקוֹחוֹת שֶׁכָּתְבָה לָרִאשׁוֹן 'דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ', וּמָכַר לַשֵּׁנִי - שֶׁהִיא טוֹרֶפֶת מִן הַשֵּׁנִי.

טזוְכֵיצַד פּוֹדִין קַרְקַע זֶה הָאִישׁ? מַשְׁבִּיעִין אֶת הָאִשָּׁה אוֹ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תְּחִלָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּא לִפָּרַע מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, וְאַחַר כָּךְ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ שִׁשִּׁים יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּשָׂדֶה זוֹ עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. וְאַחַר שֶׁפּוֹדִין אוֹתָהּ, וְלוֹקֵחַ אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ אַפִלּוּ בְּדִינָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן, חוֹזֵר הַפּוֹדֶה וּמַגְבֶּה לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ אוֹ לְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ, וְאַפִלּו הָיָה הַחוֹב מֵאָה וְהַשָּׂדֶה שָׁוֶה תִּשְׁעִים - עַל מְנָת כָּךְ פּוֹדֶה אוֹתָהּ הָרוֹצֶה לִפְדּוֹתָהּ.

אֲבָל אִם הָיָה הַחוֹב שְׁנַיִם בִּדְמֵי הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה וְיֵשׁ עָלָיו חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה מָאתַיִם - אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ עַל מְנָת לִתֵּן הַחוֹב אוֹ הַכְּתֻבָּה, אֶלָא פּוֹדִין אוֹתָהּ סְתָם; שֶׁאִם הִתְנוּ לִתֵּן, אֵינָהּ נִפְדֵּית כְּלָל.

יזהַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְאַחַר כָּךְ גֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְגָבְתָה כְּתֻבָּתָהּ מִן הַפּוֹדֶה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ - אֵינָהּ גּוֹבַה עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא עָשׂוּ עַל הַהֶקְדֵּשׁ. וְאֵין אוֹמְרִין: אִלּוּ רָצָה הָיָה אוֹמֵר 'בְּטָעוּת הִקְדַּשְׁתִּי', וְיִשָּׁאֵל עַל הֶקְדֵּשׁוֹ לְחָכָם וְהָיָה חוֹזֵר לוֹ.

יחוְכֵן אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ 'מָנֶה לִפְלוֹנִי חוֹב עָלַי', אוֹ 'כְּלִי זֶה שֶׁל פְלוֹנִי הוּא' - שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. וְאַפִלּו הָיָה שְׁטָר בְּיַד בַּעַל חוֹב, אֵינוֹ גּוֹבֶה עַל פִּי זֶה אֶלָא כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבִין כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יטבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבָרִיא. אֲבָל חוֹלֶה שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְאָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּישׁ מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי - נֶאֱמָן; שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה עָרְמָה עַל הַהֶקְדֵּשׁ בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ, וְחוֹטֵא לַאֲחֵרִים - שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת.

לְפִיכָךְ אִם אָמַר 'תְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ', נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה; וְאִם לֹא אָמַר 'תְּנוּ', אֵין נוֹתנִין לוֹ, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה בְּיָדוֹ שְׁטָר מְקֻיָּם, הֲרֵי זֶה נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ מִפְּנֵי הַצַּוָּאָה.

וְאִם אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ אָמַר תְּנוּ - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָא הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת: אִם נִתְקַיֵּם שְׁטָרוֹ - נִשְׁבַּע וְגוֹבֶה מִן הַפּוֹדֶה, לֹא מִן הַהֶקְדֵּשׁ.

כמִי שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהִפְקִיר אֶת נְכָסָיו, אוֹ הִקְדִּישָׁן, אוֹ הֶחֱרִימָן - אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה.