ב"ה

Estudio Estudio Diario 3 Capítulos diarios

Rambam - 3 Capítulos diarios (solo hebreo)

ביאת המקדש - פרק ב, ביאת המקדש - פרק ג, ביאת המקדש - פרק ד

אאֵין כּוֹהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכוֹהֵן הֶדְיוֹט נִכְנָס בְּכָל יוֹם לַקֹּדֶשׁ לָעֲבוֹדָה.

בוְהֻזְהֲרוּ כָּל הַכּוֹהֲנִים שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַקֹּדֶשׁ אוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב) - זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; "מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" (שם) - לְהַזְהִיר עַל כָּל הַבַּיִת.

גכּוֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין כּוֹהֵן הֶדְיוֹט בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה - חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז, ב).

וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא נִכְנָס לְשָׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַרְבַּע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם נִכְנַס חֲמִישִׁית, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

דוְהַנִּכְנָס לַקֹּדֶשׁ, חוּץ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא לָעֲבוֹדָה אוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין גָּדוֹל - לוֹקֶה; וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת... וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז, ב) - עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר הַבַּיִת בְּלַאו וְלוֹקֶה.

הכּוֹהֵן שֶׁיָּצָא מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבַד - חַיָּב מִיתָה, בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל בֵּין כּוֹהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ" (ויקרא י, ז) - כְּלוֹמַר לֹא תַנִּיחוּ עֲבוֹדָה וְתֵצְאוּ מְבֹהָלִים, מִפְּנֵי גְּזֵרָה זוֹ. וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹהֵן גָּדוֹל "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא" (ויקרא כא, יב) - אֵינוֹ אֶלָא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ וְיֵצֵא.

ואִם כֵּן, מִפְּנֵי מַה נִשְׁנֵית אַזְהָרָה זוֹ בְּכוֹהֵן גָּדוֹל? שֶׁכּוֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֶא מִן הַמִּקְדָּשׁ - אֵינוֹ עוֹבֵד מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹנֵן; וְאִם עָבַד, וְהוּא אוֹנֵן שֶׁל תּוֹרָה - חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ, בֵּין בְּקָרְבַּן יָחִיד בֵּין בְּקָרְבַּן צִבּוּר.

אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל" (ויקרא כא, יב) - כְּלוֹמַר יֵשֵׁב וְיַעֲבֹד עֲבוֹדָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּלֶת.

זוּמְנַיִן שֶׁעֲבוֹדַת הָאוֹנֵן פְּסוּלָה? מִקַּל וְחֹמֶר: אִם בַּעַל מוּם שֶׁאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, אִם עָבַד – חִלֵּל; אוֹנֵן שֶׁהוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" (דברים כו, יד) - דִּין הוּא שֶׁיְּחַלֵּל.

חוְאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד אוֹנֵן, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'" (ויקרא י, יט). וְכֵן אֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.

אוֹנֵן שֶׁעָבַד, אֵינוֹ לוֹקֶה. וּמֻתָּר לִגַּע בַּקֳּדָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָבַל; שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲלָה אֶלָא בַּאֲכִילָה, אֲבָל בִּנְגִיעָה, הֲרֵי הוּא טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

טאֵיזֶה הוּא אוֹנֵן? זֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן, בְּיוֹם הַמִּיתָה בִּלְבַד, הוּא שֶׁנִּקְרָא אוֹנֵן דִּין תּוֹרָה, וְלַיְלָה הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

יוּמֵת שֶׁשָּׁהָה יָמִים וְאַחַר כָּךְ נִקְבַּר - כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁאַחַר יוֹם הַמִּיתָה הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֵן יוֹם הַקְּבוּרָה. וְאֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ.

לְפִיכָךְ מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וּקְבָרוֹ לְאַחַר יוֹם הַמִּיתָה - כָּל יוֹם הַקְּבוּרָה, אֵינוֹ מַקְרִיב וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים מִדִּבְרֵיהֶם; וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל לָעֶרֶב.

וְיוֹם שְׁמוּעָה קְרוֹבָה וְיוֹם לִקּוּט עֲצָמוֹת - הֲרֵי הוּא כְּיוֹם קְבוּרָה, שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ, וְאַפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.

אֲבָל יוֹם הַמִּיתָה - כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל בּוֹ קֳדָשִׁים מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֵילוֹ מִדִּבְרֵיהֶם; חוּץ מִן הַפֶּסַח בִּלְבַד, שֶׁהוּא אוֹכֵל לָעֶרֶב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

יאהָאָבֵל אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו כָּל שִׁבְעָה, אַפִלּוּ יַיִן אוֹ עֵצִים אוֹ לְבוֹנָה. וְכֵן הַמְּצֹרָע אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו. כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה אֶל הַמַּחֲנֶה, אֵינוֹ רָאוּי לַהַקְרָבָה.

אֲבָל הַמְּנֻדֶּה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם מְשַׁלֵּחַ אוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ; לְפִיכָךְ אִם הִקְרִיבוּ עָלָיו, נִרְצָה.

יבטְמֵא שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְהֶעָרֵל - מְשַׁלְּחִין אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם וּמַקְרִיבִין עֲלֵיהֶן; חוּץ מִפֶּסַח, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עַל טְמֵא שֶׁרֶץ, וְאֵין שׁוֹחֲטִין עַל הֶעָרֵל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל טְמֵא מֵת - אֵין מַקְרִיבִין עָלָיו קָרְבָּן כְּלָל עַד שֶׁיִּטְהַר.

אמִצְוַת עֲשֵׂה לְשַׁלֵּחַ כָּל הַטְּמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" (במדבר ה, ב).

בזֶה "הַמַּחֲנֶה" הָאָמוּר כָּאן - הוּא מַחֲנֵה שְׁכִינָה, שֶׁהוּא מִפֶּתַח עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁהַמְּצֹרָע וְהַזָּב וּטְמֵא מֵת שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּמְּצֹרָע "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג, מו) - זֶה מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים; מַה מְצֹרָע שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ - אַף כָּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.

לְפִיכָךְ מְשַׁלְּחִין אֶת הַמְּצֹרָע חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת, שֶׁהוּא חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְטַמֵּא בַּבִּיאָה, מַה שֶׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא.

גוּמְשַׁלְּחִין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁהוּא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְטַמְּאִין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אַפִלּוּ מִתַּחַת הָאֶבֶן, מַה שֶׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.

דטְמֵא מֵת, אַפִלּוּ הַמֵּת עַצְמוֹ - מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות יג, יט) - עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה.

ההַחֵיל - מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ גּוֹיִים, וּטְמֵאֵי מֵת, וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת; אֲבָל טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, שֶׁכְּבָר טָבַל.

ועֶזְרַת נָשִׁים - מְשַׁלְּחִין מִמֶּנָּה טְבוּל יוֹם; אֲבָל לֹא מְחֻסַּר כִּפּוּרִים; שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. וְאִסּוּר טְבוּל יוֹם בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

זמֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים - אַפִלּוּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם, שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר טָהֳרָה גְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (ויקרא יב, ח) - מִכְּלָל שֶׁעֲדַיִן לֹא גָמְרָה טָהֳרָתָהּ.

חהַטָּמֵא הַמְּשֻׁלָּח מֵהַר הַבַּיִת, אִם נִכְנָס - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג, יא) - זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה; וְ"לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה" (שם) - זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה.

וְכֵן מְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם, לוֹקֶה.

אֲבָל אִם נִכְנַס לִשְׁאָר הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בָּדָד יֵשֵׁב" (ויקרא יג, מו) - אֵינוֹ לוֹקֶה.

טנִכְנַס הַמְּצֹרָע לְהַר הַבַּיִת, לוֹקֶה שְׁמוֹנִים.

אֲבָל טְמֵא מֵת אוֹ טְבוּל יוֹם שֶׁנִּכְנַס לַעֶזְרַת נָשִׁים, אוֹ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁנִּכְנַס לַעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

יוּכְשֵׁם שֶׁשִּׁלּוּחַ טְמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲשֵׂה, כָּךְ אִם נִכְנְסוּ - עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה, ג) - זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה.

יאוּמִנַיִן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָא אִם נִכְנַס, אֲבָל אִם נָגַע בָּעֲזָרָה מֵאֲחוֹרֶיהָ פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹלֶדֶת "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב, ד).

יבטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ: בְּמֵזִיד עָנוּשׁ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא יז, טז); בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא" (ויקרא ה, ב). וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֶלָא מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים, אוֹ עַל תּוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשׁ גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יגוְאֵי זֶהוּ הַטָּמֵא שֶׁחַיָּב כָּרֵת עַל הַמִּקְדָּשׁ? כָּל שֶׁנִּטְמָא בְּטֻּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכְּבָר נִתְפָּרֵשׁ בִּנְזִירוּת, אוֹ שֶׁיִּגַּע בָּאָדָם אוֹ בְּכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאוֹתָן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנִּטְמָא בִּשְׁאָר אָבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁיִּתְפָּרְשׂוּ בִּמְקוֹמָן.

ידכְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִן הַתּוֹרָה - חַיָּב כָּרֵת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְאַפִלּוּ אַחַר שֶׁטָּבַל, עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ; אֲבָל הַמִּתְטַּמֵּא בְּטֻּמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.

טווְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא רִאשׁוֹן לְעִנְיַן תְּרוּמָה וּלְטַמֵּא בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים - הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ; שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

טזהַמַּכְנִיס שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לַמִּקְדָּשׁ אוֹ שֶׁהִכְנִיס אָדָם טָמֵא לַמִּקְדָּשׁ - הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי טִמֵּא מִקְדַּשׁ ה'. אֲבָל הַזּוֹרֵק כֵּלִים טְמֵאִים לַמִּקְדָּשׁ, אַפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת - פָּטוּר מִן הַכָּרֵת, אֲבָל חַיָּב מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא יְכַבֵּס..." (ויקרא יז, טז) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ, עָנוּשׁ כָּרֵת; עַל כִּבּוּס בְּגָדָיו, לוֹקֶה אַרְבָּעִים.

יזיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָא עַל בְּגָדִים שֶׁהֵן אָב טֻמְאָה, כְּגוֹן בְּגָדִים שֶׁנָּגַע בָּהֶן זֶה הַטָּמֵא לְמֵת שֶׁהֵן אָב טֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל בֶּגֶד שֶׁהוּא רִאשׁוֹן - אִם הִכְנִיסוֹ לַמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

יחוְכֵן טָמֵא שֶׁהִכְנִיס יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן כָּל הַטָּמֵא בְּאָב מֵאָבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל דִבְרֵיהֶם, אוֹ שֶׁאָכַל אֹכָלִין טְמֵאִים וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

יטטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת - פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב, ד) - דֶּרֶךְ בִּיאָה חִיְּבָה תּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

אַפִלּוּ נִכְנַס בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאַוִּיר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, בֵּין שֶׁנִּכְנַס בְּמִגְדָּל דֶּרֶךְ גַּגּוֹת בֵּין שֶׁנִּכְנַס בּוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים.

ככָּל מָקוֹם שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ קָרְבָּן - אִם נִמְצֵאת שָׁם טֻמְאָה בַּשַּׁבָּת, מוֹצִיאִין אוֹתָהּ; וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, כּוֹפִין עָלָיו כְּלִי עַד אַחַר הַשַּׁבָּת.

וּכְשֶׁהֵן מוֹצִיאִין, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֶלָא בִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה - שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה.

כאאֶחָד טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְמִקְדָּשׁ טָהוֹר, אוֹ טָהוֹר שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵת תַּחַת אֹהֶל בַּמִּקְדָּשׁ וְנִכְנַס הוּא תַּחַת הָאֹהֶל - הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי בִּיאָתוֹ וְטֻמְאָתוֹ בָּאִין כְּאַחַת.

נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנִטְמָא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס, אַפִלּוּ טִמֵּא עַצְמוֹ שָׁם בְּמֵזִיד - יְמַהֵר וְיִבָּהֵל וְיֵצֵא בְּדֶרֶךְ קְצָרָה.

כבוְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת אוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אוֹ לָצֵאת בְּדֶרֶךְ אֲרוּכָה. וְאִם שָׁהָה, אוֹ שֶׁיָּצָא בָּאֲרוּכָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיר פָּנָיו לַהֵיכָל וְהִשְׁתַּחֲוָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה - חַיָּב כָּרֵת. וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבָּן.

כגלֹא הֶחֱזִיר פָּנָיו, אֶלָא הִשְׁתַּחֲוָה דֶּרֶךְ יְצִיאָתוֹ כְּלַפֵּי חוּץ - פָּטוּר, אֶלָא אִם כֵּן שָׁהָה כַּשִּׁעוּר. וְכַמָּה שִׁעוּר שְׁהִיָּתוֹ? כְּדֵי לִקְרוֹת "וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (דברי הימים ב ז, ג). וְזֶהוּ שִׁעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה.

כדוְאֵי זוֹ הִיא דֶּרֶךְ אֲרוּכָה? כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה מִמֶּנָּה.

יָצָא בַּקְּצָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָץ אֶלָא הָלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָּל, אַפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ - פָּטוּר; יָצָא בָּאֲרוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁרָץ וְדָחַק עַצְמוֹ בְּכָל כּוֹחוֹ, וְנִמְצָא שִׁעוּר זְמַן שֶׁהָלַךְ בּוֹ הָאֲרוּכָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר הַזְמַן שֶׁמְּהַלֵּךְ כָּל אָדָם בַּקְּצָרָה - הוֹאִיל וְיָצָא בָּאֲרוּכָה, חַיָּב. יָצָא בַּקְּצָרָה, וְהָלַךְ מְעַט וְעָמַד וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְהָלַךְ וְשָׁהָה מְעַט, עַד שֶׁנִּצְטָרֵף מִכָּל הַשְּׁהִיּוֹת כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה: בְּמֵזִיד, אֵינוֹ לוֹקֶה; בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן; מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

אטָמֵא שֶׁעָבַד בַּמִּקְדָּשׁ - חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם עַל עֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב, ב) - הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לָעוֹבֵד בְּטֻמְאָה; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב, ט) - מַה חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכָל לַאו שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, לוֹקִין עָלָיו.

באַף עַל פִּי שֶׁאִם עָבַד בְּטֻמְאָה, אֵינוֹ חַיָּב בְּבֵית דִּין אֶלָא מַלְקוּת, אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים לֹא הָיוּ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לַחוּץ וּפוֹצְעִין אֶת מוֹחוֹ בְּיָדָן; וְאֵין מְמַחִין עֲלֵיהֶן בְּכָּךְ.

גוְהֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲבֹד וְלֹא יִשְׁהֶה עַד שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּרֵת, אֶלָא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבַד? כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בָּעֲזָרָה, וְיָצָא בִּקְצָרָה, וּבִיצִיאָתוֹ הָיָה צִנּוֹר בְּיָדוֹ, וְהָפַךְ בּוֹ אֵבֶר עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ בַּמִּזְבֵּחַ וְקֵרֵב שְׂרֵפָתוֹ; שֶׁכָּל קֵרוּב עֲבוֹדָה, הֲרֵי הוּא כַּעֲבוֹדָה.

דוְכֵן טָמֵא שֶׁטָּבַל וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ - עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כא, ו) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁעָבַד, שֶׁעֲדַיִן טָמֵא הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר" (ויקרא כב, ז) - מִכְּלַל שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר. אֲבָל מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁעָבַד, אַף עַל פִּי שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְחִלֵּל, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

הוּמִנַיִן שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה? שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (ויקרא יב, ח) - מִכְּלַל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה טָהֳרָתָהּ. וְהוּא הַדִּין לְכָל מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים.

וכּוֹהֵן שֶׁעָבַד וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהָיָה טָמֵא: אִם הִיא טֻמְאָה יְדוּעָה - כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָתוֹ חֻלִּין; וְאִם הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם - הַצִּיץ מְרַצֶּה, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב נִרְצוּ. וְאַפִלּוּ נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא קֹדֶם שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם, וְזָרַק - הֻרְצָה; שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַתְּהוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵזִיד. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם בִּנְזִירוּת.

זוְכֵן הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת דְּבָרִים הַקְּרֵבִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים" (שמות כח, לח).

אֲבָל אֵינוֹ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַנֶּאֱכָלִין, וְלֹא עַל טֻמְאַת הָאָדָם שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה יְדוּעָה; אֶלָא אִם כֵּן הָיְתָה הַטֻּמְאָה הַדְּחוּיָה בַּצִּבּוּר, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עָלֶיהָ.

חוְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהוּא עַל מִצְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" (שם).

טכָּל קָרְבָּן שֶׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמַן - אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה; שֶׁאִם לֹא יִקְרַב הַיּוֹם, יִקְרַב לְמָחָר וּלְמָחָר מָחָר.

וְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן, בֵּין קָרְבַּן צִבּוּר בֵּין קָרְבַּן יָחִיד - דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְדוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.

וְלֹא כָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא דּוֹחֶה, אֶלָא טֻמְאַת הַמֵּת לְבַדָּהּ.

יכָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר קָבוּעַ זְמַנָּם. לְפִיכָךְ כֻּלָּן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת טֻמְאַת הַמֵּת.

יאוְכָל קָרְבָּן מֵהֶן שֶׁקָּרַב בְּטֻמְאָה, אֵינוֹ נֶאֱכָל; אֶלָא מַקְטִירִין מִמֶּנּוּ דְּבָרִים הָרְאוּיִין לְהַקְטָרָה, וְהַשְּׁאָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה נִשְׂרָף, כִּשְׁאָר קֳדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ.

יבכֵּיצַד דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ קָרְבָּן וְהָיוּ רֹב הַקָּהָל שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתוֹ טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַקָּהָל טְהוֹרִים וְהָיוּ הַכּוֹהֲנִים הַמַּקְרִיבִין טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ טְהוֹרִים וְהָיוּ כְּלֵי הַשָּׁרֵת טְמֵאִים בְּמֵת - הֲרֵי זֶה יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה, וְיִתְעַסְּקוּ בּוֹ הַטְּמֵאִים וְהַטְּהוֹרִים כְּאֶחָד, וְיִכָּנְסוּ כֻּלָּן לָעֲזָרָה.

אֲבָל הַטְּמֵאִים בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וּטְמֵאֵי שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ וְלֹא יִכָּנְסוּ לָעֲזָרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּטֻמְאָה. וְאִם עָבְרוּ וְעָשׂוּ, אוֹ נִכְנְסוּ לָעֲזָרָה - חַיָּבִין כָּרֵת עַל הַבִּיאָה וּמִיתָה עַל הָעֲבוֹדָה; שֶׁלֹּא נִדְחֵית אֶלָא טֻמְאַת הַמֵּת בִּלְבַד.

יגוּפֶסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה, וְדָחֲקוּ טְמֵאֵי מֵת וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל - פְּטוּרִין. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ אֶלָא לָעֲזָרָה, הוֹאִיל וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶם "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם" (במדבר ה, ג) - הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין.

ידהָיוּ מִקְצַת בֵּית אָב טְמֵאִים וּמִקְצָתָם טְהוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּן טְמֵאֵי מֵת - לֹא יַקְרִיבוּ אֶלָא הַטְּהוֹרִים. הָיָה כָּל בֵּית הָאָב טְמֵאֵי מֵת, יָבִיאוּ בֵּית אָב אַחֵר. הָיְתָה כָּל הַמִּשְׁמָרָה טְמֵאֵי מֵת, מְחַזְּרִין עַל מִשְׁמָרָה אַחֶרֶת. אִם הָיוּ רֹב הַכּוֹהֲנִים הַנִּמְצָאִים שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְמַן הַקָּבוּעַ טְמֵאִים, יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה.

טווּמִפְּנֵי מַה מְחַזְּרִין עַל הַטְּהוֹרִים מִבֵּית אָב אַחֵר? מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה לֹא הֻתְּרָה בַּצִּבּוּר, אֶלָא בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת, וּדְחוּיָה הִיא עַתָּה מִפְּנֵי הַדְּחָק; וְאֵין דּוֹחִין כָּל דָּבָר הַנִּדְחֶה אֶלָא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר. וּמִפְּנֵי זֶה צְרִיכָה צִיץ לְרַצּוֹת עָלֶיהָ.

טזוּמִנַיִן שֶׁטֻּמְאַת מֵת דְּחוּיָה בַּצִּבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם..." (במדבר ט, ו) - כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: שֶׁאֲנָשִׁים יְחִידִים, הֵם שֶׁיִּדָּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי אִם הָיוּ טְמֵאִים; אֲבָל צִבּוּר שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי מֵת, אֵינָן נִדְחִין, אֶלָא הַטֻּמְאָה תִּדָּחֶה מִפְּנֵיהֶם וְיַעֲשׂוּ פֶּסַח בְּטֻמְאָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן כַּפֶּסַח, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.

יזוַהֲרֵי הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם "כִּי רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ, וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים לְכֹל לֹא טָהוֹר... כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ" (דברי הימים ב ל, יז-יח).

וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל, יח)? מִפְּנֵי שֶׁעִבֵּר אֶת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלָםִ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי" (דברי הימים ב ל, ב-ג). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לְכַתְּחִלָּה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.

יחוְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, שֶׁעִבֵּר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים - שֶׁאֵין מְעַבְּרִין בְּיוֹם זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.

וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, נֶאֱמַר "כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל, יח). וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ וְעַל הַחֲכָמִים שֶׁהִסְכִּימוּ עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד" (ראה שם); וְנֶאֱמַר "וַיִּשְׁמַע ה' אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם" (ראה דברי הימים ב ל, כ) - שֶׁנִּרְצָה קָרְבָּנָם.