Genesis Capítulo 44

18Iehudá se aproximó a [Iosef] y dijo: “Por favor, su alteza, permíteme decirte algo personalmente. No te enfades conmigo, a pesar de que eres exactamente como el faraón.   יחוַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה:
    וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וגומר … דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי  יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ:
    וְאַל־יִחַר אַפְּךָ  מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת:
    כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹֽה  חָשׁוּב אַתָּה בְעֵינַי כְּמֶלֶךְ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ סוֹפְךָ לִלְקוֹת עָלָיו בְּצָרַעַת כְּמוֹ שֶׁלָּקָה פַרְעֹה עַל יְדֵי זְקֵנָתִי שָׂרָה עַל לַיְלָה אַחַת שֶׁעִכְּבָהּ (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר מַה פַּרְעֹה גוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אַף אַתָּה כֵן; וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ לָשׂוּם עֵינְךָ עָלָיו? דָּבָר אַחֵר, כִּי כָּמוֹךָ כְּפַרְעֹה, אִם תַּקְנִיטֵנִי אֶהֱרֹג אוֹתְךָ וְאֶת אֲדוֹנֶךָ (בראשית רבה):
19”Preguntaste si todavía teníamos padre u otro hermano.   יטאֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח:
    שָׁאַל אֶת־עֲבָדָיו  מִתְּחִלָּה בַעֲלִילָה בָאתָ עָלֵינוּ, לָמָּה הָיָה לְךָ לִשְׁאֹל כָּל אֵלֶּה? בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים? אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא כִחַדְנוּ מִמְּךָ דָּבָר (בראשית רבה)
20Te dijimos: ‘Tenemos un padre que es muy anciano, y el [hermano] menor es un hijo de su vejez. Tenía un hermano que murió y, de este modo, él es el único de los hijos de su madre que todavía vive. Su padre lo ama’.   כוַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ:
    וְאָחִיו מֵת  מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הָיָה מוֹצִיא דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּיו, אָמַר אִם אוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא קַיָּם, יֹאמַר הֲבִיאוּהוּ אֶצְלִי:
    לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ  מֵאוֹתוֹ הָאֵם אֵין לוֹ עוֹד אָח:
21”Tú nos dijiste: ‘Tráiganmelo, de modo que pueda poner los ojos en él’.   כאוַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הֽוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו:
22Nosotros te dijimos: ‘El muchacho no puede abandonar a su padre. Si lo abandonara, su padre moriría’.   כבוַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹֽא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַֽעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת:
    וְעָזַב אֶת־אָבִיו וָמֵֽת  אִם יַעֲזֹב אֶת אָבִיו, דּוֹאֲגִים אָנוּ שֶׁמָּא יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מֵתָה:
23Tú replicaste: ‘Si su hermano menor no viene con ustedes, no verán mi rostro nuevamente’.   כגוַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹֽסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי:
24”Fuimos a tu siervo nuestro padre y le contamos lo que dijiste.   כדוַֽיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי:
25Cuando nuestro padre nos dijo que volviéramos y consiguiéramos algo de alimento,   כהוַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל:
26nosotros replicamos: ‘No podemos ir. Podemos ir sólo si nuestro hermano menor está con nosotros. Si no está con nosotros, no podemos ni siquiera ver al hombre [a cargo]’.   כווַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ:
27”Tu siervo nuestro padre dijo: ‘Ustedes saben que mi mujer [Rajel] me dio dos hijos.   כזוַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי:
28Uno ya me ha abandonado, y supongo que fue hecho pedazos por animales salvajes. No he visto nada de él hasta ahora.   כחוַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָֽאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה:
29¡Ahora quieren sacarme también a éste! Si algo le pasara, habrán hecho descender mi blanca cabeza a la tumba en perversa desgracia’.   כטוּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵֽׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה:
    וְקָרָהוּ אָסוֹן  שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (בראשית רבה):
    וְהֽוֹרַדְתֶּם אֶת־שֵֽׂיבָתִי וגו'  עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא אֶצְלִי, אֲנִי מִתְנַחֵם בּוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל אָחִיו, וְאִם יָמוּת זֶה, דּוֹמֶה עָלַי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מֵתוּ בְּיוֹם אֶחָד:
30”Y ahora, cuando vaya yo a tu siervo nuestro padre, el muchacho no estará con nosotros. ¡Su alma está ligada con el alma [del muchacho]!   לוְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ: