Genesis Capítulo 8

15Dios le habló a Nóaj diciendo:   טווַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר:
16“Sal del arca; tú, junto con tu mujer, tus hijos y las mujeres de tus hijos.   טזצֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ:
אתה ואשתך וגו': איש ואשתו, כאן התיר להם תשמיש המטה:
17Toma contigo toda criatura viviente de toda carne: aves, ganado y todos los animales de suelo que andan por la tierra. Que pululen sobre la tierra. Procrearán y se multiplicarán sobre la tierra”.   יזכָּל־הַֽחַיָּ֨ה אֲשֶׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הַיְצֵ֣א (כתיב הוצא) אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ:
הוצא: הוצא כתיב היצא קרי. היצא, אמור להם שיצאו. הוצא, אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה:
ושרצו בארץ: ולא בתיבה, מגיד שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש:
18Nóaj salió del arca junto con sus hijos, su mujer y las mujeres de sus hijos.   יחוַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָי֛ו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ:
19Toda bestia, todo animal de suelo y toda ave –todo lo que anda por la tierra– salió del arca por familias.   יטכָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָֽצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה:
למשפחתיהם: קבלו עליהם על מנת לידבק במינן:
20Nóaj construyó un altar para Dios. Tomó algunos de todo el ganado puro y todas las aves puras, y sacrificó ofrendas completamente quemadas sobre el altar.   כוַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל | הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ:
מכל הבהמה הטהורה: אמר לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו שבעה שבעה אלא כדי להקריב קרבן מהם:
21Dios aspiró la fragancia apaciguadora, y Dios Se dijo a Sí Mismo: “Nunca más maldeciré el suelo por causa del hombre, puesto que la inclinación del corazón del hombre esmala desde su juventud. Nunca más abatiré toda vida como acabo de hacer.   כאוַיָּ֣רַח יְהֹוָה֘ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹ֣א אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָֽאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי:
מנעריו: מנעריו כתיב משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע:
לא אסף. ולא אסף: כפל הדבר לשבועה, הוא שכתוב (ישעיהו נד ט) אשר נשבעתי מעבור מי נח, ולא מצינו בה שבועה אלא זו שכפל דבריו והיא שבועה, וכן דרשו חכמים במסכת שבועות (לו א):
22Mientras la tierra perdure, la siembra y la cosecha, el frío y el calor, el verano y el invierno, y el día y la noche nunca más cesarán [de existir]”.   כבעֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ:
עוד כל ימי הארץ וגו' לא ישבתו: שש עתים הללו שני חדשים לכל אחד ואחד, כמו ששנינו חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו וטבת וחצי שבט קור וכו'. (עוד כל ימי, כלומר תמיד, כמו (במדבר יט יג) עוד טומאתו בו):
קור: קשה מחורף:
חורף: עת זרע שעורים וקטניות החריפין להתבשל מהר. הוא חצי שבט ואדר וחצי ניסן:
קציר: חצי ניסן ואייר וחצי סיון:
קיץ: חצי סיון תמוז וחצי אב, הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמייבשים אותן בשדות, ושמו קיץ כמו (שמואל ב טז ב) והלחם והקיץ לאכול הנערים:
חום: הוא סוף ימות החמה חצי אב ואלול וחצי תשרי, שהעולם חם ביותר, כמו ששנינו במסכת יומא (כט א) שלהי קייטא קשי מקייטא:
ויום ולילה לא ישבתו: מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה:
לא ישבתו: לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן:

Genesis Capítulo 9

1Dios bendijo a Nóaj y a sus hijos. Les dijo: “Sean fructíferos y multiplíquense, y llenen la tierra.   אוַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ:
2Habrá un temor y pavor a ustedes inculcado en todas las bestias salvajes de la tierra, y todas las aves del firmamento, en todo lo que ande por el suelo y en todo pez del mar. Los he puesto en las manos de ustedes.   בוּמוֹרַֽאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ:
וחתכם: ואימתכם כמו (איוב ו כא) תראו חתת. ואגדה לשון חיות שכל זמן שהתינוק בן יומו חי אין אתה צריך לשומרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך לשומרו מן העכברים, שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה, אימתי יהיה מוראכם על החיות, כל זמן שאתם חיים:
3“Toda cosa que semueve que vive será para ustedes como alimento. Como la vegetación de las plantas, les he [ahora] dado todo.   גכָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל:
לכם יהיה לאכלה: שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר אלא ירק עשב, ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל:
4Pero sin embargo, no pueden comer la carne de una criatura que esté aún con vida.   דאַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ:
בשר בנפשו: אסר להם אבר מן החי, כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר:
בנפשו דמו: בעוד נפשו בו:
בשר בנפשו לא תאכלו: הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו, הרי דם מן החי:
5“Sólo de la sangre de sus propias vidas demandaré cuenta. Demandaré [tal] cuenta de la mano de toda bestia salvaje. De la mano del hombre –[incluso] de la mano del propio hermano de un hombre– demandaré cuenta de [toda] vida humana.   הוְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְר֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְר֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם:
ואך את דמכם: אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה, את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו:
לנפשותיכם: אף החונק עצמו אף על פי שלא יצא ממנו דם:
מיד כל חיה: לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן, שנאמר (תהלים מט יג) נמשל כבהמות נדמו, לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות:
ומיד האדם: מיד ההורג במזיד ואין עדים אני אדרוש:
מיד איש אחיו: מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג, אני אדרוש, אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל, שאף השוגג צריך כפרה, ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע, הקדוש ברוך הוא דורש ממנו. כמו שדרשו רבותינו ז"ל והא-להים אנה לידו במסכת מכות (י ב) הקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדק אחד וכו':
6El que derrame sangre humana tendrá su propia sangre derramada por el hombre, puesto que Dios hizo al hombre a Su propia imagen.   ושֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָֽאָדָֽם:
באדם דמו ישפך: אם יש עדים המיתוהו אתם, למה, כי בצלם א-להים וגו':
עשה את האדם: זה מקרא חסר, וצריך להיות עשה העושה את האדם, וכן הרבה במקרא:
7“Ahora bien, sean fructíferos ymultiplíquense, pululen por sobre toda la tierra y lleguen a ser populosos en ella”.   זוְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ:
ואתם פרו ורבו: לפי פשוטו הראשונה לברכה, וכאן לצווי. ולפי מדרשו להקיש מי שאינו עוסק בפריה ורביה לשופך דמים: