Genesis Capítulo 30

14Reuvén dio una caminata durante la cosecha del trigo y encontró mandrágoras en el campo. Se las llevó a Lea su madre. Rajel le dijo a Lea: “Por favor dame algunas de las mandrágoras de tu hijo”.   ידוַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִֽיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֨ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּֽוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ:
בימי קציר חטים: להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו:
דודאים: סיגלי, עשב הוא ובלשון ישמעאל יסמי"ן:
15“¿No es suficiente que hayas tomado a mi esposo? –replicó Lea–. ¡Ahora incluso quieres tomar las mandrágoras de mi hijo!”. “De acuerdo –respondió Rajel–. Esta noche [Iaakov] dormirá contigo a cambio de las mandrágoras de tu hijo”.   טווַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַֽמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּֽוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ:
ולקחת גם את דודאי בני: בתמיה, ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמיסב:
לכן ישכב עמך הלילה: שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך. ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו:
16Ese atardecer, cuando Iaakov vino del campo, Lea salió a su encuentro. “Vendrás a mí –dijo–. He pagado por tus servicios con las mandrágoras de mi hijo”. Esa noche durmió con ella.   טזוַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֥ב מִן־הַשָּׂדֶה֘ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא:
שכר שכרתיך: נתתי לרחל שכרה:
בלילה הוא: הקב"ה סייע שיצא משם יששכר:
17Dios oyó [la plegaria] de Lea, y ella quedó encinta, dando a luz un quinto hijo a Iaakov.   יזוַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַֽעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי:
וישמע א-להים אל לאה: שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים:  
18Lea dijo: “Dios me ha dado mi recompensa (sajar) porque he dado mi doncella a mi esposo”. Llamó al niño Isajar.   יחוַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר:
19Lea quedó nuevamente encinta, y le dio un sexto hijo a Iaakov.   יטוַתַּ֥הַר ע֖וֹד לֵאָ֑ה וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן־שִׁשִּׁ֖י לְיַֽעֲקֹֽב:
20“Dios me ha dado un obsequio maravilloso (zéved) –dijo Lea–. Ahora que haga mi esposo su hogar permanente (zevul) conmigo”. Llamó al niño Zevulún.   כוַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים | אֹתִי֘ זֶ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן:
זבד טוב: כתרגומו:
יזבלני: לשון (מלכים א' ח יג) בית זבול הירבירייריא"ה בלע"ז [לינה] בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:
21Entonces Lea tuvo una hija, y la llamó Diná.   כאוְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה:
דינה: פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה:
22Dios le dio una consideración especial a Rajel. Oyó su [plegaria] y abrió su matriz.   כבוַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ:
ויזכר א-להים את רחל: זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים, ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים. הוא שייסד הפייט (קרובות דר"ה שחרית) האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה:
23Ella quedó encinta y dio a luz un hijo. “Dios ha quitado (asaf) mi humillación”, dijo.   כגוַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי:
אסף: הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיה ד א) אסף חרפתנו, (שמות ט יט) ולא יאסף הביתה, (יואל ד טו) אספו נגהם, (ישעיה ס כ) וירחך לא יאסף, לא יטמן:
חרפתי: שהייתי לחרפה שאני עקרה, והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע. ומדרש אגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה, בנך, מי אכל תאנים אלו, בנך:
24Llamó al niño Iosef, diciendo: “Que Dios me conceda otro (iosef) hijo”.   כדוַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר:
יוסף ה' לי בן אחר: יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים, אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני, לכך לא נתפללה אלא על בן אחר:
25Después de que Rajel hubo dado a luz a Iosef, Iaakov le dijo a Laván: “Permíteme partir. Me gustaría ir a mi hogar a mi propia tierra.   כהוַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר יָֽלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי:
כאשר ילדה רחל את יוסף: משנולד שטנו של עשו, שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב:
26Permíteme tener a mis mujeres y a mis hijos, puesto que los he ganado trabajando para ti, e iré. Tú estás bien al tanto del servicio que te he prestado”.   כותְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹֽדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ:
תנה את נשי וגו': איני רוצה לצאת כי אם ברשות:
27“¿No me he ganado tu amistad? –respondió Laván–. He hecho uso de adivinación y me he enterado de que es debido a ti que Dios me ha bendecido”.   כזוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָֽרֲכֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ:
נחשתי: מנחש היה, נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה, כשבאת לכאן לא היו לי בנים, שנאמר (לעיל כט ו) והנה רחל בתו באה עם הצאן, אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים, ועכשיו היו לו בנים שנאמר (להלן לא א) וישמע את דברי בני לבן: