Genesis Capítulo 23

17El campo de Efrón en Majpelá colindante con Mamré se convirtió de este modo en la propiedad indiscutible [de Avraham]. [Esto incluía] el campo, su cueva y todo árbol dentro de su circunferencia.   יזוַיָּ֣קָם | שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב:
ויקם שדה עפרון: תקומה היתה לה שיצאה מיד הדיוט ליד מלך. ופשוטו של מקרא ויקם השדה והמערה אשר בו וכל העץ לאברהם למקנה וגו':
18Fue la compra de Avraham con todos los hijos de Jet que vinieron a la puerta de la ciudad como testigos presenciales.   יחלְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ:
בכל באי שער עירו: בקרב כולם ובמעמד כולם הקנהו לו:  
19Avraham enterró entonces a Sara su mujer en la cueva del campo de Majpelá, que linda con Mamré (también conocida como Jevrón), en la tierra de Cnáan.   יטוְאַֽחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן:
20Es así cómo el campo y su cueva llegaron a ser la propiedad indiscutible de Avraham como terreno de sepultura, comprados de los hijos de Jet.   כוַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַֽאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת:

Genesis Capítulo 24

1Avraham era anciano, muy avanzado en años, y Dios había bendecido a Avraham con todo.   אוְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהֹוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל:
ברך את אברהם בכל: בכל עולה בגימטריא בן, ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה:
2Le dijo al siervo más antiguo de su casa, quien estaba a cargo de todo lo que él poseía: “Pon la mano debajo de mi muslo.   בוַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָֽדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי:
זקן ביתו: לפי שהוא דבוק נקוד זקן:
תחת ירכי: לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה, כגון ספר תורה או תפילין, והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו ונטלה:   
3Te comprometeré por un juramento a Dios, Señor del cielo y de la tierra, que no tomarás para mi hijo una mujer de las hijas de los cananeos entre quienes vivo.   גוְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַכְּנַֽעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ:
4En vez de ello, debes ir a mi tierra natal, a mi lugar de nacimiento, y obtener una mujer para mi hijo Itzjak”.   דכִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֽוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק:
5“Pero ¿qué si la joven no quiere volver conmigo a esta tierra? – preguntó el siervo–. ¿Llevaré a tu hijo de vuelta a la tierra que tú abandonaste?”.   הוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹֽא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַֽחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם:
6“Sé muy cuidadoso en este sentido –respondió Avraham–. ¡No lleves a mi hijo de vuelta allí!   ווַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה:
7Dios, el Señor del cielo, me tomó de la casa de mi padre y de la tierra de mi nacimiento. Me habló y me hizo un juramento. “A tu simiente daré esta tierra”. Él enviará a Su ángel delante de ti, y efectivamente encontrarás allí una mujer para mi hijo.   זיְהֹוָ֣ה | אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֘ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַֽאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם:
ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי: ולא אמר ואלהי הארץ, ולמעלה אמר (פסוק ג) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ:
מבית אבי: מחרן:
ומארץ מולדתי: מאור כשדים:
ואשר דבר לי: לצרכי, כמו (מלכים א' ב ד) אשר דבר עלי, וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על, ותרגום שלהם עלי עלוהי עליהון, שאין נופל אצל דבור לשון לי ולו ולהם, אלא אלי אליו אליהם ותרגום שלהם עמי עמיה עמהון, אבל אצל אמירה נופל לשון לי ולו ולהם:
ואשר נשבע לי: בין הבתרים:
8Si la joven no quiere volver contigo, entonces serás absuelto de mi juramento. Pero [pase lo que pase], ¡no lleves a mi hijo de vuelta allí!”.   חוְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַֽחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻֽעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה:
ונקית משבועתי וגו': וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא:
רק את בני וגו': רק מיעוט הוא, בני אינו חוזר אבל יעקב בן בני סופו לחזור:
9El siervo puso la mano debajo del muslo de Avraham su amo, y prestó juramento respecto de esto.   טוַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה: