Leviticus Capítulo 4

1Dios habló a Moshé con instrucciones para hablar a los israelitas y decirles lo siguiente:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2[Ésta es la ley] si un individuo comete un pecado involuntario violando ciertos mandamientos prohibitorios [especificados] de Dios.   בדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֘ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּי־תֶֽחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵֽעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵֽאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה:
מכל מצות ה': פירשו רבותינו אין חטאת באה אלא על דבר שזדונו לאו וכרת (ושגגתו חטאת):
מאחת מהנה: ממקצת אחת מהן, כגון הכותב בשבת שם משמעון, נח מנחור, דן מדניאל:
3Si el sacerdote ungido comete una violación [involuntaria], trayendo culpa a su pueblo, el sacrificio por su violación será un novillo perfecto como ofrenda por el pecado para Dios.   גאִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶֽחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַֽיהֹוָ֖ה לְחַטָּֽאת:
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם: מדרשו אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה, כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו (פסוק יג). ופשוטו לפי אגדה, כשכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, ונעשה מקולקל:
פר: יכול זקן, תלמוד לומר בן, אי בן יכול קטן, תלמוד לומר פר, הא כיצד, זה פר בן שלש:
4Traerá el toro ante Dios a la entrada de la Tienda de Comunión, y presionará sus manos sobre la cabeza del toro. Entonces degollará al toro delante de Dios.   דוְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
5El sacerdote ungido tomará la sangre del toro y la traerá a la Tienda de Comunión.   הוְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
אל אהל מועד: למשכן, ובבית עולמים להיכל:
6El sacerdote sumergirá su dedo en la sangre, y la salpicará siete veces ante Dios hacia el separador de tela en el santuario.   ווְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ:
את פני פרכת הקדש: כנגד מקום קדושתה, מכוון כנגד בין הבדים, ולא היו נוגעים דמים בפרוכת, ואם נגעו נגעו:
7Entonces el sacerdote pondrá algo de la sangre sobre el altar para el incienso que está ante Dios en la Tienda de Comunión. Entonces derramará todo el [resto de la] sangre del toro en la base del altar para los sacrificios, que está delante de la entrada de la Tienda de Comunión.   זוְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנ֠וֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת | כָּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
ואת כל דם: שירי הדם:
8Separará toda la grasa del toro de la ofrenda por el pecado, [tomando] la capa de grasa que cubre los estómagos, y toda la grasa adherida a los estómagos.   חוְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב:
ואת כל חלב פר: חלבו היה לו לומר, מה תלמוד לומר פר, לרבות פר של יום הכיפורים לכליות ולחלבים וליותרת:
החטאת: להביא שעירי עבודה זרה לכליות ולחלבים ויותרת:
ירים ממנו: מן המחובר, שלא ינתחנו קודם הסרת חלבו, [ת"כ]:
9Los dos riñones, la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones, también [serán] quitados.   טוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה:
10[Todas éstas] son las mismas que las [partes] quitadas de la ofrenda de paz. Entonces el sacerdote las quemará sobre el altar para los sacrificios.   יכַּֽאֲשֶׁ֣ר יוּרָ֔ם מִשּׁ֖וֹר זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָֽעֹלָֽה:
כאשר יורם: מאותן אימורין המפורשין בשור זבח השלמים. וכי מה פירש בזבח השלמים שלא פירש כאן, אלא להקישו לשלמים מה שלמים לשמן, אף זה לשמו. ומה שלמים שלום לעולם, אף זה שלום לעולם. ובשחטת קדשים מצריכו ללמוד הימנו, שאין למדין למד מן הלמד בקדשים, בפרק איזהו מקומן [זבחים מט]:
על הכבד על הכליות, על ראשו ועל כרעיו: כולן לשון תוספת הן, כמו מלבד:
11[Tomará] la piel del toro y toda su carne, de la cabeza a los pies, así como la comida en sus intestinos.   יאוְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ:
12Todo el toro será así trasladado al lugar ritualmente puro fuera del campamento, donde se depositan las cenizas del altar. Se quemará en el fuego sobre la leña en el lugar donde las cenizas sean depositadas.   יבוְהוֹצִ֣יא אֶת־כָּל־הַ֠פָּ֠ר אֶל־מִח֨וּץ לַמַּֽחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף:
אל מקום טהור: לפי שיש מחוץ לעיר מקום מוכן לטומאה להשליך אבנים מנוגעות ולבית הקברות, הוצרך לומר מחוץ למחנה, זה שהוא חוץ לעיר, שיהא המקום טהור:
מחוץ למחנה: חוץ לשלש מחנות, ובבית עולמים חוץ לעיר, כמו שפירשוהו רבותינו במסכת יומא (סח א) ובסנהדרין (מב ב):
אל שפך הדשן: מקום ששופכין בו הדשן המסולק מן המזבח, כמו שנאמר (ויק' ו ד) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה:
על שפך הדשן ישרף: שאין תלמוד לומר אלא ללמד, שאפילו אין שם דשן:
13Si toda la comunidad de Israel comete una [violación] involuntaria como resultado de que [la verdad] sea ocultada de los ojos de la congregación, y violan uno de los mandamientos prohibitorios [especificados] de Dios, incurrirán en culpa.   יגוְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵֽעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ:
עדת ישראל: אלו סנהדרין:
ונעלם דבר: טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר:
הקהל ועשו: שעשו צבור על פיהם:
14Cuando la violación que hayan cometido se vuelva conocida, la congregación debe traer un novillo como ofrenda por el pecado, presentándolo ante la Tienda de Comunión.   ידוְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָֽטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
15Los ancianos de la comunidad presionarán sus manos sobre la cabeza del toro ante Dios, y será degollado ante Dios.   טווְ֠סָֽמְכ֠וּ זִקְנֵ֨י הָֽעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
16El sacerdote ungido traerá algo de la sangre del toro a la Tienda de Comunión,   טזוְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד:
17y sumergiendo su dedo en la sangre, [la] salpicará siete veces ante Dios hacia el separador de tela.   יזוְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת:
את פני הפרכת: ולמעלה הוא אומר את פני פרוכת הקדש, משל למלך שסרחה עליו מדינה, אם מיעוטה סרחה, פמליא שלו מתקיימת, ואם כולה סרחה, אין פמליא שלו מתקיימת. אף כאן כשחטא כהן משיח עדיין שם קדושת המקום על המקדש, משחטאו כולם, חס ושלום, נסתלקה הקדושה:
18Entonces pondrá algo de la sangre sobre los cuernos del altar [para el incienso] que está ante Dios en la Tienda de Comunión. Derramará todo [el resto de] la sangre en la base del altar para los sacrificios que está [delante de] la entrada de la Tienda de Comunión.   יחוּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן | עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד: זה יסוד מערבי, שהוא כנגד הפתח:
19Entonces separará toda su grasa, y la quemará sobre el altar,   יטוְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה:
ואת כל חלבו ירים: אף על פי שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות, למדין הם מועשה לפר כאשר עשה וגו'. ומפני מה לא נתפרשו בו, תנא דבי ר' ישמעאל (זבחים מא ב) משל למלך שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו:
20haciendo con este toro exactamente como hizo con el toro sacrificado como ofrenda por el pecado [para el sacerdote ungido]. El sacerdote hará así expiación por [la comunidad] para que sean perdonados.   כוְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַֽעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם:
ועשה לפר: זה כאשר עשה לפר החטאת, כמו שמפורש בפר כהן משיח, להביא יותרת ושתי כליות שפירש שם מה שלא פירש כאן. ולכפול במצות העבודות, ללמד שאם חסר אחת מכל המתנות פסול, לפי שמצינו בניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר, הוצרך לומר כאן שמתנה אחת מהן מעכבת:
21Trasladará el toro a un lugar fuera del campamento, y lo quemará tal como quemó el primer toro. Ésta es la ofrenda por el pecado para [toda] la congregación.   כאוְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַמַּֽחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָֽרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא:
22Si el líder comete un pecado involuntariamente violando alguno de los mandamientos prohibitorios de Dios, incurre en culpa.   כבאֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְו‍ֹת֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵֽעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם:
אשר נשיא יחטא: לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו:
23Cuando se lo ponga al tanto del pecado que haya cometido, debe traer un macho cabrío perfecto como su sacrificio.   כגאֽוֹ־הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים:
או הודע: כמו אם הודע. הרבה או יש שמשמשין בלשון אם, ואם במקום או, וכן או נודע כי שור נגח הוא (שמות כא לו):
הודע אליו: כשחטא היה סבור שהוא היתר, ולאחר מכאן נודע לו שאיסור היה:
24Presionará sus manos sobre la cabeza del caprino, y lo hará degollar como ofrenda por el pecado en el mismo lugar en que la ofrenda quemada fue degollada ante Dios.   כדוְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָֽעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא:
במקום אשר ישחט את העולה: בצפון, שהוא מפורש בעולה:
חטאת הוא: לשמו כשר, שלא לשמו פסול:
25El sacerdote tomará la sangre de la ofrenda por el pecado con su dedo, y la pondrá sobre las protuberancias del altar para los sacrificios. [El resto] de la sangre se verterá en la base del altar para los sacrificios.   כהוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָֽעֹלָֽה:
ואת דמו: שירי הדם:
26Toda la grasa [del animal] será quemada sobre el altar, al igual que la grasa de las ofrendas de paz. El sacerdote hará de este modo expiación por [el líder], y será perdonado.   כווְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵֽחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ:
כחלב זבח השלמים: כאותן אימורין המפורשים בעז האמור אצל שלמים: