| 12Dios le habló a Moshé, diciendo: |
|
יבוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: |
| 13Ésta es la ofrenda que Aarón y sus descendientes deben traer desde el día que [cualquiera de ellos] sea ungido [como Sumo Sacerdote]. Consistirá en 1/10 de efá de harina de trigo, y será una ofrenda de harina diaria, con una mitad [ofrecida] por la mañana, y una mitad al atardecer. |
|
יגזֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַֽהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָֽאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַֽחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַֽחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב: |
| |
|
זֶה קָרְבַּן אַֽהֲרֹן וּבָנָיו.
אַף הַהֶדְיוֹטוֹת מַקְרִיבִין עֲשִׂירִית הָאֵפָה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִתְחַנְּכִין לָעֲבוֹדָה, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר מִנְחָה תָּמִיד וְגוֹ' וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וְגוֹ' חָק עוֹלָם:
|
| 14Se preparará con aceite de oliva sobre una cazuela plana [después de ser] hervida [y] horneada. Entonces ha de presentarse como una ofrenda de [muchas] obleas de pan, una fragancia apaciguadora para Dios. |
|
ידעַל־מַֽחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּֽעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּֽפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה: |
| |
|
מֻרְבֶּכֶת.
חֲלוּטָה בְּרוֹתְחִין כָּל צָרְכָּהּ (שם):
|
| |
|
תֻּֽפִינֵי.
אֲפוּיָה אֲפִיּוֹת הַרְבֵּה — אַחַר חֲלִיטָתָהּ אוֹפָהּ בַּתַּנּוּר וְחוֹזֵר וּמְטַגְּנָהּ בַּמַּחֲבַת (מנחות נ'):
|
| |
|
מִנְחַת פִּתִּים.
מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה פְּתִיתָה:
|
| 15Es una ley por todos los tiempos que el sacerdote ungido entre los descendientes [de Aarón] la prepare. Deben quemarse por completo. |
|
טווְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק־עוֹלָ֕ם לַֽיהֹוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר: |
| |
|
הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו.
הַמָּשִׁיחַ מִבָּנָיו תַּחְתָּיו:
|
| |
|
כָּלִיל תָּקְטָֽר.
אֵין נִקְמֶצֶת לִהְיוֹת שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין אֶלָּא כֻּלָּהּ כָּלִיל, וְכֵן כָּל מִנְחַת כֹּהֵן שֶׁל נְדָבָה כָּלִיל תִּהְיֶה:
|
| 16[Similarmente,] toda ofrenda de harina traída por un sacerdote debe ser completamente [quemada] y no comida. |
|
טזוְכָל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּֽהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵֽאָכֵֽל: |
| |
|
כָּלִיל.
כֻּלָּהּ שָׁוָה לְגָבוֹהַּ:
|
| 17Dios le habló a Moshé, diciéndole que |
|
יזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: |
| 18les refiriera el siguiente mensaje a Aarón y a sus descendientes: Ésta es la ley de la ofrenda por el pecado: La ofrenda por el pecado debe ser degollada ante Dios en el mismo lugar en que se degüella la ofrenda quemada. Es santidad de santidades. |
|
יחדַּבֵּ֤ר אֶל־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָֽעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא: |
| 19[Cualquier] sacerdote [apto] para ofrecerla puede comerla. Debe comerse en un lugar santo, en el recinto en torno a la Tienda de Comunión. |
|
יטהַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכְלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּֽחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: |
| |
|
הַֽמְחַטֵּא אֹתָהּ.
הָעוֹבֵד עֲבוֹדוֹתֶיהָ — שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית חַטָּאת עַל יָדוֹ:
|
| |
|
הַֽמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה.
הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאוֹסֵר שְׁאָר כֹּהֲנִים בַּאֲכִילָתָהּ חוּץ מִן הַזּוֹרֵק דָּמָהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַטָּה כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ (זבחים צ"ט):
|
| 20Todo [alimento] que toque [la ofrenda por el pecado] se volverá santificado. Si su sangre salpica sobre cualquier prenda, debe sacarse lavando en un área santificada. |
|
ככֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַֽאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֽשׁ: |
| |
|
כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ.
כָּל דְּבַר אֹכֶל אֲשֶׁר יִגַּע וְיִבְלַע מִמֶּנָּה:
|
| |
|
יִקְדָּשׁ.
לִהְיוֹת כָּמוֹהָ — אִם פְּסוּלָה תִּפָּסֵל, וְאִם הִיא כְּשֵׁרָה, תֵּאָכֵל כַּחֹמֶר שֶׁבָּהּ:
|
| |
|
וַֽאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל־הַבֶּגֶד.
וְאִם הֻזָּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אוֹתוֹ מְקוֹם הַדָּם שֶׁבַּבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיה, תְּכַבֵּס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה:
|
| |
|
אֲשֶׁר־יִזֶּה.
יְהֵא נִזֶּה, כְּמוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם (איוב ט"ו) — יְהֵא נָטוּי:
|
| 21Cualquier olla de arcilla en que se cueza debe romperse. No obstante, si se cuece en una olla de cobre, [la olla] puede ser purgada y enjuagada con agua. |
|
כאוּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־בִּכְלִ֤י נְח֨שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם: |
| |
|
יִשָּׁבֵר.
לְפִי שֶׁהַבְּלִיעָה שֶׁנִּבְלַעַת בּוֹ נַעֲשֶׂה נוֹתָר, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקֳּדָשִׁים:
|
| |
|
וּמֹרַק.
לְשׁוֹן תַּמְרוּקֵי הַנָּשִׁים (אסתר ב'), אשקור"מנט בְּלַעַז:
|
| |
|
וּמֹרַק וְשֻׁטַּף.
לִפְלֹט אֶת בְּלִיעָתוֹ, אֲבָל כְּלִי חֶרֶס לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כָּאן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָּפְיוֹ לְעוֹלָם (עבודה זרה ל"ד):
|
| 22[Aunque] es santidad de santidades, cualquier sacerdote varón puede comerla. |
|
כבכָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּֽהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא: |
| |
|
כָּל־זָכָר בַּכֹּֽהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ.
הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְחַטֵּא אוֹתָהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה לֹא לְהוֹצִיא שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִטּוּי:
|
| 23No obstante, toda ofrenda por el pecado cuya sangre se traiga a la Tienda de Comunión para hacer expiación en el santuario no puede comerse. Debe quemarse en el fuego. |
|
כגוְכָל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵֽאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: |
| |
|
וְכָל־חַטָּאת וגו'.
שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים פְּסוּלָה:
|
| |
|
וְכָל־.
לְרַבּוֹת שְׁאָר קָדָשִׁים (ספרא):
|
| 1Ésta es la ley de la ofrenda de culpa, que es santidad de santidades. |
|
אוְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָֽאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא: |
| |
|
קֹדֶשׁ קָֽדָשִׁים הֽוּא.
הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה (ספרא):
|
| 2La ofrenda de culpa debe ser degollada en el mismo lugar que se degüella la ofrenda quemada, y su sangre debe echarse a todos los lados del altar. |
|
בבִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָֽאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב: |
| |
|
יִשְׁחֲטוּ.
רִבָּה לָנוּ שְׁחִיטוֹת הַרְבֵּה; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אָשָׁם בְּצִבּוּר, נֶאֱמַר "יִשְׁחֲטוּ" — רַבִּים, וּתְלָאוֹ בְּעוֹלָה, לְהָבִיא עוֹלַת צִבּוּר לַצָּפוֹן:
|
| 3Todas las partes selectas, tales como la cola ancha y la grasa que cubre los estómagos, deben presentarse. |
|
גוְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב: |
| |
|
וְאֵת כָּל־חֶלְבּוֹ וגו'.
עַד כָּאן לֹא נִתְפָּרְשׁוּ אֵמוּרִין בָּאָשָׁם, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרְשָׁם כָּאן, אֲבָל חַטָּאת כְּבָר נִתְפָּרֵשׁ בָּהּ בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא:
|
| |
|
אֵת הָֽאַלְיָה.
לְפִי שֶׁאָשָׁם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ, וְאַיִל וְכֶבֶשׂ נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה:
|
| 4Los dos riñones y la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones, deben [también] quitarse. |
|
דוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה: |
| 5El sacerdote debe quemar [todos estos] como ofrenda de culpa sobre el altar, una ofrenda de fuego para Dios. |
|
הוְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אָשָׁ֖ם הֽוּא: |
| |
|
אָשָׁם הֽוּא.
עַד שֶׁיִּנָּתֵק שְׁמוֹ מִמֶּנּוּ, לִמֵּד עַל אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו אוֹ שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת דָּמָיו עוֹלָה לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, אִם שְׁחָטוֹ סְתָם, אֵינוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה קֹדֶם שֶׁנִּתַּק לִרְעִיָּה; וְאֵינוֹ בָּא לְלַמֵּד עַל הָאָשָׁם שֶׁיְּהֵא פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ הוּא הַכָּתוּב בַּחַטָּאת — לְפִי שֶׁאָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ אָשָׁם הוּא אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵמוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ אֵמוּרָיו כָּשֵׁר (זבחים ה'):
|
| 6Todos los sacerdotes varones pueden comer [el resto]. Se comerá en un área santificada, puesto que es santidad de santidades. |
|
וכָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּֽהֲנִ֖ים יֹֽאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵֽאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא: |
| |
|
קֹדֶשׁ קָֽדָשִׁים הֽוּא.
בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים הוּא נִדְרָשׁ:
|
| 7La ofrenda por el pecado y la ofrenda de culpa tienen exactamente las mismas leyes en la medida que pueden darse a [cualquier] sacerdote [apto] para ofrecerlas. |
|
זכַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִֽהְיֶֽה: |
| |
|
תּוֹרָה אַחַת לָהֶם.
בְּדָבָר זֶה:
|
| |
|
הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בּוֹ.
הָרָאוּי לְכַפָּרָה חוֹלֵק בּוֹ, פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְאוֹנֵן (ספרא):
|
| 8[Similarmente,] todo sacerdote [apto] para sacrificar la ofrenda quemada de una persona puede [tener parte] en la piel de la ofrenda quemada [después de] que es sacrificada. |
|
חוְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִֽהְיֶֽה: |
| |
|
עוֹר הָֽעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִֽהְיֶֽה.
פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְאוֹנֵן שֶׁאֵין חוֹלְקִים בָּעוֹרוֹת (שם):
|
| 9[La porción no quemada de] cualquier ofrenda de harina que se hornea en un horno, freída en cazuela o freída profunda [también] se dará a [todo] sacerdote [apto] para ofrecerla. |
|
טוְכָל־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל־נַֽעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַל־מַֽחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה: |
| |
|
לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ וגו'.
יָכוֹל לוֹ לְבַדּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמָר לכל בני אהרן תהיה, יָכוֹל לְכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמָר לכהן המקריב, הָא כֵּיצַד? לְבֵית אָב שֶׁל יוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתָהּ (שם):
|
| 10[Similarmente,] toda ofrenda de harina, ya sea mezclada con aceite o seca, pertenecerá por igual a todos los descendientes de Aarón. |
|
יוְכָל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַֽחֲרֵבָ֑ה לְכָל־בְּנֵ֧י אַֽהֲרֹ֛ן תִּֽהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו: |
| |
|
בְלוּלָֽה־בַשֶּׁמֶן.
זוֹ מִנְחַת נְדָבָה:
|
| |
|
וַֽחֲרֵבָה.
זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁמֶן:
|
