Leviticus Capítulo 13

18[Ésta es la ley] cuando hay una infección sobre el cuerpo y la misma sana.   יחוּבָשָׂ֕ר כִּי־יִֽהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא:
    שְׁחִין: לְשׁוֹן חִמּוּם, שֶׁנִּתְחַמֵּם הַבָּשָֹר בְּלִקּוּי הַבָּא לוֹ מֵחֲמַת מַכָּה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאוּר (חולין ח'):
    וְנִרְפָּֽא: הַשְּׁחִין הֶעֱלָה אֲרוּכָה וּבִמְקוֹמוֹ הֶעֱלָה נֶגַע אַחֵר:
19Si una roncha blanca o una mota rosa brillante se contrae entonces donde estaba la infección, debe ser mostrada al sacerdote.   יטוְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן:
    אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת: שֶׁאֵין הַנֶּגַע לָבָן חָלָק, אֶלָּא פָּתוּךְ וּמְעֹרָב בִּשְׁתֵּי מַרְאוֹת — לֹבֶן וְאֹדֶם:
20El sacerdote la examinará, y si parece haber penetrado la piel y su pelo se ha vuelto blanco, es la maldición leprosa que ha aparecido sobre la infección.   כוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֨הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה:
    מַרְאֶהָ שָׁפָל: וְאֵין מַמָּשָׁהּ שָׁפָל, אֶלָּא מִתּוֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ הוּא נִרְאֶה שָׁפָל וְעָמֹק, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל:
21No obstante, si el sacerdote la examina, y no tiene pelo blanco, ni parece haber penetrado la piel puesto que es de un blanco apagado, el sacerdote pondrá a la persona en cuarentena durante siete días.   כאוְאִ֣ם | יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣יא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
22Si luego esta mota aumenta de tamaño sobre la piel, el sacerdote la declarará impura, puesto que es la maldición.   כבוְאִם־פָּשׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא:
    נֶגַע הִֽוא: הַשְּׂאֵת הַזֹּאת אוֹ הַבַּהֶרֶת:
23No obstante, si la mota permanece estable y no se propaga, es tejido de cicatriz de la infección, y el sacerdote la declarará pura.   כגוְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּֽעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֨רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִֽהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן:
    תַּחְתֶּיהָ: בִּמְקוֹמָהּ:
    צָרֶבֶת הַשְּׁחִין: כְּתַרְגּוּמוֹ רֹשֶׁם שִׁחֲנָא; — אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר; כָּל צָרֶבֶת לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים (יחזקאל כ"א), רייטרו"ר בְּלַעַז:
    צָרֶבֶת: רייטרי"שמנט בְּלַעַז: