| 12Moshé le dijo a Dios: “Tú me dijiste que trajera a este pueblo [a la Tierra Prometida], pero no me dijiste a quién enviarías conmigo. También dijiste que me conoces por nombre y que estás complacido conmigo. |
|
יבוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי: |
| |
|
רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי:
רְאֵה – תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ אַתָּה אֹמֵר אֵלַי וגו' וְאַתָּה לֹא הֽוֹדַעְתַּנִי וגו': וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ:
|
| |
|
וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם:
הִכַּרְתִּיךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם חֲשִׁיבוּת, שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לִי הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן וְגוֹ' וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם (שמות י"ט):
|
| 13“Ahora, si estás efectivamente complacido conmigo, permíteme conocer Tus caminos, para poder saber cómo [permanecer] grato para Ti. [Asimismo], debes confirmar que esta nación es Tu pueblo”. |
|
יגוְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הֽוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה: |
| |
|
וְעַתָּה וגו':
אִם אֱמֶת שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הודעני נא את דרכך. מַה שָּׂכָר אַתָּה נוֹתֵן לְמוֹצְאֵי חֵן בְּעֵינֶיךָ:
|
| |
|
וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ:
וְאֵדַע בָּזוֹ מִדַּת תַּגְמוּלֶיךָ – מַה הִיא מְצִיאַת חֵן שֶׁמָּצָאתִי בְּעֵינֶיךָ; וּפִתְרוֹן למען אמצא חן – לְמַעַן אַכִּיר כַּמָּה שְׂכַר מְצִיאַת הַחֵן:
|
| |
|
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּֽה:
שֶׁלֹּא תֹאמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְאֶת אֵלֶּה תַּעֲזֹב, רְאֵה כִּי עַמְּךָ הֵם מִקֶּדֶם, וְאִם בָּהֶם תִּמְאַס, אֵינִי סוֹמֵךְ עַל הַיּוֹצְאִים מֵחֲלָצַי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, וְאֶת תַּשְׁלוּם הַשָּׂכָר שֶׁלִּי בָּעָם הַזֶּה תּוֹדִיעֵנִי; וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ז'), וַאֲנִי לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת עַל אָפְנֵיהֶם וְעַל סִדְרָם בָּאתִי:
|
| 14“Mi presencia irá y te conducirá”, replicó [Dios]. |
|
ידוַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַֽהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ: |
| |
|
וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ:
כְּתַרְגּוּמוֹ – לֹא אֶשְׁלַח עוֹד מַלְאָךְ, אֲנִי בְעַצְמִי אֵלֵךְ, כְּמוֹ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְּרָב (שמואל ב י״ז:י״א):
|
| 15[Moshé] dijo: “Si Tu presencia no [nos] acompaña, no nos hagas dejar este lugar. |
|
טווַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֨יךָ֙ הֹֽלְכִ֔ים אַל־תַּֽעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה: |
| |
|
וַיֹּאמֶר אֵלָיו:
בְּזוֹ אֲנִי חָפֵץ, כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:
|
| 16A menos que nos acompañes, ¿cómo puede saberse que yo y Tu pueblo Te somos gratos? [Pero si lo haces,] yo y Tu pueblo estaremos distinguidos de toda nación sobre la faz de la tierra”. |
|
טזוּבַמֶּ֣ה | יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֨ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: |
| |
|
וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא:
יִוָּדַע מְצִיאַת הַחֵן, הלוא בלכתך עמנו. וְעוֹד דָּבָר אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
|
| |
|
וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ:
וְנִהְיֶה מֻבְדָּלִים בַּדָּבָר הַזֶּה מִכָּל הָעָם (ברכות ז'), כְּמוֹ וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות ט'):
|
