Leviticus Capítulo 18

22No yazcas con un varón como lo harías con una mujer, puesto que ésta es una perversión repugnante.   כב וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּֽוֹעֵבָ֖ה הִֽוא:
23No efectúes ningún acto sexual con un animal, puesto que te profanará. Una mujer [del mismo modo] no se entregará a un animal permitiéndole copular con ella. Ésta es una perversión sumamente detestable.   כגוּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹֽא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹא־תַֽעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא:
    תֶּבֶל הֽוּא.  לְשׁוֹן קָדֵשׁ וְעֶרְוָה וְנִאוּף, וְכֵן וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישעיהו י'); דָּבָר אַחֵר תֶּבֶל הוּא לְשׁוֹן בְּלִילָה וְעִרְבּוּב זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:
24No se permitan ser profanados por ninguno de estos actos. Fue como resultado de ellos que las naciones que estoy expulsando delante de ustedes se profanaron.   כדאַל־תִּטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֨לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם:
25La tierra se profanó, y cuando Yo dirigí Mi providencia al pecado cometido allí, la tierra vomitó a sus habitantes.   כהוַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָֽאֶפְקֹ֥ד עֲו‍ֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֽשְׁבֶֽיהָ:
26Ustedes, [no obstante,] deben cumplir Mis decretos y leyes, y no involucrarse en ninguna de estas perversiones repugnantes; ni el nativo ni ningún extranjero que se asiente entre ustedes.   כווּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶֽם:
27La gente que vivía en la tierra antes de ustedes hicieron todas estas perversiones repugnantes y profanaron la tierra.   כזכִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּֽוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:
28Pero [ustedes no harán que] la tierra los vomite cuando la profanen, como vomitó a la nación que estaba allí antes que ustedes.   כחוְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֨רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַמַּֽאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:
    וְלֹֽא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם.  מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (ספרא סוף קדושים), וְתַרְגּוּמוֹ וְלָא תְרוֹקֵן, לְשׁוֹן רִקּוּן — מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם:
29Así, cuando cualquiera haga alguna de estas perversiones repugnantes, [todas] las personas involucradas serán cortadas [espiritualmente] de en medio de su pueblo.   כטכִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָֽעֹשׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:
    הַנְּפָשׁוֹת הָֽעֹשׂת.  הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְמַשְׁמָע (ספרא):
30Cumplan Mi obligación, y no sigan ninguna de las costumbres pervertidas que se mantenían antes de que [llegaran], de modo que no sean profanados por ellas. Yo soy Dios su Señor.   לוּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵֽחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַֽעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
    וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי.  לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):
    וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם.  הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):