Leviticus Capítulo 25

19La tierra producirá su fruto, y comerán hasta saciarse, viviendo así con seguridad en [la tierra].   יט וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַֽאֲכַלְתֶּ֖ם לָשׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ:
ונתנה הארץ וגו' וישבתם לבטח עליה: שלא תדאגו משנת בצורת:
ואכלתם לשבע: אף בתוך המעים תהא בו ברכה:
20En el año séptimo, podrían preguntar: “¿Qué comeremos [en el año del jubileo]? No hemos sembrado ni hemos cosechado cultivos”.   כוְכִ֣י תֹֽאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶֽאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבֽוּאָתֵֽנוּ:
ולא נאסף: אל הבית:
את תבואתנו: כגון יין ופירות האילן וספיחין הבאים מאליהם:
21Yo dirigiré Mi bendición para ustedes en el año sexto, y [la tierra] producirá suficiente cosecha para tres años.   כאוְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁל֖שׁ הַשָּׁנִֽים:
לשלש השנים: למקצת הששית מניסן ועד ראש השנה, ולשביעית ולשמינית, שיזרעו בשמינית במרחשון ויקצרו בניסן:
22Por consiguiente, estarán comiendo su vieja cosecha cuando siembren [después] del octavo año. Todavía estarán comiendo su vieja cosecha hasta que la cosecha del noveno año esté madura.   כבוּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַֽאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד | הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּֽאכְל֖וּ יָשָֽׁן:
עד השנה התשיעת: עד חג הסכות של תשיעית, שהיא עת בוא תבואתה של שמינית לתוך הבית, שכל ימות הקיץ היו בשדה בגרנות, ובתשרי הוא עת האסיף לבית. ופעמים שהיתה צריכה לעשות לארבע שנים, בששית שלפני השמטה השביעית, שהן בטלין מעבודת קרקע שתי שנים רצופות השביעית והיובל, ומקרא זה נאמר בשאר השמטות כולן:
23Puesto que la tierra es Mía, ninguna tierra será vendida permanentemente. Ustedes son extranjeros y forasteros residentes en lo que a Mí respecta   כגוְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתֽוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי:
והארץ לא תמכר: ליתן לאו על חזרת שדות לבעלים ביובל, שלא יהא הלוקח כובשה:
לצמתת: לפסיקה, למכירה פסוקה עולמית:
כי לי הארץ: אל תרע עינך בה שאינה שלך:
24y, por consiguiente, habrá un tiempo de redención para todas sus tierras hereditarias.   כדוּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ:
ובכל ארץ אחזתכם: לרבות בתים ועבד עברי, ודבר זה מפורש בקידושין בפרק ראשון (דף כא א). ולפי פשוטו סמוך לפרשה שלאחריו, שהמוכר אחוזתו רשאי לגאלה לאחר שתי שנים או הוא או קרובו, ואין הלוקח יכול לעכב:
25Si tu hermano empobrece y vende algo de su tierra hereditaria, un familiar cercano puede venir y redimir lo que su pariente haya vendido.   כהכִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵֽאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו:
כי ימוך אחיך ומכר: מלמד שאין אדם רשאי למכור שדהו אלא מחמת דוחק עוני:
מאחזתו: ולא כולה, למד דרך ארץ שישייר שדה לעצמו:
וגאל את ממכר אחיו: ואין הלוקח יכול לעכב:
26[Lo mismo es así] si un hombre no tiene a nadie que la redima, pero gana suficiente riqueza para poder redimirla él mismo.   כווְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ:
ואיש כי לא יהיה לו גאל: וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים, אלא גואל שיוכל לגאול ממכרו:
27Entonces calculará el número de años por los que [la tierra] haya sido vendida, y retornará el saldo al comprador. Entonces puede retornar a su tierra hereditaria.   כזוְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַֽאֲחֻזָּתֽוֹ:
וחשב את שני ממכרו: כמה שנים היו עד היובל, כך וכך. ובכמה מכרתיה לך בכך וכך. עתיד היית להחזירה ביובל, נמצאת קונה מספר התבואות כפי חשבון של כל שנה. אכלת אותה שלש שנים או ארבע הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר, וזהו והשיב את העדף - בדמי המקח על האכילה שאכלה, ויתנם ללוקח:
לאיש אשר מכר לו: המוכר הזה שבא לגאלה:
28Si no tiene los medios para recuperar [la tierra], entonces lo que haya vendido permanecerá con el comprador hasta el año del jubileo. Entonces es liberado por el jubileo, para que [el dueño original] pueda retornar a su tierra hereditaria.   כחוְאִ֨ם לֹא־מָֽצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֘ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַֽאֲחֻזָּתֽוֹ:
די השיב לו: מכאן שאינו גואל לחצאין:
עד שנת היובל: שלא יכנס לתוך אותה שנה כלום, שהיובל משמט בתחלתו: