Leviticus Capítulo 25

39Si tu hermano empobrece y te es vendido, no le hagas trabajar como un esclavo.   לטוְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד:
עבדת עבד: עבודה של גנאי, שיהא ניכר בה כעבד, שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ ולא ינעול לו מנעליו:
40Estará contigo tal como un empleado o jornalero residente. Te servirá sólo hasta el año del jubileo,   מכְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִֽהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַֽעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ:
כשכיר כתושב: עבודת קרקע ומלאכת אומנות כשאר שכירים התנהג בו:
עד שנת היבל: אם פגע בו יובל לפני שש שנים, היובל מוציאו:
41y entonces él y sus hijos estarán libres de dejarte y retornar a su familia. Retornará así a la tierra hereditaria de sus ancestros.   מאוְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב:
הוא ובניו עמו: אמר רבי שמעון אם הוא נמכר בניו מי מכרן, אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו:
ואל אחזת אבתיו: אל כבוד אבותיו, ואין לזלזלו בכך:
אחזת: חזקת:
42Esto es porque Yo saqué de Egipto [a los israelitas], y ellos son esclavos Míos. No serán vendidos [en el mercado] como esclavos.   מבכִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּֽכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד:
כי עבדי הם: שטרי קודם:
לא ימכרו ממכרת עבד: בהכרזה כאן יש עבד למכור, ולא יעמידנו על אבן הלקח:
43No domines [a tal esclavo] para quebrarle el espíritu, puesto que debes temer a tu Dios.   מגלֹֽא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶֽיךָ:
לא תרדה בו בפרך: מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא. שמא תאמר אין מכיר בדבר אם לצורך אם לאו, ואומר אני לו שהוא לצורך, הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר ויראת:
44Puedes [asimismo] tener otros esclavos o esclavas. Éstos son los esclavos y esclavas que compren de las naciones en torno a ustedes.   מדוְעַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה:
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך: אם תאמר אם כן במה אשתמש. בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני:
מאת הגוים: הם יהיו לך לעבדים:
אשר סביבתיכם: ולא שבתוך גבול ארצכם, שהרי בהם אמרתי לא תחיה כל נשמה:
45Pueden asimismo comprar [a tales esclavos] de los forasteros residentes que vivan entre ustedes, y de las familias de ellos que nazcan en la tierra de ustedes. [Todos éstos] se volverán propiedad hereditaria.   מהוְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּֽוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה:
וגם מבני התושבים: שבאו מסביבותיכם לישא נשים בארצכם וילדו להם, הבן הולך אחר האב, ואינו בכלל לא תחיה, אלא אתה מותר לקנותו כעבד:
מהם תקנו: אותם תקנו:
46Son propiedad hereditaria que pasarán a sus hijos, y de este modo harán que les sirvan para siempre. No obstante, en lo que respecta a sus hermanos israelitas, no deben dominarse entre sí para quebrar el espíritu de uno.   מווְהִתְנַֽחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַֽחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּֽעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹֽא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ:
והתנחלתם אתם לבניכם: החזיקו בהם לנחלה לצורך בניכם אחריכם. ולא יתכן לפרש הנחילום לבניכם, שאם כן היה לו לכתוב והנחלתם אותם לבניכם. והתנחלתם כמו והתחזקתם:
איש באחיו: להביא נשיא בעמיו ומלך במשרתיו שלא לרדות בפרך:
47[Ésta es la ley] si un extranjero o forastero residente gana el control, en tanto que tu hermano pierde su medio de sustento y es vendido a un extranjero, un forastero residente o a [un culto idólatra que debe] ser erradicado de la familia de un extranjero.   מזוְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר:
יד גר ותושב: גר והוא תושב, כתרגומו ערל תותב, וסופו מוכיח ונמכר לגר תושב:
וכי תשיג יד גר ותושב עמך: מי גרם לו שיעשיר, דבוקו עמך:
ומך אחיך עמו: מי גרם לו שימוך, דבוקו עמו, על ידי שלמד ממעשיו:
משפחת גר: זהו הגוי. כשהוא אומר לעקר זה הנמכר לעבודה זרה עצמה להיות לה שמש, ולא לאלהות, אלא לחטוב עצים ולשאוב מים:
48Después de ser vendido, se lo debe redimir, [y] uno de sus parientes cercanos debe redimirlo [primero].   מחאַֽחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵֽאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ:
גאלה תהיה לו: מיד, אל תניחהו שיטמע עד שנת היובל, שהרי כל עצמו לא קנאו אלא לעובדו עד היובל, שהרי ביובל יצא, כמו שנאמר למטה (פסוק נד) ויצא בשנת היובל. ובגוי שתחת ידך הכתוב מדבר ואף על פי כן לא תבא עליו בעקיפין, מפני חלול השם, אלא כשבא ליגאל ידקדק בחשבון לפי המגיע בכל שנה ושנה ינכה לו הגוי מן דמיו, אם היו עשרים שנה משנמכר עד היובל וקנאו בעשרים מנה, נמצא שקנה הגוי עבודת שנה במנה, ואם שהה זה אצלו חמש שנים ובא ליגאל, ינכה לו חמשה מנים ויתן לו העבד ט"ו מנים, וזהו והיה כסף ממכרו במספר שנים:
49Su tío o primo de este modo lo redimirá, o el [otro] pariente más cercano de su familia lo redimirá. Si obtiene los medios, puede asimismo ser redimido [por su cuenta].   מטאֽוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל:
50[En todos los casos así,] hará un cálculo con el que lo compró de acuerdo con el número de años desde el momento en que fue vendido hasta el jubileo. Su precio de compra será entonces contado por ese número de años, como si fuera contratado [por esa suma].   נוְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִֽהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ:
כימי שכיר יהיה עמו: חשבון המגיע לכל שנה ושנה יחשב כאלו נשכר עמו כל שנה במנה וינכה לו:
51De este modo, si hay todavía muchos años [hasta el jubileo], el dinero de la redención que él retorne [a su comprador] será en proporción al dinero por el que fue vendido.   נאאִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ:
אם עוד רבות בשנים: עד היובל:
לפיהן: הכל כמו שפירשתי:
52Si quedan sólo unos pocos años hasta el año del jubileo, hará un cálculo [similar]. [En ambos casos,] retornará una suma de dinero de redención de acuerdo con [el número de] años que [ya] haya [trabajado].   נבוְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ:
53[Tal esclavo] será así igual que un empleado contratado anualmente. Si están conscientes de ello, [no dejarán que su amo] lo domine como para quebrarle el espíritu.   נגכִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִֽהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ:
לא ירדנו בפרך לעיניך: כלומר ואתה רואה:
54Si [el esclavo] no es redimido por medio de ninguno [de los medios anteriores], él y sus hijos serán liberados en el año del jubileo.   נדוְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ:
ואם לא יגאל באלה: באלה הוא נגאל, ואינו נגאל בשש:
הוא ובניו עמו: הנכרי חייב במזונות בניו כישראל:
55[Todo esto] es porque los israelitas son [en realidad] esclavos Míos. Ellos son esclavos Míos porque Yo los saqué de Egipto. Yo soy Dios el Señor de ustedes.   נהכִּי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
כי לי בני ישראל עבדים: שטרי קודם:
אני ה' אלהיכם: כל המשעבדן מלמטה כאלו משעבדן מלמעלה:

Leviticus Capítulo 26

1[Por consiguiente,] no se hagan dioses falsos. No levanten para ustedes un ídolo de piedra ni una columna sagrada. No pongan una piedra para arrodillarse en su tierra para prosternarse sobre ella. Yo soy Dios el Señor de ustedes.   אלֹא־תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
לא תעשו לכם אלילם: כנגד זה הנמכר לגוי, שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד עבודה זרה אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו. ואף הפרשיות הללו נאמרו על הסדר בתחלה הזהיר על השביעית, ואם חמד ממון ונחשד על השביעית סופו למכור מטלטליו, לכך סמך לה וכי תמכרו ממכר (ויק' כה יד), מה כתיב ביה או קנה מיד עמיתך (שם), דבר הנקנה מיד ליד. לא חזר בו, סוף מוכר אחוזתו. לא חזר בו, סוף מוכר את ביתו. לא חזר בו, סוף לוה ברבית. כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות. לא חזר בו, סוף מוכר את עצמו. לא חזר בו, לא דיו לישראל אלא אפילו לגוי:
ואבן משכית: לשון כסוי, כמו (שמות לג כב) ושכותי כפי, שמכסין הקרקע ברצפת אבנים:
להשתחות עליה: אפילו לשמים, לפי שהשתחואה בפשוט ידים ורגלים היא, ואסרה תורה לעשות כן חוץ מן המקדש:
2Cumplan Mis Shabatot y reverencien Mi santuario, Yo soy Dios.   באֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה:
אני ה': נאמן לשלם שכר:
3Si siguen Mis leyes y se cuidan de cumplir Mis mandamientos,   גאִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:
אם בחקתי תלכו: יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה:
ואת מצותי תשמרו: הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה א) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם:
4Yo les proveeré la lluvia en el tiempo adecuado, para que la tierra dé sus cultivos y los árboles del campo provean fruto.   דוְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ:
בעתם: בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות ובלילי ימים טובים:
ועץ השדה: הן אילני סרק, ועתידין לעשות פירות:
5[Tendrán tanto que] su trilla durará hasta su cosecha de uva, y su cosecha de uva durará hasta el tiempo en que siembren. Comerán hasta saciarse, y vivirán en la tierra con seguridad.   הוְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֨יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם:
והשיג לכם דיש את בציר: שיהא הדיש מרובה ואתם עסוקים בו עד הבציר, ובבציר תעסקו עד שעת הזרע:
ואכלתם לחמכם לשבע: אוכל קמעא והוא מתברך במעיו:
6Concederé paz en la tierra para que duerman sin temor. Libraré la tierra de animales peligrosos, y la espada no pasará por la tierra de ustedes.   ווְנָֽתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַֽעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם:
ונתתי שלום: שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ, מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר עושה שלום ובורא את הכל:
וחרב לא תעבר בארצכם: אין צריך לומר שלא יבאו למלחמה, אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה:
7Ahuyentarán a sus enemigos, y ellos caerán ante la espada de ustedes.   זוּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹֽיְבֵיכֶ֑ם וְנָֽפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב:
לפניכם לחרב: איש בחרב רעהו:
8Cinco de ustedes podrán ahuyentar a cien, y cien de ustedes derrotarán a diez mil, cuando sus enemigos caigan ante la espada de ustedes.   חוְרָֽדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָֽפְל֧וּ אֹֽיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב:
ורדפו מכם: מן החלשים שבכם, ולא מן הגבורים שבכם:
חמשה מאה ומאה מכם רבבה: וכי כך הוא החשבון, והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו, אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה:
ונפלו איביכם וגו': שיהיו נופלין לפניכם שלא כדרך הארץ:
9Yo Me volveré hacia ustedes, haciéndolos fértiles y numerosos, cumpliendo así Mi pacto con ustedes.   טוּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַֽהֲקִֽימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם:
ופניתי אליכם: אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם, משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים וכו', כדאיתא בתורת כהנים:
והפריתי אתכם: בפריה ורביה:
והרביתי אתכם: בקומה זקופה:
והקימתי את בריתי אתכם: ברית חדשה, לא כברית הראשונה שהפרתם אותה, אלא ברית חדשה שלא תופר, שנאמר (ירמיה לא ל) וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית הראשונה: