Leviticus Capítulo 19

33Cuando un prosélito venga a vivir en la tierra de ustedes, no hieran sus sentimientos.   לגוְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ:
    לא תונו: אונאת דברים. לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה:
34El extranjero que se vuelva prosélito debe ser exactamente como un nativo entre ustedes. Lo amarás como [te amas] a ti mismo, puesto que ustedes fueron extranjeros en Egipto. Yo soy Dios su Señor.   לדכְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר | הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָֽהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
    כי גרים הייתם: מום שבך אל תאמר לחברך:
    אני ה' אלהיכם: אלהיך ואלהיו אני:
35No falsifiquen las medidas, ya sea en longitud, peso o volumen.   להלֹא־תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה:
    לא תעשו עול במשפט: אם לדין, הרי כבר נאמר לא תעשו עול במשפט (פסוק טו), ומהו משפט השנוי כאן, הוא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין, שאם שיקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול, שנאוי, ומשוקץ, חרם ותועבה. וגורם לחמשה דברים האמורים בדיין מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם:
    במדה: זו מדת הארץ:
    במשקל: כמשמעו:
    ובמשורה: היא מדת הלח:
36Deben tener una balanza honesta, pesos honestos, una medida seca honesta y una medida líquida honesta. Yo soy Dios su Señor que los saqué de Egipto.   לומֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָֹ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
    אבני צדק: הם המשקולות ששוקלין כנגדן:
    איפת: היא מדת היבש:
    הין: זו היא מדת הלח:
    אשר הוצאתי אתכם: על מנת כן. דבר אחר אני הבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, ואני הנאמן להפרע ממי שטומן משקלותיו במלח להונות את הבריות שאין מכירים בהם:
37Salvaguarden Mis decretos y todas Mis leyes, y cúmplanlas. Yo soy Dios.   לזוּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹֽה: