Numbers Capítulo 7

84Ésa fue la ofrenda de dedicación por el altar dada por los príncipes de Israel en el día que fue ungido. Había doce fuentes de plata, doce tazones de sacrificio de plata y doce fuentes de incienso de oro.   פדזֹ֣את | חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַֽעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִזְרְקֵי־כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה:
    בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ.  בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח הִקְרִיב, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "אַחֲרֵי הִמָּשַׁח" (פסוק פ"ח)? שֶׁנִּמְשַׁח תְּחִלָּה וְאֲחַר כַּךְ הִקְרִיב, אוֹ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח — לְאַחַר זְמַן וְלֹא בָא לְלַמֵּד בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֶלָּא לוֹמַר שֶׁנִּמְשַׁח בַּיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ז') "בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם", לָמַדְנוּ שֶׁנִּמְשַׁח בַּיּוֹם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמָר "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" ? בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח הִקְרִיב (ספרי):
    קַֽעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.  הֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל (שם):
85Puesto que cada fuente pesaba 130 shékels y cada tazón de sacrificio pesaba 70, toda la plata en los utensilios ascendía a 2.400 shékels del santuario.   פהשְׁלשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָֽאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
    שְׁלשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָֽאַחַת וגו'.  מַה תַּלְמוּד לוֹמָר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה" וְלֹא פֵּרֵשׁ בְּאֵיזוֹ שֶׁקֶל, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאָהּ כָּאן, וְכָלַל בְּכֻלָּן — כל כסף הכלים, בשקל הקדש:
    כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים וגו'.  לִמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כְלֵי הַמִּקְדָּשׁ מְכֻוָּנִים בְּמִשְׁקָלָן — שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד, וְשׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד — לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט (שם):
86Había doce fuentes de incienso de oro colmadas de incienso, pesando cada una diez shékels del santuario. Por consiguiente, todo el oro en las fuentes de incienso ascendía a 120 [shékels].   פוכַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה:
    כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵה.  לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כַּף אַחַת שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי זָהָב — וְשִׁקְלֵי זָהָב אֵין מִשְׁקָלָם שָׁוֶה לְשֶׁל כֶּסֶף — תַּלְמוּד לוֹמָר "כַּפּוֹת זָהָב" — שֶׁל זָהָב הָיוּ (שם):
87El total de todos los animales para ofrendas quemadas era 12 bueyes, 12 carneros y 12 ovejas añojas, junto con sus ofrendas de harina. Había asimismo 12 machos cabríos para ofrendas por el pecado.   פזכָּל־הַבָּקָ֨ר לָֽעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵֽים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת:
88El total de todos los animales para sacrificios de paz era 24 toros, 60 carneros, 60 machos cabríos y 60 corderos añojos. Ésa fue la ofrenda de dedicación por el altar después de que fue ungido.   פחוְכֹ֞ל בְּקַ֣ר | זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֘ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַֽחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ:
89Cuando Moshé entraba en la Tienda de Comunión para hablar con [Dios], oía la Voz que le hablaba de entre los dos querubines sobre la cubierta del arca encima del Arca del Testimonio. [Dios] de este modo le hablaba.   פטוּבְבֹ֨א משֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו:
    וּבְבֹא משֶׁה.  שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, שְׁלִישִׁי בָא וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא א') — וְהוּא חוּץ לַפָּרֹכֶת — וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" (שמות כ"ה), בָּא זֶה וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם: מֹשֶׁה בָא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְשָׁם שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל הַבָּא מֵעַל הַכַּפֹּרֶת — :
    מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים.  הַקּוֹל יוֹצֵא מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וּמִשָּׁם יָצָא לְאֹהֶל מוֹעֵד (ספרי):
    מִדַּבֵּר.  כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר, כְּבוֹדוֹ שֶׁל מַעְלָה לוֹמַר כֵּן, מְדַּבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וּמֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ מֵאֵלָיו:
    וַיְדַבֵּר אֵלָיו.  לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן מִן הַדִּבְּרוֹת (עי' ספרי):
    וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל.  יָכוֹל קוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמָר "אֶת הַקּוֹל", הוּא הַקּוֹל שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּסִינַי, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּתַח הָיָה נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל:
    וַיְדַבֵּר אֵלָיו.  לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן מִן הַדִּבְּרוֹת (עי' ספרי):