Deuteronomy Capítulo 18

14Las naciones que estás expulsando escuchan a astrólogos y a quienes hacen adivinación con palos, pero lo que Dios te ha dado a ti es totalmente diferente.   ידכִּ֣י | הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹֽנְנִ֥ים וְאֶל־קֹֽסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
לא כן נתן לך ה' אלהיך: לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים:
15En medio de ti, Dios levantará para ti un profeta como yo de entre tus hermanos, y es a él que deben escuchar.   טונָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵֽאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן:
מקרבך מאחיך כמוני: כמו שאני מקרבך מאחיך יקים לך תחתי, וכן מנביא לנביא:
16Esto es resultado de la petición que hiciste de Dios tu Señor en Jorev en el Día de la Asamblea, [cuando] dijiste: “¡No puedo seguir escuchando la voz de Dios mi Señor! ¡No puedo seguir mirando este gran fuego! ¡No quiero morir!”.   טזכְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת:
17Entonces Dios me dijo: “Han hablado bien.   יזוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:
18Levantaré un profeta para ellos de entre sus hermanos, tal como lo eres tú. Pondré Mi palabra en su boca y él les declarará todo lo que le ordene.   יחנָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָֽתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ:
19Si alguna persona no escucha la palabra que él declare en Mi nombre, castigaré [a esa persona].   יטוְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָֽנֹכִ֖י אֶדְר֥שׁ מֵֽעִמּֽוֹ:
20A la inversa, si un profeta hace presuntuosamente una declaración en Mi nombre cuando Yo no le haya ordenado hacerlo, o si habla en el nombre de otros dioses, entonces ese profeta morirá”.   כאַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַֽאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא:
אשר לא צויתיו לדבר: אבל צויתיו לחבירו:
ואשר ידבר בשם אלהים אחרים: אפילו כיון את ההלכה, לאסור את האסור ולהתיר את המותר:
ומת: בחנק. שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו, והמתנבא בשם עבודה זרה. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים, שנאמר (פסוק יט) אנכי אדרוש מעמו:
21Puedes preguntarte: “¿Cómo reconoceremos que una declaración no fue hablada por Dios?”.   כאוְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־דִבְּר֖וֹ יְהֹוָֽה:
וכי תאמר בלבבך: עתידין אתם לומר, כשיבא חנניא בן עזור ומתנבא הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה (ירמיה כז, טז) וירמיהו עומד וצווח על העמודים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, בבלה יובאו (שם כז, כב) עם גלות צדקיהו:
22Si el profeta predice algo en nombre de Dios y la predicción no se materializa ni se hace realidad, entonces el mensaje no fue hablado por Dios. Ese profeta ha hablado engañosamente y no debes temerle.   כבאֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֗ה וְלֹא־יִֽהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔א ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־דִבְּר֖וֹ יְהֹוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ:
אשר ידבר הנביא: ויאמר דבר זה עתיד לבוא עליכם, ותראו שלא יבא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' והרוג אותו. ואם תאמר זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר, כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע לו, אלא אם כן מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את ישראל. הכל לפי צורך השעה וסייג הפרצה, לכך נאמר אליו תשמעון:
לא תגור ממנו: לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה ולא תירא ליענש עליו:

Deuteronomy Capítulo 19

1Cuando Dios tu Señor elimine las naciones de la tierra que Dios tu Señor te da, para que puedas ocuparla y vivir en sus ciudades y casas,   אכִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָֽשַׁבְתָּ֥ בְעָֽרֵיהֶ֖ם וּבְבָֽתֵּיהֶֽם:
2debes separar tres ciudades en la tierra que Dios tu Señor te da para que ocupes.   בשָׁל֥וֹשׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּת֣וֹךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ:
3Establécete un camino, y divide en tres partes la región de la tierra que Dios tu Señor te asigna. [Las ciudades de cada una de estas partes] serán lugares donde un asesino pueda hallar refugio.   גתָּכִ֣ין לְךָ֘ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ:
תכין לך הדרך: מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים:
ושלשת את גבול ארצך: שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט, כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה. וכן משניה, לשלישית. וכן מן השלישית, עד הגבול השני של ארץ ישראל:
4Al asesino que busque refugio [en estas ciudades] se le permitirá vivir si mató accidentalmente a su prójimo, sin odio previo.   דוְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָֽרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹֽא־שׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם:
5[Así, por ejemplo,] es posible que alguien se una a su amigo en el bosque para cortar leña y cuando su mano balancee el hacha para cortar la leña la cabeza se salga del mango, golpeando al amigo y matándolo. En un caso así, [el asesino accidental] hallará refugio en una de estas ciudades y vivirá.   הוַֽאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּ֘עַר֘ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָד֤וֹ בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶֽעָרִֽים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי:
ונדחה ידו: כשבא להפיל הגרזן על העץ, ותרגומו ותתמריג ידיה, לשון ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ. כי שמטו הבקר (שמואל ב' ו ו) תרגם יונתן ארי מרגוהי תוריא:
ונשל הברזל מן העץ: יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו, ויש מהם אומרים שישל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע, והיא נתזה והרגה:
6Si el viaje fuera demasiado largo, no obstante, el vengador de la sangre podría, encolerizado con ardor, perseguir al asesino y darle alcance. Entonces podría matarlo, aun cuando [el asesino] no odiaba con anterioridad a su víctima y, por lo tanto, legalmente no podría ser muerto.   ופֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַֽחֲרֵ֣י הָֽרֹצֵ֗חַ כִּ֣י יֵחַם֘ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:
פן ירדוף גואל הדם: לכך אני אומר להכין לך דרך, וערי מקלט רבים:
7Es por esta razón que te ordeno separar tres ciudades.   זעַל־כֵּ֛ן אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁל֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ:
8Dios [eventualmente] expandirá tus fronteras, como les juró a tus padres, y te dará todo el territorio que les prometió.   חוְאִם־יַרְחִ֞יב יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַֽאֲבֹתֶֽיךָ:
ואם ירחיב: כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני:
9Lo hará porque cumplirás cuidadosamente todo el mandato que prescribo para ti hoy, amando a Dios tu Señor y andando constantemente en todas Sus sendas. [Cuando tus fronteras estén así expandidas] tendrás que añadir tres ciudades adicionales a las tres mencionadas anteriormente.   טכִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַֽעֲשׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֘ הַיּוֹם֒ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָֽסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁל֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁל֥שׁ הָאֵֽלֶּה:
ויספת לך עוד שלש: הרי תשע. שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא:
10De este modo, la sangre inocente no será derramada en la tierra que Dios tu Señor te da como herencia. [Pero si no haces esto, entonces] tú mismo serás culpable de asesinato.   יוְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דַּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים:
11[Esto es lo que debes hacer] si una persona odia a su prójimo y pone una trampa para él, haciendo algo para herirlo mortalmente. Si entonces [la víctima] muere y [el asesino] busca refugio en una de estas ciudades,   יאוְכִי־יִֽהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶֽעָרִ֥ים הָאֵֽל:
וכי יהיה איש שונא לרעהו: על ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו. מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה. לפי שעבר על לא תשנא, סופו לבא לידי שפיכות דמים. לכך נאמר כי יהיה איש שונא לרעהו וגו', שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש:
12los ancianos de su ciudad enviarán mensajeros y lo sacarán de allí. Entonces pondrán [al asesino] en la mano del vengador de la sangre, y morirá.   יבוְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִיר֔וֹ וְלָֽקְח֥וּ אֹת֖וֹ מִשָּׁ֑ם וְנָֽתְנ֣וּ אֹת֗וֹ בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת:
13No tengas piedad del [asesino]. Si libras a Israel de [quienes hayan derramado] sangre inocente las cosas te irán bien.   יגלֹֽא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ:
לא תחוס עינך: שלא תאמר הראשון כבר נהרג, למה אנו הורגים את זה ונמצאו שני ישראלים הרוגים: