Deuteronomy Capítulo 10

12Y ahora, Israel, ¿qué quiere de ti Dios? Sólo que permanezcas en temor de Dios tu Señor, de modo que sigas todas Sus sendas y Lo ames, sirviendo a Dios tu Señor con todo tu corazón y con toda tu alma.   יבוְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵֽעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַֽהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
ועתה ישראל: אף על פי שעשיתם כל זאת, עודנו רחמיו וחבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגו':
כי אם ליראה וגו': רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:
13Debes cumplir los mandamientos y decretos de Dios que prescribo para ti hoy, para que el bien sea tuyo.   יגלִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְהֹוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ:
לשמור את מצות ה': ואף היא לא לחנם, אלא לטוב לך, שתקבלו שכר:
14El cielo, el cielo del cielo, la tierra y todo en ella, ¡todo pertenece a Dios!   ידהֵ֚ן לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
הן לה' אלהיך: הכל ואף על פי כן רק באבותיך חשק ה' מן הכל:
15Aun así, fue sólo con tus ancestros que Dios desarrolló una cercanía. Él los amó y por consiguiente los eligió a ustedes, sus descendientes, de entre todas las naciones, tal como es hoy la situación.   טורַ֧ק בַּֽאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
בכם: כמו שאתם (רואים אתכם) חשוקים מכל העמים היום הזה:
16¡Quiten las barreras de su corazón y no sigan permaneciendo tan tercos!   טזוּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד:
ערלת לבבכם: אוטם לבבכם וכיסויו:
17Dios su Señor es el Ser Supremo último y la más alta Autoridad posible. Él es el Dios grande, poderoso e imponente, que no da consideración especial ni toma sobornos.   יזכִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד:
ואדני האדנים: לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו:
לא ישא פנים: אם תפרקו עולו:
ולא יקח שחד: לפייסו בממון:
18Él trae justicia al huérfano y a la viuda, y ama al extranjero, concediéndole alimento y vestido.   יחעֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה:
עשה משפט יתום ואלמנה: הרי גבורה, ואצל גבורתו אתה מוצא ענותנותו:
ואהב גר לתת לו לחם ושמלה: ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו על זה התפלל, (בראשית כח, כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:
19Ustedes también deben mostrar amor hacia el extranjero, puesto que fueron extranjeros en la tierra de Egipto.   יטוַֽאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
כי גרים הייתם: מום שבך אל תאמר לחברך:
20Permanece en temor de Dios, sírveLe a Él, aférrate a Él y jura por Su nombre.   כאֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַֽעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ:
את ה' אלהיך תירא: ותעבוד לו ותדבק בו ולאחר שיהיו בך כל המדות הללו אז בשמו תשבע:
21Él es tu alabanza y tu Dios, El Que hizo por ti estas acciones grandes e imponentes que viste con tus propios ojos.   כאה֥וּא תְהִלָּֽתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ:
22Tus ancestros emigraron a Egipto con sólo setenta individuos, pero ahora Dios tu Señor te ha hecho tan numeroso como las estrellas del firmamento.   כבבְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָֽרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב:

Deuteronomy Capítulo 11

1De modo que ama a Dios tu Señor, y salvaguarda Su obligación, Sus decretos, leyes y mandamientos, por todos los tiempos.   אוְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָֽׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְו‍ֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים:
2Deben ahora comprender que [no estoy hablando] de sus hijos, que no conocieron y no vieron la lección que Dios el Señor de ustedes [enseñó] por medio de Su grandeza, Su mano poderosa y Su brazo extendido.   בוִֽידַעְתֶּם֘ הַיּוֹם֒ כִּ֣י | לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ וַֽאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה:
וידעתם היום: תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי:
כי לא את בניכם: אני מדבר עכשיו שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה:
3[Estuvieron] las señales y acciones que Él hizo en Egipto, al faraón rey de Egipto y toda su tierra.   גוְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶת־מַֽעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֽוֹ:
4Estuvo lo que Él hizo a las fuerzas de Egipto, a sus caballos y carros, cuando los inundó con el agua del Mar Rojo cuando los perseguían a ustedes. Dios los destruyó de modo que incluso ahora [no se han recuperado].   דוַֽאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַֽחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהֹוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
5Estuvo lo que hizo en el desierto, hasta que ustedes llegaron a esta región.   הוַֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּֽאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה:
6Estuvo lo que hizo a Datán y Aviram, los hijos de Eliav el hijo de Reuvén, cuando en el medio de todo Israel la tierra abrió su boca y los tragó, junto con sus casas, sus tiendas y todas las cosas vivientes que estaban con ellos.   ווַֽאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַֽאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֘ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּֽצְתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּֽתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָֽהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
בקרב כל ישראל: כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה, והלא כבר נאמר (במדבר טז לב) ותפתח הארץ את פיה, ולא פיותיה. אמר לו, ומה אני מקיים בקרב כל ישראל. אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם [בורח] היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה:
ואת כל היקום אשר ברגליהם: זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו:
7De este modo, sus propios ojos han visto todas las grandes acciones que Dios ha hecho.   זכִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ה יְהֹוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה:
כי עיניכם הרואות: מוסב המקרא על האמור למעלה, (פסוק ב) כי לא את בניכם אשר לא ידעו וגו' כי אם עמכם אשר עיניכם הרואות וגו':
8Salvaguarden todo el mandato que te prescribo hoy, para que sean fuertes y vengan a ocupar la tierra que están cruzando para ocupar.   חוּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּֽחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
9Entonces perdurarán mucho tiempo sobre la tierra que Dios juró a sus padres que les daría a ellos y a su simiente, una tierra que mana leche y miel.   טוּלְמַ֨עַן תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: