| 39Los que entren en la [tierra] serán los niños de quienes ustedes temieron que serían tomados en cautiverio y sus pequeños que incluso ahora no distinguen entre el bien y el mal. A ellos daré [la tierra] y ellos la ocuparán. |
|
לטוְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִֽהְיֶ֗ה וּבְנֵיכֶ֠ם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָֽדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִֽירָשֽׁוּהָ: |
| 40Ustedes deben ahora volverse y dirigirse hacia el desierto hacia el Mar Meridional”. |
|
מוְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף: |
| |
|
פְּנוּ לָכֶם:
אָמַרְתִּי לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם דֶּרֶךְ רֹחַב אֶרֶץ אֱדוֹם לְצַד צָפוֹן לִכָּנֵס לָאָרֶץ, קִלְקַלְתֶּם וּגְרַמְתֶּם לָכֶם עִכּוּב:
|
| |
|
פְּנוּ לָכֶם:
לַאֲחוֹרֵיכֶם וְתֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר לְצַד יַם סוּף – שֶׁהַמִּדְבָּר שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בּוֹ לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַר שֵׂעִיר הָיָה מַפְסִיק בֵּין יַם סוּף לְהַר שֵׂעִיר – עַתָּה הִמָּשְׁכוּ לְצַד הַיָּם וּתְסַבְּבוּ אֶת הַר שֵׂעִיר כָּל דְּרוֹמוֹ מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח:
|
| 41La respuesta de ustedes a mí fue: “¡Hemos pecado ante Dios! Nos dirigiremos hacia el norte y pelearemos, tal como Dios nuestro Señor nos ordenó”. Cada uno de ustedes tomó sus armas, e hicieron todo esfuerzo para dirigirse hacia el norte hacia las tierras altas. |
|
מאוַתַּֽעֲנ֣וּ | וַתֹּֽאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָ֘אנוּ֘ לַֽיהֹוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַֽעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַֽעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה: |
| |
|
וַתָּהִינוּ:
לְשׁוֹן "הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם" (במדבר י"ד), זֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁאֲמַרְתֶּם לְשׁוֹן "הֵן", כְּלוֹמַר נִזְדַּמַּנְתֶּם:
|
| 42Dios me dijo: “Diles que no vayan y que no peleen, puesto que Yo no estaré con ellos. Que no sean muertos por sus adversarios”. |
|
מבוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹֽא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם: |
| |
|
לֹא תַֽעֲלוּ:
לֹא עֲלִיָּה תְהֵא לָכֶם אֶלָּא יְרִידָה:
|
| 43Yo les hablé, pero no quisieron escuchar. Se rebelaron contra la palabra de Dios, y tercamente se dirigieron hacia el norte hacia las tierras altas. |
|
מגוָֽאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּֽעֲל֥וּ הָהָֽרָה: |
| 44Los amorreos que vivían en las tierras altas salieron a confrontarlos, y los persiguieron como abejas. Los abatieron en Seír hasta Jormá. |
|
מדוַיֵּצֵ֨א הָֽאֱמֹרִ֜י הַיּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה: |
| |
|
כַּֽאֲשֶׁר תַּֽעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים:
מַה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיָּד מֵתָה, אַף הֵם כְּשֶׁהָיוּ נוֹגְעִים בָּכֶם מִיָּד מֵתִים:
|
| 45Volvieron y lloraron delante de Dios, pero Dios no quiso ni escucharlos ni prestarles atención. |
|
מהוַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶֽאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם: |
| |
|
וְלֹֽא־שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם:
כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת רַחֲמָיו כְּאִלּוּ אַכְזָרִי:
|
| 46Permanecieron en Kadesh Barnea durante un largo tiempo, tanto como permanecieron [en todos los otros lugares]. |
|
מווַתֵּֽשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם: |
| |
|
וַתֵּֽשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים:
י"ט שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר כימים אשר ישבתם בִּשְׁאָר הַמַּסָּעוֹת, וְהֵם הָיוּ ל"ח שָׁנָה, י"ט מֵהֶם עָשׂוּ בְקָדֵשׁ וי"ט שָׁנָה הוֹלְכִים וּמְטֹרָפִים וְחָזְרוּ לְקָדֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ל"ב) "וַיְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר"; כָּךְ מָצָאתִי בְּסֵדֶר עוֹלָם:
|
