Deuteronomy Capítulo 32

13Los transportó por encima de los lugares más elevados de la tierra, para darse un festín de los cultivos del campo. Les dejó mamar miel de la roca firme, aceite del peñasco pedernalino.   יגיַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי (כתיב על־במותי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּֽנִקֵ֤הוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵֽחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר:
ירכבהו על במותי ארץ: כל המקרא כתרגומו:
ירכבהו וגו': על שם שארץ ישראל גבוה מכל הארצות:
ויאכל תנובת שדי: אלה פירות ארץ ישראל שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות:
וינקהו דבש מסלע: מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החביות. הלך ומצא הדבש צף על פיה. אמר לו זו של דבש הוא. אמר לו השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה:
ושמן מחלמיש צור: אלו זיתים של גוש חלב:
במותי ארץ: לשון גבוה:
שדי: לשון שדה:
חלמיש צור: תקפו וחזקו של סלע. כשאינו דבוק לתיבה שלאחריו נקוד חלמיש, (תהלים קיד, ח) וכשהוא דבוק נקוד חלמיש:
14[Tuvieron] el queso del ganado, leche de ovejas, grasa de corderos, carneros del Bashán y exquisito trigo grueso. Bebieron la sangre de las uvas como vino.   ידחֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַֽחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:
חמאת בקר וחלב צאן: זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ג) עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן:
עם חלב כרים: זה היה בימי עשרת השבטים, שנאמר (עמוס ו, ד) ואוכלים כרים מצאן:
חלב כליות חטה: זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ב) ויהי לחם שלמה וגו':
ודם ענב תשתה חמר: בימי עשרת השבטים, (עמוס ו, ו) השותים במזרקי יין:
חמאת בקר: הוא שומן הנקלט מעל גבי החלב:
וחלב צאן: חלב של צאן, וכשהוא דבוק נקוד חלב כמו (שמות כג, יט) בחלב אמו:
כרים: כבשים:
ואילים: כמשמעו:
בני בשן: שמנים היו:
כליות חטה: חטים שמנים כחלב כליות וגסין ככוליא:
ודם ענב: היה שותה יין טוב וטעם יין חשוב:
חמר: יין בלשון ארמי. חמר אין זה שם דבר, אלא לשון משובח בטעם אינו"ש בלע"ז [יין טוב]. ועוד יש לפרש שני מקראות הללו אחר תרגום של אונקלוס אשרינון על תוקפי ארעא וגו':
15De este modo, Ieshurún engordó y se rebeló. Te volviste gordo, grueso y obeso. [La nación] abandonó al Dios que la hizo, y desdeñó al Poderoso que era su sostén.   טווַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ:
עבית: לשון עובי:
כשית: כמו כסית, לשון (איוב טו, כז) כי כסה פניו בחלבו, כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ, וכן הוא אומר (שם) ויעש פימה עלי כסל:
כשית: יש לשון קל בלשון כסוי, כמו (משלי יב, טז) וכוסה קלון ערום ואם כתב כשית דגוש היה נשמע כסית את אחרים, כמו (איוב טו, כז) כי כסה פניו:
וינבל צור ישעתו: גנהו וביזהו, כמו שנאמר (יחזקאל ח, טז) אחוריהם אל היכל ה' וגו', אין לך נבול גדול מזה:
16Provocaron Su celo con prácticas extrañas; Lo encolerizaron con acciones viles.   טזיַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֽוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
יקנאהו: הבעירו חמתו וקנאתו:
בתועבות: במעשים תעובים, כגון (ויקרא יח, כב) משכב זכור וכשפים (ויקרא יח, כב), שנאמר בהם תועבה:
17Hicieron sacrificios a demonios que no eran dioses, deidades que nunca conocieron. Éstas eran cosas nuevas, llegadas recientemente, que sus padres jamás considerarían.   יזיִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
לא אלה: כתרגומו דלית בהון צרוך, אלו היה בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו:
חדשים מקרוב באו: אפילו האומות לא היו רגילים בהם. גוי שהיה רואה אותם, היה אומר זה צלם יהודי:
לא שערום אבתיכם: לא יראו מהם לא עמדה שערתם מפניהם. דרך שערות האדם לעמוד מחמת יראה, כך נדרש בספרי. ויש לפרש עוד שערום לשון (ישעיה יג, כא) ושעירים ירקדו שם, שעירים הם שדים. לא עשו אבותיכם שעירים הללו:
18De este modo, ignoraste al Poderoso que te tuvo; olvidaste al Poder que te dio a luz.   יחצ֥וּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹֽלְלֶֽךָ:
תשי: תשכח. ורבותינו דרשו, כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחו מלהיטיב לכם:
אל מחוללך: מוציאך מרחם, לשון (תהלים כט, ט) יחולל אילות, (שם מח, ז) חיל כיולדה: