| 25Cuando vayas [a trabajar] al viñedo de tu prójimo, puedes comer tantas uvas como desees para saciar tu hambre. Sin embargo, no puedes poner nada en un recipiente que pudieras tener. |
|
כהכִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָֽכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן: |
| |
|
כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ:
בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
|
| |
|
כְּנַפְשְׁךָ:
כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה:
|
| |
|
שָׂבְעֶךָ:
וְלֹא אֲכִילָה גַסָּה (בבא מציעא פ"ז):
|
| |
|
וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּֽן:
מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי; בבא מציעא פ"ט), אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל (שם פ"ז):
|
| 26Cuando vayas [a trabajar] al grano en pie de tu prójimo, puedes tomar las espigas con la mano. Sin embargo, no puedes levantar la hoz [para tu propio beneficio] en el grano de tu prójimo. |
|
כוכִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָֽטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ: |
| |
|
כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ:
אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
|
| 1Cuando un hombre se case con una mujer o la posea, si le resulta desagradable [o] si tiene evidencia de inmoralidad sexual por parte de ella, le escribirá un documento de divorcio y se lo pondrá en la mano, liberándola de este modo de su casa. |
|
אכִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ: |
| |
|
כִּֽי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר:
מִצְוָה עָלָיו לְגָרְשָׁהּ, שֶׁלֹּא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו (גיט' צ'):
|
| 2Cuando deje así la casa de él, puede ir y casarse con otro hombre. |
|
בוְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ־אַחֵֽר: |
| |
|
לְאִֽישׁ־אַחֵֽר:
אֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, הוּא הוֹצִיא רְשָׁעָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְזֶה הִכְנִיסָהּ (שם):
|
| 3No obstante, si su segundo marido la aborrece, y por consiguiente le escribe un documento de divorcio, poniéndoselo en la mano y liberándola de su casa, o si su segundo marido muere, |
|
גוּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָֽאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: |
| |
|
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָֽאַחֲרוֹן:
הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ, וְאִם לָאו קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר או כי ימות (ספרי):
|
| 4entonces su primer marido, que se divorció de ella, no puede volver a casarse con ella, puesto que le está ahora prohibida. Actuar así sería repulsivo para Dios, y no debes traer inmoralidad a la tierra que Dios tu Señor te da como herencia. |
|
דלֹֽא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָֽרִאשׁ֣וֹן אֲשֶׁר־שִׁ֠לְּחָ֠הּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִֽהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַֽחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּי־תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹ֤א תַֽחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: |
| |
|
אַֽחֲרֵי אֲשֶׁר־הֻטַּמָּאָה:
לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה (ספרי; יבמות י"א):
|
