Deuteronomy Capítulo 21

22Cuando un hombre sea legalmente sentenciado a muerte y ejecutado, debes entonces colgarlo en una horca.   כבוְכִי־יִֽהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ:
וכי יהיה באיש חטא משפט מות: סמיכות הפרשיות מגיד, שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בבית דין:
ותלית אותו על עץ: רבותינו אמרו, כל הנסקלין, נתלין, שנאמר (פסוק כג) כי קללת אלהים תלוי. והמברך ה', בסקילה:
23Sin embargo, no debes permitir que su cuerpo permanezca en la horca toda la noche, sino que debes enterrarlo el mismo día. Puesto que una persona que ha sido colgada es una maldición para Dios, no debes [dejar] que profane la tierra que Dios tu Señor te da como herencia.   כגלֹֽא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה:
כי קללת אלהים תלוי: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א' ב, ח) והוא קללני קללה נמרצת:

Deuteronomy Capítulo 22

1Si ves que el buey o la oveja de tu hermano se descarría, no debes ignorarlos. Debes retornarlos a tu hermano.   אלֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ:
והתעלמת: כובש עין כאלו אינו רואהו:
לא תראה, והתעלמת: לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו. ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו':
2Si tu hermano no está cerca de ti, o si no sabes quién [es el dueño], debes llevar [el animal] a tu hogar y quedarte con él hasta que tu hermano lo identifique, después de lo cual debes retornárselo.   בוְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּר֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַֽהֲשֵֽׁבֹת֖וֹ לֽוֹ:
עד דרש אחיך: וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו, אלא דרשהו שלא יהא רמאי:
והשבתו לו: שתהא בו השבה, שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו. מכאן אמרו, כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל, ושאינו עושה ואוכל, ימכר:
3Debes hacer lo mismo con un asno, una prenda de vestir o cualquier otra cosa que tu hermano pierda y tú halles. No debes ignorarlo.   גוְכֵ֧ן תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַֽחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂה֘ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֨ן תַּֽעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם:
לא תוכל להתעלם: לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו:
4Si ves el asno o el buey de tu hermano caído [bajo su carga] en el camino, no debes ignorarlo. Debes ayudarlo a recoger [la carga].   דלֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ:
הקם תקים: זו טעינה. להטעין משאוי שנפל מעליו:
עמו: עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו, ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון, פטור:
5Ningún artículo masculino estará sobre una mujer, y un hombre no vestirá la prenda de una mujer. Quienquiera que haga tales prácticas es repugnante a Dios tu Señor.   הלֹא־יִֽהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹֽא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶי֖ךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה:
לא יהיה כלי גבר על אשה: שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם ניאוף:
ולא ילבש גבר שמלת אשה: לילך ולישב בין הנשים. דבר אחר שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי:
כי תועבת: לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה:
6Si das con el nido de un ave sobre cualquier árbol o sobre el suelo, y contiene crías o huevos, entonces, si la madre está sentada sobre los polluelos o los huevos, no debes tomar a la madre junto con sus crías.   וכִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר | לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ | א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:
כי יקרא: פרט למזומן:
לא תקח האם: בעודה על בניה:
7Debes primero ahuyentar a la madre, y sólo entonces puedes tomar las crías. [Si haces esto] te irá bien, y vivirás mucho tiempo.   זשַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּקַּח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים:
למען ייטב לך: אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס, אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר למתן שכרן של מצות חמורות: