Exodus Capítulo 12

43Dios les dijo a Moshé y Aarón: “Ésta es la ley del sacrificio de Pésaj: Ningún forastero puede comerlo.   מגוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:
זאת חקת הפסח: בי"ד בניסן נאמרה להם פרשה זו:
כל בן נכר: שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים. ואחד נכרי ואחד ישראל משומד במשמע:
44Si un hombre compra un esclavo en efectivo y lo circuncida, entonces [el esclavo] puede comerlo.   מדוְכָל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ:
ומלתה אתו אז יאכל בו: רבו, מגיד שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח, דברי רבי יהושע. רבי אליעזר אומר אין מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח, אם כן מה תלמוד לומר אז יאכל בו, העבד:
45 [Pero si un gentil es] residente temporal o jornalero, no puede comer [el sacrificio de Pésaj].   מהתּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:
תושב: זה גר תושב:
ושכיר: זה הנכרי. ומה תלמוד לומר, והלא ערלים הם, ונאמר (פסוק מח) וכל ערל לא יאכל בו, אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר:
46”Debe ser comido por un solo grupo. No saques del grupo nada de su carne. No rompan ninguno de sus huesos.   מובְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ:
בבית אחד יאכל: בחבורה אחת, שלא יעשו הנמנין עליו שתי חבורות ויחלקוהו. אתה אומר בחבורה אחת, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו, וללמד שאם התחילו והיו אוכלים בחצר וירדו גשמים שלא יכנסו לבית, תלמוד לומר (פסוק ז) על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, מכאן שהאוכל אוכל בשני מקומות:
לא תוציא מן הבית: מן החבורה:
ועצם לא תשברו בו: הראוי לאכילה, כגון שיש עליו כזית בשר יש בו משום שבירת עצם, אין עליו כזית בשר אין בו משום שבירת עצם:
47”Toda la comunidad de Israel debe cumplir [este ritual].   מזכָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַֽעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ:
כל עדת ישראל יעשו אתו: למה נאמר, לפי שהוא אומר בפסח מצרים (פסוק ג) שה לבית אבות, שנמנו עליו למשפחות, יכול אף פסח דורות כן, תלמוד לומר כל עדת ישראל יעשו אותו:
48Cuando un prosélito se te una y quiera ofrecer el sacrificio de Pésaj para Dios, todo varón [de su casa] debe ser circuncidado. Entonces puede unirse en la observancia, y ser como un nativo [israelita]. Pero ningún hombre no circuncidado puede comer [el sacrificio].   מחוְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֘ לַֽיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַֽעֲשׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:
ועשה פסח: יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד, תלמוד לומר והיה כאזרח הארץ, מה אזרח בארבעה עשר אף גר בארבעה עשר:
וכל ערל לא יאכל בו: להביא את שמתו אחיו מחמת מילה שאינו משומד לערלות ואינו נלמד מבן נכר לא יאכל בו (פסוק מג):
49La misma ley se aplicará tanto para el nativo [israelita] como para el prosélito que se una a ustedes”.   מטתּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִֽהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶֽם:
תורה אחת וגו': להשוות גר לאזרח אף לשאר מצות שבתורה:
50Todos los israelitas hicieron como Dios les había ordenado a Moshé y a Aarón. Lo hicieron exactamente.   נוַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־משֶׁ֥ה וְאֶת־אַֽהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ:
51En ese mismo Día, Dios sacó de Egipto a los israelitas en grupos organizados.   נאוַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם: