Un consejo :
Ingresa tu email y recibirás todas las semanas nuestro boletín con refrescantes artículos para reflexionar y emocionarse, enriqueciendo tu vida semana a semana. Y ademas, es gratis.
¡Ahh, antes que me olvide visita nuestra pagina de Facebook!

Lectura de la Torá de Shlaj

In Israel: Coraj

Parshat Shlaj
Shabat, 26 Sivan, 5779
29 Junio, 2019
Elije una porción :
Complete: (Números 13:1 - 15:41; Joshua 2:1-24)

Primera sección

Numbers Capítulo 13

1Dios le habló a Moshé, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2“Envía para ti hombres para explorar el territorio cananeo que estoy por darles a los israelitas. Envía un hombre por cada tribu patriarcal. Cada uno será una persona de alto rango”.   בשְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:
שלח לך אנשים: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר:
שלח לך: לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו, כמה שנאמר (שם) ותקרבון אלי כלכם וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה:
3Moshé los envió desde el desierto de Parán por orden de Dios. Todos los hombres eran líderes de los israelitas.   גוַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם משֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:
על פי ה': ברשותו, שלא עכב על ידו:
כלם אנשים: כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:
4Sus nombres eran los siguientes: De la tribu de Reuvén, Shamúa hijo de Zakur.   דוְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר:
5De la tribu de Shimón, Shafat hijo de Jorí.   הלְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי:
6De la tribu de Iehudá, Calev hijo de Iefuné.   ולְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה:
7De la tribu de Isajar, Igal hijo de Iosef.   זלְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף:
8De la tribu de Efraim, Hoshea hijo de Nun.   חלְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:
9De la tribu de Biniamín, Paltí hijo de Rafú.   טלְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא:
10De la tribu de Zevulún, Gadiel hijo de Sodí.   ילְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי:
11De la tribu de Menashé (de Iosef), Gadí hijo de Susí.   יאלְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי:
12De la tribu de Dan, Amiel hijo de Guemalí.   יבלְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי:
13De la tribu de Asher, Stur hijo de Mijael.   יגלְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִֽיכָאֵֽל:
14De la tribu de Naftalí, Najbí hijo de Vafsí.   ידלְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי:
15De la tribu de Gad, Gueuel hijo de Mají.   טולְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי:
16Éstos son los nombres de los hombres que Moshé envió para explorar la tierra. [No obstante,] Moshé le dio a Hoshea hijo de Nun el [nuevo] nombre de Iehoshúa.   טזאֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח משֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א משֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ:
ויקרא משה להושע וגו': התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים:
17Cuando Moshé envió [a los hombres] a explorar el territorio cananeo, les dijo: “Diríjanse al norte hacia el Néguev, y luego prosigan hacia el norte hacia el país montañoso.   יזוַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ משֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַֽעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר:
עלו זה בנגב: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואחר כך מראין את השבח:
18Vean qué clase de tierra es. ¿Son las personas que viven allí fuertes o débiles, pocas o muchas?   יחוּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶֽחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב:
את הארץ מה היא: יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין:
החזק הוא הרפה: סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין, חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם:
19¿Es buena o mala la región ocupada? ¿Están abiertas o fortificadas las ciudades donde viven?   יטוּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ ישֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַֽבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים:
הבמחנים: תרגומו הבפצחין כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה:
הטובה היא: במעינות ותהומות טובים ובריאים:
20¿Es el suelo rico o débil? ¿Tiene árboles o no [la tierra]? Hagan un esfuerzo especial para traer [de vuelta] algunos de los frutos de la tierra”. Era la estación en que las primeras uvas empiezan a madurar.   כוּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים:
היש בה עץ: אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו:
בכורי ענבים: ימים שהענבים מתבשלין בבכור:

Segunda sección

Numbers Capítulo 13

21Los hombres se dirigieron hacia el norte y exploraron la tierra, desde el desierto de Tzin todo el camino a Rejov en el trayecto a Jamat.   כאוַיַּֽעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת:
ממדבר צן עד רחב לבא חמת: הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי:
22En el camino a través del Néguev, ellos llegaron a Jevrón, donde [vieron] a Ajimán, Sheshai y Talmai, descendientes del Gigante. Jevrón había sido edificada siete años antes de Tzoan en Egipto.   כבוַיַּֽעֲל֣וּ בַנֶּ֘גֶב֘ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימָן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָֽעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם:
ויבא עד חברון: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם, וכן הוא אומר (דברים א, לו) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון:
שבע שנים נבנתה: אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען. ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעולה בכל ארצות כמצרים, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען היא המעולה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים, שנאמר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו, והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים:
23Cuando llegaron al valle del Racimo (Najal Eshkol), cortaron una rama y un racimo de uvas, que dos hombres llevaron sobre una estructura. [Tomaron asimismo] algunas granadas e higos.   כגוַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָֽרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים:
זמורה: שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה:
וישאהו במוט בשנים: ממשמע שנאמר וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים, מה תלמוד לומר בשנים, בשני מוטות. הא כיצד, שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רמון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכוונו, כשם שפריה משונה כך עמה משונה. ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל, (יהושע ד ה) הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, והקימוה בגלגל. ושקלום רבותינו משקל כל אחת ארבעים סאה. וגמירי, טונא דמדלי אינש על כתפיה, אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים:
24Por causa del racimo de uvas que cortaron allí los israelitas, al lugar se lo llamó valle del Racimo.   כדלַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּֽרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
25Al cabo de cuarenta días volvieron de explorar la tierra.   כהוַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם:
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום: והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקב"ה שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך:
26Cuando llegaron, fueron directamente a Moshé, Aarón y toda la comunidad israelita, [que estaban] en el desierto de Parán cerca de Kadesh. Llevaron su informe a [Moshé, Aarón] y toda la comunidad, y les mostraron el fruto de la tierra.   כווַיֵּֽלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־משֶׁ֨ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ:
וילכו ויבואו: מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה:
וישיבו אתם דבר: את משה ואת אהרן:
27Dieron el informe siguiente: “Llegamos a la tierra donde nos enviaste, y efectivamente mana leche y miel, como puedes ver de su fruto.   כזוַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ:
זבת חלב ודבש הוא: כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו, אין מתקיים בסופו:
28No obstante, el pueblo que vive en la tierra es agresivo, y las ciudades son grandes y bien fortificadas. Vimos también allí a los descendientes del gigante.   כחאֶ֚פֶס כִּי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם:
בצרות: לשון חוזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי כריך עגול:
29Amalek vive en la región del Néguev, los hititas, jebuseos y amorreos viven en las colinas, y los cananeos viven cerca del mar y junto a las márgenes del Jordán”.   כטעֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּ֠י וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַכְּנַֽעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן:
עמלק יושב וגו': לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי לייראם:
על יד הירדן: יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:
30Calev trató de acallar al pueblo por Moshé. “Debemos salir y ocupar la tierra –dijo–. ¡Podemos hacerlo!”.   לוַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־משֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַֽעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ:
ויהס כלב: השתיק את כולם:
אל משה: לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו:
עלה נעלה: אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו:
ויהס: לשון שתיקה, וכן (זכריה ב, יז) הס כל בשר, (עמוס ו, י) הס כי לא להזכיר. כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר הס:
31“¡No podemos avanzar contra ese pueblo! –replicaron los hombres que habían ido con él –. ¡Son demasiado fuertes para nosotros!”.   לאוְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַֽעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ:
חזק הוא ממנו: כביכול כלפי מעלה אמרו:
32Empezaron a hablar mal de la tierra que habían explorado. Les dijeron a los israelitas: “La tierra que cruzamos para explorar es una tierra que consume a sus habitantes. ¡Todos los hombres que vimos allí eran enormes!   לבוַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:
אוכלת יושביה: בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים, והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו:
אנשי מדות: גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה, כגון גלית (שמואל א' יז, ד) גבהו שש אמות וזרת, וכן (שמואל ב' כא, כ) איש מדון, (ד"ה א' יא, כג) איש מדה:
33Mientras estábamos allí, vimos a los titanes. Eran hijos del gigante, que descendían de los titanes [originales]. ¡Nos sentimos como minúsculos saltamontes! ¡Eso es todo lo que éramos a los ojos de ellos!”.   לגוְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵֽינֵיהֶֽם:
הנפילים: ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:
וכן היינו בעיניהם: שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים:
ענק: שמעניקים חמה בקומתן:

Numbers Capítulo 14

1Toda la comunidad levantó un vocerío y empezó a gritar. Esa noche, el pueblo lloró.   אוַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא:
כל העדה: סנהדראות:
2Todos los israelitas se quejaron ante Moshé y Aarón. Toda la comunidad decía: “¡Ojalá hubiéramos muerto en Egipto! ¡Deberíamos haber muerto en este desierto!   בוַיִּלֹּ֨נוּ֙ עַל־משֶׁ֣ה וְעַל־אַֽהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּֽאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָֽעֵדָ֗ה לוּ־מַ֨תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ:
לו מתנו: הלואי ומתנו:
3¿Por qué Dios nos trae a esta tierra para morir por la espada? ¡Nuestras mujeres e hijos serán cautivos! ¡Sería mejor volver a Egipto!”.   גוְלָמָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִֽהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֥֥וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה:
4El pueblo empezó a decirse el uno al otro: “Nombremos un [nuevo] líder y volvamos a Egipto”.   דוַיֹּֽאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה:
נתנה ראש: כתרגומו נמני רישא, נשים עלינו מלך, ורבותינו פירשו לשון עבודה זרה:
5Moshé y Aarón cayeron sobre sus rostros delante de toda la comunidad israelita reunida.   הוַיִּפֹּ֥ל משֶׁ֛ה וְאַֽהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
6Entre los hombres que habían explorado la tierra, Iehoshúa hijo de Nun y Calev hijo de Iefuné rasgaron sus ropas en señal de aflicción.   ווִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָֽרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם:
7Le dijeron a toda la comunidad israelita: “¡La tierra por la que pasamos en nuestras exploraciones es una tierra sumamente buena!   זוַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד:

Tercera sección

Numbers Capítulo 14

8Si Dios está satisfecho con nosotros y nos trae a esta tierra, Él puede dárnosla, una tierra que mana leche y miel.   חאִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהֹוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
9¡Mas no se rebelen contra Dios! ¡No tengan miedo del pueblo de la tierra! ¡Han perdido su protección y serán nuestra presa! ¡Dios está con nosotros, de modo que no tengan miedo!”.   טאַ֣ךְ בַּֽיהֹוָה֘ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵֽעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּֽירָאֻֽם:
אל תמרדו: ושוב ואתם אל תיראו:
כי לחמנו הם: נאכלם כלחם:
סר צלם: מגינם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם:
10Toda la comunidad amenazaba con apedrearlos a muerte, cuando la gloria de Dios apareció súbitamente en la Tienda de Comunión delante de todos los israelitas.   יוַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּֽאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
לרגום אותם: את יהושע וכלב:
וכבוד ה': הענן ירד שם:
11Dios le dijo a Moshé: “¿Por cuánto tiempo continuará esta nación provocándoMe? ¿Por cuánto tiempo no creerán en Mí, a pesar de todos los milagros que he hecho entre ellos? Los mataré con una plaga y los aniquilaré. Entonces haré de ti una nación más grande, más poderosa que ellos”.   יאוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַֽאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַֽאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ:
עד אנה: עד היכן:
ינאצני: ירגיזוני:
בכל האתות: בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי:
12Moshé le replicó a Dios: “¿Y qué pasará cuando los egipcios oigan de ello? ¡Has sacado a esta nación de entre ellos con Tu gran poder!   יבאַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאֽוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגֽוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:
ואורשנו: לשון תרוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות:
ואעשה אתך לגוי גדול: שאתה מזרעם:
13¿Y qué si le dicen al pueblo que vive en esta tierra? Ellos han oído que Tú, Dios, has estado con esta nación [Israel]. Tú, Dios, Te has revelado ante ellos cara a cara, y Tu nube se levanta sobre ellos. Tú vas delante de ellos en una columna de nube de día, y una columna de fuego por la noche.   יגוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־יְהֹוָ֑ה וְשָֽׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּי־הֶֽעֱלִ֧יתָ בְכֹֽחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ:
ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם:
כי העלית: כי משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזה הוא:
14“¡Ahora quieres dar muerte a [toda] esta nación como a un solo hombre! Las naciones que oigan estas nuevas sobre Ti dirán que   ידוְאָֽמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֘ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה | אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַֽעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה:
ואמרו אל יושב הארץ הזאת: כמו על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם, מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכולת ה', בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה :
15Dios no pudo traer a esta nación a la tierra que les juró, de modo que los mató en el desierto.   טווְהֵֽמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָֽׁמְע֥וּ אֶת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר:
והמתה את העם הזה כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו':
16“Ahora, oh Dios, es el tiempo de que ejerzas todavía más restricción. Una vez declaraste:   טזמִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר:
מבלתי יכלת וגו': לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת:
מבלתי יכלת: מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם:
יכלת: שם דבר הוא:
17Dios es lento para la cólera, grande en amor y perdona el pecado y la rebelión. Él no absuelve [a los que no se arrepienten], mas tiene en cuenta los pecados de los padres por sus hijos, nietos y bisnietos’.   יזוְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר:
יגדל נא כח ה': לעשות דבורך:
כאשר דברת לאמר: ומהו הדבור:
18“Con Tu gran amor, perdona el pecado de esta nación, tal como los has perdonado desde [el tiempo en que salieron de] Egipto hasta ahora”.   יחיְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים:
ה' ארך אפים: לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו לצדיקים. אמר לו הקב"ה אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו. אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים:
ונקה: לשבים:
לא ינקה: לשאינן שבים:
19Dios dijo: “Concederé el perdón como tú has peticionado.   יטסְלַח־נָ֗א לַֽעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַֽאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה:
20Mas como que Yo soy Vida, y como que la gloria de Dios llena todo el mundo,   כוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
כדברך: בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה':
21[castigaré] a todas las personas que vieron Mi gloria y los milagros que hice en Egipto y el desierto, mas con todo trataron de ponerMe a prueba estas diez veces no obedeciéndoMe.   כאוְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ:
ואולם: כמו אבל זאת אעשה להם:
חי אני: לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט:
22Ellos por tanto no verán la tierra que les juré a sus ancestros. Todos los que Me provocaron no la verán.   כבכִּ֣י כָל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הָֽרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי:
וינסו: כמשמעו:
זה עשר פעמים: שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו', כדאיתא במס' ערכין (טו א):
23“La única excepción será Mi siervo Calev, puesto que él mostró un espíritu diferente y Me siguió de todo corazón. Lo traeré a la tierra que exploró, y sus descendientes la poseerán.   כגאִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַֽאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:
אם יראו: לא יראו:
לא יראוה: לא יראו את הארץ:
24“Los amalekitas y cananeos están viviendo en el valle. Mañana ustedes tendrán que dejar este lugar y emprender la marcha al desierto hacia el Mar Rojo”.   כדוְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַֽחֲרָ֑י וַֽהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יֽוֹרִשֶֽׁנָּה:
רוח אחרת: שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי:
וימלא אחרי: וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר:
אשר בא שמה: חברון תנתן לו:
יורשנה: כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתינה, אלא במקום יירשנה:
25Dios les habló a Moshé y a Aarón, diciendo:   כהוְהָֽעֲמָֽלֵקִ֥י וְהַכְּנַֽעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף:
והעמלקי וגו': אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם:
מחר פנו: לאחוריכם וסעו לכם וגו':

Cuarta sección

Numbers Capítulo 14

26“¿Por cuánto tiempo existirá este perverso grupo, quejándose contra Mí? He oído cómo los israelitas se quejan de Mí.   כווַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
27Diles lo siguiente: “Como que Yo soy Vida, es la solemne declaración de Dios que haré que sus acusaciones contra Mí se hagan realidad.   כזעַד־מָתַ֗י לָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי:
לעדה הרעה וגו': אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה:
אשר המה מלינים: את ישראל עלי:
את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים: המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי:
28Debido a que se quejaron de Mí, sus cadáveres caerán en este desierto. [Esto le pasará a] su cuenta completa, todo mayor de veinte años de edad que fue contado.   כחאֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם:
חי אני: לשון שבועה:
אם לא וגו' כן אעשה: כביכול איני חי:
כאשר דברתם: שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו (פסוק ב):
29[Mi juramento es que] no entrarán en la tierra respecto de la cual juré con mano alzada que les dejaría vivir en ella tranquilos. Las únicas excepciones serán Calev (hijo   כטבַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻֽדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי:
וכל פקדיכם לכל מספרכם: כל הנמנה לכל מספר, שאתם נמנין בו, כגון לצאת ולבא לצבא ולתת שקלים, כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו, ואלו הן מבן כ' שנה וגו', להוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם מבן עשרים:
30de Iefuné) y Iehoshúa (hijo de Nun).   לאִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן:
31“Ustedes dijeron que sus hijos serán tomados en cautiverio, mas ellos serán a quienes traeré [allí], de modo que conocerán la tierra que ustedes rechazaron.   לאוְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִֽהְיֶ֑ה וְהֵֽבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ:
32“Ustedes, no obstante, caerán como cadáveres en el desierto.   לבוּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה:
ופגריכם אתם: כתרגומו לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו, נופל לשון זה כאן לומר אתם:
33Sus hijos serán arreados [de lugar en lugar] en el desierto durante cuarenta años, pagando por la indiscreción de ustedes hasta que el último de los cadáveres de ustedes yazca aquí en el desierto.   לגוּבְנֵיכֶ֠ם יִֽהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָֽשְׂא֖וּ אֶת־זְנֽוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר:
ארבעים שנה: לא מת אחד מהם פחות מבן שישים, לכך נגזר ארבעים, כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים. ושנה ראשונה היתה בכלל, ואף על פי שקדמה לשלוח המרגלים, לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם, וזהו שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי, במרגלים, ופקדתי עליהם חטאתם, ואף כאן נא' תשאו את עונותיכם, ולא עונתכם, שתי עונות של עגל ושל תלונה. וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה, וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים:
ונשאו את זנותיכם: כתרגומו ויקבלון ית חוביכון:
34“[El castigo] será paralelo al número de días que ustedes pasaron explorando la tierra. Fueron cuarenta días, y habrá un año por cada día, un total de cuarenta años hasta que el pecado de ustedes sea perdonado. Entonces conocerán cómo actúo.   לדבְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֘רֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲו‍ֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנֽוּאָתִֽי:
את תנואתי: שהניאותם את לבבכם מאחרי. תנואה לשון הסרה, כמו (במדבר ל, ו) כי הניא אביה אותה:
35Yo, Dios, he hablado, y [no hay modo alguno] en que Yo no haga esto a toda esta comunidad perversa que se ha apiñado contra Mí. Terminarán sus vidas en este desierto, y aquí es donde morirán”.   להאֲנִ֣י יְהֹוָה֘ דִּבַּ֒רְתִּי֒ אִם־לֹ֣א | זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּֽוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ:
36Los hombres a quienes Moshé envió a explorar la tierra, y que retornaron y se quejaron de ella ante toda la comunidad, difamando la tierra, [fueron castigados inmediatamente].   לווְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח משֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיַּלִּ֤ינוּ (כתיב וילונו) עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ:
וישבו וילינו עליו: וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה אותם אנשים וימותו. כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים, שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו, כמו (שה"ש ז, י) דובב שפתי ישנים. וישנה לטובה וישנה לרעה, לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה, שיש דבה שהיא טובה:
דבה: פרלדי"ץ בלע"ז [לשון הרע]:
37Los hombres que habían dado un mal informe de la tierra murieron de este modo delante de Dios en la plaga.   לזוַיָּמֻ֨תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מֽוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
במגפה לפני ה': באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקב"ה, שהוא מודד מדה כנגד מדה:
38Entre los hombres que fueron a explorar la tierra, sólo Iehoshúa (hijo de Nun) y Calev (hijo de Iefuné) permanecieron con vida.   לחוִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָֽאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹֽלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ:
ויהושע וכלב חיו וגו': מה תלמוד לומר חיו מן האנשים ההם, אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים:
39Moshé les relató las palabras [de Dios] a todos los israelitas, y ellos se sintieron abrumados por una terrible aflicción.   לטוַיְדַבֵּ֤ר משֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד:
40Cuando se levantaron muy de mañana, empezaron a subir hacia la cima de la montaña, declarando: “¡Ahora estamos prontos! Avanzaremos al lugar que describió Dios. [Admitimos que] estábamos equivocados”.   מוַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹֽאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ:
אל ראש ההר: והוא הדרך העולה לארץ ישראל:
הננו ועלינו אל המקום: לארץ ישראל:
אשר אמר ה': לתתה לנו שם נעלה:
כי חטאנו: על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימה:
41“¿Por qué están yendo contra la palabra de Dios? –dijo Moshé–. ¡No funcionará!   מאוַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹֽבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח:
והוא לא תצלח: זו שאתם עושין לא תצלח:
42No prosigan; Dios no está con ustedes. ¡No sean matados por sus enemigos!   מבאַל־תַּֽעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם:
43Arriba delante de ustedes están los amalekitas y los cananeos, y ustedes caerán por la espada. Ustedes se han alejado de Dios, y [ahora] Dios no estará con ustedes”.   מגכִּי֩ הָֽעֲמָֽלֵקִ֨י וְהַכְּנַֽעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַֽחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם:
כי על כן שבתם: כלומר כי זאת תבא לכם על אשר שבתם וגו':
44[El pueblo] subió con actitud desafiante hacia la cima de la montaña, mas el Arca del pacto de Dios y Moshé no se movieron del campamento.   מדוַיַּעְפִּ֕לוּ לַֽעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַֽאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַמַּֽחֲנֶֽה:
ויעפלו: לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי"ש בלע"ז [עזי רוח] לשון עזות, וכן (מיכה ד, ח) עופל בת ציון, (ישעיה לב, יד) עופל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל, הלכו חשכים שלא ברשות:
45Los amalekitas y los cananeos que vivían sobre esa montaña se abalanzaron, y derrotaron [a los israelitas], persiguiéndolos con una fuerza abrumadora todo el camino hasta Jormá.   מהוַיֵּ֤רֶד הָֽעֲמָֽלֵקִי֙ וְהַכְּנַֽעֲנִ֔י הַיּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה:
ויכתום: כמו (דברים ט, כא) ואכות אותו טחון, מכה אחר מכה:
עד החרמה: שם המקום נקרא על שם המאורע:

Numbers Capítulo 15

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les hablara a los israelitas y les dijera: Cuando vengan a la patria de ustedes que Yo les estoy dando,   בדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֽוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם:
כי תבאו: בשר להם שיכנסו לארץ:
3presentarán ofrendas de fuego a Dios. Pueden ser ofrendas quemadas, u otros sacrificios, ya sea para un voto general o específico, o para las fiestas de ustedes. Tomados del ganado o animales menores, tendrán el fin de proporcionar una fragancia apaciguadora a Dios.   גוַֽעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהֹוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹֽעֲדֵיכֶ֑ם לַֽעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַיהֹוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן־הַצֹּֽאן:
ועשיתם אשה: אין זה צווי אלא כשתבאו שם ותעלה על לבבכם לעשות אשה לה':
ריח ניחח: שיהיה נחת רוח לפני:
לפלא נדר או בנדבה וגו': או שתעשו האשה בשביל חובת מועדיכם שחייבתי אתכם לעשות במועד:
4El que traiga el sacrificio a Dios debe entonces presentar una ofrenda de grano que consista en 1/10 [efá] de la harina de trigo de la mejor calidad mezclada con ¼ hin de aceite de oliva.   דוְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן:
והקריב המקריב: תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל, והשמן נבלל בתוכה, והיין לספלים, כמו ששנינו במסכת סוכה (סוכה מח א):
5El vino para la libación [también] será de ¼ hin. Esto será para cada oveja ofrecida como ofrenda quemada o sacrificio [de paz].   הוְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּֽעֲשֶׂ֥ה עַל־הָֽעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָֽד:
לכבש האחד: על כל האמור למעלה הוא מוסב על המנחה ועל השמן ועל היין:
6Para un carnero, prepararás una ofrenda de grano de 2/10 [efá] de harina de trigo mezclada con 1/3 hin de aceite.   וא֤וֹ לָאַ֨יִל֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין:
או לאיל: ואם איל הוא. ורבותינו דרשו או לרבות את הפלגס לנסכי איל:
7El vino para la libación [también] será de 1/3 hin, presentado como una fragancia apaciguadora a Dios.   זוְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:

Quinta sección

Numbers Capítulo 15

8Si preparas uno del ganado como ofrenda quemada u [otro] sacrificio, para cumplir un voto, o como ofrenda de paz a Dios,   חוְכִי־תַֽעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אוֹ־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהֹוָֽה:
9entonces junto con cada animal se debe presentar una ofrenda de grano de 3/10 [efá] de harina de trigo mezclada con ½ hin de aceite.   טוְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין:
10El vino presentado como libación [también] será de ½ hin, como ofrenda de fuego, una fragancia apaciguadora a Dios.   יוְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
אשה ריח: אינו מוסב אלא על המנחה והשמן, אבל היין אינו אשה, שאינו ניתן על האש:
11Debes seguir esta prescripción para cada toro o carnero, o, entre los animales menores, para ovejas y cabras.   יאכָּ֣כָה יֵֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָֽעִזִּֽים:
או לשה: בין שהוא בכבשים בין שהוא בעזים כבש ושה קרוים בתוך שנתם:
איל: בן י"ג חדש ויום אחד:
12Independientemente del número preparado, debes presentar [la ofrenda de harina prescrita] para cada uno.   יבכַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּֽעֲשׂ֥וּ לָֽאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם:
כמספר אשר תעשו: כמספר הבהמות אשר תקריבו לקרבן, ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם:
כמספרם: של בהמות מספרם של נסכים:
13A fin de presentar una ofrenda de fuego que sea una fragancia apaciguadora a Dios, todo nativo [israelita] debe presentarla de esta manera, junto con las [ofrendas de grano] prescritas.   יגכָּל־הָֽאֶזְרָ֥ח יַֽעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
14Si se les une un prosélito, o vive entre ustedes en generaciones futuras, y prepara una ofrenda de fuego como fragancia apaciguadora a Dios, debe hacerlo en exactamente la misma manera.   ידוְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַֽעֲשֶֽׂה:
15Entre el grupo que puede casarse entre sí, se aplicará la misma regla tanto a ustedes como al prosélito que se una. Es una ley eterna para generaciones futuras que el prosélito sea igual que ustedes delante de Dios.   טוהַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִֽהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
ככם כגר: כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית, (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, כן ארץ מצרים, (מ"א כב, ד) כמוני כמוך כעמי כעמך:
16Habrá de este modo una Torá y una ley para ustedes y para el prosélito que se les una.   טזתּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם:

Sexta sección

Numbers Capítulo 15

17Dios le habló a Moshé, diciéndole que   יזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
18les hablara a los israelitas y les dijera: Cuando vengan a la tierra a la cual los estoy trayendo,   יחדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה:
בבאכם אל הארץ: משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבא, כי תבאו, לפיכך כולן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה, אף כולן כן, אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה:
19y coman el producto de la tierra, deben separar una dádiva elevada para Dios.   יטוְהָיָ֕ה בַּֽאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
20Deben separar la primera porción de lo que amasen como ofrenda de masa. Debe ser separada como la dádiva elevada que se toma de la era.   כרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ:
ראשית ערסתכם: כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילין ללוש במדבר. וכמה היא, (שמות טז, טז) וימודו בעומר עומר לגלגלת, תרימו מראשיתה, כלומר קודם שתאכלו ממנה, ראשית תלקח חלה אחת תרומה לשם ה':
חלה: טורטי"ל בלע"ז [עוגה]:
כתרומת גורן: שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור, אבל חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה:
21En generaciones futuras, deben de este modo dar lo primero de lo que amasen como dádiva elevada a Dios.   כאמֵֽרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם:
מראשית ערסתיכם: למה נאמר, לפי שנאמר ראשית עריסותיכם, שומע אני ראשונה שבעיסות, תלמוד לומר מראשית, מקצתה ולא כולה:
תתנו לה' תרומה: לפי שלא שמענו שיעור לחלה, נאמר תתנו, שיהא בה כדי נתינה:
22[Ésta es la ley] si inadvertidamente [cometen un acto de idolatría, que es equivalente a] violar todos estos mandamientos que Dios le dio a Moshé.   כבוְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶֽׁה:
וכי תשגו ולא תעשו: עבודה זרה היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר, והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת:
וכי תשגו וגו': בעבודה זרה הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות, תלמוד לומר את כל המצות האלה, מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו, זו עבודה זרה:
אשר דבר ה' אל משה: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, (תהלים סב יב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי:
23[Es como una violación de] todo lo que Dios les ordenó por medio de Moshé, desde el día en que Dios dio Sus mandamientos, así como también [lo que les ordenará] posteriormente en generaciones futuras.   כגאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־משֶׁ֑ה מִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם:
את כל אשר צוה וגו': מגיד שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו הנביאים, שנאמר למן היום אשר צוה ה' והלאה:
24Si [un pecado tal] es cometido inadvertidamente por la comunidad [por causa de su] liderazgo, toda la comunidad debe preparar un toro joven para ofrenda quemada como fragancia apaciguadora para Dios, junto con su ofrenda de grano y libación prescritas. [Deben presentar asimismo] una cabra para ofrenda por el pecado.   כדוְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵֽעֵינֵ֣י הָֽעֵדָה֘ נֶֽעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָֽעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת:
אם מעיני העדה נעשתה לשגגה: אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו ע"י שוגג, כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד עבודה זרה בכך:
לחטת: חסר אלף שאינו כשאר חטאות, שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה, שנאמר (ויקרא ה, י) ואת השני יעשה עולה, וזו עולה קודמת לחטאת:
25Entonces el sacerdote hará expiación por toda la comunidad israelita, y serán perdonados. Fue inadvertido, y trajeron su sacrificio como ofrenda de fuego a Dios junto con su ofrenda por el pecado delante de Dios, por su delito.   כהוְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהֹוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם:
הביאו את קרבנם אשה לה': זה האמור בפרשה הוא פר העולה שנאמר אשה לה':
וחטאתם: זה השעיר:
26Puesto que todo el pueblo actuó sin conocimiento, toda la comunidad israelita junto con los prosélitos que se les unan serán de este modo perdonados.   כווְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה:

Septima sección

Numbers Capítulo 15

27Si un solo individuo comete [un pecado tal] inadvertidamente, debe traer una cabra añoja para una ofrenda por el pecado.   כזוְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּֽחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת:
תחטא בשגגה: בעבודה זרה:
עז בת שנתה: שאר עבירות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירה:
28Entonces el sacerdote hará expiación delante de Dios por el individuo que pecó inadvertidamente, para expiar su pecado, y será perdonado.   כחוְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ:
29Habrá una única ley para el que haga tal acto inadvertido, ya sea un israelita nativo o un prosélito que se les una.   כטהָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָֽעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה:
30No obstante, si una persona comete [un acto tal de idolatría] arbitrariamente, ya sea nativo o prosélito, está blasfemando a Dios, y esa persona será cortada [espiritualmente] de entre su pueblo.   לוְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תַּֽעֲשֶׂ֣ה | בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ:
ביד רמה: במזיד:
מגדף: מחרף, כמו (יחזקאל ה, טו) והיתה חרפה וגדופה, (ישעיה לז, ו) אשר גדפו נערי מלך אשור. עוד דרשו רבותינו מכאן למברך את השם שהוא בכרת:
31Puesto que ha denigrado la palabra de Dios y violado Su mandamiento, esa persona será completamente cortada [espiritualmente y] su pecado permanecerá sobre ella.   לאכִּ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת | תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲו‍ֹנָ֥ה בָֽהּ:
דבר ה': אזהרת עבודה זרה מפי הגבורה, והשאר מפי משה:
עונה בה: בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה:
32Mientras los israelitas estaban en el desierto, descubrieron que un hombre recogía trozos de madera en Shabat.   לבוַֽיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת:
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו: בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה:
33Los que lo hallaron recogiendo trozos de madera se lo trajeron a Moshé, Aarón y toda la comunidad.   לגוַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּֽצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־משֶׁה֙ וְאֶל־אַֽהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָֽעֵדָֽה:
המצאים אתו מקושש: שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו:
34Puesto que no estaba especificado qué debía hacerse con él, lo pusieron bajo guardia.   לדוַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּֽעָשֶׂ֖ה לֽוֹ:
כי לא פרש מה יעשה לו: לא היו יודעים באיזו מיתה ימות, אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה:
35Dios le dijo a Moshé: “Ese hombre debe morir. Que toda la comunidad lo apedree fuera del campamento”.   להוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶֽה:
רגום: כמו עשה פיישנ"ט בלע"ז [בעשות] וכן הלוך אלנ"ט [בהלוך] וכן זכור ושמור:
36Toda la comunidad lo llevó fuera del campamento, y lo apedrearon a muerte. Fue hecho como Dios le había mandado a Moshé.   לווַיֹּצִ֨יאוּ אֹת֜וֹ כָּל־הָֽעֵדָ֗ה אֶל־מִחוּץ֙ לַמַּֽחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֛וֹ בָּֽאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויציאו אותו: מכאן שבית הסקילה חוץ ורחוק מבית דין:
37Dios le habló a Moshé, diciéndole que   לזוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
38les hablara a los israelitas e hiciera que se confeccionaran borlas sobre las puntas de sus prendas por todas las generaciones. Incluirán un cordoncillo de lana celeste en las borlas de las puntas.   לחדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת:
ועשו להם ציצת: על שם הפתילים התלוים בה, כמו (יחזקאל ח, ג) ויקחני בציצית ראשי. דבר אחר ציצית על שם וראיתם אותו, כמו (שה"ש ב, ט) מציץ מן החרכים:
תכלת: צבע ירוק של חלזון:
39Éstas serán sus borlas, y cuando las vean, recordarán todos los mandamientos de Dios para guardarlos. Entonces no se desviarán tras su corazón y sus ojos, que [en el pasado] los han llevado a la inmoralidad.   לטוְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם:
וזכרתם את כל מצות ה': שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג:
ולא תתורו אחרי לבבכם: כמו (לעיל יג כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות:
40De este modo recordarán y cumplirán todos Mis mandamientos, y serán santos para su Dios.   מלְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם:
41Yo soy Dios su Señor, Quien los sacó de Egipto para ser su Dios. Yo soy Dios su Señor.   מאאֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִֽהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
אני ה': נאמן לשלם שכר:
אלהיכם: נאמן ליפרע:
אשר הוצאתי אתכם: על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי:
אני ה' אלהיכם: עוד למה נאמר, כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר, על כרחכם אני מלככם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ, לג) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא. ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכן הוא אומר בעזרא (נחמי' ט, יג - טו) ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם, ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי:
על כנפי בגדיהם: כנגד (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמר במצרים (שמות ו, ו - ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי:
פתיל תכלת: על שם שכול בכורות. תרגומו של שכול תכלא. ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב. ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים:

Sección de Maftir

Numbers Capítulo 15

37Dios le habló a Moshé, diciéndole que   לזוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
38les hablara a los israelitas e hiciera que se confeccionaran borlas sobre las puntas de sus prendas por todas las generaciones. Incluirán un cordoncillo de lana celeste en las borlas de las puntas.   לחדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת:
ועשו להם ציצת: על שם הפתילים התלוים בה, כמו (יחזקאל ח, ג) ויקחני בציצית ראשי. דבר אחר ציצית על שם וראיתם אותו, כמו (שה"ש ב, ט) מציץ מן החרכים:
תכלת: צבע ירוק של חלזון:
39Éstas serán sus borlas, y cuando las vean, recordarán todos los mandamientos de Dios para guardarlos. Entonces no se desviarán tras su corazón y sus ojos, que [en el pasado] los han llevado a la inmoralidad.   לטוְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם:
וזכרתם את כל מצות ה': שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג:
ולא תתורו אחרי לבבכם: כמו (לעיל יג כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות:
40De este modo recordarán y cumplirán todos Mis mandamientos, y serán santos para su Dios.   מלְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם:
41Yo soy Dios su Señor, Quien los sacó de Egipto para ser su Dios. Yo soy Dios su Señor.   מאאֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִֽהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
אני ה': נאמן לשלם שכר:
אלהיכם: נאמן ליפרע:
אשר הוצאתי אתכם: על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי:
אני ה' אלהיכם: עוד למה נאמר, כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר, על כרחכם אני מלככם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ, לג) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא. ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכן הוא אומר בעזרא (נחמי' ט, יג - טו) ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם, ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי:
על כנפי בגדיהם: כנגד (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמר במצרים (שמות ו, ו - ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי:
פתיל תכלת: על שם שכול בכורות. תרגומו של שכול תכלא. ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב. ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.