Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Lectura de la Torá de Ki Tetze

Parshat Ki Tetze
Shabat, 9 Elul, 5780
29 Agosto, 2020
Elije una porción :
Complete: (Deuteronomio 21:10 - 25:19; Isaiah 54:1-10)

Primera sección

Deuteronomy Capítulo 21

10Cuando libres la guerra contra tus enemigos, Dios te dará la victoria sobre ellos, de modo que tomarás cautivos.   יכִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ:
כי תצא למלחמה: במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, שהרי כבר נאמר (לעיל כ טז) לא תחיה כל נשמה:
ושבית שביו: לרבות כנענים שבתוכה ואף על פי שהם משבעה אומות:
11Si ves entre los prisioneros una mujer hermosa y la deseas, puedes tomarla por esposa.   יאוְרָאִ֨יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָֽשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָֽקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:
אשת: אפילו אשת איש:
ולקחת לך לאשה: לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו:
12En un caso así, cuando la traigas a tu hogar, debe rasurarse la cabeza y dejarse crecer las uñas.   יבוַֽהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָֽשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּֽרְנֶֽיהָ:
ועשתה את צפרניה: תגדלם כדי שתתנוול:
13Debe sacarse su vestimenta de cautiva y permanecer en tu casa un mes entero, llorando a su padre y a su madre. Sólo entonces puedes tener relaciones íntimas con ella y poseerla, haciéndola tu esposa.   יגוְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֨יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָֽיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:
והסירה את שמלת שביה: לפי שהם נאים, שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם:
וישבה בביתך: בבית שמשתמש בו, נכנס ונתקל בה, יוצא ונתקל בה, רואה בבכייתה, רואה בנוולה, כדי שתתגנה עליו:
ובכתה את אביה: כל כך למה, כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת:
14Si no la deseas, sin embargo, debes despedirla en libertad. Puesto que has tenido intimidad con ella, no puedes venderla por dinero ni tenerla como sierva.   ידוְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹֽא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹֽא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ:
והיה אם לא חפצתה בה: הכתוב מבשרך שסופך לשנאותה:
לא תתעמר בה: לא תשתמש בה בלשון פרסי קורין לעבדות ושימוש, עימראה. מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי כן:
15[Ésta es la ley] cuando un hombre tenga dos esposas, una a la cual ame y una por la cual tenga aversión, y tanto la esposa amada como la no amada tengan hijos, mas el primogénito sea de la no amada.   טוכִּי־תִֽהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָֽאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָֽאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָֽאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה:
16En el día que [este hombre] legue su propiedad a sus hijos, no debe dar al hijo de la esposa amada preferencia del derecho de primogenitura por sobre el nacido primero, que es el hijo de la esposa no amada.   טזוְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר:
17[Incluso si] el primogénito es el hijo de la esposa aborrecida, [el padre] debe reconocerlo como para darle una porción doble de toda su propiedad. Puesto que [este hijo] es el primer fruto de la virilidad de [su padre], el derecho de primogenitura es legalmente suyo.   יזכִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה:
פי שנים: כנגד שני אחים:
בכל אשר ימצא לו: מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת האב, כבמוחזק:
18Cuando un hombre tenga un hijo desobediente y rebelde, que no obedezca a su padre y a su madre, lo harán azotar. Si aun así no los escucha,   יחכִּי־יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:
סורר: סר מן הדרך:
ומורה: מסרב בדברי אביו, לשון ממרים:
ויסרו אותו: מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חייב, עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין. שנאמר (פסוק כ) זולל וסובא, ונאמר (משלי כג, כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו. ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב:
19entonces su padre y su madre deben agarrarlo y llevarlo ante los ancianos de su ciudad, a la corte suprema de esa región.   יטוְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:
20[Los padres] deben declarar a los ancianos de su ciudad: “Nuestro hijo aquí presente es desobediente y rebelde. No nos escucha, y es un glotón y borracho [excepcional]”.   כוְאָֽמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא:
21Entonces todos los hombres de su ciudad lo apedrearán, para que te libres del mal en medio de ti. Cuando todo Israel oiga acerca de ello, temerán.   כאוּרְגָמֻ֠הוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ:
וכל ישראל ישמעו ויראו: מכאן שצריך הכרזה בבית דין, פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה:

Segunda sección

Deuteronomy Capítulo 21

22Cuando un hombre sea legalmente sentenciado a muerte y ejecutado, debes entonces colgarlo en una horca.   כבוְכִי־יִֽהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ:
וכי יהיה באיש חטא משפט מות: סמיכות הפרשיות מגיד, שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בבית דין:
ותלית אותו על עץ: רבותינו אמרו, כל הנסקלין, נתלין, שנאמר (פסוק כג) כי קללת אלהים תלוי. והמברך ה', בסקילה:
23Sin embargo, no debes permitir que su cuerpo permanezca en la horca toda la noche, sino que debes enterrarlo el mismo día. Puesto que una persona que ha sido colgada es una maldición para Dios, no debes [dejar] que profane la tierra que Dios tu Señor te da como herencia.   כגלֹֽא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה:
כי קללת אלהים תלוי: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א' ב, ח) והוא קללני קללה נמרצת:

Deuteronomy Capítulo 22

1Si ves que el buey o la oveja de tu hermano se descarría, no debes ignorarlos. Debes retornarlos a tu hermano.   אלֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ:
והתעלמת: כובש עין כאלו אינו רואהו:
לא תראה, והתעלמת: לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו. ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו':
2Si tu hermano no está cerca de ti, o si no sabes quién [es el dueño], debes llevar [el animal] a tu hogar y quedarte con él hasta que tu hermano lo identifique, después de lo cual debes retornárselo.   בוְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּר֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַֽהֲשֵֽׁבֹת֖וֹ לֽוֹ:
עד דרש אחיך: וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו, אלא דרשהו שלא יהא רמאי:
והשבתו לו: שתהא בו השבה, שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו. מכאן אמרו, כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל, ושאינו עושה ואוכל, ימכר:
3Debes hacer lo mismo con un asno, una prenda de vestir o cualquier otra cosa que tu hermano pierda y tú halles. No debes ignorarlo.   גוְכֵ֧ן תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַֽחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂה֘ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֨ן תַּֽעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם:
לא תוכל להתעלם: לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו:
4Si ves el asno o el buey de tu hermano caído [bajo su carga] en el camino, no debes ignorarlo. Debes ayudarlo a recoger [la carga].   דלֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ:
הקם תקים: זו טעינה. להטעין משאוי שנפל מעליו:
עמו: עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו, ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון, פטור:
5Ningún artículo masculino estará sobre una mujer, y un hombre no vestirá la prenda de una mujer. Quienquiera que haga tales prácticas es repugnante a Dios tu Señor.   הלֹא־יִֽהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹֽא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶי֖ךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה:
לא יהיה כלי גבר על אשה: שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם ניאוף:
ולא ילבש גבר שמלת אשה: לילך ולישב בין הנשים. דבר אחר שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי:
כי תועבת: לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה:
6Si das con el nido de un ave sobre cualquier árbol o sobre el suelo, y contiene crías o huevos, entonces, si la madre está sentada sobre los polluelos o los huevos, no debes tomar a la madre junto con sus crías.   וכִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר | לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ | א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:
כי יקרא: פרט למזומן:
לא תקח האם: בעודה על בניה:
7Debes primero ahuyentar a la madre, y sólo entonces puedes tomar las crías. [Si haces esto] te irá bien, y vivirás mucho tiempo.   זשַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּקַּח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים:
למען ייטב לך: אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס, אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר למתן שכרן של מצות חמורות:

Tercera sección

Deuteronomy Capítulo 22

8Cuando construyas una casa nueva, debes poner una barandilla en torno a tu azotea. No permitas que haya en tu casa una situación peligrosa, pues alguien puede caer de [una azotea no cercada].   חכִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַֽעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ:
כי תבנה בית חדש: אם קיימת מצות שלוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים. לכך נסמכו פרשיות הללו:
מעקה: גדר סביב לגג, ואונקלוס תרגם תיקא כעין תיק שמשמר מה שבתוכו:
כי יפול הנופל: ראוי זה ליפול ואף על פי כן לא תתגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב:
9No siembres especies diferentes en tu viñedo. [Si lo haces,] la cosecha tanto de los cultivos que sembraste como el fruto del viñedo se perderán.   טלֹֽא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם:
כלאים: חטה ושעורה וחרצן במפולת יד:
פן תקדש: כתרגומו תסתאב. כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש, בין לגנאי כגון איסור, נופל בו לשון קדש, כמו (ישעיה סה, ה) אל תגע בי כי קדשתיך:
המלאה: זה מילוי ותוספת שהזרע מוסיף:
10No ares con un buey y un asno juntos.   ילֹא־תַֽחֲר֥שׁ בְּשֽׁוֹר־וּבַֽחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו:
לא תחרוש בשור ובחמור: הוא הדין לכל שני מינים שבעולם, והוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא:
11No vistas una mezcla prohibida, donde la lana y el lino estén juntos [en una sola prenda].   יאלֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו:
שעטנז: לשון עירוב. ורבותינו פירשו שוע טווי ונוז:
12Hazte borlas atadas en los cuatro extremos de la prenda con la que te cubras.   יבגְּדִלִ֖ים תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסֽוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ:
גדלים תעשה לך: אף מן הכלאים. לכך סמכן הכתוב:
13[Ésta es la ley en un caso] en que un hombre se case con una mujer, cohabite con ella, y entonces se encuentre odiándola.   יגכִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ:
ובא אליה ושנאה: סופו:
14Por consiguiente, inventa cargos contra ella, incriminándola y diciendo: “Me he casado con esta mujer y he consumado el matrimonio. Pero he hallado evidencia de que no ha sido fiel”.   ידוְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָֽאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹֽא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים:
ושם לה עלילות דברים: עבירה גוררת עבירה, עבר על לא תשנא (ויקרא יט, יז) סופו לבא לידי לשון הרע:
את האשה הזאת: מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין:
15El padre y la madre de la joven, no obstante, obtienen entonces evidencia de la virtud de su hija, y la presentan ante los ancianos de la ciudad en la corte.   טווְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַנַּֽעֲרָ֛ה (כתיב הנער) אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה:
אבי הנערה ואמה: מי שגדלו גידולים הרעים יתבזו עליה:
16Entonces el padre de la joven les declarará a los ancianos: “Le he dado mi hija a este hombre por esposa, pero él ha llegado a aborrecerla.   טזוְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ:
ואמר אבי הנערה: מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש:
17Por consiguiente, ha inventado cargos contra ella, y afirma tener evidencia de que no le ha sido fiel. Pero aquí está la evidencia de la virtud de mi hija”. Con eso, [los padres de la joven] presentarán su caso ante los ancianos de la ciudad.   יזוְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר:
ופרשו השמלה: הרי זה משל, מחוורין הדברים כשמלה:
18Entonces los ancianos de la ciudad tomarán al hombre y lo azotarán.   יחוְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ:
ויסרו אותו: מלקות:
19Lo multarán con 100 [shékels] de plata [como pena] por difamar a una virgen israelita, y se los dará al padre de la joven. [El hombre] debe entonces quedarse con [la joven] como esposa, no puede despedirla mientras viva.   יטוְעָֽנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָֽתְנוּ֙ לַֽאֲבִ֣י הַנַּֽעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹֽא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:
20Si la acusación es cierta, no obstante, y la joven no tiene evidencia de su inocencia,   כוְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹֽא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַנַּֽעֲרָֽה (כתיב לנער) :
ואם אמת היה הדבר: בעדים והתראה שזנתה לאחר אירוסין:
21entonces la sacarán a la puerta de la casa de su padre, y la gente de su ciudad le dará muerte apedreándola. Ha traído inmoralidad sexual a la casa de su padre, haciendo algo vergonzoso en Israel. Debes, por consiguiente, librarte del mal en medio de ti.   כאוְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֜ה (כתיב הנער) אֶל־פֶּ֣תַח בֵּֽית־אָבִ֗יהָ וּסְקָל֩וּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי־עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
אל פתח בית אביה: ראו גידולים שגדלתם:
וסקלוה אנשי עירה: במעמד כל אנשי עירה:
לזנות בית אביה: כמו בבית אביה:
22Si se encuentra a un hombre yaciendo con una mujer casada, tanto a la mujer como al hombre que yazca con ella se les dará muerte. De este modo, librarás del mal a Israel.   כבכִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב | עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָֽאִשָּׁ֖ה וְהָֽאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל:
ומתו גם שניהם: להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם:
גם: לרבות הבאים מאחריהם. דבר אחר גם שניהם לרבות את הולד, שאם היתה מעוברת אין ממתינין לה עד שתלד:
23[Ésta es la ley] cuando una joven virgen esté prometida a un hombre, y otro hombre la encuentre en la ciudad y tenga relaciones sexuales con ella.   כגכִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַֽעֲרָ֣ה (כתיב נער) בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ:
ומצאה איש בעיר: לפיכך שכב עמה, פרצה קוראה לגנב הא אילו ישבה בביתה לא אירע לה:
24Ambos serán llevados a las puertas de esa ciudad, y se les dará muerte por apedreamiento. [Se impondrá la pena sobre] la joven porque no gritó [a pesar de estar] en la ciudad, y sobre el hombre, porque violó a la mujer de su prójimo. De este modo, te librarás del mal.   כדוְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֗ (כתיב הנער) עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
25No obstante, si el hombre dio con la joven prometida en el campo y la violó, entonces sólo al violador se le dará muerte.   כהוְאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:
26No debes imponer sobre la joven ninguna pena en absoluto, puesto que no ha cometido un pecado que merezca la muerte. Esto no es diferente del caso en que un hombre se levanta contra su prójimo y lo asesina.   כווְלַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב ולנער) לֹא־תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב לנער) חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
כי כאשר יקום וגו': לפי פשוטו זהו משמעו, כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה כאדם העומד על חברו להרגו. ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו':
27Después de todo, [el hombre] la atacó en el campo, y aun si la joven prometida hubiera gritado, no habría habido nadie que acudiera en su ayuda.   כזכִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:
28Si un hombre se topa con una joven virgen no prometida y se lo atrapa violándola,   כחכִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַֽעֲרָ֤ה (כתיב נער) בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ:
29entonces el violador debe dar al padre de la joven 50 [shékels] de plata. Entonces debe tomar por esposa a la joven que violó, y no puede despedirla mientras viva.   כטוְנָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:

Deuteronomy Capítulo 23

1Un hombre no debe tomar la mujer de su padre. No debe pervertir lo que es íntimo para su padre.   אלֹֽא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו:
לא יקח: אין לו בה לקוחין ואין קידושין תופסין בה:
ולא יגלה כנף אביו: שומרת יבם של אביו הראויה לאביו. והרי כבר הוזהר עליה משום (ויקרא יח, יד) ערות אחי אביך, אלא לעבור על זו בשני לאוין ולסמוך לה (פסוק ג) לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וקל וחומר מחייבי מיתות בית דין, שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת:
2[Un hombre] con los testículos aplastados o un miembro cortado no puede ingresar en el grupo matrimonial de Di-s.   בלֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
פצוע דכא: שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו:
וכרות שפכה: שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קילוח זרע אלא שופך ושותת ואינו מוליד:
3Un bastardo no debe ingresar en el grupo matrimonial de Dios. Incluso después de la décima generación, no puede ingresar en el grupo matrimonial de Dios.   גלֹֽא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹֽא־יָבֹ֥א ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
לא יבא ממזר בקהל ה': לא ישא ישראלית:
4Un [hombre] amonita o moabita no puede ingresar en el grupo matrimonial de Dios. No pueden ingresar nunca en el grupo matrimonial de Dios, incluso después de la décima generación.   דלֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמֽוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹֽא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם:
לא יבא עמוני: לא ישא ישראלית:
5Esto es porque no los recibieron con pan y agua cuando salían ustedes de Egipto, y también porque contrataron a Bilam hijo de Beor de Ptor en Aram Naharaim para maldecirte.   העַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַֽאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם לְקַלְלֶֽךָּ:
על דבר: על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם:
בדרך: כשהייתם בטירוף:
6Por supuesto, Dios no consintió en escuchar a Bilam, y Dios tu Señor transformó para ti la maldición en bendición, puesto que Dios tu Señor te ama.   ווְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּֽהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
7Nunca debes procurar la paz ni nada bueno [con estas naciones] mientras existas.   זלֹֽא־תִדְר֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹֽבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם:
לא תדרוש שלומם: מכלל שנאמר (פסוק יז) עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן, תלמוד לומר לא תדרוש שלומם:

Cuarta sección

Deuteronomy Capítulo 23

8No menosprecies al edomita, puesto que es tu hermano. No menosprecies al egipcio, puesto que fuiste inmigrante en su tierra.   חלֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹֽא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ:
לא תתעב אדומי: לגמרי ואף על פי שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:
לא תתעב מצרי: מכל וכל אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם, שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך:
9[Por consiguiente,] los hijos nacidos de [los miembros de estas naciones] en la tercera generación [después de volverse prosélitos] pueden ingresar en el grupo matrimonial de Dios.   טבָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּֽלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה:
בנים אשר יולדו להם דור שלישי: ושאר האומות מותרין מיד. הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו:
10Cuando salgas como campamento contra tus enemigos, debes evitar todo lo malo.   יכִּֽי־תֵצֵ֥א מַֽחֲנֶ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע:
כי תצא וגו' ונשמרת: שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:
11Por consiguiente, si un hombre está impuro por causa de una emisión nocturna, debe dejar el campamento y permanecer afuera.   יאכִּי־יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַמַּֽחֲנֶֽה:
מקרה לילה: דבר הכתוב בהווה:
ויצא אל מחוץ למחנה: זו מצות עשה:
לא יבא אל תוך המחנה: זו מצות לא תעשה. ואסור ליכנס למחנה לויה, וכל שכן למחנה שכינה:
12Hacia el atardecer, debe sumergirse en una mikvá y, entonces, a la puesta del sol, puede entrar en el campamento.   יבוְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַמַּֽחֲנֶֽה:
והיה לפנות ערב: סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו טהור בלא הערב שמש:
13Debes designar un lugar fuera del campamento para usar como retrete.   יגוְיָד֙ תִּֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ:
ויד תהיה לך: כתרגומו [ואתר], כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו:
מחוץ למחנה: חוץ לענן:
14Debes asimismo conservar una púa con tus armas, de modo que cuando tengas que sentarte para evacuar, primero caves un hoyo con ella, y luego te sientes, [y finalmente] cubras tu excremento.   ידוְיָתֵ֛ד תִּֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵֽאָתֶֽךָ:
על אזנך: לבד משאר כלי תשמישך:
אזנך: כמו כלי זיינך:
15Esto es porque Dios tu Señor hace Su presencia conocida en tu campamento, como para salvarte y concederte la victoria sobre tu enemigo. Por consiguiente, tu campamento debe ser santo. Que Él no vea nada lascivo entre ti, y se aparte de ti.   טוכִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ:
ולא יראה בך: הקב"ה ערות דבר:
16Si un esclavo procura contigo refugio de su amo, no debes entregarlo a su amo.   טזלֹֽא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו:
לא תסגיר עבד: כתרגומו. דבר אחר אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:
17Debe permitírsele vivir junto a ti dondequiera que elija en tus asentamientos. No debes hacer nada que hiera sus sentimientos.   יזעִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ:
18No debe haber ninguna prostituta entre las jóvenes israelitas. De modo similar, no debe haber prostitutos entre los hombres israelitas.   יחלֹא־תִֽהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
לא תהיה קדשה: מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות:
ולא יהיה קדש: מזומן למשכב זכר. ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא, שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הוקשו לחמור, שנאמר (בראשית כב, ה) שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור. ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמא, שאף הוא נעשה קדש על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות שאין קדושין תופסין לו בה:
19No traigas la paga de una prostituta o el valor de un perro al templo de Dios tu Señor, puesto que ambos son repugnantes para Dios tu Señor.   יטלֹֽא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם:
אתנן זונה: נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:
ומחיר כלב: החליף שה בכלב:
גם שניהם: לרבות שינוייהם, כגון חטים ועשאן סלת:
20No descuentes de tu hermano interés anticipado, ya sea interés por dinero, interés por comida o interés por cualquier otra cosa por la que normalmente se tome interés.   כלֹֽא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ:
לא תשיך: אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה, ואחר כך אזהרה למלוה (ויקרא כה לז) את כספך לא תתן לו בנשך:
21A pesar de que puedes tomar de un gentil un interés así, de tu hermano no debes hacerlo. [Si cumples esta norma,] Dios te bendecirá en todos tus esfuerzos sobre la tierra a la que estás viniendo para ocupar.   כאלַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָֽרֶכְךָ֜ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
לנכרי תשיך: ולא לאחיך. לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבור עליו בשני לאוין ועשה:
22Cuando hagas una promesa a Dios tu Señor, no te demores en pagarla, puesto que entonces Dios la demandará, y habrás cometido un pecado.   כבכִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָר֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
לא תאחר לשלמו: שלשה רגלים. ולמדוהו רבותינו מן המקרא:
23Si te abstienes por completo de hacer votos, entonces no pecarás.   כגוְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹא־יִֽהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
24Mas cuando hayas hablado, cuídate de tu palabra y cumple la promesa que hayas hecho a Dios tu Señor.   כדמוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַֽיהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ:
מוצא שפתיך תשמר ועשית: ליתן עשה על לא תעשה:

Quinta sección

Deuteronomy Capítulo 23

25Cuando vayas [a trabajar] al viñedo de tu prójimo, puedes comer tantas uvas como desees para saciar tu hambre. Sin embargo, no puedes poner nada en un recipiente que pudieras tener.   כהכִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָֽכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן:
כי תבא בכרם רעך: בפועל הכתוב מדבר:
כנפשך: כמה שתרצה:
שבעך: ולא אכילה גסה:
ואל כליך לא תתן: מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית, אבל אם שכרו לעדור ולקשקש, אינו אוכל:
26Cuando vayas [a trabajar] al grano en pie de tu prójimo, puedes tomar las espigas con la mano. Sin embargo, no puedes levantar la hoz [para tu propio beneficio] en el grano de tu prójimo.   כוכִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָֽטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ:
כי תבא בקמת רעך: אף זו בפועל הכתוב מדבר:

Deuteronomy Capítulo 24

1Cuando un hombre se case con una mujer o la posea, si le resulta desagradable [o] si tiene evidencia de inmoralidad sexual por parte de ella, le escribirá un documento de divorcio y se lo pondrá en la mano, liberándola de este modo de su casa.   אכִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ:
כי מצא בה ערות דבר: מצוה עליו [לגרשה] שלא תמצא חן בעיניו:
2Cuando deje así la casa de él, puede ir y casarse con otro hombre.   בוְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ־אַחֵֽר:
לאיש אחר: אין זה בן זוגו של ראשון, הוא הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה:
3No obstante, si su segundo marido la aborrece, y por consiguiente le escribe un documento de divorcio, poniéndoselo en la mano y liberándola de su casa, o si su segundo marido muere,   גוּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָֽאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה:
ושנאה האיש האחרון: הכתוב מבשרו שסופו לשנאותה, ואם לאו קוברתו, שנאמר או כי ימות:
4entonces su primer marido, que se divorció de ella, no puede volver a casarse con ella, puesto que le está ahora prohibida. Actuar así sería repulsivo para Dios, y no debes traer inmoralidad a la tierra que Dios tu Señor te da como herencia.   דלֹֽא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָֽרִאשׁ֣וֹן אֲשֶׁר־שִׁ֠לְּחָ֠הּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִֽהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַֽחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּי־תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹ֤א תַֽחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה:
אחרי אשר הטמאה: לרבות סוטה שנסתרה:

Sexta sección

Deuteronomy Capítulo 24

5Cuando un hombre tome una novia nueva, no ingresará en el servicio militar ni se lo asignará a ningún deber relacionado. Debe permanecer libre para su familia durante un año, en el cual puede regocijarse con su novia.   הכִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַֽעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִֽהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר־לָקָֽח:
אשה חדשה: שהיא חדשה לו ואפילו אלמנה, פרט למחזיר גרושתו:
ולא יעבור עליו: דבר הצבא:
לכל דבר: שהוא צורך הצבא, לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים, אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה, מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים:
יהיה לביתו: אף בשביל ביתו, אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו, אינו זז מביתו בשביל צורכי המלחמה:
לביתו: זה ביתו:
יהיה: לרבות את כרמו:
ושמח: ישמח את אשתו. ותרגומו ויחדי ית אתתיה. והמתרגם ויחדי עם אתתיה, טועה הוא, שאין זה תרגום של ושמח אלא של ושמח:
6No tomes una rueda de molino superior o inferior como garantía de un préstamo, puesto que eso es como tomar una vida como garantía.   ולֹא־יַֽחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל:
לא יחבול: אם בא למשכנו על חובו בבית דין, לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש:
רחים: היא התחתונה:
ורכב: היא העליונה:
7Si un hombre secuestra a un hermano israelita, lo fuerza a servir y luego lo vende, cuando se atrape al secuestrador, a éste se le dará muerte. De este modo, te librarás del mal en medio de ti.   זכִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵֽאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
כי ימצא: בעדים והתראה. וכן כל כי ימצא שבתורה:
והתעמר בו: אינו חייב עד שישתמש בו:
8Cuídate en lo referente a las señales leprosas y cumple cuidadosamente [las reglas]. Cuídate mucho en hacer todo lo que los sacerdotes levíticos decidan para ti, como les he ordenado.   חהִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַֽעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּֽהֲנִ֧ים הַֽלְוִיִּ֛ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַֽעֲשֽׂוֹת:
השמר בנגע הצרעת: שלא תתלוש סימני טומאה, ולא תקוץ את הבהרת:
ככל אשר יורו אתכם: אם להסגיר אם להחליט אם לטהר:
9Recuerda lo que Dios le hizo a Miriam cuando ustedes salían de Egipto.   טזָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:
זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים: אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת, אל תספר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים:
10Cuando hagas algún tipo de préstamo a tu prójimo, no entres en su casa para tomar algo como garantía.   יכִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹֽא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּית֖וֹ לַֽעֲבֹ֥ט עֲבֹטֽוֹ:
כי תשה ברעך: תחוב בחברך:
משאת מאומה: חוב של כלום:
11Debes pararte afuera, y el hombre que tenga la deuda contigo sacará la garantía para ti.   יאבַּח֖וּץ תַּֽעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נשֶׁ֣ה ב֔וֹ יוֹצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶת־הָֽעֲב֖וֹט הַחֽוּצָה:
12Si el hombre es pobre, no puedes irte a dormir reteniéndole la garantía.   יבוְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּֽעֲבֹטֽוֹ:
לא תשכב בעבוטו: לא תשכב ועבוטו אצלך:
13Retórnasela a la puesta del sol, para que pueda dormir con su prenda y te bendiga. Tendrás entonces un mérito benéfico ante Dios tu Señor.   יגהָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶת־הָֽעֲבוֹט֙ כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּֽהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
כבוא השמש: אם כסות לילה הוא, ואם כסות יום החזירהו בבקר, וכבר כתוב בואלה המשפטים (שמות כב כה) עד בא השמש תשיבנו לו, כל היום תשיבנו לו וכבוא השמש תקחנו:
וברכך: ואם אינו מברכך, מכל מקום ולך תהיה צדקה:

Septima sección

Deuteronomy Capítulo 24

14No retengas el salario que se le deba a tu jornalero pobre o indigente, ya sea uno de tus hermanos o un prosélito que viva en un asentamiento de tu tierra.   ידלֹא־תַֽעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵֽאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּֽרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ:
לא תעשק שכיר: והלא כבר כתוב, אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון, ועל העשיר כבר הוזהר (ויקרא יט יג) לא תעשוק את רעך:
אביון: התאב לכל דבר:
מגרך: זה גר צדק:
בשעריך: זה גר תושב האוכל נבלות:
אשר בארצך: לרבות שכר בהמה וכלים:
15Debes darle su salario en el día que corresponda, y no dejar que el sol se ponga con él esperándolo. Puesto que es un hombre pobre, y su vida depende de ello, no dejes que clame a Dios, haciendo que tengas un pecado.   טובְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְלֹֽא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
ואליו הוא נושא את נפשו: אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות, עלה בכבש ונתלה באילן:
והיה בך חטא: מכל מקום, אלא שממהרין להפרע על ידי הקורא:
16Los padres no morirán [por medio del testimonio] de sus hijos, y los hijos no morirán [por medio del testimonio] de sus padres, puesto que [en cualquier caso] todo hombre morirá por sus pecados.   טזלֹא־יֽוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יֽוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ:
לא יומתו אבות על בנים: בעדות בנים. ואם תאמר בעון בנים, כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש מת בעון אביו, הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים:
17No perviertas la justicia para el prosélito o el huérfano. No tomes la prenda de una viuda como garantía de un préstamo.   יזלֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה:
לא תטה משפט גר יתום: ועל העשיר כבר הוזהר (דברים טז יט) לא תטה משפט, ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין, לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו:
ולא תחבול: שלא בשעת הלואה:
18Debes recordar que fuiste esclavo en Egipto, y entonces Dios tu Señor te liberó. Es por esa razón que te estoy ordenando que hagas esto.   יחוְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּפְדְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָֽנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה:
וזכרת: על מנת כן פדיתיך לשמור חקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר:
19Cuando recojas tu cosecha de grano y olvides una gavilla en el campo, no debes volver para levantarla. Debe dejarse para el extranjero, el huérfano y la viuda, para que Dios tu Señor te bendiga, sin importar qué hagas.   יטכִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֖ה יִֽהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַֽעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ:
ושכחת עומר: ולא גדיש. מכאן אמרו עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה:
בשדה: לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור:
לא תשוב לקחתו: מכאן אמרו, שלאחריו שכחה, שלפניו אינו שכחה, שאינו בבל תשוב:
למען יברכך: ואף על פי שבאת לידו שלא במתכוין, קל וחומר לעושה במתכוין. אמור מעתה, נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה:
20Cuando apalees el fruto de tu olivo, no recojas el último fruto que quede, puesto que debe dejarse para el extranjero, el huérfano y la viuda.   ככִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפַאֵ֖ר אַֽחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֖ה יִֽהְיֶֽה:
לא תפאר: לא תטול תפארתו ממנו. מכאן שמניחין פאה לאילן:
אחריך: זו שכחה:
21Cuando recojas las uvas de tu viñedo, no arranques las últimas uvas, sino que queden para el extranjero, el huérfano y la viuda.   כאכִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַֽחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֖ה יִֽהְיֶֽה:
לא תעולל: אם מצאת בו עוללות לא תקחנה. ואיזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף. יש לה אחד מהם הרי היא לבעל הבית. וראיתי בתלמוד ירושלמי איזו היא כתף, פסיגין זה על גב זה. נטף, אלו התלויות בשדרה ויורדות:
22Te estoy ordenando que hagas esto porque debes recordar que fuiste esclavo en Egipto.   כבוְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָֽנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה:

Deuteronomy Capítulo 25

1Un juicio será un procedimiento contencioso en que se dicte un veredicto, absolviendo al inocente y condenando al culpable.   אכִּי־יִֽהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֨יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָֽרָשָֽׁע:
כי יהיה ריב: סופם להיות נגשים אל המשפט. אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה, מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק הוי אומר זו מריבה:
והרשיעו את הרשע: יכול כל המתחייבין בדין לוקין, תלמוד לומר והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה. ומי הוא הלוקה, למוד מן הענין (פסוק ד), לא תחסום שור בדישו, לאו שלא נתק לעשה:
2Si el culpable ha incurrido en la pena de ser azotado, el juez hará que se incline, y lo hará azotar con un número determinado de latigazos por su crimen.   בוְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָֽרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר:
והפילו השופט: מלמד שאין מלקין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה:
לפניו כדי רשעתו: ולאחריו כדי שתים. מכאן אמרו, מלקין אותו שתי ידות מלאחריו ושליש מלפניו:
במספר: ואינו נקוד במספר, למד שהוא דבוק, לומר במספר ארבעים ולא ארבעים שלמים, אלא מנין שהוא סוכם ומשלים לארבעים, והן ארבעים חסר אחת:
3No te sobrepases del límite para darle cuarenta latigazos. No puedes darle un azote más severo, golpeándolo más que esto, puesto que tu hermano será entonces degradado en tu presencia.   גאַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֨לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ:
לא יוסיף: מכאן אזהרה למכה את חברו:
ונקלה אחיך: כל היום קוראו רשע ומשלקה קראו אחיך:
4No amordaces a un buey cuando esté pisando el grano.   דלֹֽא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ:
לא תחסם שור בדישו: דיבר הכתוב בהווה והוא הדין לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא בדבר מאכל. אם כן למה נאמר שור, להוציא את האדם:
בדישו: יכול יחסמנו מבחוץ, תלמוד לומר לא תחסום שור מכל מקום, ולמה נאמר דיש, לומר לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו וגדולו מן הארץ, אף כל כיוצא בו, יצא החולב והמגבן והמחבץ שאין גדולו מן הארץ, יצא הלש והמקטף שנגמרה מלאכתו לחלה, יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר:
5Cuando unos hermanos vivan juntos, y uno de ellos muera sin hijos, a la esposa del muerto no se le permitirá casarse con un extraño. El hermano de su marido debe cohabitar con ella, haciéndola su esposa, y efectuando así para ella el deber de un cuñado.   הכִּי־יֵֽשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹא־תִֽהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ לֽוֹ־לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ:
כי ישבו אחים יחדו: שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו:
יחדו: המיוחדים בנחלה, פרט לאחיו מן האם:
ובן אין לו: עיין עליו בן או בת, או בן הבן, או בת הבן, או בן הבת, או בת הבת:
6El hijo primogénito que ella dé a luz perpetuará entonces el nombre del hermano muerto, para que su nombre no sea borrado de Israel.   ווְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל:
והיה הבכור: גדול האחים הוא מייבם אותה:
אשר תלד: פרט לאילונית שאינה יולדת:
יקום על שם אחיו: זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו:
ולא ימחה שמו: פרט לאשת סריס ששמו מחוי:
7Si el hombre no desea tomar a la mujer de su hermano, la cuñada subirá a la presencia de los ancianos de los tribunales, y declarará: “Mi cuñado se niega a perpetuar el nombre de su hermano en Israel, y no quiere consentir en llevar a cabo su deber fraternal conmigo”.   זוְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָֽלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי:
השערה: כתרגומו לתרע בית דינא:
8Los ancianos de su ciudad lo convocarán y hablarán con él. Si se mantiene firme, debe decir: “No quiero tomarla”.   חוְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵֽי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ:
ועמד: בעמידה:
ואמר: בלשון הקודש, ואף היא דבריה בלשון הקודש:
9Entonces su cuñada se acercará a él delante de los ancianos, le sacará el calzado y escupirá hacia su rostro. Entonces declarará: “Esto es lo que se hará al hombre que no establezca una familia para su hermano”.   טוְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָֽלְצָ֤ה נַֽעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָֽרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו:
וירקה בפניו: על גבי קרקע:
אשר לא יבנה: מכאן למי שחלץ שלא יחזור וייבם, דלא כתיב אשר לא בנה, אלא אשר לא יבנה, כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
10El nombre de [ese lugar] se conocerá entonces en Israel como “la casa [donde] se quitó el calzado”.   יוְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל:
ונקרא שמו וגו': מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל:
11Si un hombre pelea con su hermano, y la esposa de uno acude a defender a su marido, asiendo al atacante de él por las partes íntimas,   יאכִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָֽׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶֽחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו:
כי ינצו אנשים: סופן לבא ליד מכות, כמו שנאמר מיד מכהו. אין שלום יוצא מתוך ידי מריבה:
12debes cortarle la mano [si es necesario, para salvar a su víctima] y no tener piedad alguna.   יבוְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ:
וקצותה את כפה: ממון דמי בשתו. הכל לפי המבייש והמתבייש. או אינו אלא ידה ממש, נאמר כאן לא תחוס, ונאמר להלן בעדים זוממין (לעיל יט יג) לא תחוס, מה להלן ממון, אף כאן ממון:
13No debes tener en tu bolsa dos pesas diferentes, una grande y una pequeña.   יגלֹא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה:
אבן ואבן: משקלות:
גדולה וקטנה: גדולה שמכחשת את הקטנה, שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה:
14[De modo similar,] no debes tener en tu casa dos medidas diferentes, una grande y una pequeña.   ידלֹא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵֽיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה:
לא יהיה לך: אם עשית כן לא יהיה לך כלום:
15Debes tener una pesa honesta completa y una medida honesta completa. Si lo haces, perdurarás largo tiempo sobre la tierra que Dios tu Señor te da.   טואֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יַֽאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
אבן שלמה וצדק יהיה לך: אם עשית כן יהיה לך הרבה:
16A la inversa, todo el que sea deshonesto y [tenga pesas o medidas deshonestas] es repugnante para Dios tu Señor.   טזכִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל:
17Recuerda lo que te hizo Amalek cuando ustedes salían de Egipto.   יזזָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:
זכור את אשר עשה לך: אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון:
18Cuando salieron a tu encuentro en el camino, y estabas cansado y exhausto, cortaron el paso a los que se rezagaban detrás de ti, y no tuvieron temor de Dios.   יחאֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים:
אשר קרך בדרך: לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטומאה, שהיה מטמאן במשכב זכור. דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים:
ויזנב בך: מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה:
כל הנחשלים אחריך: חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן:
ואתה עיף ויגע: עיף בצמא, דכתיב (שמות יז ג) ויצמא שם העם למים, וכתיב אחריו ויבא עמלק:
ויגע: בדרך:
ולא ירא: עמלק, אלהים, מלהרע לך:
19Por consiguiente, cuando Dios te dé paz de todos los enemigos en torno tuyo en la tierra que Dios tu Señor te está dando para ocupar como herencia, debes borrar la memoria de Amalek debajo de los cielos. No debes olvidar.   יטוְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ | לְ֠ךָ֠ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר * (זֶ֣כֶר) עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:
תמחה את זכר עמלק: מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה:

Sección de Maftir

Deuteronomy Capítulo 25

17Recuerda lo que te hizo Amalek cuando ustedes salían de Egipto.   יזזָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:
זכור את אשר עשה לך: אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון:
18Cuando salieron a tu encuentro en el camino, y estabas cansado y exhausto, cortaron el paso a los que se rezagaban detrás de ti, y no tuvieron temor de Dios.   יחאֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים:
אשר קרך בדרך: לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטומאה, שהיה מטמאן במשכב זכור. דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים:
ויזנב בך: מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה:
כל הנחשלים אחריך: חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן:
ואתה עיף ויגע: עיף בצמא, דכתיב (שמות יז ג) ויצמא שם העם למים, וכתיב אחריו ויבא עמלק:
ויגע: בדרך:
ולא ירא: עמלק, אלהים, מלהרע לך:
19Por consiguiente, cuando Dios te dé paz de todos los enemigos en torno tuyo en la tierra que Dios tu Señor te está dando para ocupar como herencia, debes borrar la memoria de Amalek debajo de los cielos. No debes olvidar.   יטוְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ | לְ֠ךָ֠ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר * (זֶ֣כֶר) עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:
תמחה את זכר עמלק: מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.