Deuteronomy Capítulo 31

20”Cuando los lleve a la tierra que mana leche y miel que les prometí a sus ancestros, comerán, quedarán saciados y vivirán rodeados de lujos. Entonces se volverán a dioses extranjeros y los adorarán, despreciándoMe y violando Mi pacto.   כ כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶל־הָֽאֲדָמָ֣ה | אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַֽעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי:
ונאצוני: והכעיסוני וכן כל נאוץ לשון כעס:
21Entonces, cuando sean acosados por muchos males y aflicciones, este canto declarará para ellos como testigo, puesto que no será olvidado por sus descendientes. Conozco su inclinación por lo que están haciendo ahora mismo, aun antes de haberlos llevado a la tierra prometida”.   כאוְהָיָ֠ה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֘ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָֽנְתָ֠ה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי:
וענתה השירה הזאת לפניו לעד: שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותן:
כי לא תשכח מפי זרעו: הרי זו הבטחה לישראל, שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי:
22Ese día, Moshé puso este canto por escrito, y se lo enseñó a los israelitas.   כבוַיִּכְתֹּ֥ב משֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
23[Dios también] le dio órdenes a Iehoshúa, diciendo: “Sé fuerte y valiente, puesto que tú llevarás a los israelitas a la tierra que les prometí, y Yo estaré contigo”.   כגוַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּ֘אמֶר֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָֽנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ:
ויצו את יהושע בן נון: מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפורש (פסוק כא) אל הארץ אשר נשבעתי להם:
24Moshé terminó de escribir las palabras de esta Torá en un rollo hasta el mismísimo final.   כדוַיְהִ֣י | כְּכַלּ֣וֹת משֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם: