Genesis Capítulo 26

6De este modo, Itzjak se asentó en Guerar.   ווַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר:
7Cuando los hombres de la zona preguntaron acerca de su mujer, él les dijo que se trataba de su hermana. Tuvo temor de decir que era su mujer. Rivká era tan bien parecida que los hombres de la zona podrían haberlo matado por causa de ella.   זוַיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽוא:
לאשתו: על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא:
8Una vez, después de que [Itzjak] estuviera allí hacía algún tiempo, Avimélej, rey de los filisteos, miraba por la ventana y vio que Itzjak se divertía con Rivká su mujer.   חוַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:
כי ארכו: אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר:
וישקף אבימלך וגו': שראהו משמש מטתו:
9Avimélej convocó a Itzjak: “¡Mas ella es tu mujer! – dijo–. ¿Cómo pudiste haber dicho que es tu hermana?”. “Tuve temor de morir por causa de ella”, Itzjak respondió.   טוַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ:
10“¿Qué nos has hecho? –reclamó Avimélej–. ¡Alguien del pueblo podría fácilmente haber dormido con tu mujer! ¡Nos hubieras hecho cometer un crimen terrible!”.   יוַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַ֠ט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵֽבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם:
אחד העם: המיוחד בעם זה המלך:
והבאת עלינו אשם: אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם:
11Avimélej dio una orden a todo el pueblo: “Quienquiera que toque a este hombre o a su mujer morirá”.   יאוַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת:
12Itzjak cultivó la tierra en la región. Ese año, cosechó cien veces [tanto como sembró], puesto que Dios lo había bendecido.   יבוַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַיְבָֽרֲכֵ֖הוּ יְהֹוָֽה:
בארץ ההיא: אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גויים:
בשנה ההיא: אף על פי שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון:
בארץ ההיא בשנה ההיא: שניהם למה, לומר שארץ קשה והשנה קשה:
מאה שערים: שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה שאמדוה. ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה: