Genesis Capítulo 39

1Iosef había sido bajado a Egipto, y Potifar, uno de los oficiales egipcios del faraón, el capitán de la guardia, lo había comprado de los árabes que lo habían llevado allí.   אוְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּֽוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֽוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה:
    וְיוֹסֵף הוּרַד.  חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, וְעוֹד כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָמָר לוֹמַר לְךָ, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁרָאֲתָה בְאִצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה אִם מִבִּתָּהּ:
2Dios estaba con Iosef, e hizo que fuera muy exitoso. Pronto estaba trabajando en la propia casa de su amo.   בוַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי:
3Su amo se dio cuenta de que Dios estaba con [Iosef], y que Dios concedía éxito a todo lo que hacía.   גוַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ:
    כִּי ה' אִתּוֹ.  שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו:
4Iosef ganó favor con [su amo] y antes de que pasara mucho tiempo, se lo nombró como siervo personal [de su amo]. [Su amo] lo puso a cargo de su casa, dándole la responsabilidad de todo lo que poseía.   דוַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ:
    וְכָל־יֶשׁ־לוֹ.  הֲרֵי לָשׁוֹן קָצָר, חָסֵר "אֲשֶׁר":
5Y tan pronto como [su amo] lo hubo puesto a cargo de su casa y posesiones, Dios bendijo al egipcio por causa de Iosef. La bendición de Dios estuvo en todo lo que tenía [el egipcio], tanto en la casa como en el campo.   הוַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה:
6[Su amo] dejó todos sus asuntos en manos de Iosef, a excepción de la comida que él mismo comía. No se preocupó de nada de lo que [Iosef] hacía. Entretanto, Iosef creció llegando a ser de buena complexión y bien parecido.   ווַיַּֽעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֘ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹֽא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה:
    וְלֹֽא־יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה.  לֹא הָיָה נוֹתֵן לִבּוֹ לִכְלוּם:
    כִּי אִם־הַלֶּחֶם.  הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה:
    וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תואר.  כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָבִיךָ מִתְאַבֵּל וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ, אֲנִי מְגָרֶה בְךָ אֶת הַדֹּב, מִיָּד: