Genesis Capítulo 41

15El faraón le dijo a Iosef: “Tuve un sueño, y no hay nadie que pueda interpretarlo. Oí que cuando oyes un sueño, puedes explicarlo”.   טווַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ:
    תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ.  תַּאֲזִין וְתָבִין חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ:
    תִּשְׁמַע.  לְשׁוֹן הֲבָנָה וְהַאֲזָנָה, כְּמוֹ שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף, אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ, אנטינ"דרא בְּלַעַז:
16Iosef le respondió al faraón: “No es por mi propio poder. Mas es probable que Dios proporcione una respuesta concerniente a la fortuna del faraón”.   טזוַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:
    בִּלְעָדָי.  אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֱלֹהִים יַעֲנֶה – יִתֵּן עֲנִיָּה בְּפִי – לִשְׁלוֹם פַּרְעֹה:
17El faraón se lo relató a Iosef: “En mi sueño, estaba yo de pie junto a la orilla del Nilo.   יזוַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּֽחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
18Súbitamente, siete vacas gordas y hermosas salieron del Nilo y pastaron en la hierba pantanosa.   יחוְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
19Entonces, igual de súbito, otras siete vacas salieron detrás de ellas, muy mal formadas y enflaquecidas. Nunca vi unas tan malas en todo Egipto.   יטוְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַֽחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ:
    דַּלּוֹת.  כְּחוּשׁוֹת, כְּמוֹ מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל, דְּאַמְנוֹן (שמואל ב י"ג):
    וְרַקּוֹת בָּשָׂר.  כָּל לְשׁוֹן רַקּוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא חַסְרֵי בָשָׂר, וּבְלַעַז בלוא"ש:
20Las vacas enflaquecidas y malas procedieron a comer las primeras siete vacas saludables.   כוַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָֽרַקּ֖וֹת וְהָֽרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת:
21Éstas fueron completamente tragadas por las [vacas enflaquecidas], pero no había modo de decir que ellas estuvieran adentro. Las vacas se veían exactamente tan mal como se habían visto en un principio. Entonces desperté.   כאוַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּֽאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָֽאִיקָֽץ:
22”Entonces tuve otro sueño. Había siete espigas de grano llenas y buenas que crecían de un tallo.   כבוָאֵ֖רֶא בַּֽחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה | שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת:
23Súbitamente, crecieron detrás de ellas otras siete espigas de grano. [Las segundas] estaban marchitas, delgadas y chamuscadas por el viento oriental [del desierto].   כגוְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹֽמְח֖וֹת אַֽחֲרֵיהֶֽם:
    צְנֻמוֹת.  צוּנְמָא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי סֶלַע, הֲרֵי הֵן כְּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כְּסֶלַע, וְתַרְגּוּמוֹ נָצָן לָקְיָן, נָצָן – אֵין בָּהֶם אֶלָּא הַנֵּץ, לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע:
24Las espigas delgadas se tragaron las siete espigas buenas. ”Les conté esto a los simbolistas, pero ninguno de ellos pudo interpretármelo”.   כדוַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:
25Iosef le dijo al faraón: “El sueño del faraón tiene un solo significado. Dios le ha dicho al faraón lo que Él está a punto de hacer.   כהוַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:
26Las siete vacas buenas son siete años. Las siete espigas buenas son [los mismos] siete años. Es un sueño.   כושֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֥וֹם אֶחָ֖ד הֽוּא:
    שֶׁבַע שָׁנִים וְשֶׁבַע שָׁנִים.  כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שֶׁבַע, וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמַיִם, לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזֻמָּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ בַּסּוֹף ועל השנות החלום וגו' בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר הגיד לפרעה לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר הראה את פרעה, לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָג וְרָחוֹק, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מַרְאֶה:
27”Las siete vacas enflaquecidas y malas que subieron después [de las primeras] también son siete años. Las siete espigas vacías y chamuscadas por el viento serán [asimismo] siete años de hambruna.   כזוְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּר֠וֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָֽרָעֹ֜ת הָֽעֹלֹ֣ת אַֽחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַשִּׁבֳּלִים֙ הָֽרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִֽהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב:
28”Es como le he dicho al faraón: Dios le ha mostrado al faraón lo que está a punto de hacer.   כחה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה:
29Vienen siete años, durante los cuales habrá un gran excedente de comida por todo Egipto.   כטהִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
30A éstos los seguirán siete años de hambruna, en que todos los excedentes de Egipto serán olvidados. La hambruna devastará la tierra.   לוְ֠קָ֠מוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָֽרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ:
    וְנִשְׁכַּח כָּל־הַשָּׂבָע.  הוּא פִתְרוֹן הַבְּלִיעָה:
31La hambruna subsiguiente será tan terrible que no habrá modo de decir que una vez hubo un excedente en la tierra.   לאוְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָֽרָעָ֥ב הַה֖וּא אַֽחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד:
    וְלֹֽא־יִוָּדַע הַשָּׂבָע.  הוּא פִּתְרוֹן "ולא נודע כי באו אל קרבנה":
32”La razón por que el faraón ha tenido dos veces el mismo sueño es porque el proceso ya ha sido puesto en movimiento por Dios, y Dios se apresura a hacerlo.   לבוְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַֽחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּֽעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשׂתֽוֹ:
    נָכוֹן.  מְזֻמָּן:
33”Ahora el faraón debe buscar un hombre con perspicacia y sabiduría, y ponerlo a cargo de Egipto.   לגוְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִֽישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
34Entonces el faraón debe tomar medidas adicionales, y nombrar funcionarios sobre la tierra. Tendrá que establecerse sobre Egipto un sistema de raciones durante los siete años de excedente.   לדיַֽעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע:
    וְחִמֵּשׁ.  כְּתַרְגּוּמוֹ וִיזָרְזוּן; וְכֵן וַחֲמֻשִׁים (שמות י"ג):
35”Que [los funcionarios] colecten todos los alimentos durante estos buenos años venideros, y que almacenen el grano bajo el control del faraón. El alimento se guardará en las ciudades bajo vigilancia.   להוְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּֽעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ:
    אֶת־כָּל־אֹכֶל.  שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן, וְאוֹכֵל שֶׁהוּא פֹּעַל, כְּגוֹן כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב, טַעֲמוֹ לְמַטָּה בַּכַּ"ף, וְנָקוּד קָמָץ קָטָן:
    תַּחַת יַד־פַּרְעֹה.  בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו:
36Entonces el alimento puede tenerse en reserva para la tierra cuando los siete años de hambruna lleguen a Egipto. Entonces la tierra no será despoblada por la hambruna”.   לווְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּֽרָעָֽב:
    וְהָיָה הָאֹכֶל.  הַצָּבוּר כִּשְׁאָר פִּקָּדוֹן הַגָּנוּז לְקִיּוּם הָאָרֶץ:
37El faraón y todos sus consejeros lo consideraron un plan excelente.   לזוַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:
38El faraón les dijo a sus consejeros: “¿Puede haber otra persona que tenga en ella el espíritu de Dios como este hombre?”.   לחוַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:
    הֲנִמְצָא כָזֶה.  הֲנִשְׁכַּח כְּדֵין? אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ, הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ? הֲנִמְצָא לְשׁוֹן תְּמִיהָה; וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַף פַּתָּח: