Genesis Capítulo 44

31Cuando vea que el muchacho no está allí, ¡morirá! Habré hecho descender a la tumba la blanca cabeza de tu siervo nuestro padre en desgracia.   לאוְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה:
והיה כראותו כי אין הנער ומת: אביו מצרתו:
32Además, yo me ofrecí a mi padre como garante por el muchacho, y dije: ‘Si no lo traigo de vuelta a ti, habré pecado ante mi padre por todos los tiempos’.   לבכִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים:
כי עבדך ערב את הנער: ואם תאמר למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי, הם כולם מבחוץ, אבל אני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנודה בשני עולמות:
33”Así que ahora permite que yo me quede como esclavo tuyo en lugar del muchacho. ¡Que el muchacho vuelva con sus hermanos!   לגוְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו:
ישב נא עבדך וגו': לכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה, ולמלחמה, ולשמש:
34¿Puesto que cómo puedo volver a mi padre si el muchacho no está conmigo? ¡No puedo soportar ver la perversa desgracia que sufriría mi padre!”.   לדכִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי:

Genesis Capítulo 45

1Iosef no pudo contener sus emociones. Puesto que todos sus asistentes estaban presentes, clamó: “¡Hagan que todos salgan de mi presencia!”. De este modo, nadie más estaba con él cuando Iosef se reveló a sus hermanos.   אוְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵֽעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו:
ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים: לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהודעו להם:
2Comenzó a llorar con sollozos tan altos que los egipcios pudieron oírlo. Las nuevas [de estos extraños acontecimientos] llegaron al palacio del faraón.   בוַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה:
וישמע בית פרעה: ביתו של פרעה, כלומר עבדיו ובני ביתו. ואין זה לשון בית ממש אלא כמו (תהלים קטו יב) בית ישראל, (מלכים א' יב כא) בית יהודה מיישניד"א בלע"ז [בני הבית]:
3Iosef les dijo a sus hermanos: “¡Yo soy Iosef! ¿Todavía vive mi padre?”. Sus hermanos estaban tan sobresaltados que no pudieron responder.   גוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹא־יָֽכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַֽעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו:
נבהלו מפניו: מפני הבושה:
4“Por favor, acérquense a mí”, les dijo Iosef a sus hermanos. Cuando se acercaron, él dijo: “¡Yo soy Iosef su hermano! Ustedes me vendieron a Egipto.   דוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה:
גשו נא אלי: ראה אותם נסוגים לאחוריהם, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים, והראה להם שהוא מהול:
5Ahora, no se preocupen ni se sientan culpables por haberme vendido. ¡Miren! ¡Dios me ha enviado delante de ustedes para salvar vidas!   הוְעַתָּ֣ה | אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם:
למחיה: להיות לכם למחיה:
6Ha habido una hambruna en la región durante dos años, y durante otros cinco años no habrá ni arado ni cosecha.   וכִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר:
כי זה שנתים הרעב: עברו משני הרעב:
7Dios me ha enviado delante de ustedes para asegurar que sobrevivan en la tierra y para mantenerlos con vida a través de medios tan extraordinarios.   זוַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה: