| 7Las ranas se apartarán de ti, así como también de tus casas, tus funcionarios y tu pueblo. Permanecerán sólo en el Nilo”. |
|
זוְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵֽעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵֽעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה: |
| 8Moshé y Aarón dejaron al faraón, y Moshé clamó a Dios en lo referente a las ranas que Él había traído sobre el faraón. |
|
חוַיֵּצֵ֥א משֶׁ֛ה וְאַֽהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק משֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה: |
| |
|
וַיֵּצֵא וַיִּצְעַק.
מִיָּד, שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר:
|
| 9Dios hizo tal como dijo Moshé, y las ranas que estaban en las casas, patios y campos murieron. |
|
טוַיַּ֥עַשׂ יְהֹוָ֖ה כִּדְבַ֣ר משֶׁ֑ה וַיָּמֻ֨תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־הַבָּתִּ֥ים מִן־הַֽחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־הַשָּׂדֹֽת: |
| 10[Los egipcios] las reunieron en grandes montones, y la tierra apestó. |
|
יוַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ: |
| |
|
חֳמָרִם חֳמָרִם.
צִבּוּרִים צִבּוּרִים, כְּתַרְגּוּמוֹ, דְּגוֹרִין – גַּלִּין:
|
| 11Cuando el faraón vio que había habido un respiro, endureció su corazón y no quiso escucharlos, tal como Dios había predicho. |
|
יאוַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה: |
| |
|
וְהַכְבֵּד אֶת־לִבּוֹ.
לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" (בראשית י"ב), וְכֵן "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מלכים ב ג׳:כ״ד), "וְשָׁאוֹל לוֹ בֵאלֹהִים" (שמואל א כ״ב:י״ג), "הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מלכים א כ'):
|
| |
|
כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.
וְהֵיכָן דִּבֵּר? וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה:
|
| 12Dios le dijo a Moshé: “Dile a Aarón que extienda su vara y golpee el polvo de la tierra. Se convertirá en piojos en toda la superficie de Egipto”. |
|
יבוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֘ אֶל־משֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| |
|
אֱמֹר אֶל־אַֽהֲרֹן.
לֹא הָיָה הֶעָפָר כְּדַאי לִלְקוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁהֵגֵן עָלָיו כְּשֶׁהָרַג אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שמות רבה):
|
| 13Hicieron así. Aarón extendió la mano con su vara, y golpeó el polvo de la tierra. Aparecieron los piojos, atacando hombre y bestia. Por todo Egipto, el polvo se había convertido en piojos. |
|
יגוַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַֽהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֨הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| |
|
וַתְּהִי הַכִּנָּם.
הָרְחִישָׁה, פדוליר"א בְּלַעַז:
|
| 14Los maestros simbolistas trataron de producir piojos con sus artes ocultas, mas no pudieron. [Entretanto], los piojos atacaban hombre y bestia sin distinción. |
|
ידוַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַֽחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָֽטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה: |
| |
|
לְהוֹצִיא אֶת־הַכִּנִּים.
לִבְרֹאתָם וּלְהוֹצִיאָם מִמָּקוֹם אַחֵר:
|
| |
|
וְלֹא יָכֹלוּ.
שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז):
|
| 15“Es el dedo de Dios”, le dijeron los maestros simbolistas al faraón. Mas el faraón siguió en su obstinación y no quiso escuchar, tal como Dios había predicho. |
|
טווַיֹּֽאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּֽחֱזַ֤ק לֵֽב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה: |
| |
|
אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא.
מַכָּה זוֹ אֵינָהּ עַל יְדֵי כְשָׁפִים, מֵאֵת הַמָּקוֹם הִיא (שמות רבה):
|
| |
|
כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.
וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה:
|
| 16Dios le dijo a Moshé: “Levántate muy de mañana, y confronta al faraón cuando salga al agua. Dile en Mi nombre: ‘Deja a Mi pueblo salir y servirMe. |
|
טזוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֨קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי: |
| 17Si no dejas salir a Mi pueblo, enviaré enjambres de criaturas dañinas [para atacarte a] ti, tus funcionarios, tu pueblo y tus hogares. Las casas de Egipto, e incluso el suelo sobre el que se levantan, se llenarán de estas criaturas. |
|
יזכִּ֣י אִם־אֵֽינְךָ֘ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַֽעֲבָדֶ֧יךָ וּבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶֽעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָֽאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ: |
| |
|
מַשְׁלִיחַ בְּךָ.
מְגָרֶה בְךָ, וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינציט"ר בְּלַעַז:
|
| |
|
אֶת־הֶֽעָרֹב.
כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם; וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ; בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר, בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶם וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פ' בא):
|
| 18”En ese día, apartaré milagrosamente la región de Goshen, donde permanece Mi pueblo, de modo que no haya allí ninguna criatura dañina. Entonces te darás cuenta de que Yo soy Dios, justo aquí en la tierra. |
|
יחוְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: |
| |
|
וְהִפְלֵיתִי.
וְהִפְרַשְׁתִּי, וְכֵן "וְהִפְלָה ה'" (שמות ט'), וְכֵן "לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ" (דברים ל') – לֹא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת הִיא מִמְּךָ:
|
| |
|
לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ.
אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם גְּזֵרָתִי מִתְקַיֶּמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים:
|
