| 21Moshé convocó a los ancianos de Israel, y les dijo: “Reúnan [al pueblo] y consíganse ovejas para las familias de ustedes, para poder matar el sacrificio de Pésaj. |
|
כאוַיִּקְרָ֥א משֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֖ם וְשַֽׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח: |
| |
|
מִֽשְׁכוּ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ:
|
| |
|
וּקְחוּ
מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק (שם):
|
| |
|
לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶם
שֶׂה לְבֵית אָבוֹת:
|
| 22”Entonces tendrán que tomar un ramillete de hisopo y sumergirlo en la sangre que [se pondrá] en un cuenco. Toquen la viga encima de la puerta y las dos jambas con algo de la sangre del cuenco. Ni uno de ustedes puede salir de la puerta de su casa hasta la mañana. |
|
כבוּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֘ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵֽצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ עַד־בֹּֽקֶר: |
| |
|
אֵזוֹב
מִין יָרָק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּבְעוֹלִין:
|
| |
|
אֲגֻדַּת אֵזוֹב
שְׁלוֹשָׁה קְלָחִין קְרוּיִין אֲגֻדָּה (שבת ק"ט):
|
| |
|
אֲשֶׁר־בַּסַּף
בַּכְּלִי, כְּמוֹ סִפּוֹת כֶּסֶף:
|
| |
|
מִן־הַדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף
לָמָּה חָזַר וּשְׁנָאוֹ? שֶׁלֹּא תֹאמַר טְבִילָה אַחַת לִשְׁלוֹשׁ הַמַּתָּנוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד אֲשֶׁר בַּסַּף, וְשֶׁתְּהֵא כָל נְתִינָה וּנְתִינָה מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף, עַל כָּל הַגָּעָה טְבִילָה (מכילתא):
|
| |
|
וְאַתֶּם לֹא תֵֽצְאוּ וגו'
מַגִּיד, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע (שם); וְלַיְלָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים ק"ד):
|
| 23”Entonces Dios pasará para golpear a Egipto. Cuando vea la sangre encima de la puerta y sobre las dos jambas, Dios pasará de largo esa puerta, y no dejará que la fuerza de la destrucción entre en las casas de ustedes para golpear. |
|
כגוְעָבַ֣ר יְהֹוָה֘ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַ֒יִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהֹוָה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּֽתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף: |
| |
|
וּפָסַח
וְחָמַל, וְיֵשׁ לוֹמַר וְדִלֵּג:
|
| |
|
וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית
וְלֹא יִתֵּן לוֹ יְכֹלֶת לָבֹא, כְּמוֹ "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (בראשית ל"א):
|
| 24”Deben mantener este ritual como ley, para ti y tus hijos para siempre. |
|
כדוּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם: |
| 25Cuando vengan a la tierra que Dios les dará, como Él prometió, deben [asimismo] cumplir este servicio. |
|
כהוְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת: |
| |
|
וְהָיָה כִּֽי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ
תָּלָה הַכָּתוּב עֲבוֹדָה זוֹ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ, וְלֹא נִתְחַיְּבוּ בַמִּדְבָּר אֶלָּא פֶּסַח אֶחָד שֶׁעָשׂוּ בַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית עַל פִּי הַדִּבּוּר:
|
| |
|
כַּֽאֲשֶׁר דִּבֵּר
וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'" (שמות ו'):
|
| 26[Entonces] es posible que sus hijos les pregunten: ‘¿Qué es este servicio para ustedes?’. |
|
כווְהָיָ֕ה כִּי־יֹֽאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם: |
| 27Deben responder: ‘Es el servicio de Pésaj para Dios. Él pasó de largo las casas de los israelitas en Egipto cuando golpeó a los egipcios, perdonando nuestros hogares’”. El pueblo inclinó las cabezas y se prosternaron. |
|
כזוַֽאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּשְׁתַּֽחֲוֽוּ: |
| |
|
וַיִּקֹּד הָעָם
עַל בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הָאָרֶץ וּבְשׂוֹרַת הַבָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם:
|
| 28Los israelitas fueron e hicieron como Dios les había mandado a Moshé y a Aarón. Lo hicieron exactamente. |
|
כחוַיֵּֽלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־משֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: |
| |
|
וַיֵּֽלְכוּ וַיַּֽעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְכִי כְּבָר עָשׂוּ, וַהֲלֹא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נֶאֱמַר לָהֶם? אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ (מכילתא):
|
| |
|
וַיֵּֽלְכוּ וַיַּֽעֲשׂוּ
אַף הַהֲלִיכָה מָנָה הַכָּתוּב, לִתֵּן שָׂכָר לַהֲלִיכָה וְשָׂכָר לַעֲשִׂיָּה (שם):
|
| |
|
כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת־משֶׁה וְאַֽהֲרֹן
לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִפִּילוּ דָּבָר מִכָּל מִצְווֹת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וּמַהוּ כן עשו? אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ (שם):
|
