ב"ה

Lectura de la Torá de Itro

Parshat Itro
Shabat, 24 Shevat, 5784
3 Febrero, 2024
Elije una porción :
Completado : (Exodo 18:1 - 20:23; Isaiah 6:1-13)
Mostrar el texto en:

Primera sección

Exodus Capítulo 18

1El suegro de Moshé, Itró, sheik de Midián, oyó acerca de todo lo que Dios había hecho por Moshé y Su pueblo Israel cuando sacó a Israel de Egipto.   אוַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָֹ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:
    וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.  מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק:
    יִתְרוֹ.  שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵינִי, פּוּטִיאֵל; יֶתֶר, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה"; יִתְרוֹ, לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְווֹת, הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ; חוֹבָב, שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה; חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִבְּנֵי חוֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים ד'), וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְעוּאֵל אָבִיו שֶׁל יִתְרוֹ, וּמַהוּ אוֹמֵר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן"? שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן אַבָּא. בְּסִפְרֵי:
    חֹתֵן משֶׁה.  כָּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה – אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ, וּלְשֶׁעָבַר הָיָה מֹשֶׁה תוֹלֶה הַגְּדֻלָּה בְּחָמִיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ" (שמות ד'):
    לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל.  שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל (מכילתא):
    אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה.  לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק:
    כִּֽי־הוֹצִיא ה' וגו'.  זוֹ גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם (שם):
2Itró trajo consigo a la esposa de Moshé, Tziporá, a la cual se había enviado a su hogar previamente,   בוַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת משֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ:
    אַחַר שִׁלּוּחֶֽיהָ.  כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ' וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים (שמות ד'), אָמַר לוֹ מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן וְאֵלּוּ בָנַי, אָמַר לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ לְמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אָמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ, נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ (מכילתא):
3y a los dos hijos de ella. El nombre del [primero] era Guershom, porque [Moshé] había declarado: “Fui un extranjero (guer) en una tierra extraña”.   גוְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה:
4El nombre del [otro] era Eliézer, porque: “El Dios (El) de mi padre fue mi Ayuda (ézer), rescatándome de la espada del faraón”.   דוְשֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה:
    וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹֽה.  כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שם):
5Itró vino junto con la esposa y los hijos [de Moshé] al desierto, donde Moshé permanecía, cerca de la montaña de Dios.   הוַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן משֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־משֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֕ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָֽאֱלֹהִֽים:
    אֶל־הַמִּדְבָּר.  אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ אֶלָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה (שם):
6Le envió un mensaje a Moshé: “Yo, tu suegro Itró, voy camino a ti, junto con tu esposa. Sus dos hijos están con ella”.   ווַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹֽתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ:
    וַיֹּאמֶר אֶל־משֶׁה.  עַל יְדֵי שָׁלִיחַ (שם):
    אֲנִי חֹֽתֶנְךָ יִתְרוֹ וגו'.  אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִינִי, צֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְגִין שְׁנֵי בָנֶיהָ (שם):
7Moshé salió a recibir a su suegro, inclinándose y besándolo. Preguntaron cada uno por el bienestar del otro y entraron en la tienda.   זוַיֵּצֵ֨א משֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִֽישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה:
    וַיֵּצֵא משֶׁה.  כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה, יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וּמִי הוּא שֶׁרָאָה אֶת אֵלּוּ יוֹצְאִין וְלֹא יֵצֵא? (תנחומא):
    וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק־לוֹ.  אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מִי הַקָּרוּי "אִישׁ" – מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה" (במדבר י"ב):
8Moshé le contó a su suegro acerca de todo lo que Dios había hecho al faraón y Egipto por el bien de Israel, así como también todas las frustraciones con que se habían topado en el camino, y [cómo] Dios los había rescatado.   חוַיְסַפֵּ֤ר משֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָֹה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֹֽה:
    וַיְסַפֵּר משֶׁה לְחֹתְנוֹ.  לִמְשֹׁךְ אֶת לִבּוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה (מכילתא):
    אֵת כָּל־הַתְּלָאָה.  שֶׁעַל הַיָּם וְשֶׁל עֲמָלֵק:
    הַתְּלָאָה.  לָמֶ"ד אָלֶ"ף מִן הַיְסוֹד שֶׁל תֵּבָה, וְהַתָּי"ו הוּא תִּקּוּן וִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים; וְכֵן תְּרוּמָה, תְּנוּפָה, תְּקוּמָה, תְּנוּאָה:
9Itró manifestó júbilo por causa de todo el bien que Dios había hecho por Israel, rescatándolos del poder de Egipto.   טוַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָֹ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:
    וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ.  וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִקְרָא אַחֵר נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרַיִם, הַינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי "גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַפֵּיהּ":
    עַל כָּל־הַטּוֹבָה.  טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה, וְעַל כֻּלָּן אשר הצילו מיד מצרים; עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא (מכילתא):
10Dijo: “Alabado sea Dios, Quien los rescató a ustedes del poder de Egipto y el faraón, Quien liberó al pueblo del poder de Egipto.   יוַיֹּ֘אמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם:
    אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם.  אֻמָּה קָשָׁה:
    וּמִיַּד פַּרְעֹה.  מֶלֶךְ קָשֶׁה:
    מִתַּחַת יַד־מִצְרַיִם.  כְּתַרְגּוּמוֹ – לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת; הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה:
11Ahora sé que Dios es el más grande de todos los dioses. Por medio de sus mismas conspiraciones, Él se alzó por encima de ellos”.   יאעַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָֹ֖ה מִכָּל־הָֽאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם:
    עַתָּה יָדַעְתִּי.  מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וְעַכְשָׁו בְּיוֹתֵר:
    מִכָּל־הָֽאֱלֹהִים.  מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ (מכילתא):
    כִּֽי־בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶֽם.  כְּתַרְגּוּמוֹ – בַּמַּיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בַּמַּיִם:
    אֲשֶׁר זָדוּ.  אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א):
12Itró trajo ofrendas quemadas y [otros] sacrificios para Dios. Aarón y todos los ancianos de Israel vinieron a compartir la comida con el suegro de Moshé delante de Dios.   יבוַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן משֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַֽהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל | זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶֽאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן משֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָֽאֱלֹהִֽים:
    עֹלָה.  כְּמַשְׁמָעָהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל:
    וּזְבָחִים.  שְׁלָמִים:
    וַיָּבֹא אַֽהֲרֹן וגו'.  וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם (מכילתא):
    לִפְנֵי הָֽאֱלֹהִֽים.  מִכָּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד):

Segunda sección

Exodus Capítulo 18

13Al día siguiente, Moshé se sentó para juzgar al pueblo. Se paraban en torno a Moshé desde la mañana hasta el atardecer.   יגוַֽיְהִי֙ מִמָּ֣חֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב משֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּֽעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־משֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב:
    וַֽיְהִי מִמָּחֳרָת.  מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי וּמַהוּ מִמָּחֳרָת? לְמָחֳרַת רִדְתּוֹ מִן הָהָר; וְעַל כָּרְחֲךָ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי וְגוֹ'", וּמִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה עַד יֹהַ"כִּ לֹא יָשַׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, שֶׁהֲרֵי בְי"ז בְּתַמּוּז יָרַד וְשָׁבַר אֶת הַלֻּחוֹת וּלְמָחָר עָלָה בְּהַשְׁכָּמָה וְשָׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְיָרַד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים; וְאֵין פָּרָשָׁה זוֹ כְתוּבָה כַּסֵּדֶר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וַיְהִי מִמָּחֳרָת עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה – אַף לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יִתְרוֹ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, שִׁלּוּחוֹ אֶל אַרְצוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה – שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כָּאן וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, וּמָצִינוּ בְמַסַּע הַדְּגָלִים שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם וְגוֹ'"(במדבר י כט), אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ" (שם לא), וְאִם זוֹ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, מִשֶּׁשִּׁלְּחוֹ וְהָלַךְ הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁחָזַר? וְאִם תֹּאמַר, שָׁם לֹא נֶאֱמַר יִתְרוֹ אֶלָּא חוֹבָב, וּבְנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, הוּא חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי כָתוּב "מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים ד'):
    וַיֵּשֶׁב משֶׁה וגו' וַיַּֽעֲמֹד הָעָם.  יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ וְכֻלָּן עוֹמְדִים, וְהֻקְשָׁה הַדָּבָר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְזַלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהוֹכִיחוֹ עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יד) מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכֻלָּם נִצָּבִים:
    מִן־הַבֹּקֶר עַד־ערב.  אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וּכְאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְהִי עֶרֶב וְגוֹ' (שבת י'):
14Cuando el suegro de Moshé vio todo lo que [Moshé] hacía por el pueblo, dijo: “¿Qué le haces al pueblo? ¿Por qué te sientas solo y dejas que todo el pueblo se pare en torno a ti desde la mañana hasta el atardecer?”.   ידוַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב:
15“El pueblo viene a mí para buscar a Dios –le respondió Moshé a su suegro –.   טווַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה לְחֹֽתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְר֥שׁ אֱלֹהִֽים:
    כִּֽי־יָבֹא.  כְּמוֹ כִּי בָא, לְשׁוֹן הֹוֶה:
    לִדְרשׁ אֱלֹהִֽים.  כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמִתְבַּע אֻלְפַּן" – לִשְׁאֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה:
16Cada vez que tienen un problema, vienen a mí. Juzgo entre el hombre y su prójimo, y enseño las leyes y los decretos de Dios”.   טזכִּי־יִֽהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהֽוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָֽאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּֽוֹרֹתָֽיו:
    כִּי־יִֽהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא.  מִי שֶׁהָיָה לוֹ הַדָּבָר – בָּא אֵלַי:
17El suegro de Moshé le dijo a éste: “Lo que estás haciendo no es bueno.   יזוַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן משֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה:
    וַיֹּאמֶר חֹתֵן משֶׁה.  דֶּרֶךְ כָּבוֹד קוֹרְאוֹ הַכָּתוּב חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ:
18Te agotarás, junto con esta nación que está contigo. Tu responsabilidad es demasiado grande. No puedes hacerlo completamente solo.   יחנָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹֽא־תוּכַ֥ל עֲשׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ:
    נָבֹל תִּבֹּל.  כְּתַרְגּוּמוֹ, וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן כְּמִישָׁה, פלייש"טרא בְּלַעַז, כְּמוֹ "וְהֶעָלֶה נָבֵל" (ירמיהו ח'), "כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן" (ישעיהו ל"ד), שֶׁהוּא כָמוּשׁ עַל יְדֵי חַמָּה וְעַל יְדֵי קֶרַח וְכֹחוֹ תָּשׁ וְנִלְאֶה:
    גַּם־אַתָּה.  לְרַבּוֹת אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים זְקֵנִים:
    כִּֽי־כָבֵד מִמְּךָ.  כָּבְדּוֹ רַב יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ:
19”Ahora escúchame. Te aconsejaré, y Dios estará contigo. Tú debes ser el representante de Dios para el pueblo, y traer [las] inquietudes [de ellos] a Dios.   יטעַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵֽבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָֽאֱלֹהִֽים:
    אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ.  בָּעֵצָה; אָמַר לוֹ צֵא הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה (מכילתא):
    הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָֽאֱלֹהִים.  שָׁלִיחַ וּמֵלִיץ בֵּינוֹתָם לַמָּקוֹם וְשׁוֹאֵל מִשְׁפָּטִים מֵאִתּוֹ:
    אֶת־הַדְּבָרִים.  דִּבְרֵי רִיבוֹתָם:
20Aclara los decretos y las leyes para [el pueblo]. Muéstrales el camino que deben seguir, y lo que deben hacer.   כוְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהֽוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַמַּֽעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲשֽׂוּן:
21”Mas debes [asimismo] buscar de entre todo el pueblo hombres capaces, temerosos de Dios; hombres de la verdad, que odien la injusticia. Entonces debes designarlos sobre [el pueblo] como líderes de millares, líderes de centenares, líderes de cincuentenas y líderes de decenas.   כאוְאַתָּ֣ה תֶֽחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:
    וְאַתָּה תֶֽחֱזֶה.  בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ:
    אַנְשֵׁי־חַיִל.  עֲשִׁירִים, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים (שם):
    אַנְשֵׁי־אֱמֶת.  אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה, שֶׁהֵם כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִהְיוּ דִבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִין:
    שׂנְאֵי בָצַע.  שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת מָמוֹנָם בַּדִּין, כְּהַהִיא דְּאָמְרִינָן: כָּל דַיָּנָא דְּמַפְּקִין מָמוֹנָא מִינֵּיהּ בְּדִינָא לָאו דַּיָּנָא הוּא (בבא בתרא נ"ח):
    שָׂרֵי אֲלָפִים.  הֵם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׂרִים לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף:
    שָׂרֵי מֵאוֹת.  שֵׁשׁ אֲלָפִים הָיוּ:
    שָׂרֵי חֲמִשִּׁים.  י"ב אֶלֶף:
    שָׂרֵי עֲשָׂרֹֽת.  שִׁשִּׁים אֶלֶף:
22”Que administren justicia para el pueblo de manera regular. Por supuesto, tendrán que traerte todo caso importante a ti, mas pueden juzgar los casos menores por su cuenta. Compartirán entonces la carga, facilitándote las cosas.   כבוְשָֽׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָֽשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ:
    וְשָֽׁפְטוּ.  וִידוּנוּן, לְשׁוֹן צִוּוּי:
    וְהָקֵל מֵֽעָלֶיךָ.  דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, וְהָקֵל כְּמוֹ "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח'), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מלכים ב ג'), לְשׁוֹן הֹוֶה:
23Si concuerdas con esto, y Dios coincide, podrás perdurar. Entonces toda esta nación podrá también alcanzar su meta de paz”.   כגאִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם:
    וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָֽכָלְתָּ עֲמֹד.  הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה, אִם מְצַוֶּה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, תּוּכַל עֲמֹד, וְאִם יְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תוּכַל לַעֲמֹד (מכילתא):
    וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה.  אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים זְקֵנִים הַנִּלְוִים עַתָּה עִמְּךָ (שם):

Tercera sección

Exodus Capítulo 18

24Moshé siguió el consejo de su suegro, e hizo todo lo que éste dijo.   כדוַיִּשְׁמַ֥ע משֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹֽתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר:
25Seleccionó hombres capaces de todo Israel, y los designó administradores sobre el pueblo, líderes de millares, líderes de centenares, líderes de cincuentenas y líderes de decenas.   כהוַיִּבְחַ֨ר משֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:
26Administraron justicia de manera regular, llevándole a Moshé los casos difíciles, y juzgando los casos sencillos por su cuenta.   כווְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־משֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם:
    וְשָֽׁפְטוּ.  וְדָיְנִין יָת עַמָּא:
    יְבִיאוּן.  מָיְתִין:
    יִשְׁפּוּטוּ הֵֽם.  כְּמוֹ יִשְׁפְּטוּ, וְכֵן "לֹא תַעֲבוּרִי" (רות ב'), כְּמוֹ לֹא תַעַבְרִי, וְתַרְגּוּמוֹ דָּיְנִין אִינּוּן; מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים הֵם לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין וִידוּנוּן, יַיְתוּן, יְדוּנוּן, וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה:
27Moshé dejó que su suegro partiera, y éste se fue a su tierra natal.   כזוַיְשַׁלַּ֥ח משֶׁ֖ה אֶת־חֹֽתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ:
    וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל־אַרְצֽוֹ.  לְגַיֵּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ (מכילתא):

Cuarta sección

Exodus Capítulo 19

1En el tercer mes después de que los israelitas salieron de Egipto, en el primer día del mes, llegaron al desierto de Sinaí.   אבַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
    בַּיּוֹם הַזֶּה.  בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ; לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, מַהוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתָנָם (ברכות ס"ג):
2Habían partido de Refidim y habían llegado al desierto de Sinaí, acampando en el desierto. Israel acampó frente a la montaña.   בוַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:
    וַיִּסְעוּ מֵֽרְפִידִים.  מַה תָּ"לֹ לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ, וַהֲלֹא כְבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ? אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי, מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה (מכילתא):
    וַיִּֽחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל.  כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת:
    נֶגֶד הָהָֽר.  לְמִזְרָחוֹ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח (שם):
3Moshé subió a Dios. Dios lo llamó desde la montaña y dijo: “Esto es lo que debes decir a la familia de Iaakov y comunicar a los israelitas:   גוּמשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָֹה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    וּמשֶׁה עָלָה.  בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" (שמות ל"ד):
    כֹּה תֹאמַר.  בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה:
    לְבֵית יַֽעֲקֹב.  אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה (מכילתא):
    וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵֽל.  עֳנָשִׁין וְדִקְדּוּקִים פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז):
4‘Ustedes vieron lo que hice en Egipto, llevándolos sobre alas de águilas y trayéndolos hacia Mí.   דאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָֽאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָֽאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי:
    אַתֶּם רְאִיתֶם.  לֹא מַסֹּרֶת הִיא בְיֶדְכֶם, לֹא בִדְבָרִים אֲנִי מְשַׁגֵּר לָכֶם, לֹא בְעֵדִים אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת הָיוּ חַיָּבִין לִי קֹדֶם שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ לָכֶם וְלֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא עַל יֶדְכֶם (מכילתא):
    וָֽאֶשָּׂא אֶתְכֶם.  זֶה הַיּוֹם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְרַעְמְסֵס, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין בְּכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וּלְשָׁעָה קַלָּה כְּשֶׁבָּאוּ לִסַּע וְלָצֵאת, נִקְבְּצוּ כֻּלָּם לְרַעְמְסֵס, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם וָאֶשָּׂא כְּמוֹ וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם – "וְאַטֵּלִית יָתְכוֹן", תִּקֵּן אֶת הַדִבּוּר דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה:
    עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים.  כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי, אַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵן: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד), וְהָיוּ מִצְרַיִם זוֹרְקִים חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת וְהֶעָנָן מְקַבְּלָם:
    וָֽאָבִא אֶתְכֶם אֵלָֽי.  כְּתַרְגּוּמוֹ:
5Ahora si Me obedecen y cumplen Mi pacto, serán Mi tesoro especial entre todas las naciones, aun cuando todo el mundo es Mío.   הוְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִֽהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ:
    וְעַתָּה.  אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
    וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי.  שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
    סְגֻלָּה.  אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
    כִּי־לִי כָּל־הָאָֽרֶץ.  וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
6Serán para Mí un reino de sacerdotes y una nación santa’. Éstas son las palabras que les debes referir a los israelitas”.   ווְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    וְאַתֶּם תִּֽהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים.  שָׂרִים, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וּבְנֵי דָּוִד כֹּהֲנִים" (שמואל ב ח'):
    אֵלֶּה הַדְּבָרִים.  לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (מכילתא):

Quinta sección

Exodus Capítulo 19

7Moshé vino [de vuelta] y convocó a los ancianos del pueblo, transmitiéndoles todo lo que Dios había dicho.   זוַיָּבֹ֣א משֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֹֽה:
8Todo el pueblo respondió como uno y dijo: “Todo lo que Dios ha hablado, nosotros haremos”. Moshé llevó la respuesta del pueblo de vuelta a Dios.   חוַיַּֽעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָֹ֖ה נַֽעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב משֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֹֽה:
    וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם וגו'.  בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, שֶׁהֲרֵי בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה; וְכִי צָרִיךְ הָיָה מֹשֶׁה לְהָשִׁיב? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר הוֹאִיל וְיוֹדֵעַ מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי אֵינִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב (שבת פ"ז):
9Dios le dijo a Moshé: “Vendré a ti en una nube densa, de modo que todo el pueblo oiga cuando Yo te hable. Entonces creerán en ti para siempre”. Moshé le comunicó a Dios la reacción del pueblo [a eso].   טוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַֽאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד משֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֹֽה:
    בְּעַב הֶֽעָנָן.  בְּמַעֲבֵה הֶעָנָן וְזֶהוּ עֲרָפֶל:
    וְגַם־בְּךָ.  גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ (מכילתא):
    וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת־דִּבְרֵי וגו'.  בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לַחֹדֶשׁ:
    אֶת־דִּבְרֵי הָעָם וגו'.  תְּשׁוּבָה עַל דָּבָר זֶה; שָׁמַעְתִּי מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ, אֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שָׁלִיחַ לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ (מכילתא):
10Dios le dijo a Moshé: “Ve al pueblo, y santifícalos hoy y mañana. Que [incluso] sumerjan sus ropas.   יוַיֹּ֨אמֶר יְהוָֹ֤ה אֶל־משֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם:
    ויאמר ה' אל משה.  אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם:
    וְקִדַּשְׁתָּם.  וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר:
11Entonces estarán preparados para el tercer día, porque en el tercer día, Dios descenderá sobre el Monte Sinaí a la vista de todo el pueblo.   יאוְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָֹ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי:
    וְהָיוּ נְכֹנִים.  מֻבְדָּלִים מֵאִשָּׁה (שבת פ"ז):
    לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.  שֶׁהוּא שִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ, וּבַחֲמִישִׁי בָּנָה מֹשֶׁה אֶת הַמִּזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה – כָּל הָעִנְיָן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים – וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה:
    לְעֵינֵי כָל־הָעָם.  מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם סוּמָא, שֶׁנִּתְרַפְּאוּ כֻלָּם (מכילתא):
12”Establece un límite para el pueblo en torno a [la montaña], y diles que se cuiden de no subir a la montaña, o [siquiera] tocar su borde. A cualquiera que toque la montaña se le dará muerte.   יבוְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּֽׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת:
    וְהִגְבַּלְתָּ.  קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה:
    לֵאמֹר.  הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וּלְהָלְאָה, וְאַתָּה הַזְהִירֵם עַל כָּךְ:
    וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ.  אֲפִלּוּ בְקָצֵהוּ:
13No tendrán que poner mano sobre él, puesto que será apedreado o abatido. Ni a hombre ni a bestia se le permitirá vivir. Pero cuando se haga sonar la trompeta con un toque largo, se les permitirá entonces subir a la montaña”.   יגלֹֽא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אֽוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַֽעֲל֥וּ בָהָֽר:
    יָרֹה יִיָּרֶה.  מִכָּאן לַנִּסְקָלִין שֶׁהֵם נִדְחִין לְמַטָּה מִבֵּית הַסְּקִילָה שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת (סנהדרין מ"ה):
    יִיָּרֶה.  יֻשְׁלַךְ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם":
    בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל.  כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל קוֹל אָרֹךְ, הוּא סִימָן סִלּוּק שְׁכִינָה וְהַפְסָקַת הַקּוֹל, וְכֵיוָן שֶׁאֶסְתַּלֵּק, הֵם רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת:
    הַיֹּבֵל.  הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְדִכְרָא יוּבְלָא, וְשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
14Moshé bajó de la montaña hacia el pueblo. Los santificó, y ellos [se] sumergieron [a sí mismos y a] sus ropas.   ידוַיֵּ֧רֶד משֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם:
    מִן־הָהָר אֶל־הָעָם.  מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פוֹנֶה לַעֲסָקָיו, אֶלָּא מִן הָהָר – אֶל הָעָם (מכילתא):
15Moshé le dijo al pueblo: “Manténganse preparados durante tres días. No se acerquen a mujer”.   טווַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁל֣שֶׁת יָמִ֑ים אַל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה:
    הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים.  לְסוֹף ג' יָמִים, הוּא יוֹם רְבִיעִי, שֶׁהוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר בְּשִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא הוֹסִיף מֹשֶׁה כְלוּם, וְלִשְׁלֹשֶׁת יָמִים כְּמוֹ לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
    אַל־תִּגְּשׁוּ אֶל־אִשָּֽׁה.  כָּל ג' יָמִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים טוֹבְלוֹת לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְתִהְיֶינָה טְהוֹרוֹת לְקַבֵּל תּוֹרָה, שֶׁאִם יְשַׁמְּשׁוּ תּוֹךְ ג' יָמִים שֶׁמָּא תִפְלֹט הָאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע לְאַחַר טְבִילָתָהּ וְתַחֲזֹר וְתִטַּמֵּא, אֲבָל מִשֶּׁשָּׁהֲתָה ג' יָמִים, כְּבָר הַזֶּרַע מַסְרִיחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לְהַזְרִיעַ, וְטָהוֹר מִלְּטַמֵּא אֶת הַפּוֹלֶטֶת (שבת פ"ו):
16El tercer día llegó. Hubo truenos y relámpagos por la mañana, con una densa nube sobre la montaña, y un toque extremadamente fuerte de cuerno de carnero. El pueblo que estaba en el campamento tembló.   טזוַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּמַּֽחֲנֶֽה:
    בִּֽהְיֹת הַבֹּקֶר.  מְלַמֵּד שֶׁהִקְדִּים עַל יָדָם, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן – שֶיְּהֵא הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד; וְכֵן מָצִינוּ "קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה, וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד" (יחזקאל ג'):
17Moshé sacó del campamento al pueblo hacia la Presencia Divina. Se pararon paralizados al pie de la montaña.   יזוַיּוֹצֵ֨א משֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַמַּֽחֲנֶ֑ה וַיִּתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר:
    לִקְרַאת הָֽאֱלֹהִים.  מַגִּיד שֶׁהַשְּׁכִינָה יָצְאָה לִקְרָאתָם כְּחָתָן הַיּוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "ה' מִסִּינַי בָּא" (דברים ל"ג), וְלֹא נֶאֱמַר "לְסִינַי בָּא" (מכילתא):
    בְּתַחְתִּית הָהָֽר.  לְפִי פְשׁוּטוֹ בְּרַגְלֵי הָהָר; וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ הָהָר מִמְּקוֹמוֹ וְנִכְפָּה עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (שבת פ"ח):
18El Monte Sinaí estaba todo humeando por causa de la Presencia que había bajado sobre él. Dios estaba en el fuego, y su humo subía como el humo de un horno de cal. Toda la montaña se estremecía violentamente.   יחוְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָֹ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד:
    עָשַׁן כֻּלּוֹ.  אֵין עָשַׁן זֶה שֵׁם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי נָקוּד הַשִּׁי"ן פַּתָּח, אֶלָּא לְשׁוֹן פָּעַל כְּמוֹ אָמַר, שָׁמַר, שָׁמַע, לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ תְּנַן כֻּלֵּהּ, וְלֹא תִרְגֵּם תְּנָנָא, וְכָל עָשָׁן שֶׁבַּמִּקְרָא נְקוּדִים קָמָץ מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֵׁם דָּבָר:
    הַכִּבְשָׁן.  שֶׁל סִיד; יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמָר "בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד'), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמָר כִּבְשָׁן? לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ – נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם; כַּיּוֹצֵא בּוֹ "כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג" (הושע י"א), וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי אֶלָּא הוּא? וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה, אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ; כַּיּוֹצֵא בוֹ "וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל מ"ג), וְכִי מִי נָתַן קוֹל לַמַּיִם אֶלָּא הוּא? וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ, לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו – כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן (מכילתא):
19Estaba el sonido de un cuerno de carnero, acrecentándose en volumen en alto grado. Moshé hablaba, y Dios respondía con una Voz.   יטוַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד משֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל:
    הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד.  מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה, אֲבָל כָּאן הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, וְלָמָּה כָּךְ מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ:
    משֶׁה יְדַבֵּר.  כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" – וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹחַ לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע (שם):
    יַֽעֲנֶנּוּ בְקֽוֹל.  יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ" (מלכים א י"ח) – עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ:

Sexta sección

Exodus Capítulo 19

20Dios descendió sobre el Monte Sinaí, a la cima de la montaña. Convocó a Moshé a la cima de la montaña, y Moshé ascendió.   כוַיֵּ֧רֶד יְהוָֹ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָֹ֧ה לְמשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל משֶֽׁה:
    וַיֵּרֶד ה' עַל־הַר סִינַי.  יָכוֹל יָרַד עָלָיו מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמָר כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם (שמות כ'), מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר כְּמַצָּע עַל הַמִּטָּה וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם (מכילתא):
21Dios le dijo a Moshé: “Vuelve abajo y advierte al pueblo que no deben cruzar el límite a fin de ver lo Divino, porque esto causará que muchos mueran.   כאוַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶֽהֶרְס֤וּ אֶל־יְהוָֹה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב:
    הָעֵד בָּעָם.  הַתְרֵה בָהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בָּהָר:
    פֶּן־יֶֽהֶרְסוּ וגו'.  שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם, עַל יְדֵי שֶׁתַּאֲוָתָם אֶל ה', לִרְאוֹת, וְיִקְרְבוּ לְצַד הָהָר:
    וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָֽב.  כָּל מַה שֶּׁיִּפֹּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ הוּא יְחִידִי, חָשׁוּב לְפָנַי רָב (שם):
    פֶּן־יֶֽהֶרְסוּ.  כָּל הֲרִיסָה מַפְרֶדֶת אֲסִיפַת הַבִּנְיָן, אַף הַנִּפְרָדִין מִמַּצַּב אֲנָשִׁים הוֹרְסִים אֶת הַמַּצָּב:
22Los sacerdotes, que [usualmente] se acercan a lo Divino deben también santificarse, o de lo contrario Dios enviará destrucción entre ellos”.   כבוְגַ֧ם הַכֹּֽהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהוָֹ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהוָֹֽה:
    וְגַם הַכֹּֽהֲנִים.  אַף הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָהֶם (זבחים קט"ו):
    הַנִּגָּשִׁים אֶל־ה'.  לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אַף הֵם לֹא יִסְמְכוּ עַל חֲשִׁיבוּתָם לַעֲלוֹת:
    יִתְקַדָּשׁוּ.  יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְהִתְיַצֵּב עַל עָמְדָּן:
    פֶּן־יִפְרֹץ.  לְשׁוֹן פִּרְצָה; יַהֲרֹג בָּהֶם וְיַעֲשֶׂה בָהֶם פִּרְצָה:
23Moshé le replicó a Dios: “El pueblo no puede subir al Monte Sinaí. Tú ya les advertiste de establecer un límite en torno a la montaña y declararla sagrada”.   כגוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹֽא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַֽעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַֽעֵדֹ֤תָה בָּ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ:
    לֹֽא־יוּכַל הָעָם.  אֵינִי צָרִיךְ לְהָעִיד בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מֻתְרִים וְעוֹמְדִין הֵם הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת:
24Dios le dijo: “Desciende. Entonces puedes venir [de vuelta] arriba junto con Aarón. Mas los sacerdotes y el [resto del] pueblo no deben violar el límite para subir a lo Divino; si lo hacen, Él enviará destrucción entre ellos”.   כדוַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָֹה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַֽעֲלֹ֥ת אֶל־יְהוָֹ֖ה פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם:
    לֶךְ־רֵד.  וְהָעֵד בָּהֶם שֵׁנִית, שֶׁמְּזָרְזִין אֶת הָאָדָם קֹדֶם מַעֲשֶׂה וְחוֹזְרִין וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה (מכילתא):
    וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַֽהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּֽהֲנִים.  יָכוֹל אַף הֵם עִמְּךָ, תַּלְמוּד לוֹמָר וְעָלִיתָ אַתָּה, אֱמֹר מֵעַתָּה, אַתָּה מְחִצָּה לְעַצְמְךָ, וְאַהֲרֹן מְחִצָּה לְעַצְמוֹ, וְהַכֹּהֲנִים מְחִצָּה לְעַצְמָם – מֹשֶׁה נִגַּשׁ יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִן הַכֹּהֲנִים, וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם לַעֲלוֹת אֶל ה' (שם):
    פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם.  אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּד חֲטַף קָמָץ אֵינוֹ זָז מִגְּזֵרָתוֹ, כָּךְ דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ מְלָאפוּם, כְּשֶׁהִיא סְמוּכָה בָאָה בְּמַקָּף, מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד לַחֲטַף קָמָץ:
25Moshé bajó al pueblo y les transmitió esto.   כהוַיֵּ֥רֶד משֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם:
    וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶֽם.  הַתְרָאָה זוֹ:

Exodus Capítulo 20

1Dios habló todas estas palabras, diciendo:   אוַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר:
    וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.  אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן; לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת, יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמָר וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – דַּיָּן לִפָּרַע (מכילתא):
    אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמָר עוֹד אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (שם):
    לֵאמֹֽר.  מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו (שם):
2Yo soy Dios tu Señor, Quien te sacó de Egipto, del lugar de la esclavitud.   באָֽנֹכִ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים:
    אֲשֶׁר הֽוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.  כְּדַאי הִיא הַהוֹצָאָה שֶׁתִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִי; דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁנִּגְלָה בַיָּם כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה וְנִגְלָה כָּאן כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, – שֶׁנֶּאֱמַר וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר (שמות כ"ד), זוֹ הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ – הוֹאִיל וַאֲנִי מִשְׁתַּנֶּה בְמַרְאוֹת, אַל תֹּאמְרוּ שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן, אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וְעַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר לְפִי שֶׁהָיוּ שוֹמְעִין קוֹלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַקּוֹלֹת – קוֹלוֹת בָּאִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וּמִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ – אַל תֹּאמְרוּ רָשׁוּיוֹת הַרְבֵּה הֵן; וְלָמָה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֱלֹהֶיךָ? לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְזֶה שֶׁאָמַר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ – לֹא לָהֶם צִוִּיתָ לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֶלָּא לִי לְבַדִּי (שמות רבה):
    מִבֵּית העבדים.  מִבֵּית פַּרְעֹה שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמָר וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם (דברים ז'), אֱמֹר מֵעַתָּה עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים (מכילתא):
3No tengas ningún otro dios delante de Mí.   גלֹ֣א יִֽהְיֶ֣ה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י:
    לֹא יִֽהְיֶה־לְךָ.  לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּ' לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה, הֶעָשׂוּי כְּבָר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמָר לֹא יִהְיֶה לְךָ (שם):
    אֱלֹהִים אֲחֵרִים.  שֶׁאֵינָן אֱלוֹהוּת אֶלָּא אֲחֵרִים עֲשָׂאוּם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ אֱלֹהִים אֲחֵרִים זוּלָתִי, שֶׁגְּנַאי כְּלַפֵּי מַעְלָה לִקְרֹאותָם אֱלוֹהוּת אֶצְלוֹ. דָּבָר אַחֵר אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם – צוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָן עוֹנִין אוֹתָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ מֵעוֹלָם:
    עַל־פָּנַי.  כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם, שֶׁלֹּא תֹאמַר לֹא נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אוֹתוֹ הַדּוֹר (מכילתא):
4No representes [a tales dioses] con ninguna estatua o imagen tallada de cualquier cosa en el cielo arriba, sobre la tierra abajo o en el agua debajo de la tierra.   דלֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְּךָ֣ פֶ֣סֶל | וְכָל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם | מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַֽאֲשֶׁ֣ר בַּמַּ֣יִם | מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ:
    פֶסֶל.  עַל שֵׁם שֶׁנִּפְסָל:
    וְכָל־תְּמוּנָה.  תְּמוּנַת דָּבָר אשר בשמים:
5No te inclines ante [tales dioses] ni los adores. Yo soy Dios tu Señor, un Dios que exige adoración exclusiva. En lo que respecta a Mis enemigos, tengo en cuenta el pecado de los padres para [sus] descendientes hasta la tercera y cuarta [generación].   הלֹֽא־תִשְׁתַּֽחֲוֶ֣ה לָהֶם֘ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֽׂנְאָ֑י:
    אֵל קַנָּא.  מְקַנֵּא לִפָּרַע וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִדָּתוֹ לִמְחֹל עַל עֲבוֹדַת אֱלִילִים; כָּל לְשׁוֹן קַנָּא אנפרי"מנט בְּלַעַז – נוֹתֵן לֵב לִפָּרַע:
    לְשֽׂנְאָי.  כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם
6Mas para los que Me aman y cumplen Mis mandamientos, muestro amor durante miles [de generaciones].   ווְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי:
    ועושה חסד.  וְנוֹצֵר חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַד לְאַלְפַּיִם דוֹר; נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה יְתֵרָה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת אַחַת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁזּוֹ לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת וְזוֹ לַאֲלָפִים (תוספתא סוטה ד'):
7No tomes el nombre de Dios tu Señor en vano. Dios no permitirá que el que tome Su nombre en vano quede impune.   זלֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא:
    לַשָּׁוְא.  חִנָּם, לַהֶבֶל, וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ – עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (שבועות כ"ט):
8Recuerda el Shabat para mantenerlo santo.   חזָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ:
    זָכוֹר.  זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות ל"א), וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים (במדבר כ"ח); וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דברים כ"ב); וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ (ויקרא י"ח), יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כ"ה); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהילים ס"ב) זָכוֹר לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ (ישעיהו כ"ב), הָלוֹךְ וּבָכֹה (שמואל ב ג'), וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (מכילתא):
9Puedes trabajar durante los seis días de la semana y hacer todas tus tareas.   טשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֘ וְעָשִׂ֣יתָ כָל־מְלַאכְתֶּךָ֒:
    וְעָשִׂיתָ כָל־מְלַאכְתֶּךָ.  כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה (שם):
10Mas el sábado es el Shabat para Dios tu Señor. No hagas nada que constituya trabajo. [Esto te incluye a] ti, a tu hijo, a tu hija, a tu esclavo, a tu criada, a tu animal y al extranjero que esté en tus puertas.   יוְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת | לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַֽעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה | וּבִנְךָ֣־וּ֠בִתֶּךָ עַבְדְּךָ֨ וַֽאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ:
    אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ.  אֵלּוּ קְטַנִּים; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּדוֹלִים? אָמַרְתָּ, הֲרֵי כְּבָר מֻזְהָרִים הֵם, אֶלָּא לֹא בָא אֶלָּא לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל שְׁבִיתַת הַקְּטַנִּים; וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ (שבת קכ"א), קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֶיךָ:
11Fue durante los seis días de la semana que Dios hizo el cielo, la tierra, el mar y todo lo que está en ellos, mas descansó el sábado. Por consiguiente, Dios bendijo el día del Shabat y lo hizo santo.   יאכִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ:
    וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.  כִּבְיָכוֹל הִכְתִּיב בְּעַצְמוֹ מְנוּחָה, לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ קַל וָחֹמֶר לָאָדָם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ בְעָמָל וִיגִיעָה שֶׁיִּהְיֶה נָח בְּשַׁבָּת (מכילתא):
    בֵּרַךְ וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ.  בֵּרְכוֹ בַמָּן – לְכָפְלוֹ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְקִדְּשׁוֹ בַמָּן – שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בּוֹ (מכילתא):
12Honra a tu padre y a tu madre. Entonces vivirás mucho sobre la tierra que Dios tu Señor te da.   יבכַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַֽאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
    לְמַעַן יַֽאֲרִכוּן יָמֶיךָ.  אִם תְּכַבֵּד יַאֲרִיכוּן וְאִם לָאו יִקְצְרוּן, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם נִדְרָשִׁים – מִכְּלַל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן (מכילתא):
13No cometas asesinato. No cometas adulterio. No robes. No declares como testigo falso contra tu prójimo.   יגלֹ֖א תִּרְצָֽח: ס לֹ֖א תִּנְאָֽף: ס לֹ֖א תִּגְנֹֽב: ס לֹֽא־תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר:
    לֹא תנאף.  אֵין נִאוּף אֶלָּא בְאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאָפֶת (ויקרא כ'), וְאוֹמֵר הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים (יחזקאל ט"ז):
    לֹא תגנב.  בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לֹא תִּגְנֹבוּ (ויקרא י"ט), בְּגוֹנֵב מָמוֹן; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה בְגוֹנֵב מָמוֹן וּלְהַלָּן בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ – מַה לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, מְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין, אַף לֹא תִגְנֹב דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין (סנהדרין פ"ו):
14No tengas envidia de la casa de tu prójimo. No tengas envidia de la mujer de tu prójimo, de su esclavo, de su criada, de su buey, de su asno o de cualquier otra cosa que sea de tu prójimo.   ידלֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ ס לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַֽאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַֽחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ:

Septima sección

Exodus Capítulo 20

15Todo el pueblo veía los sonidos, las llamas, el toque del cuerno de carnero y la montaña que humeaba. El pueblo se estremeció al verlo, manteniéndose a distancia.   טווְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:
    וְכָל־הָעָם רֹאִים.  מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם אֶחָד סוּמָא, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם אִלֵּם? תַּלְמוּד לוֹמָר וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם חֵרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמָר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (מכילתא):
    רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת.  רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר:
    אֶת־הַקּוֹלֹת.  הַיּוֹצְאִין מִפִּי הַגְּבוּרָה:
    וַיָּנֻעוּ.  אֵין נוּעַ אֶלָּא זִיעַ:
    וַיַּֽעַמְדוּ מֵֽרָחֹֽק.  הָיוּ נִרְתָּעִין לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵיהֶם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין וּמְסַיְּעִין אוֹתָן לְהַחֲזִירָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס"ח) מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן (שבת פ"ח):
16Le dijeron a Moshé: “Háblanos tú, y escucharemos. Pero que Dios no hable más con nosotros, porque moriremos si lo hace”.   טזוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־משֶׁ֔ה דַּבֶּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת:
17“No teman –le replicó Moshé al pueblo –. Dios sólo vino a elevarlos. Su temor estará entonces sobre los rostros de ustedes, y no pecarán”.   יזוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָֽאֱלֹהִ֑ים וּבַֽעֲב֗וּר תִּֽהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶֽחֱטָֽאוּ:
    לְבַֽעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם.  לְגַדֵּל אֶתְכֶם בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּצֵא לָכֶם שֵׁם בָּאֻמּוֹת שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיכֶם:
    נַסּוֹת.  לְשׁוֹן הֲרָמָה וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ הָרִימוּ נֵס (ישעיהו ס"ב), אָרִים נִסִּי (שם מ"ט), כַנֵּס עַל הַגִּבְעָה (שם ל') – שֶׁהוּא זָקוּף:
    וּבַֽעֲבוּר תִּֽהְיֶה יִרְאָתוֹ.  עַל יְדֵי שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ יָראוּי וּמְאֻיָּם, תֵּדְעוּ כִּי אֵין זוּלָתוֹ וְתִירְאוּ מִפָּנָיו:
18El pueblo se mantuvo a distancia mientras Moshé entraba en la niebla donde lo Divino estaba [revelado].   יחוַיַּֽעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵֽרָחֹ֑ק וּמשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָֽאֱלֹהִֽים:
    נִגַּשׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶל.  לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִצּוֹת: חֹשֶׁךְ, עָנָן, וַעֲרָפֶל; שֶׁנֶּאֱמַר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל (דברים ד'); עֲרָפֶל הוּא עַב הֶעָנָן שֶׁאָמַר לוֹ הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן (שמות י"ט):
19Dios le dijo a Moshé: Esto es lo que debes decirles a los israelitas: Han visto que Yo les hablé desde el cielo.   יטוַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם:
    כֹּה תֹאמַר.  בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:
    אַתֶּם רְאִיתֶם.  יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁאָדָם רוֹאֶה לְמַה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ פְּעָמִים שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק מִלְּהַאֲמִין (מכילתא):
    כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי.  וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי (שמות י"ט), בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם – מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה (דברים ד'), כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ עַל הָאָרֶץ; דָּבָר אַחֵר: הִרְכִּין שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיעָן עַל הָהָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד (תהילים י"ח):
20No hagan representación de nada que esté conmigo. No hagan para ustedes dioses de plata u oro.   כלֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵֽאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם:
    לֹא תַֽעֲשׂוּן אִתִּי.  לֹא תַעֲשׂוּן דְּמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם (מכילתא):
    אֱלֹהֵי כֶסֶף.  בָּא לְהַזְהִיר עַל הַכְּרוּבִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לַעֲמֹד אִתִּי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁאִם שִׁנִּיתֶם לַעֲשׂוֹתָם שֶׁל כֶּסֶף הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֶּאֱלוֹהוּת:
    וֵֽאלֹהֵי זָהָב.  בָּא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יוֹסִיף עַל שְׁנַיִם, שֶׁאִם עָשִׂיתָ אַרְבָּעָה הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֵּאלֹהֵי זָהָב (מכילתא):
    לֹא תַֽעֲשׂוּ לָכֶֽם.  לֹא תֹאמַר הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְרוּבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּבֵית עוֹלָמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם (שם):
21Haz para Mí un altar de tierra. Puedes sacrificar tus ofrendas quemadas, tus ofrendas de paz, tus ovejas y tu ganado sobre él. Dondequiera que permita que se mencione Mi nombre, vendré a ti y te bendeciré.   כאמִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָֽבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹֽלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵֽרַכְתִּֽיךָ:
    מִזְבַּח אֲדָמָה.  מְחֻבָּר בַּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים אוֹ עַל גַּבֵּי בָּסִיס; דָּבָר אַחֵר שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חֲלַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲנִיָּתָן (שם):
    תַּֽעֲשֶׂה־לִּי.  שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ לִשְׁמִי:
    וְזָֽבַחְתָּ עָלָיו.  אֶצְלוֹ, כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (במדבר ב'), אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמָר הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים י"ב), וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ:
    אֶת־עֹֽלֹתֶיךָ וְאֶת־שְׁלָמֶיךָ.  אֲשֶׁר מִצֹּאנְךָ וּמִבְּקָרֶךָ: (את צאנך ואת בקרך. פֵּרוּשׁ לְאֶת עוֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ:)
    בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי.  אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלִּי, שָׁם אבוא אליך וברכתיך – אַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ; מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה בָאָה שָׁם, וְזֶהוּ בֵית הַבְּחִירָה, שָׁם נָתַן רְשׁוּת לַכֹּהֲנִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (סוטה ל"ח):
22Cuando eventualmente construyas para Mí un altar de piedra, no lo construyas de piedra labrada. Tu espada se habrá levantado contra él, lo habrás profanado.   כבוְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ:
    וְאִם־מִזְבַּח אֲבָנִים.  רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כָּל אִם וְאִם שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת חוּץ מִג', וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, הֲרֵי אִם זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר – וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִי מִזְבַּח אֲבָנִים לא תבנה אתהן גזית, שֶׁהֲרֵי חוֹבָה עָלֶיךָ לִבְנוֹת מִזְבַּח אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה (דברים כ"ז) – וְכֵן אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה (שמות כ"ב), חוֹבָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ (דברים ט"ו) – וְאַף זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר – וְכֵן וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים (ויקרא ב'), זוֹ מִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁהִיא חוֹבָה, וְעַל כָּרְחֲךָ אֵין אִם הַלָּלוּ תְּלוּיִין אֶלָּא וַדָּאִין, וּבִלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר הֵם מְשַׁמְּשִׁים:
    גָּזִית.  לְשׁוֹן גְּזִיזָה, שֶׁפּוֹסְלָן וּמְכַתְּתָן בְּבַרְזֶל:
    כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ.  הֲרֵי כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן פֶּן, שֶׁהוּא דִּילְמָא – פֶּן תָּנִיף חַרְבְּךָ עָלֶיהָ:
    וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ.  הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ בַּרְזֶל חִלַּלְתָּ, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם וְהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵין זֶה בַּדִּין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מכילתא). וְעוֹד שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מֵטִיל שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ לֹא יָבֹא עָלָיו כּוֹרֵת וּמְחַבֵּל; וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֲבָנִים שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל יְדֵי שֶׁמְּטִילוֹת שָׁלוֹם אָמְרָה תּוֹרָה וְלֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל, הַמֵּטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְבוֹאֵהוּ פֻּרְעָנוּת (שם):
23No subas a Mi altar con peldaños, de modo que tu desnudez no sea revelada sobre él.   כגוְלֹא־תַֽעֲלֶ֥ה בְמַֽעֲלֹ֖ת עַל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָֽתְךָ֖ עָלָֽיו:
    וְלֹא־תַֽעֲלֶה בְמַֽעֲלֹת.  כְּשֶׁאַתָּה בוֹנֶה כֶבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ לֹא תַעֲשֵׂהוּ מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, אשקלו"נש בְּלַעַז, אֶלָּא חָלָק יְהֵא וּמְשֻׁפָּע:
    אֲשֶׁר לֹֽא־תִגָּלֶה עֶרְוָֽתְךָ.  שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲלוֹת אַתָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיב פְּסִיעוֹתֶיךָ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גִּלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד, מִכָּל מָקוֹם הַרְחָבַת הַפְּסִיעוֹת קָרוֹב לְגִלּוּי עֶרְוָה הוּא, וְאַתָּה נוֹהֵג בָּם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֲבָנִים הַלָּלוּ שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לְהַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָן, אָמְרָה תוֹרָה הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ לֹא תִנְהַג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן, חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא בִדְמוּת יוֹצֶרְךָ, וּמַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:

Sección de Maftir

Exodus Capítulo 20

19Dios le dijo a Moshé: Esto es lo que debes decirles a los israelitas: Han visto que Yo les hablé desde el cielo.   יטוַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם:
    כֹּה תֹאמַר.  בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:
    אַתֶּם רְאִיתֶם.  יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁאָדָם רוֹאֶה לְמַה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ פְּעָמִים שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק מִלְּהַאֲמִין (מכילתא):
    כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי.  וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי (שמות י"ט), בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם – מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה (דברים ד'), כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ עַל הָאָרֶץ; דָּבָר אַחֵר: הִרְכִּין שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיעָן עַל הָהָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד (תהילים י"ח):
20No hagan representación de nada que esté conmigo. No hagan para ustedes dioses de plata u oro.   כלֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵֽאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם:
    לֹא תַֽעֲשׂוּן אִתִּי.  לֹא תַעֲשׂוּן דְּמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם (מכילתא):
    אֱלֹהֵי כֶסֶף.  בָּא לְהַזְהִיר עַל הַכְּרוּבִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לַעֲמֹד אִתִּי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁאִם שִׁנִּיתֶם לַעֲשׂוֹתָם שֶׁל כֶּסֶף הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֶּאֱלוֹהוּת:
    וֵֽאלֹהֵי זָהָב.  בָּא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יוֹסִיף עַל שְׁנַיִם, שֶׁאִם עָשִׂיתָ אַרְבָּעָה הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֵּאלֹהֵי זָהָב (מכילתא):
    לֹא תַֽעֲשׂוּ לָכֶֽם.  לֹא תֹאמַר הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְרוּבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּבֵית עוֹלָמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם (שם):
21Haz para Mí un altar de tierra. Puedes sacrificar tus ofrendas quemadas, tus ofrendas de paz, tus ovejas y tu ganado sobre él. Dondequiera que permita que se mencione Mi nombre, vendré a ti y te bendeciré.   כאמִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָֽבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹֽלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵֽרַכְתִּֽיךָ:
    מִזְבַּח אֲדָמָה.  מְחֻבָּר בַּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים אוֹ עַל גַּבֵּי בָּסִיס; דָּבָר אַחֵר שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חֲלַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲנִיָּתָן (שם):
    תַּֽעֲשֶׂה־לִּי.  שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ לִשְׁמִי:
    וְזָֽבַחְתָּ עָלָיו.  אֶצְלוֹ, כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (במדבר ב'), אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמָר הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים י"ב), וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ:
    אֶת־עֹֽלֹתֶיךָ וְאֶת־שְׁלָמֶיךָ.  אֲשֶׁר מִצֹּאנְךָ וּמִבְּקָרֶךָ: (את צאנך ואת בקרך. פֵּרוּשׁ לְאֶת עוֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ:)
    בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי.  אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלִּי, שָׁם אבוא אליך וברכתיך – אַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ; מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה בָאָה שָׁם, וְזֶהוּ בֵית הַבְּחִירָה, שָׁם נָתַן רְשׁוּת לַכֹּהֲנִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (סוטה ל"ח):
22Cuando eventualmente construyas para Mí un altar de piedra, no lo construyas de piedra labrada. Tu espada se habrá levantado contra él, lo habrás profanado.   כבוְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ:
    וְאִם־מִזְבַּח אֲבָנִים.  רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כָּל אִם וְאִם שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת חוּץ מִג', וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, הֲרֵי אִם זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר – וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִי מִזְבַּח אֲבָנִים לא תבנה אתהן גזית, שֶׁהֲרֵי חוֹבָה עָלֶיךָ לִבְנוֹת מִזְבַּח אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה (דברים כ"ז) – וְכֵן אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה (שמות כ"ב), חוֹבָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ (דברים ט"ו) – וְאַף זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר – וְכֵן וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים (ויקרא ב'), זוֹ מִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁהִיא חוֹבָה, וְעַל כָּרְחֲךָ אֵין אִם הַלָּלוּ תְּלוּיִין אֶלָּא וַדָּאִין, וּבִלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר הֵם מְשַׁמְּשִׁים:
    גָּזִית.  לְשׁוֹן גְּזִיזָה, שֶׁפּוֹסְלָן וּמְכַתְּתָן בְּבַרְזֶל:
    כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ.  הֲרֵי כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן פֶּן, שֶׁהוּא דִּילְמָא – פֶּן תָּנִיף חַרְבְּךָ עָלֶיהָ:
    וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ.  הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ בַּרְזֶל חִלַּלְתָּ, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם וְהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵין זֶה בַּדִּין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מכילתא). וְעוֹד שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מֵטִיל שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ לֹא יָבֹא עָלָיו כּוֹרֵת וּמְחַבֵּל; וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֲבָנִים שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל יְדֵי שֶׁמְּטִילוֹת שָׁלוֹם אָמְרָה תּוֹרָה וְלֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל, הַמֵּטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְבוֹאֵהוּ פֻּרְעָנוּת (שם):
23No subas a Mi altar con peldaños, de modo que tu desnudez no sea revelada sobre él.   כגוְלֹא־תַֽעֲלֶ֥ה בְמַֽעֲלֹ֖ת עַל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָֽתְךָ֖ עָלָֽיו:
    וְלֹא־תַֽעֲלֶה בְמַֽעֲלֹת.  כְּשֶׁאַתָּה בוֹנֶה כֶבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ לֹא תַעֲשֵׂהוּ מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, אשקלו"נש בְּלַעַז, אֶלָּא חָלָק יְהֵא וּמְשֻׁפָּע:
    אֲשֶׁר לֹֽא־תִגָּלֶה עֶרְוָֽתְךָ.  שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲלוֹת אַתָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיב פְּסִיעוֹתֶיךָ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גִּלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד, מִכָּל מָקוֹם הַרְחָבַת הַפְּסִיעוֹת קָרוֹב לְגִלּוּי עֶרְוָה הוּא, וְאַתָּה נוֹהֵג בָּם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֲבָנִים הַלָּלוּ שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לְהַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָן, אָמְרָה תוֹרָה הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ לֹא תִנְהַג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן, חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא בִדְמוּת יוֹצֶרְךָ, וּמַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:

Haftarah

Elije una porción :
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.