Leviticus Capítulo 3

1Si el sacrificio de alguien es una ofrenda de paz y es del ganado, puede ofrecer o un macho perfecto o una hembra perfecta ante Dios.   אוְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
    שְׁלָמִים  שֶׁמְּטִילִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם; דָּבָר אַחֵר: שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וְלַכֹּהֲנִים וְלַבְּעָלִים (ספרא):
2Presionará sus manos sobre la cabeza del sacrificio, y lo hará degollar a la entrada de la Tienda de Comunión. Los sacerdotes, que son los descendientes de Aarón, echarán su sangre a todos los lados del altar.   בוְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָֽרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּֽהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
3La porción de las ofrendas de paz que debe presentarse como ofrenda quemada para Dios debe incluir la capa de grasa que cubre los estómagos y toda la demás grasa adherida a los estómagos.   גוְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב:
    וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב וגו'  לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַקֵּבָה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין (שם):
4Los dos riñones junto con la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones deben [también] quitarse.   דוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה:
    הַכְּסָלִים  פלנק"ש בְּלַעַז; שֶׁהַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חַיָּה הוּא בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים מִלְּמַטָּה, וְזֶה הַחֵלֶב שֶׁתַּחַת הַמָּתְנַיִם — שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז לונבי"לוש — לֹבֶן הַנִּרְאֶה לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים, וּבְתַחְתִּיתוֹ הַבָּשָֹר חוֹפֵהוּ:
    הַיֹּתֶרֶת  הוּא דֹּפֶן הַמָּסָךְ שֶׁקּוֹרִין איברי"ש, וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי חִצְרָא דְּכַבְדָּא:
    עַל־הַכָּבֵד  שֶׁיִּטֹּל מִן הַכָּבֵד עִמָּהּ מְעַט, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד (ויקרא ט'):
    עַל־הַכָּבֵד עַל־הַכְּלָיוֹת  לְבַד מִן הַכָּבֵד וּלְבַד מִן הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה לְזוֹ:
5Los descendientes de Aarón quemarán esto sobre el altar, junto con la ofrenda quemada que está sobre la leña sobre el fuego. Es una ofrenda de fuego, una fragancia apaciguadora para Dios.   הוְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵי־אַֽהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָֽעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
    עַל־הָעֹלָה  מִלְּבַד הָעוֹלָה; לִמְּדָנוּ שֶׁתִּקְדֹּם עוֹלַת תָּמִיד לְכָל קָרְבָּן עַל הַמַּעֲרָכָה (זבחים פ"ט):
6Si el sacrificio de alguien para una ofrenda de paz para Dios se toma de los animales menores, puede [también] presentar un animal macho o hembra perfecto.   ווְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַֽיהֹוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ:
7Si trae una oveja como su sacrificio, la presentará ante Dios.   זאִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
    אִם־כֶּשֶׂב  לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּאֵמוּרֵי הַכֶּשֶׂב מַה שֶּׁאֵין בְּאֵמוּרֵי הָעֵז, שֶׁהַכֶּשֶׂב אַלְיָתוֹ קְרֵבָה, לְכָךְ נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת (ספרא):
8Presionará sus manos sobre la cabeza del sacrificio y lo hará degollar delante de la Tienda de Comunión. Los descendientes de Aarón echarán entonces su sangre a todos los lados del altar.   חוְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָֽרְק֠וּ בְּנֵ֨י אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
    וְזָֽרְקוּ  שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע; וְעַל יְדֵי הַכְּלִי הוּא זוֹרֵק, וְאֵינוֹ נוֹתֵן בָּאֶצְבַּע אֶלָּא חַטָּאת (זבחים נ"ה):
9Presentará las partes más selectas de su ofrenda de paz como ofrenda de fuego para Dios, quitando la cola ancha hasta la columna, junto con la capa de grasa que cubre los estómagos y toda la demás grasa adherida a los estómagos.   טוְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ אִשֶּׁ֣ה לַֽיהֹוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָֽאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶֽעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב:
    חֶלְבּוֹ  הַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וּמַהוּ? זֶה הָאַלְיָה תְּמִימָה:
    לְעֻמַּת הֶֽעָצֶה  לְמַעְלָה מִן הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת:
10Los dos riñones junto con la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones, deben [también] quitarse.   יוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה:
11El sacerdote los quemará sobre el altar, para ser consumidos como ofrenda de fuego para Dios.   יאוְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
    לֶחֶם אִשֶּׁה לה'  לַחְמוֹ שֶׁל אֵשׁ לְשֵׁם גָּבוֹהַּ:
    לֶחֶם  לְשׁוֹן מַאֲכָל, וְכֵן נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ (ירמיהו י"א), עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה'), לִשְֹחוֹק עֹשִֹׁים לֶחֶם (קהלת י'):
12Si su sacrificio es una cabra, lo presentará ante Dios.   יבוְאִם־עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
13Presionará sus manos sobre la cabeza de ella, y la hará degollar delante de la Tienda de Comunión. Entonces los descendientes de Aarón echarán su sangre a todos los lados del altar.   יגוְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָֽרְק֠וּ בְּנֵ֨י אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
14Como su sacrificio de ofrenda de fuego a Dios, presentará la capa de grasa que cubre los estómagos, y toda la demás grasa adherida a los estómagos.   ידוְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֨נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב:
15Los dos riñones junto con la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones, también serán quitados.   טווְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה:
16Los sacerdotes los quemarán sobre el altar, para ser consumidos como ofrenda de fuego, una fragancia apaciguadora. Toda la grasa interna prescrita pertenece de este modo a Dios.   טזוְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־חֵ֖לֶב לַֽיהֹוָֽה:
17Será ley eterna, por todas sus generaciones, que no han de comer ninguna grasa interna [que es normalmente sacrificada] ni nada de sangre, sin importar dónde vivan.   יזחֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם כָּל־חֵ֥לֶב וְכָל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ:
    חֻקַּת עוֹלָם  יָפֶה מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כָּל הַפָּסוּק הַזֶּה: