Deuteronomy Capítulo 3

15A Majir di la región de Guilad.   טווּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד:
16A los reuvenitas y gaditas, di [el territorio] entre el Guilad y el desfiladero del Arnón, incluyendo el interior del desfiladero y su frontera. [El territorio se extendía] hasta el desfiladero del Iabok, la frontera de los amonitas.   טזוְלָרֽאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן:
    תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל  כָּל הַנַּחַל וְעוֹד מֵעֵבֶר לִשְׂפָתוֹ, כְּלוֹמַר עַד וְעַד בִּכְלָל וְיוֹתֵר מִכֵּן:
17[Incluía asimismo] la Aravá, el Jordán y su frontera, desde el Kinéret hasta el mar de la Aravá, que es [la porción de] el Mar Muerto bajo los rápidos sobre el peñasco hacia el este.   יזוְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה:
    מִכִּנֶּרֶת  מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי, וְנַחֲלַת בְּנֵי גָד מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְנָפַל בְּגוֹרָלָם רֹחַב הַיַּרְדֵּן כְּנֶגְדָּם, וְעוֹד מֵעֵבֶר שְׂפָתוֹ עַד כִּנֶּרֶת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר והירדן וגבל – הַיַּרְדֵּן וּמֵעֵבֶר לוֹ:
18En ese tiempo les di instrucciones, diciendo: “Dios su Señor les ha dado esta tierra como herencia. Que todo hombre robusto entre ustedes salga delante de sus hermanos israelitas como fuerza especial.   יחוָֽאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל:
    וָֽאֲצַו אֶתְכֶם  לִבְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד הָיָה מְדַבֵּר:
    לִפְנֵי אֲחֵיכֶם  הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, וְאוֹיְבִים נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג) "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד":
19Sé que tienen mucho ganado; sus esposas, hijos y ganado pueden permanecer en las ciudades que les he dado   יטרַק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֘ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם:
20hasta que Dios les dé a sus hermanos el mismo refugio que les ha dado a ustedes. Cuando ellos ocupen la tierra que Dios el Señor de ustedes les da al otro lado del Jordán, cada hombre podrá retornar a su herencia que les he dado”.   כעַד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהֹוָ֥ה | לַֽאֲחֵיכֶם֘ כָּכֶם֒ וְיָֽרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם:
21En ese tiempo, le di instrucciones a Iehoshúa, diciendo: “Tus propios ojos han visto todo lo que Dios el Señor de ustedes ha hecho a estos dos reyes. Dios les hará lo mismo a todos los reinos [en la tierra] a la cual estarás cruzando.   כאוְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָֽרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַֽעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה:
22No les teman, puesto que Dios su Señor es Quien estará peleando por ustedes”.   כבלֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: