1Moshé convocó a todo Israel, y les dijo: Escucha, Israel, las reglas y leyes que públicamente les declaro hoy. Apréndanlas y salvaguárdenlas, de modo que puedan cumplirlas. |
|
אוַיִּקְרָ֣א משֶׁה֘ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַֽעֲשֹׂתָֽם: |
2Dios su Señor hizo un pacto con ustedes en Jorev. |
|
ביְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב: |
3No fue con sus ancestros que Dios hizo este pacto, sino con nosotros, aquellos de nosotros que estamos aún vivos aquí hoy. |
|
גלֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים: |
|
|
לֹא אֶת־אֲבֹתֵינוּ.
בִּלְבַד כרת ה' וגו'. כי אתנו וגו':
|
4Sobre la montaña, Dios les habló a ustedes cara a cara desde el fuego. |
|
דפָּנִ֣ים | בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: |
|
|
פָּנִים בְּפָנִים.
אָמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה: כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אַל תֹּאמְרוּ אֲנִי מַטְעֶה אֶתְכֶם עַל לֹא דָבָר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַסַּרְסוּר עוֹשֶׂה בֵּין הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, הֲרֵי הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּכֶם (פסיקתא רבתי):
|
5Yo me paré entre ustedes y Dios en ese tiempo, para decirles las palabras de Dios, puesto que ustedes tenían miedo del fuego, y no subieron sobre la montaña. [Entonces Dios] declaró [los Diez Mandamientos]. |
|
האָֽנֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּֽין־יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר: |
|
|
לֵאמֹֽר.
מוּסָב עַל דבר ה' עמכם בהר מתוך האש, לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:
|
6Yo soy Dios tu Señor, que te sacó de Egipto, del lugar de la esclavitud. |
|
ואָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: |
7No tengas ningún otro Dios delante Mí. |
|
זלֹא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי: |
|
|
עַל־פָּנָֽי.
בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, וְזֶהוּ כָּל הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר — כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים:
|
8No representes [tales dioses] por una estatua o imagen de ninguna cosa en el cielo arriba, sobre la tierra abajo o en el agua debajo de la tierra. |
|
חלֹא־תַֽעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֨סֶל֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֨יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַֽאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ: |
9No te inclines ante [tales dioses] y no los adores. Yo, Dios tu Señor, soy un Dios que exige adoración exclusiva. En lo que respecta a Mis enemigos, tengo en cuenta el pecado de los padres para [sus] descendientes por tres y cuatro [generaciones]. |
|
טלֹֽא־תִשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֥א תָֽעָבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֹ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֽׂנְאָֽי: |
10Pero a aquellos que Me aman y cumplen Mis mandamientos muestro amor por millares [de generaciones]. |
|
יוְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי (כתיב מצותו) : |
11No tomes el nombre de Dios tu Señor en vano. Dios no permitirá que la persona que tome Su nombre en vano no sea castigada. |
|
יאלֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: |
12Observa el Shabat para mantenerlo santo, como Dios tu Señor te ordenó. |
|
יבשָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: |
|
|
שָׁמוֹר.
וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר "זָכוֹר", שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ, וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ (מכילתא):
|
|
|
כַּֽאֲשֶׁר צִוְּךָ.
קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בְּמָרָה (שבת פ"ז):
|
13Puedes trabajar durante los seis días de la semana, y hacer todas tus tareas, |
|
יגשֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ: |
14pero el sábado es el Shabat para Dios tu Señor, de modo que no hagas nada que constituya trabajo. [Esto te incluye a] ti, tu hijo, tu hija, tu esclavo y tu esclava, tu buey, tu asno, tus [otros] animales y el extranjero que esté en tus puertas. Tu esclavo y tu esclava podrán entonces reposar tal como lo haces tú. |
|
ידוְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה | וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַֽאֲמָתֶ֗ךָ וְשֽׁוֹרְךָ֤ וַֽחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ: |
15Debes recordar que fuiste esclavo en Egipto, cuando Dios tu Señor te sacó con mano fuerte y brazo extendido. Es por esta razón que Dios tu Señor te ha ordenado cumplir el Shabat. |
|
טווְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַֽעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת: |
|
|
וְזָֽכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ וגו'.
עַל מְנָת כֵּן פְּדָאֲךָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד וְתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו:
|
16Honra a tu padre y a tu madre como Dios tu Señor te ordenó. Entonces vivirás mucho y te irá bien sobre la tierra que Dios tu Señor te da. |
|
טזכַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֨יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן | יַֽאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: |
|
|
כַּֽאֲשֶׁר צִוְּךָ.
אַף עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם נִצְטַוּוּ בְמָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט"ו) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט (סנהדרין נ"ו):
|
17No cometas asesinato. No cometas adulterio. No robes. No testifiques como testigo perjurador contra tu prójimo. |
|
יזלֹ֥א תִרְצַ֖ח ס וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף ס וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב ס וְלֹא־תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא: |
|
|
וְלֹא תִנְאָף.
אֵין לְשׁוֹן נִאוּף אֶלָּא בְאֵשֶׁת אִישׁ:
|
18No desees la mujer de tu prójimo. No desees la casa de tu prójimo, su campo, su esclavo o su esclava, su buey, su asno o cualquier otra cosa que pertenezca a tu prójimo. |
|
יחוְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַֽאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַֽחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ: |
|
|
וְלֹא תִתְאַוֶּה.
וְלָא תֵרוֹג, אַף הוּא לְשׁוֹן חֶמְדָּה, כְּמוֹ נֶחְמָד לְמַרְאֶה (בראשית ב') דִּמְתַרְגְּמִינָן דִּמְרַגַּג לְמִחְזֵי:
|