Lectura de la Torá de Ekev

Mostrar el texto en:

EspañolBothHebreo

Primera sección

Deuteronomy Capítulo 7

12Si tan sólo escuchan estas leyes, salvaguardándolas y cumpliéndolas, entonces Dios tu Señor recordará el pacto y el amor con que hizo un juramento a tus padres.		יבוְהָיָ֣ה \| עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ:
		וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תשמעון.
		וְשָׁמַר ה' וגו' יִשְׁמֹר לְךָ הַבְטָחָתוֹ (עי' תנחומא):
13Él te amará, te bendecirá y te hará numeroso. Bendecirá el fruto de tu matriz, el fruto de tu tierra, tu grano, tu vino, tu aceite, las crías de tus manadas y los corderos de tus rebaños, en la tierra que Él prometió a tus padres que te daría a ti.		יגוַֽאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵֽרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַדְמָתֶ֠ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִירשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֨יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ:
		שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ וַלְדֵי בְקָרְךָ שֶׁהַנְּקֵבָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ:
		וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ מְנַחֵם פֵּרֵשׁ "אַבִּירֵי בָשָׁן" (תהילים כ"ב) – מִבְחַר הַצֹּאן, כְּמוֹ "בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית י"ד), לְשׁוֹן חֹזֶק, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וְעֶדְרֵי עָנָךְ". וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד):
14Serás bendecido más que todas las naciones. Entre ti y tu ganado, no habrá ningún estéril o infecundo.		ידבָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָֽעַמִּ֑ים לֹא־יִֽהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ:
		עָקָר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד:
15Dios quitará de ti toda enfermedad. No permitirá que ninguno de los terribles males egipcios que experimentaste te afecten; en vez de ello, los dirigirá contra todos tus enemigos.		טווְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָֽרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֽׂנְאֶֽיךָ:
16Cuando consumas a todas las naciones que Dios tu Señor te da, no les muestres piedad alguna. No adores a sus dioses, puesto que esto será para ti una trampa mortal.		טזוְאָֽכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹֽא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַֽעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ:
17Podrías decirte a ti mismo: “Estas naciones son más numerosas de lo que somos nosotros. ¿Cómo podremos expulsarlas?”.		יזכִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֽוֹרִישָֽׁם:
		כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ עַל כָּרְחֲךָ לְשׁוֹן דִּילְמָא הוּא, שֶׁמָּא תֹאמַר בִּלְבָבְךָ מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַבִּים לֹא אוּכַל לְהוֹרִישָׁם, אַל תֹּאמַר כֵּן, לא תירא מהם, וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ בְּאַחַת מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת שֶׁל כִּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו שׁוּב לֹא תִירָא מֵהֶם:
18No les tengas miedo. Debes recordar lo que Dios hizo al faraón y a todo el resto de Egipto.		יחלֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם:
19[Recuerda] los grandes milagros que viste con tus propios ojos: las señales, las maravillas, la mano poderosa y el brazo extendido con que Dios tu Señor te sacó de Egipto. Dios les hará lo mismo a todas las naciones a las cuales temes.		יטהַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָֽאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַֽחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַֽעֲשֶׂ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם:
		הַמַּסֹּת נִסְיוֹנוֹת:
		וְהָֽאֹתֹת כְּגוֹן וַיְהִי לְנָחָשׁ (שמות ד'), וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת (שם):
		וְהַמֹּֽפְתִים הַמַּכּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת:
		וְהַיָּד הַֽחֲזָקָה זוֹ הַדֶּבֶר:
		וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה זוֹ הַחֶרֶב שֶׁל מַכַּת בְּכוֹרוֹת:
20Dios tu Señor enviará asimismo avispones mortales para atacarlas, de modo que los sobrevivientes que se oculten de ti también sean destruidos.		כוְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ:
		הַצִּרְעָה מִין שֶׁרֶץ הָעוֹף שֶׁהָיְתָה זוֹרֶקֶת בָּהֶם מָרָה וּמְסָרַסְתָּן וּמְסַמְּאָה אֶת עֵינֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ נִסְתָּרִין שָׁם (סוטה ל"ו):
21No te encojas delante [de estas naciones]. Dios tu Señor está contigo, un Dios grande e imponente.		כאלֹ֥א תַֽעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא:
22Dios desarraigará estas naciones delante de ti poco a poco. No se te permitirá acabar con ellas demasiado rápido, para que los animales salvajes no te abrumen.		כבוְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה:
		פֶּן־תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶֽה וַהֲלֹא אִם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִין מִן הַחַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה') וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָּךְ? אֶלָּא גָּלוּי הָיָה לְפָנָיו שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא:
23Dios pondrá [a estas naciones] en tu poder. Las desconcertará en pánico absoluto hasta que sean destruidas.		כגוּנְתָנָ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽם:
		וְהָמָם נָקוּד קָמָץ כֻּלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מ"ם אַחֲרוֹנָה מִן הַיְסוֹד, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ וְהָם אוֹתָם, אֲבָל "וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ" (ישעיהו כ"ח) כֻּלּוֹ יְסוֹד, לְפִיכָךְ חֶצְיוֹ קָמָץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, כִּשְׁאָר פֹּעַל שֶׁל שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת:
24Pondrá a sus reyes en tu poder, y borrarás sus nombres de debajo de los cielos. Ningún hombre se parará ante ti hasta que los destruyas.		כדוְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַֽאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם:
25Debes quemar sus estatuas idólatras en el fuego. No desees el oro y la plata sobre [estas estatuas] y los tomes para ti mismo. Que ello no te traiga a una trampa mortal, puesto que es algo detestable para Dios tu Señor.		כהפְּסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָֽקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא:
26No traigas ningún [ídolo] detestable a tu casa, porque puedes llegar a ser tal como él. Rehúyelo totalmente y considéralo absolutamente detestable, puesto que es tabú.		כווְלֹֽא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ \| תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב \| תְּתַֽעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא:

Deuteronomy Capítulo 8

1Deben salvaguardar y cumplir todo el mandato que te prescribo hoy. Entonces sobrevivirán, prosperarán y vendrán a ocupar la tierra que Dios juró a sus padres.		אכָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶֽם:
		כָּל־הַמִּצְוָה כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה גְּמֹר אוֹתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הַגּוֹמְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע כ"ד), וַהֲלֹא מֹשֶׁה לְבַדּוֹ נִתְעַסֵּק בָּהֶם לְהַעֲלוֹתָם? אֶלָּא לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ וּגְמָרוּהָ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת עַל שְׁמָם (תנחומא):
2Recuerda toda la senda a lo largo de la cual Dios tu Señor te condujo estos cuarenta años en el desierto. Envió dificultades para probarte, para determinar qué hay en tu corazón, si cumplirías o no Sus mandamientos.		בוְזָֽכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכְךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּלְבָֽבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְו‍ֹתָ֖יו (כתיב מצותו) אִם־לֹֽא:
		הֲתִשְׁמֹר מצותו שֶׁלֹּא תְנַסֵּהוּ וְלֹא תְהַרְהֵר אַחֲרָיו:
3Hizo la vida difícil para ti, dejando que pasaras hambre, y entonces te alimentó con el maná, que ni tú ni tus ancestros habían jamás experimentado. Esto fue para enseñarte que no es de pan solamente que el hombre vive, sino de todo lo que sale de la boca de Dios.		גוַיְעַנְּךָ֘ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִֽחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִֽחְיֶ֥ה הָֽאָדָֽם:
4Las ropas que vestiste no se transformaron en harapos, y tus pies no se magullaron estos cuarenta años.		דשִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
		שִׂמְלָתְךָ לֹא בָֽלְתָה עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ שָׁפִים בִּכְסוּתָם וּמְגַהֲצִים אוֹתָם כְּמִין כֵּלִים מְגֹהָצִים, וְאַף קְטַנֵּיהֶם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ גְדֵלִים הָיָה גָּדֵל לְבוּשָׁן עִמָּהֶם, כַּלְּבוּשׁ הַזֶּה שֶׁל חֹמֶט שֶׁגָּדֵל עִמּוֹ (עי' ילקוט שמעוני תת"ן):
		לֹא בָצֵקָה לֹא נָפְחָה כְּבָצֵק, כְּדֶרֶךְ הוֹלְכֵי יָחֵף שֶׁרַגְלֵיהֶם נְפוּחוֹת:
5Debes de este modo meditar sobre el hecho de que tal como un hombre podría castigar a su hijo, así Dios tu Señor te castiga.		הוְיָֽדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ:
6Salvaguarda los mandamientos de Dios tu Señor, para que andes en Sus caminos y permanezcas en temor de Él.		ווְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֽוֹ:
7Dios tu Señor te trae a una tierra buena, una tierra con fluidos arroyos y manantiales subterráneos que salen a borbotones en el valle y la montaña.		זכִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹֽצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר:
8Es una tierra de trigo, cebada, uvas, higos y granadas, una tierra de olivas de aceite y [dátiles de] miel.		חאֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ:
		זֵית שֶׁמֶן זֵיתִים הָעוֹשִׂים שֶׁמֶן:
9Es una tierra donde no comerás pan racionado, y no te faltará nada, una tierra cuyas piedras son hierro, y de cuyas montañas extraerás cobre.		טאֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵֽהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֽשֶׁת:
10Cuando comas y estés satisfecho, debes por consiguiente bendecir a Dios tu Señor por la buena tierra que te ha dado.		יוְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ:

Segunda sección

Deuteronomy Capítulo 8

11Cuídate de no olvidar a Dios tu Señor, no cumpliendo Sus mandamientos, decretos y leyes, que te prescribo hoy.		יאהִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְו‍ֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם:
12Entonces es posible que comas y estés satisfecho, construyendo buenas casas y viviendo en ellas.		יבפֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ:
13Es posible que tus manadas y rebaños se acrecienten, y amases mucha plata y oro: es posible que todo lo que poseas se acreciente.		יגוּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה:
14Pero entonces tu corazón puede volverse altivo, y olvides a Dios tu Señor, El Que te sacó de la casa de esclavos que era Egipto.		ידוְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:
15Fue Él Quien te condujo a través del desierto grande y aterrador, donde había serpientes, víboras, escorpiones y sed. Cuando no hubo agua, fue Él Quien te proveyó agua de un peñasco sólido.		טוהַמּוֹלִ֨יכְךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר \| הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ \| שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ:
16En el desierto te alimentó con maná, que era algo que tus ancestros nunca conocieron. Puede haber estado enviando dificultades para probarte, pero fue para que eventualmente hiciera [tanto más] bien para ti.		טזהַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ:
17[Cuando más tarde tengas prosperidad, cuídate de no] decirte: “Fue mi propia fuerza y poder personal lo que me trajo toda esta prosperidad”.		יזוְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה:
18Debes recordar que es Dios tu Señor Quien te da el poder para que te vuelvas próspero. Él hace esto para cumplir el pacto que hizo con un juramento a tus padres, al igual que [lo cumple] hoy.		יחוְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
19Si alguna vez olvidas a Dios tu Señor, y sigues a otros dioses, adorándolos e inclinándote ante ellos, les atestiguo hoy que ustedes serán totalmente aniquilados.		יטוְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַֽעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַֽעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּֽאבֵדֽוּן:
20Serán destruidos tal como las naciones que Dios está destruyendo delante de ustedes: ése será el resultado si no obedecen a Dios su Señor.		ככַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַֽאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּֽאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

Deuteronomy Capítulo 9

1Escucha, Israel, hoy [te estás preparando para] cruzar el Jordán. Cuando llegues, expulsarás naciones más grandes y más poderosas que tú, con grandes ciudades, fortificadas hasta los cielos.		אשְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם:
		גְּדֹלִים וַֽעֲצֻמִים מִמֶּךָּ אַתָּה עָצוּם וְהֵם עֲצוּמִים מִמְּךָ (ספרי דברים י"א):
2Son una gran nación, tan altos como gigantes. Tú sabes que has oído la expresión: “¿Quién puede estar de pie delante de un gigante?”.		בעַם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק:
3Pero debes comprender hoy que Dios tu Señor es El Que cruzará delante de ti. Él es [como] un fuego consumidor, y subyugará [a estas naciones] delante de ti, rápidamente expulsándolas y aniquilándolas, como Dios te prometió.		גוְיָֽדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הוּא־הָֽעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֨יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֽוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה לָֽךְ:

Tercera sección

Deuteronomy Capítulo 9

4Cuando Dios las repela delante de ti, no te digas: “Fue por causa de mi virtud que Dios me trajo para ocupar esta tierra”. Fue por causa de la perversidad de estas naciones que Dios las está expulsando delante de ti.		דאַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָֽבְךָ֗ בַּֽהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם \| מִלְּפָנֶ֘יךָ֘ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מֽוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ:
		אַל־תֹּאמַר בִּלְבָֽבְךָ צִדְקָתִי וְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם גָּרְמוּ:
5No fue por causa de tu virtud e integridad básica que vienes a ocupar su tierra, sino por causa de la perversidad de estas naciones a quienes Dios está expulsando delante de ti. Es también porque Dios está cumpliendo la palabra que juró a tus ancestros, Avraham, Itzjak y Iaakov.		הלֹ֣א בְצִדְקָֽתְךָ֗ וּבְי֨שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת \| הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֽוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַֽאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּלְיַֽעֲקֹֽב:
		לֹא בְצִדְקָֽתְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא:
6Por tanto, comprende que no es por causa de tu virtud que Dios tu Señor te da esta tierra para ocupar, puesto que eres una nación muy obstinada.		ווְיָֽדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה:
7Recuerda y nunca olvides cómo provocaste a Dios tu Señor en el desierto. Desde el día en que saliste de Egipto hasta que vinieron aquí han estado rebelándose contra Dios.		זזְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ \| מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהֹוָֽה:
8¡Hasta en Jorev provocaron a Dios! Y Dios estuvo dispuesto a desplegar enojo y destruirlos.		חוּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם:
9Yo había subido la montaña para buscar las tablas de piedra: tablas del pacto que Dios había hecho con ustedes. Permanecí sobre la montaña cuarenta días y cuarenta noches sin comer alimento ni beber agua.		טבַּֽעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָֽאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי:
		וָֽאֵשֵׁב בָּהָר אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה (מגילה כ"א):
10Dios me dio las dos tablas de piedra escritas con el dedo de Dios. Sobre ellas estaban escritas todas las palabras que Dios les declaró a ustedes sobre la montaña desde el fuego, en el Día de la Asamblea.		יוַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַֽעֲלֵיהֶ֗ם כְּכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל:
		לוּחֹת לוחת כְּתִיב שֶׁשְּׁתֵיהֶן שָׁווֹת (תנחומא):
11Al cabo de los cuarenta días y cuarenta noches, Dios me dio las dos tablas de piedra como tablas del pacto.		יאוַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָֽאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית:
12Mas entonces Dios me dijo: “¡Empieza a moverte y apresúrate a bajar de aquí! La nación que sacaste de Egipto se ha corrompido. Han sido prontos en desviarse de la senda que prescribí para ellos, y se han hecho una estatua fundida”.		יבוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה:
13Entonces Dios me dijo: “Veo que ésta es una nación muy obstinada”.		יגוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:
14Tan sólo déjaMe tranquilo y los destruiré, borrando su nombre de debajo de los cielos. Entonces haré de ti una nación más grande y más numerosa que ellos”.		ידהֶ֤רֶף מִמֶּ֨נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אוֹתְךָ֔ לְגֽוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ:
15Me volví y descendí de la montaña. La montaña aún ardía con fuego, y las dos tablas del pacto estaban en mis dos manos.		טווָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי:
16Inmediatamente vi que habían pecado contra Dios su Señor, haciendo un becerro fundido. ¡Fueron sumamente prontos en volverse de la senda que Dios su Señor había prescrito!		טזוָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶתְכֶֽם:
17Agarré las dos tablas y las arrojé de mis dos manos, rompiéndolas ante los ojos de ustedes.		יזוָֽאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָֽאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵֽינֵיכֶֽם:
18Entonces me eché delante de Dios, y tal como durante los primeros cuarenta días y cuarenta noches, no comí nada de alimento ni bebí agua. Esto fue por causa del pecado que ustedes cometieron, haciendo el mal a los ojos de Dios para provocarLo.		יחוָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה כָּרִֽאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַֽעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ:
		וָֽאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִֽאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל"ב) וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה, בְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה נִתְעַכַּבְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּכ"ט בְּאָב, שֶׁהוּא עָלָה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת (שם ל"ד) עָשָׂה עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י"ד), לְכָךְ הֻקְבַּע לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה, וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְרַצָּה בְרָצוֹן שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּאַרְבָּעִים שֶׁל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת (דברים י') וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס:
19Temí el enojo y la cólera que Dios estaba dirigiendo contra ustedes, que había amenazado destruirlos. Pero Dios también me escuchó esta vez.		יטכִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא:
20Dios también expresó gran enojo hacia Aarón, amenazando con destruirlo, de modo que, en ese tiempo, también oré por Aarón.		כוּבְאַֽהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהֹוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַֽהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא:
		וּבְאַֽהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' לְפִי שֶׁשָּׁמַע לָכֶם:
		לְהַשְׁמִידוֹ זֶה כִלּוּי בָּנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (עמוס ב') וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל:
		וָֽאֶתְפַּלֵּל גַּם־בְּעַד אַֽהֲרֹן וְהוֹעִילָה תְפִלָּתִי לְכַפֵּר מֶחֱצָה, וּמֵתוּ שְׁנַיִם וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם:
21Tomé el becerro, la cosa pecaminosa que habían hecho, y lo quemé en el fuego. Entonces lo pulvericé, moliéndolo bien, hasta que fuera tan fino como el polvo, y arrojé el polvo hacia la corriente que fluía desde la montaña.		כאוְאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַ֘חְתִּי֘ וָֽאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ \| בָּאֵשׁ֒ וָֽאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר:
		טָחוֹן לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ הָלוֹךְ וְכַלּוֹת, מולא"נט בְּלַעַז:
22En Taverá, Masá y sepulcros de las Ansias también provocaron a Dios.		כבוּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַתַּֽאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהֹוָֽה:
23Y en Kadesh Barnea, Dios los envió adelante y dijo: “Diríjanse hacia el norte y ocupen la tierra que les he dado”, pero se rebelaron contra la palabra de Dios su Señor, y no tuvieron fe en Él ni Lo obedecieron.		כגוּבִשְׁלֹ֨חַ יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֨עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ:
24¡Han estado rebelándose contra Dios desde el día en que los conocí!		כדמַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהֹוָ֑ה מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם:
25[De todos modos], debido a que Dios dijo que los destruiría, me eché delante de Dios [y] yací postrado durante cuarenta días y cuarenta noches.		כהוָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם:
		וָֽאֶתְנַפַּל וגו' אֵלּוּ הֵן עַצְמָם הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, וּכְפָלָן כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתוּב כָּאן סֵדֶר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ה' אלהים אל תשחת עמך וגו':
26Mi plegaria a Dios fue: “¡Dios! ¡Señor! No destruyas a Tu nación y herencia, que liberaste con Tu grandeza, y que sacaste de Egipto con mano poderosa.		כווָֽאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהֹוָה֘ וָֽאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַֽחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה:
27Recuerda a Tus siervos, Avraham, Itzjak y Iaakov. No prestes atención a la terquedad de esta nación ni a su perversidad y pecado.		כזזְכֹר֙ לַֽעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּלְיַֽעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ:
28”No permitas que la tierra de la cual los tomaste diga: ‘Dios los sacó para matarlos en el desierto porque los odiaba y no podía traerlos a la tierra que les prometió’.		כחפֶּן־יֹֽאמְר֗וּ הָאָ֘רֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַֽהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הֽוֹצִיאָ֖ם לַֽהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר:
29Después de todo, ellos son Tu pueblo y Tu herencia. ¡Tú los sacaste con Tu gran poder y con Tu brazo extendido!”.		כטוְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַֽחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ בְּכֹֽחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִזְרֹֽעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה:

Cuarta sección

Deuteronomy Capítulo 10

1En ese tiempo, Dios me dijo: “Talla dos tablas de piedra como las primeras y sube a Mí en la montaña. Hazte un arca de madera.		אבָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַֽעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲ֥רוֹן עֵֽץ:
		בָּעֵת הַהִוא לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נִתְרַצָּה לִי וְאָמַר לִי פסל לך, וְאַחַר כָּךְ ועשית לך ארון, וַאֲנִי עָשִׂיתִי אָרוֹן תְּחִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָבֹא וְהַלּוּחוֹת בְּיָדִי הֵיכָן אֶתְּנֵם? וְלֹא זֶה הוּא הָאָרוֹן שֶׁעָשָׂה בְצַלְאֵל, שֶׁהֲרֵי מִשְׁכָּן לֹא נִתְעַסְּקוּ בוֹ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר צִוָּה לָהֶם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וּבְצַלְאֵל עָשָׂה מִשְׁכָּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אָרוֹן וְכֵלִים, נִמְצָא זֶה אָרוֹן אַחֵר הָיָה, וְזֶהוּ שֶׁהָיָה יוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה, וְאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה בְצַלְאֵל לֹא יָצָא לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא בִּימֵי עֵלִי, וְנֶעֶנְשׁוּ עָלָיו וְנִשְׁבָּה (תלמוד ירושלמי שקלים ו):
2Yo escribiré sobre las tablas las palabras que estaban sobre las primeras tablas que rompiste, y las pondrás en el arca”.		בוְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִֽאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּֽאָרֽוֹן:
3Hice un arca de madera de acacia y tallé dos tablas como las primeras. Entonces ascendí la montaña con las dos tablas en mi mano.		גוָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָֽאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִֽאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי:
4[Dios] escribió sobre las tablas el texto original de los Diez Mandamientos que les declaró desde la montaña desde el fuego en el Día de la Asamblea. Dios me las dio,		דוַיִּכְתֹּ֨ב עַל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָֽרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵלָֽי:
5y yo me volví y descendí de la montaña. Puse las tablas en el arca que hice, y permanecieron allí como Dios había ordenado.		הוָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּֽאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָֽה:
6[Posteriormente], después de que los israelitas hubieron partido de los pozos de Bnei Iaakán [y] Moserá, Aarón murió y fue enterrado allí, de modo que Eleazar su hijo llegó a ser sacerdote en su lugar.		ווּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַֽעֲקָ֖ן מֽוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַֽהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:
		וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָֽסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי־יַֽעֲקָן מֽוֹסֵרָה מָה עִנְיָן זֶה לְכָאן? וְעוֹד, וְכִי מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן נָסְעוּ לְמוֹסֵרָה, וַהֲלֹא מִמּוֹסֵרָה בָּאוּ לִבְנֵי יַעֲקָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וְגוֹ'" (במדבר ל"ג), וְעוֹד, שָׁם מֵת אַהֲרֹן, וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, צֵא וַחֲשֹׁב וְתִמְצָא שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת מִמּוֹסֵרוֹת לְהֹר הָהָר? אֶלָּא אַף זוֹ מִן הַתּוֹכֵחָה, וְעוֹד זֹאת עֲשִׂיתֶם, כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, יְרֵאתֶם לָכֶם מִמִּלְחֶמֶת מֶלֶךְ עֲרָד, וּנְתַתֶּם רֹאשׁ לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם וַחֲזַרְתֶּם לַאֲחוֹרֵיכֶם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת עַד בְּנֵי יַעֲקָן, וּמִשָּׁם לְמוֹסֵרָה, שָׁם נִלְחֲמוּ בָּכֶם בְּנֵי לֵוִי וְהָרְגוּ מִכֶּם וְאַתֶּם מֵהֶם, עַד שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חֲזָרַתְכֶם, וּמִשָּׁם חֲזַרְתֶּם הַגֻּדְגֹּדָה הוּא חֹר הַגִּדְגָּד.
7De aquellas regiones, habían viajado a Gudgoda, y de Gudgoda a Iatvat, una región de fluidos arroyos.		זמִשָּׁ֥ם נָֽסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַֽחֲלֵי־מָֽיִם:
		וּמִן־הַגֻּדְגֹּדָה וגו' וּבְמוֹסֵרָה עֲשִׂיתֶם אֵבֶל כָּבֵד עַל מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁגָּרְמָה לָכֶם זֹאת, וְנִדְמָה לָכֶם כְּאִלּוּ מֵת שָׁם (תלמוד ירושלמי סוטה א'; מכילתא שמות ט"ו; תנחומא חקת); וְסָמַךְ מֹשֶׁה תּוֹכֵחָה זוֹ לְשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת לוֹמַר שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּיּוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בוֹ הַלּוּחוֹת, וּלְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ "נִתְּנָה רֹאשׁ" (במדבר י"ד) לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ – כַּיּוֹם שֶׁעָשׂוּ בוֹ אֶת הָעֵגֶל (ויקרא רבה כ'):
8[Después de que descendí de la montaña], Dios designó a la tribu de Leví para llevar el arca del pacto de Dios, para estar de pie delante de Dios y servirLe, y ofrecer bendición en Su nombre.		חבָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהֹוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה לַֽעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
		בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' וגו' מוּסָב לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן:
		בָּעֵת הַהִוא , בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וּטְעִיתֶם בָּעֵגֶל וּבְנֵי לֵוִי לֹא טָעוּ, הִבְדִּילָם הַמָּקוֹם מִכֶּם; וְסָמַךְ מִקְרָא זֶה לַחֲזָרַת בְּנֵי יַעֲקָן לוֹמַר שֶׁאַף בְּזוֹ לֹא טָעוּ בָהּ בְּנֵי לֵוִי אֶלָּא עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתָם:
		לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן הַלְוִיִם:
		לַֽעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ הַכֹּהֲנִים, וְהוּא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם (ערכין י"א):
9Es por esta razón que a Leví no se le dio ninguna porción ni herencia junto con sus hermanos. Dios es su herencia, como Dios le prometió.		טעַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ:
		עַל־כֵּן לֹֽא־הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק לְפִי שֶׁהֻבְדְּלוּ לַעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ וְאֵינָן פְּנוּיִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ:
		ה' הוּא נַֽחֲלָתוֹ נוֹטֵל פְּרָס מְזֻמָּן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ:
10 Yo había de este modo permanecido sobre la montaña cuarenta días y cuarenta noches, tal como la primera vez, y Dios me escuchó también esta vez, accediendo a no destruirte.		יוְאָֽנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹֽא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ:
		וְאָֽנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ לְמַעְלָה כַּמָּה עָמַד בָּהָר בַּעֲלִיָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, חָזַר וְהִתְחִיל בָּהּ:
		כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים שֶׁל לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מַה הֵם בְּרָצוֹן אַף אֵלּוּ בְּרָצוֹן, אֲבָל הָאֶמְצָעִיִּים שֶׁעָמַדְתִּי שָׁם לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם הָיוּ בְכַעַס:
11Entonces Dios me dijo: “Empieza a moverte y reanuda la marcha al frente del pueblo. Que vengan y ocupen la tierra que juré a sus padres que les daría”.		יאוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֨אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם:
		וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי וגו' אַף עַל פִּי שֶׁסַּרְתֶּם מֵאַחֲרָיו וּטְעִיתֶם בָּעֵגֶל, אָמַר לִי לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם (שמות ל"ב):

Quinta sección

Deuteronomy Capítulo 10

12Y ahora, Israel, ¿qué quiere de ti Dios? Sólo que permanezcas en temor de Dios tu Señor, de modo que sigas todas Sus sendas y Lo ames, sirviendo a Dios tu Señor con todo tu corazón y con toda tu alma.		יבוְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵֽעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַֽהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
		וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתֶם כָּל זֹאת, עוֹדֶנּוּ רַחֲמָיו וְחִבָּתוֹ עֲלֵיכֶם, וּמִכָּל מַה שֶּׁחֲטָאתֶם לְפָנָיו אֵינוֹ שׁוֹאֵל מִכֶּם כי אם ליראה וגו':
		כִּי אִם־לְיִרְאָה וגו' וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִכָּאן הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות ל"ג):
13Debes cumplir los mandamientos y decretos de Dios que prescribo para ti hoy, para que el bien sea tuyo.		יגלִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְהֹוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ:
		לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת ה' וְאַף הִיא לֹא לְחִנָּם, אֶלָּא לטוב לך שֶׁתְּקַבְּלוּ שָׂכָר:
14El cielo, el cielo del cielo, la tierra y todo en ella, ¡todo pertenece a Dios!		ידהֵ֚ן לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
		הֵן לה' אֱלֹהֶיךָ הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי כֵן, רק באבתיך חשק ה'. מִן הַכֹּל:
15Aun así, fue sólo con tus ancestros que Dios desarrolló una cercanía. Él los amó y por consiguiente los eligió a ustedes, sus descendientes, de entre todas las naciones, tal como es hoy la situación.		טורַ֧ק בַּֽאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖ה לְאַֽהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
		בָּכֶם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אֶתְכֶם חֲשׁוּקִים מכל העמים היום הזה:
16¡Quiten las barreras de su corazón y no sigan permaneciendo tan tercos!		טזוּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד:
		עָרְלַת לְבַבְכֶם אֹטֶם לְבַבְכֶם וְכִסּוּיוֹ:
17Dios su Señor es el Ser Supremo último y la más alta Autoridad posible. Él es el Dios grande, poderoso e imponente, que no da consideración especial ni toma sobornos.		יזכִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד:
		וַֽאֲדֹנֵי הָֽאֲדֹנִים לֹא יוּכַל שׁוּם אָדוֹן לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ:
		לֹֽא־יִשָּׂא פָנִים אִם תִּפְרְקוּ עֻלּוֹ:
		וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן:
18Él trae justicia al huérfano y a la viuda, y ama al extranjero, concediéndole alimento y vestido.		יחעֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה:
		עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה הֲרֵי גְּבוּרָה, וְאֵצֶל גְּבוּרָתוֹ אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (מגילה ל"א):
		וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָֽה וְדָבָר חָשׁוּב הוּא זֶה, שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל זֶה נִתְפַּלֵּל (בראשית כ"ח) וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (בראשית רבה ע'):
19Ustedes también deben mostrar amor hacia el extranjero, puesto que fueron extranjeros en la tierra de Egipto.		יטוַֽאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
		כִּֽי־גֵרִים הֱיִיתֶם מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (בבא מציעא נ"ט):
20Permanece en temor de Dios, sírveLe a Él, aférrate a Él y jura por Su nombre.		כאֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַֽעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ:
		אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְתַעֲבֹד לוֹ וְתִדְבַּק בּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ בְךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:
21Él es tu alabanza y tu Dios, El Que hizo por ti estas acciones grandes e imponentes que viste con tus propios ojos.		כאה֥וּא תְהִלָּֽתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ:
22Tus ancestros emigraron a Egipto con sólo setenta individuos, pero ahora Dios tu Señor te ha hecho tan numeroso como las estrellas del firmamento.		כבבְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָֽרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב:

Deuteronomy Capítulo 11

1De modo que ama a Dios tu Señor, y salvaguarda Su obligación, Sus decretos, leyes y mandamientos, por todos los tiempos.		אוְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָֽׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְו‍ֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים:
2Deben ahora comprender que [no estoy hablando] de sus hijos, que no conocieron y no vieron la lección que Dios el Señor de ustedes [enseñó] por medio de Su grandeza, Su mano poderosa y Su brazo extendido.		בוִֽידַעְתֶּם֘ הַיּוֹם֒ כִּ֣י \| לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ וַֽאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה:
		וִֽידַעְתֶּם הַיּוֹם תְּנוּ לֵב לָדַעַת וּלְהָבִין ולְקַבֵּל תּוֹכַחְתִּי:
		כִּי לֹא אֶת־בְּנֵיכֶם אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו, שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אָנוּ לֹא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּכָל זֶה:
3[Estuvieron] las señales y acciones que Él hizo en Egipto, al faraón rey de Egipto y toda su tierra.		גוְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶת־מַֽעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֽוֹ:
4Estuvo lo que Él hizo a las fuerzas de Egipto, a sus caballos y carros, cuando los inundó con el agua del Mar Rojo cuando los perseguían a ustedes. Dios los destruyó de modo que incluso ahora [no se han recuperado].		דוַֽאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַֽחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהֹוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
5Estuvo lo que hizo en el desierto, hasta que ustedes llegaron a esta región.		הוַֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּֽאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה:
6Estuvo lo que hizo a Datán y Aviram, los hijos de Eliav el hijo de Reuvén, cuando en el medio de todo Israel la tierra abrió su boca y los tragó, junto con sus casas, sus tiendas y todas las cosas vivientes que estaban con ellos.		ווַֽאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַֽאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֘ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּֽצְתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּֽתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָֽהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
		בְּקֶרֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם בּוֹרֵחַ הָאָרֶץ נִבְקַעַת מִתַּחְתָּיו וּבוֹלַעְתּוֹ, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (במדבר ט"ז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ – וְלֹא פִּיּוֹתֶיהָ. אָמַר לוֹ וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם בקרב כל ישראל? אָמַר לוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ מִדְרוֹן כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וּבָא עַד מְקוֹם הַבְּקִיעָה (עי' ילקוט שמעוני תשנ"ב):
		וְאֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (סנהדרין ק"י):
7De este modo, sus propios ojos han visto todas las grandes acciones que Dios ha hecho.		זכִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ה יְהֹוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה:
		כִּי עֵֽינֵיכֶם הָֽרֹאֹת מֻסָּב עַל הַמִּקְרָא הָאָמוּר לְמַעְלָה – כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כִּי אִם עִמָּכֶם אֲשֶׁר עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת וְגוֹ':
8Salvaguarden todo el mandato que te prescribo hoy, para que sean fuertes y vengan a ocupar la tierra que están cruzando para ocupar.		חוּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּֽחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
9Entonces perdurarán mucho tiempo sobre la tierra que Dios juró a sus padres que les daría a ellos y a su simiente, una tierra que mana leche y miel.		טוּלְמַ֨עַן תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:

Sexta sección

Deuteronomy Capítulo 11

10La tierra que estás a punto de ocupar no es como Egipto, el lugar del que salieron, donde podías plantar tu semilla e irrigarla por tu cuenta, tal como un huerto.		יכִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק:
		לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֶלָּא טוֹבָה הֵימֶנָּה, וְנֶאֶמְרָה הַבְטָחָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁמָּא לֹא נָבֹא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְיָפָה כָּזוֹ. יָכוֹל בִּגְנוּתָהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָךְ אָמַר לָהֶם לֹא כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֶלָּא רָעָה הֵימֶנָּה? תַּלְמוּד לוֹמָר "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי וְגוֹ'" (במדבר י"ג), אָדָם אֶחָד בְּנָאָן, חָם בָּנָה צֹעַן לְמִצְרַיִם בְּנוֹ, וְחֶבְרוֹן לִכְנַעַן, דֶּרֶךְ אֶרֶץ אָדָם בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַגָּרוּעַ, שֶׁפְּסָלְתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן הוּא נוֹתֵן בַּשֵּׁנִי, וּבְכָל מָקוֹם הֶחָבִיב קוֹדֵם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֶבְרוֹן יָפָה מִצֹּעַן; וּמִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ג) "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", וְצֹעַן שֶׁבַח מִצְרַיִם הִיא שֶׁהִיא מְקוֹם מַלְכוּת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו ל') "כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו", וְחֶבְרוֹן פְּסָלְתָּהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ הִקְצוּהָ לְקְבוּרַת מֵתִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא יָפָה מִצֹּעַן. וּבִכְתֻבּוֹת (דף קי"ב) דָּרְשׁוּ בְּעִנְיָן אַחֵר, אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַיִת לִבְנוֹ הַקָּטָן וְאַחַר כָּךְ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל? אֶלָּא שֶׁמְּבֻנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן:
		אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲפִלּוּ אֶרֶץ רַעְמְסֵס אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ וְהִיא בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וְגוֹ'" (בראשית מ"ז), אַף הִיא אֵינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
		וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה צְרִיכָה לְהָבִיא מַיִם מִנִּילוּס, בְּרַגְלְךָ, וּלְהַשְׁקוֹתָהּ – צָרִיךְ אַתָּה לִנְדֹּד מִשְּׁנָתְךָ וְלַעֲמֹל, וְהַנָּמוּךְ שׁוֹתֶה וְלֹא הַגָּבוֹהַּ, וְאַתָּה מַעֲלֶה הַמַּיִם מִן הַנָּמוּךְ לַגָּבוֹהַּ, אֲבָל זוֹ למטר השמים תשתה מים – אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה נָמוּךְ וְגָבוֹהּ גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָלוּי כְּאֶחָת (ספרי):
		כְּגַן הַיָּרָֽק שֶׁאֵין דַּי לוֹ בִגְשָׁמִים וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל וּבַכָּתֵף:
11Sino que la tierra que están cruzando para ocupar es una tierra de montañas y valles, que puede irrigarse sólo por la lluvia.		יאוְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם:
		אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת מְשֻׁבָּח הָהָר מִן הַמִּישׁוֹר, שֶׁהַמִּישׁוֹר בְּבֵית כֹּר אַתָּה זוֹרֵעַ כֹּר, אֲבָל הָהָר בֵּית כֹּר מִמֶּנּוּ חֲמֵשֶׁת כֹּרִין – אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה שִׁפּוּעָיו וְאֶחָד בְּרֹאשׁוֹ:
		וּבְקָעֹת הֵן מִישׁוֹר:
12Es por lo tanto una tierra constantemente bajo la vigilancia de Dios tu Señor; los ojos de Dios tu Señor están sobre ella siempre, desde el comienzo del año hasta el final del año.		יבאֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה:
		אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ" (איוב ל"ח)? אֶלָּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָּא אוֹתָהּ, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ, דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ:
		תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה, וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ גְּזֵרוֹת, עִתִּים לְטוֹבָה עִתִּים לְרָעָה כוּ', כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף י"ז):
		מֵֽרֵשִׁית הַשָּׁנָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ (שם ח'):
13Si tienen cuidado en prestar atención a Mis mandamientos, que les prescribo hoy, y si aman a Dios su Señor con todo su corazón y alma, [entonces Dios ha hecho esta promesa]:		יגוְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם:
		וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
		וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, וְכֵן "אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (דברים ח') – אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלָּה אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ:
		מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַיּוֹם (ספרי):
		לְאַֽהֲבָה אֶת־ה' שֶׁלֹּא תֹאמַר הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא (שם):
		וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְפִלָּה, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" (דניאל ו'), וְכִי יֵשׁ פֻּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ וְגוֹ'"; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהילים קמ"א) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ":
		בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו'), אֶלָּא אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר (ספרי):
14“Concederé las lluvias de otoño y primavera en la tierra de ustedes en su tiempo apropiado, para que tengas una abundante cosecha de grano, aceite y vino.		ידוְנָֽתַתִּ֧י מְטַר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִירֽשְׁךָ֥ וְיִצְהָרֶֽךָ:
		וְנָֽתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם):
		בְּעִתּוֹ בַּלֵּילוֹת שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ אֶתְכֶם; דָּבָר אַחֵר – בְּעִתּוֹ בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת שֶׁהַכֹּל מְצוּיִין בְּבָתֵּיהֶם:
		יוֹרֶה הִיא רְבִיעָה הַנּוֹפֶלֶת לְאַחַר הַזְּרִיעָה, שֶׁמַּרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַזְּרָעִים:
		מלקוש רְבִיעָה הַיּוֹרֶדֶת סָמוּךְ לַקָּצִיר, לְמַלֹּאת הַתְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ. וּלְשׁוֹן מַלְקוֹשׁ דָּבָר הַמְאֻחָר כְּדִמְתַרְגְּמִינָן (בראשית ל') "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן" – לַקִּישַׁיָּא; דָּבָר אַחֵר – לְכָךְ נִקְרֵאת מַלְקוֹשׁ, שֶׁיּוֹרֶדֶת עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין:
		וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ אַתָּה תַאַסְפֶנּוּ אֶל הַבַּיִת וְלֹא אוֹיְבֶיךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אִם אֶתֵּן דְּגָנֵךְ וְגוֹ' כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ" (ישעיהו ס"ב) וְלֹא כָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'" (שופטים ו'):
15Concederé forraje en tus campos para tus animales, y comerás y estarás satisfecho”.		טווְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ:
		וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לְהוֹלִיכָהּ לַמִּדְבָּרוֹת. דָּבָר אַחֵר — שֶׁתִּהְיֶה גּוֹזֵז תְּבוּאָתְךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְהֶמְתְּךָ וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם לַקָּצִיר וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ (ספרי):
		וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ הֲרֵי זוֹ בְרָכָה אַחֶרֶת שֶׁתְּהֵא בְרָכָה מְצוּיָה בַּפַּת בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם ואכלת ושבעת:
16Cuídense de que su corazón no sea tentado para descarriarse y adorar otros dioses, inclinándose ante ellos.		טזהִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן־יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם:
		הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם כֵּיוָן שֶׁתִּהְיוּ אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא תִבְעֲטוּ, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (דברים ח'), מַה הוּא אוֹמֵר אַחֲרָיו? "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ":
		וְסַרְתֶּם לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ ועבדתם אלהים אחרים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בְּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד וְגוֹ'" (שמואל א כ"ו), וּמִי אָמַר לוֹ כֵן? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְגֹרָשׁ מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵינִי קָרוֹב לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
		אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם – צוֹעֵק אֵלָיו וְאֵינוֹ עוֹנֵהוּ, נִמְצָא עָשׂוּי לוֹ כְּנָכְרִי (ספרי):
17Entonces el enojo de Dios se dirigirá contra ustedes, y Él cerrará los cielos para que no haya lluvia alguna. La tierra no dará sus cultivos, y ustedes rápidamente desaparecerán de la buena tierra que Dios les da.		יזוְחָרָ֨ה אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹא־יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם:
		אֶת־יְבוּלָהּ אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (חגי א') זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט (ספרי):
		וַֽאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה עַל כָּל שְׁאָר הַיִּסּוּרִין אַגְלֶה אֶתְכֶן מִן הָאֲדָמָה שֶׁגָּרְמָה לָכֶם לַחֲטֹא; מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמַפְקִידוֹ אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, שֶׁתָּבֹא נָקִי לְבֵיתְךָ, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה, נְטָלוּהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ אֲחוֹרֵי פַּלְטְרִין (שם):
		מְהֵרָה אֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּא, וְאִם תֹּאמְרוּ וַהֲלֹא נִתְּנָה אַרְכָּא לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה (בראשית ו') דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי לִלְמֹד (ספרי):
18Pongan estas palabras mías sobre su corazón y alma. Átenlas como señal sobre su brazo, y que sean una insignia en el centro de su cabeza.		יחוְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶֽם:
		וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אַף לְאַחַר שֶׁתִּגְלוּ הֱיוּ מְצֻיָּנִים בַּמִּצְווֹת, הַנִּיחוּ תְּפִלִּין, עֲשׂוּ מְזוּזוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָכֶם חֲדָשִׁים כְּשֶׁתַּחְזְרוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ל"א) הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים (ספרי):
19Enséñenles a sus hijos a hablar de ellas, cuando estés en tu casa, cuando viajes en el camino, cuando te acuestes y cuando te levantes.		יטוְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ:
		לְדַבֵּר בָּם מִשָּׁעָה שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, לַמְּדֵהוּ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" שֶׁיְּהֵא זֶה לִמּוּד דִּבּוּרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר אָבִיו מֵשִׂיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן הֲרֵי הוּא כְאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם וגו'.
20 [También] escríbelas sobre [pergaminos fijados a] las jambas de tus casas y puertas.		כוּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
21[Si hacen esto], ustedes y sus hijos perdurarán mucho tiempo sobre la tierra que Dios juró a los ancestros de ustedes, [prometiendo que] se la daría a ellos mientras los cielos estén sobre la tierra.		כאלְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ:
		לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן יִרְבּוּ, וְאִם לָאו לֹא יִרְבּוּ, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁין מִכְּלַל לָאו הֵן וּמִכְּלַל הֵן לָאו (ספרי):
		לָתֵת לָהֶם לָתֵת לָכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָתֵת לָהֶם, מִכָּאן מָצִינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה:

Septima sección

Deuteronomy Capítulo 11

22Si cuidadosamente salvaguardan y cumplen todo este mandato que les prescribo hoy, [y si] aman a Dios, andan en todos Sus caminos y se aferran a Él,		כבכִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂתָ֑הּ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ:
		שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אַזְהָרַת שְׁמִירוֹת הַרְבֵּה, לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח (שם):
		לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו הוּא רַחוּם וְאַתָּה תְּהֵא רַחוּם, הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים וְאַתָּה גּוֹמֵל חֲסָדִים (שם):
		וּלְדָבְקָה־בֽוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא? אֶלָּא הִדַּבֵּק בַּתַּלְמִידִים וּבַחֲכָמִים וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נִדְבַּקְתָּ בּוֹ (ספרי):
23entonces Dios expulsará todas estas naciones delante de ustedes. Expulsarán naciones que son más grandes y más fuertes de lo que son ustedes.		כגוְהוֹרִ֧ישׁ יְהֹוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם:
		וְהוֹרִישׁ ה' עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם):
		וַֽעֲצֻמִים מִכֶּֽם אַתֶּם גִּבּוֹרִים, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם, שֶׁאִם לֹא שֶׁיִּשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים מַה הַשֶּׁבַח הַהוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוֹרִיִּים לוֹמַר וַעֲצוּמִים מִכֶּם? אֶלָּא אַתֶּם גִּבּוֹרִים מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם (ע' שם):
24Toda región sobre la cual pisen los pies de ustedes les pertenecerá. Sus fronteras se extenderán desde el desierto [hasta] el Levanón, desde un afluente del río Éufrates hasta el mar Mediterráneo.		כדכָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִֽהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִֽהְיֶ֖ה גְּבֻֽלְכֶֽם:
25Ningún hombre se parará delante de ustedes. Dios su Señor pondrá el temor y pavor de ustedes sobre toda la región que pisen, tal como Él les prometió.		כהלֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַֽאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן \| יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:
		לֹֽא־יִתְיַצֵּב אִישׁ וגו' אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אֻמָּה וּמִשְׁפָּחָה וְאִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִתְיַצֵּב" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ"? אֲפִלּוּ כְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שם):
		פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַֽאֲכֶם וַהֲלֹא פַּחַד הוּא מוֹרָא? אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים; פַּחַד לְשׁוֹן בְּעִיתַת פִּתְאֹם, מוֹרָא לְשׁוֹן דְּאָגָה מִיָּמִים רַבִּים:
		כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶֽם וְהֵיכָן דִּבֵּר? (שמות כ"ג) אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְגוֹ' (ספרי שם):

Sección de Maftir

Deuteronomy Capítulo 11

22Si cuidadosamente salvaguardan y cumplen todo este mandato que les prescribo hoy, [y si] aman a Dios, andan en todos Sus caminos y se aferran a Él,		כבכִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂתָ֑הּ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ:
		שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אַזְהָרַת שְׁמִירוֹת הַרְבֵּה, לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח (שם):
		לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו הוּא רַחוּם וְאַתָּה תְּהֵא רַחוּם, הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים וְאַתָּה גּוֹמֵל חֲסָדִים (שם):
		וּלְדָבְקָה־בֽוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא? אֶלָּא הִדַּבֵּק בַּתַּלְמִידִים וּבַחֲכָמִים וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נִדְבַּקְתָּ בּוֹ (ספרי):
23entonces Dios expulsará todas estas naciones delante de ustedes. Expulsarán naciones que son más grandes y más fuertes de lo que son ustedes.		כגוְהוֹרִ֧ישׁ יְהֹוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם:
		וְהוֹרִישׁ ה' עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם):
		וַֽעֲצֻמִים מִכֶּֽם אַתֶּם גִּבּוֹרִים, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם, שֶׁאִם לֹא שֶׁיִּשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים מַה הַשֶּׁבַח הַהוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוֹרִיִּים לוֹמַר וַעֲצוּמִים מִכֶּם? אֶלָּא אַתֶּם גִּבּוֹרִים מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם (ע' שם):
24Toda región sobre la cual pisen los pies de ustedes les pertenecerá. Sus fronteras se extenderán desde el desierto [hasta] el Levanón, desde un afluente del río Éufrates hasta el mar Mediterráneo.		כדכָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִֽהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִֽהְיֶ֖ה גְּבֻֽלְכֶֽם:
25Ningún hombre se parará delante de ustedes. Dios su Señor pondrá el temor y pavor de ustedes sobre toda la región que pisen, tal como Él les prometió.		כהלֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַֽאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן \| יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:
		לֹֽא־יִתְיַצֵּב אִישׁ וגו' אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אֻמָּה וּמִשְׁפָּחָה וְאִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִתְיַצֵּב" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ"? אֲפִלּוּ כְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שם):
		פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַֽאֲכֶם וַהֲלֹא פַּחַד הוּא מוֹרָא? אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים; פַּחַד לְשׁוֹן בְּעִיתַת פִּתְאֹם, מוֹרָא לְשׁוֹן דְּאָגָה מִיָּמִים רַבִּים:
		כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶֽם וְהֵיכָן דִּבֵּר? (שמות כ"ג) אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְגוֹ' (ספרי שם):

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.

Resumen de la Parashá

Comentaristas de la Parashá

Ekev