Lectura de la Torá de Aazinu

Mostrar el texto en:

EspañolBothHebreo

Primera sección

Deuteronomy Capítulo 32

1¡Escucha, cielo! ¡Hablaré! ¡Tierra! ¡Oye las palabras de mi boca!		אהַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:
		הַֽאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן ותשמע הארץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
2Mi lección goteará como la lluvia, mi dicho fluirá como el rocío: como un aguacero sobre la hierba, como un chaparrón sobre el herbaje.		ביַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב:
		יַֽעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ — שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כְּמָטָר זֶה שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם (עי' ספרי); כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר:
		יַֽעֲרֹף. לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס"ה) "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן", (דברים ל"ג) "יַעַרְפוּ טָל":
		תִּזַּל כַּטַּל. שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּטָר יֵשׁ בּוֹ עֲצָבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְרָכִים וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי):
		כִּשְׂעִירִם. לְשׁוֹן רוּחַ סְעָרָה, כְּתַרְגּוּמוֹ "כְּרוּחֵי מִטְרָא", מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִים אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן:
		וְכִרְבִיבִים. טִפֵּי מָטָר. נִרְאֶה לִי עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כְּחֵץ נִקְרָא רְבִיב, כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר "רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כ"א):
		דֶשֶׁא. ארברי"ץ, עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְיֶרֶק:
		עֵֽשֶׂב. קֶלַח אֶחָד קָרוּי עֵשֶׂב, וְכָל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי עֵשֶׂב:
3Cuando proclame yo el nombre de Dios, alaben a Dios por Su grandeza.		גכִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָה֖ אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינוּ:
		כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ (ויקרא כ"ג) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הבו גדל לאלהינו וּבָרְכוּ שְׁמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (עי' ספרי; מכילתא שמות י"ג; ברכות כ"א; תענית ט"ז):
4Las acciones del Poderoso son perfectas, puesto que todos Sus caminos son justos. Él es un Dios fiel, jamás inicuo; recto y moral es Él.		דהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:
		הַצּוּר תָּמִים פָּֽעֳלוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תמים פעלו:
		אֵל אֱמוּנָה. לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו:
		וְאֵין עָוֶל. אַף לָרְשָׁעִים מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (עי' ספרי):
		צַדִּיק וְיָשָׁר הֽוּא. הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכָךְ רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם, צדיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת וישר הוא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ:
5La destrucción es culpa de Sus hijos, no Suya, tú, generación pervertida y retorcida.		השִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹּ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל:
		שִׁחֵת לוֹ וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ, "חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ":
		בָּנָיו מוּמָם. בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם:
		בָּנָיו מוּמָם. מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ:
		דּוֹר עִקֵּשׁ. עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":
		וּפְתַלְתֹּֽל. אנטורט"ילייש, כַּפְּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל; פְּתַלְתֹּל מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ "יְרַקְרַק" "אֲדַמְדָּם" (ויקרא י"ג) "סְחַרְחַר" (תהילים ל"ח), "סְגַלְגַּל" (תרגום יונתן מלכים א ז'):
6¿Es éste el modo en que le pagas a Dios, tú, nación desagradecida y necia? ¿No es Él tu Padre, tu Amo, Quien te hizo y te estableció?		והַ לְיהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ:
		הלה' תִּגְמְלוּ־זֹאת. לְשׁוֹן תֵּמָהּ, וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת?
		עַם נָבָל. שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם:
		וְלֹא חָכָם. לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרַע:
		הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ. שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶּנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַקָּנָה:
		הוּא עָֽשְׂךָ. אֻמָּה בָּאֻמּוֹת:
		וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ. אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָסִיס וְכַן — מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים וּמִכֶּם מְלָכִים, כְּרַךְ שֶׁהַכֹּל בּוֹ (ספרי; חולין נ"ו):

Segunda sección

Deuteronomy Capítulo 32

7Recuerda los días idos hace mucho. Consideren los años de cada generación. Pregunta a tu padre y que te cuente; y a tu abuelo, que lo explicará.		זזְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּֽר וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֨יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹֽאמְרוּ־לָֽךְ:
		זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. מֶה עָשָׂה בָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו:
		בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּֽר וָדֹר. דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוּס וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם. דָּבָר אַחֵר — לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בינו שנות דר ודר — לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (עי' ספרי):
		שְׁאַל אָבִיךָ. אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרָאִים אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') בְּאֵלִיָּהוּ "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (ספרי):
		זְקֵנֶיךָ. אֵלּוּ הַחֲכָמִים:
		וְיֹֽאמְרוּ־לָֽךְ. הָרִאשׁוֹנוֹת:
8Cuando el Altísimo dio a las naciones su herencia y separó a los hijos del hombre, estableció los límites de las naciones para que fueran análogos al número de los descendientes de Israel.		חבְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. כְּשֶׁהִנְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַכְעִיסָיו אֶת חֵלֶק נַחֲלָתָן הֱצִיפָן וּשְׁטָפָם:
		בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. כְּשֶׁהֵפִיץ דּוֹר הַפַּלָּגָה הָיָה בְיָדוֹ לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא יצב גבלת עמים, קִיְּמָם וְלֹא אִבְּדָם:
		לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל. בִּשְׁבִיל מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת מִבְּנֵי שֵׁם, וּלְמִסְפַּר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם הִצִּיב גבלת עמים — שִׁבְעִים לָשׁוֹן:
9Mas Su propia nación permaneció como la porción de Dios; Iaakov fue el lote de Su herencia.		טכִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַֽעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַֽחֲלָתֽוֹ:
		כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. לָמָּה כָּל זֹאת? לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָתִיד לָצֵאת, וּמִי הוּא חֶלְקוֹ? עמו. וּמִי הוּא עַמּוֹ? יַֽעֲקֹב חֶבֶל נַֽחֲלָתֽוֹ וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי בָּאָבוֹת, הַמְשֻׁלָּשׁ בְּשָׁלוֹשׁ זְכֻיּוֹת, זְכוּת אֲבִי אָבִיו וּזְכוּת אָבִיו וּזְכוּתוֹ, הֲרֵי ג', כַּחֶבֶל הַזֶּה שֶׁהוּא עָשׂוּי בְּג' גְּדִילִים, וְהוּא וּבָנָיו הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, וְלֹא עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק (עי' ספרי):
10Los trajo a la existencia en una región desierta, en un desolado e inhóspito páramo. Los rodeó y les concedió sabiduría, protegiéndolos como a la niña de Su ojo.		ייִמְצָאֵ֨הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֨נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ:
		יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. אוֹתָם מָצָא לוֹ נֶאֱמָנִים בְּאֶרֶץ הַמִּדְבָּר, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְעֻלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג) "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן":
		וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן. אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּינִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת מְקוֹם צִיָּה וְשִׁמָּמוֹן? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב'), "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר":
		יְסֹֽבְבֶנְהוּ. שָׁם סִבְּבָם וְהִקִּיפָם בַּעֲנָנִים וְסִבְּבָם בִּדְגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת וְסִבְּבָן בְּתַחְתִּית הָהָר שֶׁכָּפָהוּ עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (עי' ספרי):
		יְבוֹנְנֵהוּ. שָׁם בְּתוֹרָה וּבִינָה:
		יִצְּרֶנְהוּ. מִנָּחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וּמִן הָאֻמּוֹת:
		כְּאִישׁוֹן עֵינֽוֹ. הוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהַמָּאוֹר יוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם יִמְצָאֵהוּ — "יַסְפִּיקֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ בַמִּדְבָּר", כְּמוֹ (במדבר י"א) "מָצָא לָהֶם", (יהושע י"ז) "לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר":
		יְסֹֽבְבֶנְהוּ. "אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּיהּ", אֹהֶל מוֹעֵד בָּאֶמְצָע וְאַרְבָּעָה דְגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת:
11Como un águila que despierta a su nido, cerniéndose sobre sus crías. Él desplegó Sus alas y los tomó, llevándolos sobre Sus piñones.		יאכְּנֶ֨שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּֽוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ:
		כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחְמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי):
		יָעִיר קִנּוֹ. יְעוֹרֵר בָּנָיו:
		עַל־גּֽוֹזָלָיו יְרַחֵף. אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מְחוֹפֵף — נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ (תלמוד ירושלמי חגיגה ב') — אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאּ, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב ל"ז) כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים ל"ג), "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא" (חבקוק ג') — זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי):
		יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות י"ט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" — כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת, מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד):
12Dios solo los guió; no había con Él poder extranjero.		יביְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר:
		ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ. נִהֲגָם בַּמִּדְבָּר בָּדָד וּבֶטַח:
		וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָֽר. לֹא הָיָה כֹחַ בְּאֶחָד מִכָּל אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וּלְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ עַל הֶעָתִיד וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס, וַאֲנִי אוֹמֵר דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה הֵם לְהָעִיד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּתְהֵא הַשִּׁירָה לָהֶם לְעֵד שֶׁסּוֹפָן לִבְגֹּד וְלֹא יִזְכְּרוּ לֹא הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם וְלֹא הַנּוֹלָדוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדָּבָר לְכָאן וּלְכָאן. וְכָל הָעִנְיָן מוּסָב עַל זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר, כֵּן עָשָׂה לָהֶם וְכֵן עָתִיד לַעֲשׂוֹת, כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לִזְכֹּר:

Tercera sección

Deuteronomy Capítulo 32

13Los transportó por encima de los lugares más elevados de la tierra, para darse un festín de los cultivos del campo. Les dejó mamar miel de la roca firme, aceite del peñasco pedernalino.		יגיַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי (כתיב על־במותי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּֽנִקֵ֤הוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵֽחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר:
		יַרְכִּבֵהוּ על במתי אָרֶץ. כָּל הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ:
		יַרְכִּבֵהוּ וגו'. עַל שֵׁם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת:
		וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי. אֵלּוּ פֵרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקַּלִּים לָנוּב וּלְהִתְבַּשֵּׁל מִכָּל פֵּרוֹת הָאֲרָצוֹת:
		וַיֵּֽנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ בְּסִיכְנִי הָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית, הָלַךְ וּמָצָא הַדְּבַשׁ צָף עַל פִּיהָ, אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁל דְּבַשׁ הִיא אָמַר לוֹ הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ (ספרי):
		וְשֶׁמֶן מֵֽחַלְמִישׁ צֽוּר. אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב (ספרי):
		במתי אָרֶץ. לְשׁוֹן גֹּבַהּ:
		שָׂדָי. לְשׁוֹן שָׂדֶה:
		מֵֽחַלְמִישׁ צֽוּר. תָּקְפּוֹ וְחָזְקוֹ שֶׁל סֶלַע, כְּשֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּיבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו נָקוּד חַלָּמִישׁ וּכְשֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד חַלְמִישׁ:
14[Tuvieron] el queso del ganado, leche de ovejas, grasa de corderos, carneros del Bashán y exquisito trigo grueso. Bebieron la sangre de las uvas como vino.		ידחֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַֽחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:
		חֶמְאַת בָּקָר וַֽחֲלֵב צֹאן. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ד') "עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן":
		עִם־חֵלֶב כָּרִים. זֶה הָיָה בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו') "וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן":
		חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה') "וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה וְגוֹ'":
		וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר. בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו'):
		חֶמְאַת בָּקָר. הוּא שֻׁמָּן הַנִּקְלָט מֵעַל גַּבֵּי הֶחָלָב:
		וַֽחֲלֵב צֹאן. חָלָב שֶׁל צֹאן, וּכְשֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד חֲלֵב, כְּמוֹ "בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כ"ג):
		כָּרִים. כְּבָשִׂים:
		וְאֵילִים. כְּמַשְׁמָעוֹ:
		בְּנֵֽי־בָשָׁן. שְׁמֵנִים הָיוּ:
		כִּלְיוֹת חִטָּה. חִטִּים שְׁמֵנִים כְּחֵלֶב כְּלָיוֹת וְגַסִּין כְּכוּלְיָא:
		וְדַם־עֵנָב. תִּהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן טוֹב וְטוֹעֵם יַיִן חָשׁוּב:
		חָֽמֶר. יַיִן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "חֲמַר", אֵין זֶה שֵׁם דָּבָר אֶלָּא לְשׁוֹן מְשֻׁבָּח בְּטַעַם, ווי"נוש בְּלַעַז. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ אַחַר תַּרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס "אַשְׁרִינוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא וְגוֹ'":
15De este modo, Ieshurún engordó y se rebeló. Te volviste gordo, grueso y obeso. [La nación] abandonó al Dios que la hizo, y desdeñó al Poderoso que era su sostén.		טווַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ:
		עָבִיתָ. לְשׁוֹן עֹבִי:
		כָּשִׂיתָ. כְּמוֹ כָּסִיתָ, לְשׁוֹן "כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ" (איוב ט"ו), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם) "וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל":
		כָּשִׂיתָ. יֵשׁ לָשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ "וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם" (משלי י"ב), וְאִם כָּתַב כִּשִּׂיתָ, דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמָע כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ "כִּי כִסָּה פָנָיו" (איוב ט"ו):
		וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ. גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח') "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וְגוֹ'", אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (ספרי):
16Provocaron Su celo con prácticas extrañas; Lo encolerizaron con acciones viles.		טזיַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֽוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
		יַקְנִאֻהוּ. הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ:
		בְּתֽוֹעֵבֹת. בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זְכוּר וּכְשָׁפִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם תּוֹעֵבָה:
17Hicieron sacrificios a demonios que no eran dioses, deidades que nunca conocieron. Éstas eran cosas nuevas, llegadas recientemente, que sus padres jamás considerarían.		יזיִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
		לֹא אֱלֹהַּ. כְּתַרְגּוּמוֹ "דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ", אִלּוּ הָיָה בָהֶם צְרוֹךְ לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁו (ספרי):
		חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ. אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם — גּוֹי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, הָיָה אוֹמֵר זֶה צֶלֶם יְהוּדִי:
		לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם. לֹא יָרְאוּ מֵהֶם — לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שַׂעֲרוֹת הָאָדָם לַעֲמֹד מֵחֲמַת יִרְאָה, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד שערום לְשׁוֹן (ישעיה יג, כא) "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם", שְׂעִירִים הֵם שֵׁדִים, לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ:
18De este modo, ignoraste al Poderoso que te tuvo; olvidaste al Poder que te dio a luz.		יחצ֥וּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹֽלְלֶֽךָ:
		תֶּשִׁי. תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי):
		אֵל מְחֹֽלְלֶֽךָ. מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן (תהלים כט) "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת", (תהלים מ"ח) "חִיל כַּיּוֹלֵדָה":

Cuarta sección

Deuteronomy Capítulo 32

19Cuando Dios vio esto, Se sintió ofendido, provocado por Sus hijos e hijas.		יטוַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:
20Dijo: Ocultaré de ellos Mi rostro, y veré cuál será su fin. Son una generación que se invierte y no se puede confiar en ella.		כוַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַֽחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹֽא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
		מָה אַֽחֲרִיתָם. מַה תַּעֲלֶה בָהֶם בְּסוֹפָם:
		כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה. מְהַפְּכִין רְצוֹנִי לְכַעַס:
		לֹֽא־אֵמֻן בָּֽם. אֵין גִדּוּלַי נִכָּרִים בָּהֶם, כִּי הוֹרֵיתִים דֶּרֶךְ טוֹבָה וְסָרוּ מִמֶּנָּה:
		אֵמֻן. לְשׁוֹן "וַיְהִי אֹמֵן" (אסתר ב'), נורריטור"ה בְּלַעַז; דָּבָר אַחֵר — אמן לְשׁוֹן אֱמוּנָה, כְּתַרְגּוּמוֹ, אָמְרוּ בְסִינַי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וּלְשָׁעָה קַלָּה בִטְּלוּ הַבְטָחָתָם וְעָשׂוּ הָעֵגֶל (ספרי):
21Me han sido infieles con uno que no es dios, encolerizándoMe con sus actos sin sentido. Ahora Yo les seré infiel con una que no es nación, provocándolos con una nación desprovista de gratitud.		כאהֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּֽעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:
		קִנְאוּנִי. הִבְעִירוּ חֲמָתִי:
		בְלֹא־אֵל. בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ:
		בְלֹא־עָם. בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ"ג) הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, בְּעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר (עובדיה א') בָּזוּי אַתָּה מְאֹד:
		בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵֽם. אֵלּוּ הַמִּינִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים י"ד) אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים (ספרי; יבמות ס"ג):
22Mi ira ha encendido un fuego, que arde hasta las profundidades más bajas. Consumirá la tierra y sus cultivos, prendiendo fuego hasta los cimientos de las montañas.		כבכִּֽי־אֵשׁ֙ קָֽדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֨רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֽוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:
		קָֽדְחָה. בָּעֲרָה:
		וַתִּיקַד. בָּכֶם עַד הַיְסוֹד:
		וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִֽיבֻלָהּ. אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (ספרי):
		וַתְּלַהֵט. יְרוּשָׁלַיִם הַמְיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכ"ה) יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ:
23Acumularé el mal sobre ellos, golpeándolos con Mis flechas.		כגאַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:
		אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת. אַחְבִּיר רָעָה עַל רָעָה, לְשׁוֹן "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כ"ט), "סְפוֹת הָרָוָה" (דברים כ"ט), "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם" (ירמיהו ז'). דָּבָר אַחֵר — אספה אֲכַלֶּה, כְּמוֹ "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית י"ט):
		חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּֽם. כָּל חִצַּי אַשְׁלִים בָּהֶם, וּקְלָלָה זוֹ לְפִי הַפֻּרְעָנוּת לִבְרָכָה הִיא — חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ספרי; סוטה ט'):
24[Serán] hinchados por el hambre, consumidos por la fiebre, abatidos por la plaga amarga. Enviaré contra ellos bestias con colmillos, con criaturas venenosas que repten en el polvo.		כדמְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹֽחֲלֵ֥י עָפָֽר:
		מְזֵי רָעָב. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "נְפִיחֵי כָפָן", וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו, וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי שְׂעִירֵי רָעָב — אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ:
		מְזֵי. לְשׁוֹן אֲרַמִּי שֵׂעָר — מִזַיָּא, "דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמִזַיָּא" (מגילה י"ח):
		וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף. הַשֵּׁדִים נִלְחֲמוּ בָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף" (איוב ה'), וְהֵם שֵׁדִים:
		וְקֶטֶב מְרִירִי. וּכְרִיתוּת שֵׁד שֶׁשְּׁמוֹ מְרִירִי, קטב כְּרִיתָה, כְּמוֹ "אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל" (הושע י"ג):
		וְשֶׁן־בְּהֵמֹת. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיוּ הָרְחֵלִים נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין (ספרי):
		חֲמַת זֹֽחֲלֵי עָפָֽר. אֶרֶס נְחָשִׁים הַמְהַלְּכִים עַל גְּחוֹנָם עַל הֶעָפָר כַּמַּיִם הַזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ; זְחִילָה לְשׁוֹן מְרוּצַת הַמַּיִם עַל הֶעָפָר וְכֵן כָּל מְרוּצַת דָּבָר הַמְשַׁפְשֵׁף עַל הֶעָפָר וְהוֹלֵךְ:
25Afuera, la espada masacrará muchachos, doncellas, infantes, ancianos de cabello blanco, en tanto que adentro habrá terror.		כהמִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵֽחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:
		מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב. מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב גְּיָסוֹת.
		וּמֵֽחֲדָרִים אֵימָה. כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט חַדְרֵי לִבּוֹ נְקוּפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּה (ספרי); דָּבָר אַחֵר, ומחדרים אימה — בַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ט') "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס; דָּבָר אַחֵר, מחוץ תשכל חרב — עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת" (שם י"א); ומחדרים אימה, עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ" (יחזקאל ח'):
26Estuve dispuesto a exterminarlos, a hacer que su memoria desapareciera de entre la humanidad.		כואָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵֽאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:
		אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. אָמַרְתִּי בְלִבִּי אַפְאֶה אוֹתָם, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אפאיהם אֲשִׁיתֵם פֵּאָה, לְהַשְׁלִיכָם מֵעָלַי הֶפְקֵר, וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְעֶזְרָא (נחמיה ט') "וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה" — לְהֶפְקֵר, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ "יָחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן", וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אֲאַפְאֵיהֶם, אַחַת לְשִׁמּוּשׁ וְאַחַת לִיסוֹד, כְּמוֹ "אֲאַזֶּרְךָ" (ישעיהו מ"ה), "אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי" (איוב ט"ו), וְהָאָלֶ"ף הַתִּיכוֹנָה אֵינָהּ רְאוּיָה בוֹ כְלָל. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְסִפְרֵי הַחוֹלֶקֶת תֵּבָה זוֹ לְשָׁלוֹשׁ תֵּבוֹת, אָמַרְתִּי אַף אֵי הֵם — אָמַרְתִּי בְאַפִּי אֶתְּנֵם כְּאִלּוּ אֵינָם שֶׁיֹּאמְרוּ רוֹאֵיהֶם עֲלֵיהֶם אַיֵּה הֵם:
27Mas Me preocupó que sus enemigos fueran provocados, y sus atacantes alienados, de modo que dijeran: “Nuestro poder superior, y no Dios, fue lo que causó todo esto”.		כזלוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:
		לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר. אִם לֹא שֶׁכַּעַס הָאוֹיֵב כָּנוּס עֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִית, וְאִם יוּכַל לָהֶם וְיַשְׁחִיתֵם יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בּוֹ וּבֵאלֹהָיו וְלֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בִּי, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר פן ינכרו צרימו — יְנַכְּרוּ הַדָּבָר לִתְלוֹת גְּבוּרָתָם בְּנָכְרִי שֶׁאֵין הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ — פן יאמרו ידנו רמה וגו':
		פן יאמרו ידנו רמה וגו'. כי אותו גוי אובד עצות המה:
28Mas ellos son una nación que destruye el buen consejo, y ellos mismos no tienen entendimiento.		כחכִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:
		כִּי־. אוֹתוֹ גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה. שֶׁאִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים ישכילו זאת איכה ירדף וגו':

Quinta sección

Deuteronomy Capítulo 32

29Si fueran sabios, considerarían esto, y entenderían cuál será su fin.		כטל֥וּ חָֽכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַֽחֲרִיתָֽם:
		יָבִינוּ לְאַֽחֲרִיתָֽם. יִתְּנוּ לֵב לְהִתְבּוֹנֵן לְסוֹף פֻּרְעֲנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
30¿Cómo podría un [hombre] perseguir a mil, o dos [hombres] a diez mil, si su Poderoso no los hubiera entregado, y Dios no los hubiera atrapado?		לאֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם:
		אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד. מִמֶּנּוּ אלף מִיִּשְׂרָאֵל:
		אִם־לֹא כִּֽי־צוּרָם מְכָרָם וה' הִסְגִּירָֽם. מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵנוּ, דליב"ר בְּלַעַז:
31Sus poderes no son como nuestro Poderoso, aun cuando nuestros enemigos se sienten en juicio.		לאכִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹֽיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:
		כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם. כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לָאוֹיְבִים לְהָבִין שֶׁהַשֵּׁם הִסְגִּירָם וְלֹא לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם הַנִּצָּחוֹן, שֶׁהֲרֵי עַד הֵנָּה לֹא יָכְלוּ כְּלוּם אֱלֹהֵיהֶם כְּנֶגֶד צוּרֵנוּ, כִּי לֹא כְסַלְעֵנוּ סַלְעָם; כָּל צוּר שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן סֶלַע:
		וְאֹֽיְבֵינוּ פְּלִילִֽים. וְעַכְשָׁו אוֹיְבֵינוּ שׁוֹפְטִים אוֹתָנוּ, הֲרֵי שֶׁצוּרֵנוּ מְכָרָנוּ לָהֶם:
32Mas su vid es de la vid de Sdom y el sarmiento de Amorá. Sus uvas son uvas de veneno; su racimo de uvas es amargura para ellos.		לבכִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֨מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:
		כִּֽי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם. מוּסָב לְמַעְלָה — אָמַרְתִּי בְּלִבִּי אַפְאֵיהֶם וְאַשְׁבִּית זִכְרָם לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה:
		שדמת. שְׂדֵה תְּבוּאָה, כְּמוֹ "וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל" (חבקוק ג'), "בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן" (מלכים ב כ"ג):
		עִנְּבֵי־רוֹשׁ. עֵשֶׂב מַר:
		אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָֽמוֹ. מַשְׁקֶה מַר רָאוּי לָהֶם, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם פֻּרְעֲנוּתָם, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "וְתוּשְׁלָמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן":
33Su vid es ponzoña de serpientes, como el veneno de la aterradora cobra.		לגחֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:
		חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם. כְּתַרְגּוּמוֹ "הָא כְמָרַת תַּנִּינַיָּא כֹּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן", הִנֵּה כִמְרִירַת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פֻּרְעֲנוּתָם:
		וְרֹאשׁ פְּתָנִים. כּוֹסָם שֶׁהוּא אכזר לַנָּשׁוּךְ, אוֹיֵב אַכְזָרִי יָבֹא וְיִפָּרַע מֵהֶם:
34Mas ello está oculto conmigo para el futuro, sellado en Mi tesoro.		לדהֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאֽוֹצְרֹתָֽי:
		הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי. כְּתַרְגּוּמוֹ, כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַעֲשֵׂיהֶם, כֻּלָּם גְּנוּזִים וּשְׁמוּרִים לְפָנַי:
		הֲלֹא־הוּא. פְּרִי גַפְנָם וּתְבוּאַת שַׁדְמוֹתָם — כמס עמדי:
35Tengo venganza y retribución, esperando que su pie resbale. El día de su desastre está próximo, y su tiempo está a punto de venir.		להלִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:
		לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. עִמִּי נָכוֹן וּמְזֻמָּן פֻּרְעֲנוּת נָקָם, וִישַׁלֵּם לָהֶם כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הַנָּקָם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים ושלם שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ וְשִׁלּוּם וְהוּא מִגִּזְרַת "וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם" (ירמיהו ה') — כְּמוֹ וְהַדִּבּוּר. וְאֵימָתַי אֲשַׁלֵּם לָהֶם?
		לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. כְּשֶׁתִּתֹּם זְכוּת אֲבוֹתָם שֶׁהֵן סְמוּכִים עָלָיו:
		כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. מִשֶּׁאֶרְצֶה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם אֵידָם קָרוֹב וּמְזֻמָּן לְפָנַי לְהָבִיא עַל יְדֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה:
		וְחָשׁ עֲתִדֹת לָֽמוֹ. וּמַהֵר יָבוֹאוּ הָעֲתִידוֹת לָהֶם:
		וְחָשׁ. כְּמוֹ "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (ישעיהו ה'); עַד כָּאן הֵעִיד עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה דִבְרֵי תּוֹכֵחָה לִהְיוֹת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד, כְּשֶׁתָּבֹא עֲלֵיהֶם הַפֻּרְעָנוּת יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּים מֵרֹאשׁ, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי תַנְחוּמִין שֶׁיָּבוֹאוּ עֲלֵיהֶם כִּכְלוֹת הַפֻּרְעָנוּת, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה, "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ וְגוֹ' הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וְגוֹ' וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'":
36Entonces Dios tomará la causa de Su pueblo, y consolará a Sus siervos. Habrá visto la partida de su poder, sin nada que quede para guardar ni abandonar.		לוכִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:
		כִּֽי־יָדִין ה' עַמּוֹ. כְּשֶׁיִּשְׁפֹּט אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִין הַלָּלוּ הָאֲמוּרוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ "כִּי בָם יָדִין עַמִּים" (איוב ל"ו) — יְיַסֵּר עַמִּים. כִּי זֶה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא, לָתֵת טַעַם לַדְּבָרִים שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא לְשׁוֹן תְּחִלַּת דִּבּוּר, כְּמוֹ (ויקרא כ"ה) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּשֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּטִים הַלָּלוּ וְיִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבָדָיו לָשׁוּב וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם:
		יִתְנֶחָם. לְשׁוֹן הִפּוּךְ הַמַּחֲשָׁבָה לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע:
		כִּֽי יִרְאֶה כִּֽי־אָזְלַת יָד. כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי יַד הָאוֹיֵב הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶקֶת מְאֹד עֲלֵיהֶם, ואפס בָּהֶם עצור ועזוב:
		עָצוּר. נוֹשַׁע עַל יְדֵי עוֹצֵר וּמוֹשֵׁל שֶׁיַּעֲצֹר בָּהֶם:
		עזוב. עַל יְדֵי עוֹזֵב; עוֹצֵר הוּא הַמּוֹשֵׁל הָעוֹצֵר בָּעָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מְפֻזָּרִים בְּצֵאתָם לַצָּבָא עַל הָאוֹיֵב, בְּלַעַז מיינטינ"דור; עצור, הוּא הַנּוֹשָׁע בְּמַעֲצוֹר הַמּוֹשֵׁל; עזוב, מְחֻזָּק, כְּמוֹ (נחום ג') "וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה"; "אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר תְּהִלָּה" (ירמיהו מ"ט), אינפורצדו"ר:
37Entonces [Dios] dirá: ¿Dónde está el dios de ellos, el poder en el cual confiaban?		לזוְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:
		וְאָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם:
		אי אלהימו. עבודה זרה שֶׁעָבְדוּ:
		צוּר חָסָיוּ בֽוֹ. הַסֶּלַע שֶׁהָיוּ מִתְכַּסִּין בּוֹ מִפְּנֵי הַחַמָּה וְהַצִּנָּה, כְּלוֹמַר שֶׁהָיוּ בְטוּחִין בּוֹ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָרָעָה:
38¿[Dónde están los dioses] que comían la grasa de sus sacrificios y bebían el vino de sus libaciones? ¡Que ahora se levanten y los ayuden! ¡Que sean el protector de ustedes!		לחאֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֨ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֨וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:
		אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ. הָיוּ אוֹתָן אֱלֹהוֹת אוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לִפְנֵיהֶם, וְשׁוֹתִין יין נסיכם:
		יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָֽה. אוֹתוֹ הַצּוּר יִהְיֶה לָכֶם מַחֲסֶה וּמִסְתּוֹר:
39¡Mas ahora vean! ¡Soy Yo! ¡Yo soy el [único]! ¡No hay [otros] dioses conmigo! ¡Yo hago morir y doy la vida! ¡Si Yo aplasté, Yo sanaré! ¡Más no hay protección de Mi poder!		לטרְא֣וּ \| עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַֽאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֨צְתִּי֙ וַֽאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:
		רְאוּ עַתָּה. הָבִינוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבִיא עֲלֵיכֶם וְאֵין לָכֶם מוֹשִׁיעַ, וּמִן הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם וְאֵין מוֹחֶה בְיָדִי:
		אֲנִי אֲנִי הוּא. אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים:
		וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי. עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי לִמְחוֹת:
		עִמָּדִי. דֻּגְמָתִי וְכָמוֹנִי:
		וְאֵין מִיָּדִי מַצִּֽיל. הַפּוֹשְׁעִים בִּי:

Sexta sección

Deuteronomy Capítulo 32

40Alzo Mi mano al cielo y digo: Yo soy la Vida para siempre.		מכִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָֽנֹכִ֖י לְעֹלָֽם:
		כִּֽי־אֶשָּׂא אֶל־שָׁמַיִם יָדִי. כִּי בַחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה:
		וְאָמַרְתִּי חַי אָֽנֹכִי. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא, אֲנִי נִשְׁבָּע חי אנכי:
41Afilaré Mi espada relampagueante y asiré el juicio en Mi mano. Traeré venganza contra Mis adversarios, y les daré el pago a los que Me odiaron.		מאאִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם:
		אִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי. אִם אֲשַׁנֵּן אֶת לַהַב חַרְבִּי לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק, שפלנ"דור:
		וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. לְהַנִּיחַ מִדַּת רַחֲמִים מֵאוֹיְבַי שֶׁהֵרֵעוּ לָכֶם "אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה" (זכריה א טו), וְתֹאחֵז יָדִי אֶת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְהַחֲזִיק בָּהּ וְלִנְקֹם נָקָם:
		אָשִׁיב נָקָם וגו'. לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאַגָּדָה מִתּוֹךְ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר ותאחז במשפט ידי — לֹא כְמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם כְּאִלּוּ אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ, שֶׁהֲרֵי בָרָק הוּא חִצּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, וְהַמִּשְׁפָּט הַזֶּה לְשׁוֹן פֻּרְעָנוּת הוּא, בְלַעַז יושטיצ"א:
42Embriagaré con sangre Mis flechas, Mi espada consumirá carne. El primer castigo del enemigo será la sangre de los asesinados y heridos.		מבאַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב:
		אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם. הָאוֹיֵב:
		וְחַרְבִּי תֹּאכַל. בְּשָׂרָם:
		מִדָּם חָלָל וְשִׁבְיָה. זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם מֵעֲוֹן דַּם חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְיָה שֶׁשָּׁבוּ מֵהֶם:
		מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵֽב. מִפֶּשַׁע תְּחִלַּת פִּרְצוֹת הָאוֹיֵב, כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם מֵרֵאשִׁית פִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ בְיִשְׂרָאֵל:
43Que las tribus de Su nación canten alabanza, puesto que Él vengará la sangre de Sus siervos. Traerá venganza sobre Sus adversarios, y reconciliará a Su pueblo [con] Su tierra.		מגהַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ:
		הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ. לְאוֹתוֹ הַזְּמַן יְשַׁבְּחוּ הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, רְאוּ מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שֶׁדָּבְקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא עֲזָבוּהוּ, יוֹדְעִים הָיוּ בְּטוּבוֹ וּבְשִׁבְחוֹ:
		כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם. שְׁפִיכוּת דְּמֵיהֶם, כְּמַשְׁמָעוֹ:
		וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו. עַל הַגָּזֵל וְעַל הֶחָמָס, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד') "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה", וְאוֹמֵר (עובדיה י') "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וְגוֹ'" (עי' ספרי):
		וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וִיפַיֵּס אַדְמָתוֹ וְעַמּוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְשֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאוֹיֵב:
		וְכִפֶּר. לְשׁוֹן רִצּוּי וּפִיּוּס, כְּמוֹ (בראשית לב, כא) "אֲכַפְּרָה פָנָיו" — אַנְחִינֵיהּ לְרוּגְזֵיהּ:
		וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ. וּמַה הִיא אַדְמָתוֹ? עמו. כְּשֶׁעַמּוֹ מִתְנַחֲמִים אַרְצוֹ מִתְנַחֶמֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ", בַּמֶּה רָצִיתָ אַרְצֶךָ? "שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב" (תהילים פ"ה). בפנים אחרים היא נדרשת בספרי, ונחלקו בה רבי יהודה ורבי נחמי', רבי יהודה דורש כלה כנגד ישראל, ורבי נחמי' דורש כלה כנגד העובדי כוכבים, רבי יהודה דורשה כלפי ישראל: אמרתי אפאיהם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד (כז) ולא ה' פעל כל זאת. (כח) כי גוי אבד עצות המה. אָבְדוּ תוֹרָתִי שֶׁהִיא לָהֶם עֵצָה נְכוֹנָה, ואין בהם תבונה לְהִתְבּוֹנֵן (ל) איכה ירדף אחד מִן הָאֻמּוֹת אלף מֵהֶם, אם לא כי צורם מכרם. (לא) כי לא כצורנו צורם הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי עַד תַּכְלִית. וְרַ' נְחֶמְיָה דוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת, כי גוי אבד עצות המה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תְחִלָּה עַד ואיבינו פלילים:
		כִּי מגפן סדם גפנם. שֶׁל אֻמּוֹת:
		ומשדמת עמרה וגו'. וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לִתְלוֹת הַגְּדֻלָּה בִּי:
		ענבמו ענבי רוש. הוּא שֶׁאָמַר לולי כעס אויב אגור עַל יִשְׂרָאֵל לְהַרְעִילָם וּלְהַמְרִירָם, לְפִיכָךְ אשכלת מררת למו לְהַלְעִיט אוֹתָם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְבָנַי:
		חמת תנינם יינם. מוּכָן לְהַשְׁקוֹתָם עַל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם:
		כמס עמדי. אוֹתוֹ הַכּוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ה) "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְגוֹ'":
		לעת תמוט רגלם. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "תִּרְמְסֶנָּה רֶגֶל" (ישעיהו כ"ו):
		כִּי ידין ה' עַמּוֹ. בְּלָשוֹן זֶה מְשַׁמֵּשׁ כי ידין בִּלְשוֹן דְּהָא, וְאֵין יָדִין לְשוֹן יִסּוּרִין אֶלָּא כּמוֹ כִּי יָרִיב אֶת רִיבָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם. כי יראה כי אזלת יד וגו':
		ואמר אי אלהימו. הָאוֹיֵב יֹאמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ שֶׁאָמַר טִיטוּס הָרָשָׁע כְּשֶׁגִּדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת (גיטין נ"ו), כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז'): וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאוֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ ה' אֱלֹהָיִךְ":
		ראו עתה כִּי אני וגו'. אָז יְגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָתוֹ וְיֹאמַר ראו עתה כי אני אני הוא, מֵאִתִּי בָּאת עֲלֵיהֶם הָרָעָה וּמֵאִתִּי תָבֹא עֲלֵיהֶם הַטּוֹבָה:
		ואין מידי מציל. שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִן הָרָעָה אֲשֶר אָבִיא עֲלֵיכֶם:
		כִּי אשא אל שמים ידי. כְּמוֹ כִּי נָשָׂאתִי — תָּמִיד אֲנִי מַשְׁרֶה מְקוֹם שְׁכִינָתִי בַשָּׁמַיִם, כְּתַרְגּוּמוֹ, אֲפִלּוּ חַלָּש לְמַעְלָה וְגִבּוֹר לְמַטָּה אֵימַת עֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁגִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּשׁ מִלְּמַטָּה:
		ידי. מְקוֹם שְׁכִינָתִי, כְּמוֹ "אִישׁ עַל יָדוֹ" (במדבר ב'), וְהָיָה בְיָדִי לְהִפָּרַע מִכֶּם, אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁחַי אָנֹכִי לְעוֹלָם, אֵינִי מְמַהֵר לִפָּרַע לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁהוּת בַּדָּבָר, אֲנִי חַי לְעוֹלָם וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם וְהַיְכֹלֶת בְּיָדִי לִפָּרַע מִן הַמֵּתִים וּמִן הַחַיִּים; מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת מְמַהֵר נִקְמָתוֹ לְהִפָּרַע בְּחַיָּיו כִּי שֶׁמָּא יָמוּת הוּא אוֹ אוֹיְבוֹ וְנִמְצָא שֶׁלֹּא רָאָה נִקְמָתוֹ מִמֶּנּוּ אֲבָל אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וְאִם יָמוּתוּ הֵם וְאֵינִי נִפְרָע בְּחַיֵּיהֶם, אֶפָּרַע בְּמוֹתָם:
		אם שנותי ברק חרבי. הַרְבֵּה אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם תְּלוּיִן, כְּשֶׁאֲשַׁנֵּן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה:

Septima sección

Deuteronomy Capítulo 32

44Moshé vino y proclamó todas las palabras de este cántico al pueblo, junto con Hoshea hijo de Nun.		מדוַיָּבֹ֣א משֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:
		הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן־נֽוּן. שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹזְגִי הָיְתָה, נִטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִתְּנָה לָזֶה, הֶעֱמִיד לוֹ מֹשֶׁה מְתֻרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיְּהֵא דוֹרֵשׁ בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי רַבְּךָ לֹא הָיָה לְךָ לְהָרִים רֹאשׁ; וְלָמָּה קוֹרְאֵהוּ כָּאן הוֹשֵׁעַ? לוֹמַר שֶׁלֹּא זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְּחִלָּתוֹ (עי' ספרי):
45Cuando Moshé hubo finalizado de hablar todas estas palabras a todo Israel,		מהוַיְכַ֣ל משֶׁ֔ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
46les dijo: “Presten mucha atención a todas las palabras por medio de las cuales les advierto hoy, para que puedan instruir a sus hijos a cumplir todas las palabras de esta Torá cuidadosamente.		מווַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
		שִׂימוּ לְבַבְכֶם. צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ וְאָזְנָיו מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמַע וְשִׂים לִבְּךָ" (יחזקאל מ'); וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה תַּבְנִית הַבַּיִת שֶׁהוּא נִרְאֶה לָעֵינַיִם וְנִמְדָד בְּקָנֶה צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִין, לְהָבִין דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵן כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי):
47No es una enseñanza vana para ustedes. Es su vida, y con ella perdurarán mucho tiempo sobre la tierra que están cruzando el Jordán para ocupar”.		מזכִּי לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
		כִּי לֹֽא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם. לֹא לְחִנָּם אַתֶּם יְגֵעִים בָּהּ, כִּי הַרְבֵּה שָׂכָר תָּלוּי בָּהּ, כי הוא חייכם; דָּבָר אַחֵר — אֵין לְךָ דָבָר רֵיקָן בַּתּוֹרָה שֶׁאִם תִּדְרְשֶׁנּוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַתַּן שָׂכָר, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית ל"ו) "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ וְגוֹ'", לְפִי שֶׁאָמְרָה אֵינִי כְדַאי לִהְיוֹת לוֹ אִשָּׁה הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִילַגְשׁוֹ, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהָיוּ שִׁלְטוֹנִים וּמְלָכִים מִתְאַוִּים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ (ספרי):
48En ese mismo día, Dios le habló a Moshé, diciendo:		מחוַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
		וַיְדַבֵּר ה' אֶל־משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נֶאֱמַר בְּנֹחַ "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְגוֹ'" (בראשית ז') — בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם, לְפִי שֶׁהָיוּ בְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדֻּמּוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה'" (שמות י"ב), לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָפוֹת וּכְלֵי זַיִן וְהוֹרְגִין בָּהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; אַף כָּאן בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נֶאֱמַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ — אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָדָם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַחֲצִי הַיּוֹם וְכוּ' (ספרי):
49Asciende a la montaña de Avarim aquí al monte Nvo, en la tierra de Moav frente a Ierijó, y mira la tierra de Cnáan que les estoy dando a los israelitas como posesión.		מטעֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
50Muere sobre la montaña a la cual estás ascendiendo, y sé reunido a tu pueblo, tal como tu hermano Aarón murió sobre la montaña Hor y fue reunido a su pueblo.		נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
		כַּֽאֲשֶׁר־מֵת אַֽהֲרֹן אָחִיךָ. בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ, שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אַהֲרֹן אָחִי עֲלֵה לַמִּטָּה וְעָלָה, פְּשֹׁט יָדְךָ וּפָשַׁט, פְּשֹׁט רַגְלְךָ וּפָשַׁט, עֲצֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם, קְמֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה — אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ (ספרי):
51Esto es porque ustedes fueron desleales conmigo en medio de los israelitas en las Aguas de la Disputa en Kadesh en el desierto de Tzin, y porque no Me santificaron entre los israelitas.		נאעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי. גְּרַמְתֶּם לִמְעֹל בִּי:
		עַל אֲשֶׁר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי. גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא אֶתְקַדֵּשׁ, אָמַרְתִּי לָכֶם "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ') וְהֵם הִכּוּהוּ וְהֻצְרְכוּ לְהַכּוֹתוֹ פַעֲמַיִם, וְאִלּוּ דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא הַכָּאָה, הָיָה מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וּמַה הַסֶּלַע שֶׁאֵינוֹ לְשָׂכָר וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, אִם זָכָה אֵין לוֹ מַתַּן שָׂכָר וְאִם חָטָא אֵינוֹ לוֹקֶה, כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, אָנוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
52Por consiguiente, verás la tierra desde lejos, mas no vendrás allí a la tierra que les doy a los israelitas.		נבכִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		כִּי מִנֶּגֶד. מֵרָחוֹק:
		תִּרְאֶה וגו'. אִם לֹא תִרְאֶנָּה עַכְשָׁו, לֹא תִרְאֶנָּה עוֹד בְּחַיֶּיךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ עֲלֵה וּרְאֵה:
		וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא. וְיָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ עֲלֵה וּרְאֵה:

Sección de Maftir

Deuteronomy Capítulo 32

48En ese mismo día, Dios le habló a Moshé, diciendo:		מחוַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
		וַיְדַבֵּר ה' אֶל־משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נֶאֱמַר בְּנֹחַ "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְגוֹ'" (בראשית ז') — בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם, לְפִי שֶׁהָיוּ בְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדֻּמּוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה'" (שמות י"ב), לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָפוֹת וּכְלֵי זַיִן וְהוֹרְגִין בָּהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; אַף כָּאן בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נֶאֱמַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ — אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָדָם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַחֲצִי הַיּוֹם וְכוּ' (ספרי):
49Asciende a la montaña de Avarim aquí al monte Nvo, en la tierra de Moav frente a Ierijó, y mira la tierra de Cnáan que les estoy dando a los israelitas como posesión.		מטעֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
50Muere sobre la montaña a la cual estás ascendiendo, y sé reunido a tu pueblo, tal como tu hermano Aarón murió sobre la montaña Hor y fue reunido a su pueblo.		נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
		כַּֽאֲשֶׁר־מֵת אַֽהֲרֹן אָחִיךָ. בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ, שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אַהֲרֹן אָחִי עֲלֵה לַמִּטָּה וְעָלָה, פְּשֹׁט יָדְךָ וּפָשַׁט, פְּשֹׁט רַגְלְךָ וּפָשַׁט, עֲצֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם, קְמֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה — אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ (ספרי):
51Esto es porque ustedes fueron desleales conmigo en medio de los israelitas en las Aguas de la Disputa en Kadesh en el desierto de Tzin, y porque no Me santificaron entre los israelitas.		נאעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי. גְּרַמְתֶּם לִמְעֹל בִּי:
		עַל אֲשֶׁר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי. גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא אֶתְקַדֵּשׁ, אָמַרְתִּי לָכֶם "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ') וְהֵם הִכּוּהוּ וְהֻצְרְכוּ לְהַכּוֹתוֹ פַעֲמַיִם, וְאִלּוּ דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא הַכָּאָה, הָיָה מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וּמַה הַסֶּלַע שֶׁאֵינוֹ לְשָׂכָר וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, אִם זָכָה אֵין לוֹ מַתַּן שָׂכָר וְאִם חָטָא אֵינוֹ לוֹקֶה, כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, אָנוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
52Por consiguiente, verás la tierra desde lejos, mas no vendrás allí a la tierra que les doy a los israelitas.		נבכִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
		כִּי מִנֶּגֶד. מֵרָחוֹק:
		תִּרְאֶה וגו'. אִם לֹא תִרְאֶנָּה עַכְשָׁו, לֹא תִרְאֶנָּה עוֹד בְּחַיֶּיךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ עֲלֵה וּרְאֵה:
		וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא. וְיָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ עֲלֵה וּרְאֵה:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.

Resumen de la Parashá

Tres Alabanzas

Parashá con Rashi

Para chicos

Haazinu - ¿Cuál es tu “Frecuencia”?

Pender de una cuerda

Espíritu y materia