ב"ה

Lectura de la Torá de Aazinu

Parshat Aazinu
Shabat, 13 Tishrei, 5783
8 Octubre, 2022
Elije una porción :
Complete: (Deuteronomio 32:1-52; Samuel II 22:1-51)

Primera sección

Deuteronomy Capítulo 32

1¡Escucha, cielo! ¡Hablaré! ¡Tierra! ¡Oye las palabras de mi boca!   אהַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:
    האזינו השמים: שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל, יט) שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ, אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קיימים לעולם. ועוד, שאם יזכו, יבואו העדים ויתנו שכרם, הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טלם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחלה (לעיל יא, יז), ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואחר כך ואבדתם מהרה על ידי האומות:
2Mi lección goteará como la lluvia, mi dicho fluirá como el rocío: como un aguacero sobre la hierba, como un chaparrón sobre el herbaje.   ביַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב:
    יערף כמטר לקחי: זו היא העדות שתעידו שאני אומר בפניכם תורה נתתי לישראל שהיא חיים לעולם כמטר זה שהוא חיים לעולם, כאשר יערפו השמים טל ומטר:
    יערף: לשון נטיפה וכן (לקמן לג, כח) יערפו טל, (תהלים סה, יב) ירעפון דשן:
    תזל כטל: שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש שהן עצבים, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין:
    כשעירם: לשון (תהלים קמח, ח) רוח סערה, כתרגומו כרוחי מטרא. מה הרוחות הללו מחזיקים את העשבים ומגדלין אותם, אף דברי תורה מחזיקין את לומדיהן ומגדלין אותם:
    וכרביבים: טיפי מטר. ונראה לי על שם שיורה כחץ נקרא רביב, כמה דאת אמר (בראשית כא, כ) רובה קשת:
    דשא: אדברי"ץ [צמחיה] עטיפת הארץ מכוסה בירק:
    עשב: קלח אחד קרוי עשב, וכל מין ומין לעצמו קרוי עשב:
3Cuando proclame yo el nombre de Dios, alaben a Dios por Su grandeza.   גכִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָה֖ אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינוּ:
    כי שם ה' אקרא: הרי כי משמש בלשון כאשר, כמו (ויקרא כג, י) כי תבאו אל הארץ, כשאקרא ואזכיר שם ה' אתם הבו גודל לאלהינו וברכו שמו. מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש:
4Las acciones del Poderoso son perfectas, puesto que todos Sus caminos son justos. Él es un Dios fiel, jamás inicuo; recto y moral es Él.   דהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:
    הצור תמים פעלו: אף על פי שהוא חזק, כשמביא פורענות על עוברי רצונו, לא בשטף הוא מביא, כי אם בדין כי תמים פעלו:
    אל אמונה: לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא. ואף על פי שמאחר את תגמולם, סופו לאמן את דבריו:
    ואין עול: אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה:
    צדיק וישר הוא: הכל מצדיקים עליהם את דינו, וכך ראוי וישר להם. צדיק מפי הבריות. וישר הוא וראוי להצדיקו:
5La destrucción es culpa de Sus hijos, no Suya, tú, generación pervertida y retorcida.   השִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹּ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל:
    שחת לו וגו': כתרגומו חבילו להון ולא ליה:
    בניו מומם: בניו היו והשחתה שהשחיתו היא מומם:
    בניו מומם: מומם של בניו היה ולא מומו:
    דור עקש: עקום ומעוקל, כמו (מיכה ג, ט) ואת כל הישרה יעקשו, ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות:
    ופתלתל: אנטורטיליי"ש [פתלתל] כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבות הגדיל. פתלתל מן התיבות הכפולות, כמו (ויקרא יג, מט) ירקרק, אדמדם, סחרחר (תהלים לח, יא), סגלגל (מלכים א' ז, כג):
6¿Es éste el modo en que le pagas a Dios, tú, nación desagradecida y necia? ¿No es Él tu Padre, tu Amo, Quien te hizo y te estableció?   והַ לְיהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ:
    הלה' תגמלו זאת: לשון תימה, וכי לפניו אתם מעציבין, שיש בידו ליפרע מכם ושהטיב לכם בכל הטובות:
    עם נבל: ששכחו את העשוי להם:
    ולא חכם: להבין את הנולדות שיש בידו להטיב ולהרע:
    הלא הוא אביך קנך: שקנאך שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה:
    הוא עשך: אומה באומות:
    ויכננך: אחרי כן בכל מיני בסיס וכן. מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים כרך שהכל תלוי בו:

Segunda sección

Deuteronomy Capítulo 32

7Recuerda los días idos hace mucho. Consideren los años de cada generación. Pregunta a tu padre y que te cuente; y a tu abuelo, que lo explicará.   זזְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּֽר וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֨יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹֽאמְרוּ־לָֽךְ:
    זכר ימות עולם: מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו:
    בינו שנות דר ודר: דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. דבר אחר לא נתתם לבבכם על שעבר. בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא:
    שאל אביך: אלו הנביאים שנקראים אבות, כמו שנאמר באליהו (מלכים ב' ב, יב) אבי אבי רכב ישראל:
    זקניך: אלו החכמים:
    ויאמרו לך: הראשונות:
8Cuando el Altísimo dio a las naciones su herencia y separó a los hijos del hombre, estableció los límites de las naciones para que fueran análogos al número de los descendientes de Israel.   חבְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    בהנחל עליון גוים: כשהנחיל הקדוש ברוך הוא למכעיסיו את חלק נחלתן הציפן ושטפם:
    בהפרידו בני אדם: כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם:
    למספר בני ישראל: בשביל מספר בני ישראל שעתידים לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון:
9Mas Su propia nación permaneció como la porción de Dios; Iaakov fue el lote de Su herencia.   טכִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַֽעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַֽחֲלָתֽוֹ:
    כי חלק ה' עמו: למה כל זאת, לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת. ומי הוא חלקו, עמו. ומי הוא עמו יעקב חבל נחלתו - והוא השלישי באבות, המשולש בשלש זכיות, זכות אבי אביו וזכות אביו וזכותו, הרי שלשה, כחבל הזה שהוא עשוי בשלשה גדילים והוא ובניו היו לו לנחלה, ולא ישמעאל בן אברהם, ולא עשו בן של יצחק:
10Los trajo a la existencia en una región desierta, en un desolado e inhóspito páramo. Los rodeó y les concedió sabiduría, protegiéndolos como a la niña de Su ojo.   ייִמְצָאֵ֨הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֨נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ:
    ימצאהו בארץ מדבר: אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ועשו, שנאמר (לקמן לג, ב) וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן:
    ובתהו ילל ישימון: ארץ ציה ושממה מקום יללת תנינים ובנות יענה אף שם נמשכו אחר האמונה, ולא אמרו למשה האיך נצא למדברות מקום ציה ושממון, כענין שנאמר (ירמיה ב, ב) לכתך אחרי במדבר:
    יסבבנהו: שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן בתחתית ההר, שכפהו עליהם כגיגית:
    יבוננהו: שם בתורה ובינה:
    יצרנהו: מנחש שרף ועקרב ומן האומות:
    כאישון עינו: הוא השחור שבעין, שהמאור יוצא הימנו. ואונקלוס תרגם ימצאהו יספיקהו כל צרכו במדבר, כמו (במדבר יא, כב) ומצא להם, (יהושע יז, טז) לא ימצא לנו ההר:
    יסבבנהו: אשרינון סחור סחור לשכינתיה, אוהל מועד באמצע וארבעה דגלים לארבע רוחות:
11Como un águila que despierta a su nido, cerniéndose sobre sus crías. Él desplegó Sus alas y los tomó, llevándolos sobre Sus piñones.   יאכְּנֶ֨שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּֽוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ:
    כנשר יעיר קנו: נהגם ברחמים ובחמלה כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו, ויהא בהם כח לקבלו:
    יעיר קנו: יעורר בניו:
    על גוזליו ירחף: אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע, אף הקב"ה (איוב לז, כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח, כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות, שנאמר (לקמן לג, ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש, (חבקוק ג, ג) אלוה מתימן יבא זו רוח רביעית:
    יפרוש כנפיו יקחהו: כשבא ליטלן ממקום למקום אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות, לפי ששאר עופות יראים מן הנשר, שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם, לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר, אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ לפיכך נושאן על כנפיו. אומר מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני, אף הקב"ה (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים היו זורקים בהם חצים ואבני בליסטראות, מיד (שמות יד, יט - כ) ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו':
12Dios solo los guió; no había con Él poder extranjero.   יביְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר:
    ה' בדד ינחנו: נהגם במדבר בטח ובדד:
    ואין עמו אל נכר: לא היה כח באחד מכל אלהי הגוים להראות כחו ולהלחם עמהם. ורבותינו דרשוהו על העתיד, וכן תרגם אונקלוס. ואני אומר דברי תוכחה הם, להעיד השמים והארץ ותהא השירה להם לעד שסופן לבגוד ולא יזכרו הראשונות שעשה להם ולא הנולדות שהוא עתיד לעשות להם, לפיכך צריך ליישב הדבר לכאן ולכאן. וכל הענין מוסב על (פסוק ז) זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, כן עשה להם וכן עתיד לעשות, כל זה היה להם לזכור:

Tercera sección

Deuteronomy Capítulo 32

13Los transportó por encima de los lugares más elevados de la tierra, para darse un festín de los cultivos del campo. Les dejó mamar miel de la roca firme, aceite del peñasco pedernalino.   יגיַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי (כתיב על־במותי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּֽנִקֵ֤הוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵֽחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר:
    ירכבהו על במותי ארץ: כל המקרא כתרגומו:
    ירכבהו וגו': על שם שארץ ישראל גבוה מכל הארצות:
    ויאכל תנובת שדי: אלה פירות ארץ ישראל שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות:
    וינקהו דבש מסלע: מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החביות. הלך ומצא הדבש צף על פיה. אמר לו זו של דבש הוא. אמר לו השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה:
    ושמן מחלמיש צור: אלו זיתים של גוש חלב:
    במותי ארץ: לשון גבוה:
    שדי: לשון שדה:
    חלמיש צור: תקפו וחזקו של סלע. כשאינו דבוק לתיבה שלאחריו נקוד חלמיש, (תהלים קיד, ח) וכשהוא דבוק נקוד חלמיש:
14[Tuvieron] el queso del ganado, leche de ovejas, grasa de corderos, carneros del Bashán y exquisito trigo grueso. Bebieron la sangre de las uvas como vino.   ידחֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַֽחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:
    חמאת בקר וחלב צאן: זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ג) עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן:
    עם חלב כרים: זה היה בימי עשרת השבטים, שנאמר (עמוס ו, ד) ואוכלים כרים מצאן:
    חלב כליות חטה: זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ב) ויהי לחם שלמה וגו':
    ודם ענב תשתה חמר: בימי עשרת השבטים, (עמוס ו, ו) השותים במזרקי יין:
    חמאת בקר: הוא שומן הנקלט מעל גבי החלב:
    וחלב צאן: חלב של צאן, וכשהוא דבוק נקוד חלב כמו (שמות כג, יט) בחלב אמו:
    כרים: כבשים:
    ואילים: כמשמעו:
    בני בשן: שמנים היו:
    כליות חטה: חטים שמנים כחלב כליות וגסין ככוליא:
    ודם ענב: היה שותה יין טוב וטעם יין חשוב:
    חמר: יין בלשון ארמי. חמר אין זה שם דבר, אלא לשון משובח בטעם אינו"ש בלע"ז [יין טוב]. ועוד יש לפרש שני מקראות הללו אחר תרגום של אונקלוס אשרינון על תוקפי ארעא וגו':
15De este modo, Ieshurún engordó y se rebeló. Te volviste gordo, grueso y obeso. [La nación] abandonó al Dios que la hizo, y desdeñó al Poderoso que era su sostén.   טווַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ:
    עבית: לשון עובי:
    כשית: כמו כסית, לשון (איוב טו, כז) כי כסה פניו בחלבו, כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ, וכן הוא אומר (שם) ויעש פימה עלי כסל:
    כשית: יש לשון קל בלשון כסוי, כמו (משלי יב, טז) וכוסה קלון ערום ואם כתב כשית דגוש היה נשמע כסית את אחרים, כמו (איוב טו, כז) כי כסה פניו:
    וינבל צור ישעתו: גנהו וביזהו, כמו שנאמר (יחזקאל ח, טז) אחוריהם אל היכל ה' וגו', אין לך נבול גדול מזה:
16Provocaron Su celo con prácticas extrañas; Lo encolerizaron con acciones viles.   טזיַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֽוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
    יקנאהו: הבעירו חמתו וקנאתו:
    בתועבות: במעשים תעובים, כגון (ויקרא יח, כב) משכב זכור וכשפים (ויקרא יח, כב), שנאמר בהם תועבה:
17Hicieron sacrificios a demonios que no eran dioses, deidades que nunca conocieron. Éstas eran cosas nuevas, llegadas recientemente, que sus padres jamás considerarían.   יזיִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
    לא אלה: כתרגומו דלית בהון צרוך, אלו היה בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו:
    חדשים מקרוב באו: אפילו האומות לא היו רגילים בהם. גוי שהיה רואה אותם, היה אומר זה צלם יהודי:
    לא שערום אבתיכם: לא יראו מהם לא עמדה שערתם מפניהם. דרך שערות האדם לעמוד מחמת יראה, כך נדרש בספרי. ויש לפרש עוד שערום לשון (ישעיה יג, כא) ושעירים ירקדו שם, שעירים הם שדים. לא עשו אבותיכם שעירים הללו:
18De este modo, ignoraste al Poderoso que te tuvo; olvidaste al Poder que te dio a luz.   יחצ֥וּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹֽלְלֶֽךָ:
    תשי: תשכח. ורבותינו דרשו, כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחו מלהיטיב לכם:
    אל מחוללך: מוציאך מרחם, לשון (תהלים כט, ט) יחולל אילות, (שם מח, ז) חיל כיולדה:

Cuarta sección

Deuteronomy Capítulo 32

19Cuando Dios vio esto, Se sintió ofendido, provocado por Sus hijos e hijas.   יטוַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:
20Dijo: Ocultaré de ellos Mi rostro, y veré cuál será su fin. Son una generación que se invierte y no se puede confiar en ella.   כוַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַֽחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹֽא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
    מה אחריתם: מה תעלה בהם בסופם:
    כי דור תהפוכות המה: מהפכין רצוני לכעס:
    לא אמון בם: אין גדולי נכרים בהם, כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה:
    אמן: לשון (אסתר ב, ז) ויהי אומן נורריטור"ה בלע"ז [חינוך]. דבר אחר אמון לשון אמונה, כתרגומו. אמרו בסיני (שמות כד, ז) נעשה ונשמע, ובשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל:
21Me han sido infieles con uno que no es dios, encolerizándoMe con sus actos sin sentido. Ahora Yo les seré infiel con una que no es nación, provocándolos con una nación desprovista de gratitud.   כאהֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּֽעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:
    קנאוני: הבעירו חמתי:
    בלא אל: בדבר שאינו אלוה:
    בלא עם: באומה שאין לה שם, שנאמר (ישעיה כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה, ובעשו הוא אומר (עובדיה א, ב) בזוי אתה מאד:
    בגוי נבל אכעיסם: אלו המינים, וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים:
22Mi ira ha encendido un fuego, que arde hasta las profundidades más bajas. Consumirá la tierra y sus cultivos, prendiendo fuego hasta los cimientos de las montañas.   כבכִּֽי־אֵשׁ֙ קָֽדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֨רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֽוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:
    קדחה: בערה:
    ותיקד: בכם עד היסוד:
    ותאכל ארץ ויבלה: ארצכם ויבולה:
    ותלהט: ירושלים המיוסדת על ההרים, שנאמר (שם קכה, ב) ירושלים הרים סביב לה:
23Acumularé el mal sobre ellos, golpeándolos con Mis flechas.   כגאַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:
    אספה עלימו רעות: אחביר רעה על רעה לשון (ישעיה כט, א) ספו שנה על שנה, (לעיל כט, יח) ספות הרוה, (ירמיה ז, כא) עולותיכם ספו על זבחיכם. דבר אחר אספה אכלה, כמו (בראשית יט, טו) פן תספה:
    חצי אכלה בם: כל חצי אשלים בהם. וקללה זו לפי הפורענות לברכה היא, חצי כלים והם אינם כלים:
24[Serán] hinchados por el hambre, consumidos por la fiebre, abatidos por la plaga amarga. Enviaré contra ellos bestias con colmillos, con criaturas venenosas que repten en el polvo.   כדמְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹֽחֲלֵ֥י עָפָֽר:
    מזי רעב: אנקלוס תרגם, נפיחי כפן, ואין לי עד מוכיח עליו. ומשמו של רבי משה הדרשן מטולושא שמעתי שעירי רעב, אדם כחוש מגדל שער על בשרו:
    מזי: לשון ארמי שער מזיא, דהוה מהפך במזיא:
    ולחמי רשף: השדים נלחמו בהם, שנאמר (איוב ה, ז) ובני רשף יגביהו עוף, והם שדים:
    וקטב מרירי: וכריתות שד ששמו מרירי. קטב כריתה, כמו (הושע יג, יד) אהי קטבך שאול:
    ושן בהמות: מעשה היה והיו הרחלים נושכין וממיתין:
    חמת זוחלי עפר: ארס נחשים המהלכים על גחונם על העפר, כמים הזוחלים על הארץ. זחילה לשון מרוצת המים על העפר, וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך:
25Afuera, la espada masacrará muchachos, doncellas, infantes, ancianos de cabello blanco, en tanto que adentro habrá terror.   כהמִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵֽחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:
    מחוץ תשכל חרב: מחוץ לעיר תשכלם חרב גייסות:
    ומחדרים אימה: כשבורח ונמלט מן החרב חדרי לבבו נקופים עליו מחמת אימה והוא מת והולך בה. דבר אחר ומחדרים אימה שבבית תהיה אימת דבר, כמו שנאמר (ירמיה ט, כ) כי עלה מות בחלונינו, וכן תרגם אונקלוס. דבר אחר מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות, שנאמר (ירמיה יא, יג) ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת, ומחדרים אימה על מה שעשו בחדרי חדרים, שנאמר (יחזקאל ח, יב) אשר זקני בית ישראל עושים בחשך איש בחדרי משכיתו:
26Estuve dispuesto a exterminarlos, a hacer que su memoria desapareciera de entre la humanidad.   כואָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵֽאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:
    אמרתי אפאיהם: אמרתי בלבי אפאה אותם. ויש לפרש אפאיהם אשיתם פאה להשליכם מעלי הפקר. ודוגמתו מצינו בעזרא (נחמיה ט כב) ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה, להפקר. וכן חברו מנחם. ויש פותרים אותו כתרגומו יחול רוגזי עליהן, ולא יתכן, שאם כן היה לו לכתוב אאפאיהם אחת לשמוש ואחת ליסוד, כמו (ישעיה מה, ה) אאזרך, (איוב טז, ה) אאמיצכם במו פי, והא' התיכונה אינה ראויה בו כלל. ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא השנויה בספרי החולקת תיבה זו לשלש תיבות אמרתי אף אי הם, אמרתי באפי אתנם כאילו אינם, שיאמרו רואיהם עליהם איה הם:
27Mas Me preocupó que sus enemigos fueran provocados, y sus atacantes alienados, de modo que dijeran: “Nuestro poder superior, y no Dios, fue lo que causó todo esto”.   כזלוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:
    לולי כעס אויב אגור: אם לא שכעס האויב כנוס עליהם להשחית ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלהיו ולא יתלה הגדולה בי, וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו, ינכרו הדבר לתלות גבורתי בנכרי, שאין הגדולה שלו:
    פן יאמרו ידנו רמה וגו': כי אותו גוי אובד עצות המה:
28Mas ellos son una nación que destruye el buen consejo, y ellos mismos no tienen entendimiento.   כחכִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:
    ואין בהם תבונה: שאילו היו חכמים ישכילו זאת, איכה ירדוף וגו':

Quinta sección

Deuteronomy Capítulo 32

29Si fueran sabios, considerarían esto, y entenderían cuál será su fin.   כטל֥וּ חָֽכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַֽחֲרִיתָֽם:
    יבינו לאחריתם: יתנו לב להתבונן לסוף פורענותם של ישראל:
30¿Cómo podría un [hombre] perseguir a mil, o dos [hombres] a diez mil, si su Poderoso no los hubiera entregado, y Dios no los hubiera atrapado?   לאֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם:
    איכה ירדף אחד: ממנו אלף מישראל:
    אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם: מכרם ומסרם בידנו. דילבר"ר בלע"ז [להסגיר]:
31Sus poderes no son como nuestro Poderoso, aun cuando nuestros enemigos se sienten en juicio.   לאכִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹֽיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:
    כי לא כצורנו צורם: כל זה היה להם לאויבים להבין שהשם הסגירם ולא להם ולאלהיהם הנצחון, שהרי עד הנה לא יכלו כלום אלהיהם כנגד צורנו, כי לא כסלענו סלעם. כל צור שבמקרא לשון סלע:
    ואיבינו פלילים: ועכשיו אויבינו שופטים אותנו, הרי שצורנו מכרנו להם:
32Mas su vid es de la vid de Sdom y el sarmiento de Amorá. Sus uvas son uvas de veneno; su racimo de uvas es amargura para ellos.   לבכִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֨מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:
    כי מגפן סדום גפנם: מוסב למעלה. אמרתי בלבי אפאיהם ואשבית זכרם, לפי שמעשיהם מעשה סדום ועמורה:
    שדמות: שדה תבואה, כמו (חבקוק ג, יז) ושדמות לא עשה אוכל, (מלכים ב' כג, ד) בשדמות קדרון:
    ענבי רוש: עשב מר:
    אשכלת מררת למו: משקה מר ראוי להם, לפי מעשיהם פורענותם. וכן תרגם אונקלוס ותושלמת עובדיהון כמררותהון:
33Su vid es ponzoña de serpientes, como el veneno de la aterradora cobra.   לגחֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:
    חמת תנינים יינם: כתרגומו הא כמרת תניניא כס פורענותהון, הנה כמרירות נחשים כוס משתה פורענותם:
    וראש פתנים: כוסם, שהוא אכזר לנשוך. אויב אכזרי יבא ויפרע מהם:
34Mas ello está oculto conmigo para el futuro, sellado en Mi tesoro.   לדהֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאֽוֹצְרֹתָֽי:
    הלא הוא כמוס עמדי: כתרגומו כסבורים הם ששכחתי מעשיהם, כולם גנוזים ושמורים לפני:
    הלא הוא: פרי גפנם ותבואת שדמותם כמוס עמדי:
35Tengo venganza y retribución, esperando que su pie resbale. El día de su desastre está próximo, y su tiempo está a punto de venir.   להלִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:
    לי נקם ושלם: עמי נכון ומזומן פורענות נקם וישלם להם כמעשיהם הנקם ישלם להם גמולם. ויש מפרשים ושלם שם דבר, כמו ושלום, והיא מגזרת והדבר אין בהם (ירמיה ה, יג), כמו והדבור. ואימתי אשלם להם:
    לעת תמוט רגלם: כשתתום זכות אבותם שהן סמוכין עליו:
    כי קרוב יום אידם: משארצה להביא עליהם יום אידם קרוב ומזומן לפני להביא על ידי שלוחים הרבה:
    וחש עתדות למו: ומהר יבואו העתידות להם:
    וחש: כמו (ישעיה ה, יט) ימהר יחישה. עד כאן העיד עליהם משה דברי תוכחה להיות השירה הזאת לעד כשתבא עליהם הפורענות. ידעו שאני הודעתים מראש. מכאן ואילך העיד עליהם דברי תנחומין שיבואו עליהם ככלות הפורענות ככל אשר אמר למעלה (לעיל ל, א - ג) והיה כי יבואו עליך וגו' כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו':
36Entonces Dios tomará la causa de Su pueblo, y consolará a Sus siervos. Habrá visto la partida de su poder, sin nada que quede para guardar ni abandonar.   לוכִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:
    כי ידין ה' עמו: כשישפוט אותן ביסורין הללו האמורים עליהם, כמו (איוב לו, לא) כי בם ידין יוסר עמים. כי זה אינו משמש בלשון דהא, לתת טעם לדברים של מעלה, אלא לשון תחלת דבור, כמו (ויקרא כה, ב) כי תבואו אל הארץ, כשיבואו עליהם משפטים הללו ויתנחם הקב"ה על עבדיו לשוב ולרחם עליהם:
    יתנחם: לשון הפך המחשבה להיטיב או להרע:
    כי יראה כי אזלת יד: כשיראה כי יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם ואפס בהם עצור ועזוב:
    עצור: נושע על ידי עוצר ומושל שיעצור בהם:
    עזוב: על ידי עוזב. עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא על האויב. בלשון בלע"ז מיינטינדו"ר [שליט]. עצור הוא הנושע במעצור המושל. עזוב מחוזק, כמו (נחמיה ג, ח) ויעזבו את ירושלים עד החומה, (ירמיה מט, כה) איך לא עזבה עיר תהלה. עצור מיינטינו"ד [נשלט]. עזוב אינפורצדו"ר [מבוצר]:
37Entonces [Dios] dirá: ¿Dónde está el dios de ellos, el poder en el cual confiaban?   לזוְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:
    ואמר: הקב"ה עליהם:
    אי אלהימו: עבודה זרה שעבדו:
    צור חסיו בו: הסלע שהיו מתכסין בו מפני החמה והצנה, כלומר שהיו בטוחין בו להגן עליהם מן הרעה:
38¿[Dónde están los dioses] que comían la grasa de sus sacrificios y bebían el vino de sus libaciones? ¡Que ahora se levanten y los ayuden! ¡Que sean el protector de ustedes!   לחאֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֨ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֨וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:
    אשר חלב זבחימו: היו אותן אלהות אוכלים שהיו מקריבין לפניהם ושותין יין נסיכם:
    יהי עליכם סתרה: אותו הצור יהי לכם מחסה ומסתור:
39¡Mas ahora vean! ¡Soy Yo! ¡Yo soy el [único]! ¡No hay [otros] dioses conmigo! ¡Yo hago morir y doy la vida! ¡Si Yo aplasté, Yo sanaré! ¡Más no hay protección de Mi poder!   לטרְא֣וּ | עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַֽאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֨צְתִּי֙ וַֽאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:
    ראו עתה: הבינו מן הפורענות שהבאתי עליכם ואין לכם מושיע ומן התשועה שאושיעכם ואין מוחה בידי:
    אני אני הוא: אני להשפיל ואני להרים:
    ואין אלהים עמדי: עומד כנגדי למחות:
    עמדי: דוגמתי וכמוני:
    ואין מידי מציל: הפושעים בי:

Sexta sección

Deuteronomy Capítulo 32

40Alzo Mi mano al cielo y digo: Yo soy la Vida para siempre.   מכִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָֽנֹכִ֖י לְעֹלָֽם:
    כי אשא אל שמים ידי: כי בחרון אפי אשא ידי אל עצמי בשבועה:
    ואמרתי חי אנכי: לשון שבועה הוא אני נשבע חי אנכי:
41Afilaré Mi espada relampagueante y asiré el juicio en Mi mano. Traeré venganza contra Mis adversarios, y les daré el pago a los que Me odiaron.   מאאִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם:
    אם שנותי ברק חרבי: אם אשנן את להב חרבי, כמו (יחזקאל כא, טו) למען היות לה ברק שפלנדו"ר [ברק]:
    ותאחז במשפט ידי: להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם, (זכריה א, טו) אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. דבר אחר ותאחז ידי את מדת המשפט להחזיק בה ולנקום נקם:
    אשיב נקם וגו': למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא שאמר ותאחז במשפט ידי, לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה, מדת בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להשיבו, והקב"ה זורק חציו ויש בידו להשיבם, כאלו אוחזן בידו, שהרי ברק הוא חצו, ונאמר כאן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, והמשפט הזה לשון פורענות הוא בלע"ז יושטיצי"א [עונש]:
42Embriagaré con sangre Mis flechas, Mi espada consumirá carne. El primer castigo del enemigo será la sangre de los asesinados y heridos.   מבאַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב:
    אשכיר חצי מדם: האויב:
    וחרבי תאכל בשר: בשרם:
    מדם חלל ושביה: זאת תהיה להם מעון דם חללי ישראל ושביה ששבו מהם:
    מראש פרעות אויב: מפשע תחלת פרצות האויב, כי כשהקב"ה נפרע מן האומות פוקד עליהם עונם ועונות אבותיהם מראשית פרצה שפרצו בישראל:
43Que las tribus de Su nación canten alabanza, puesto que Él vengará la sangre de Sus siervos. Traerá venganza sobre Sus adversarios, y reconciliará a Su pueblo [con] Su tierra.   מגהַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ:
    הרנינו גוים עמו: לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל ראו מה שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו:
    כי דם עבדיו יקום: שפיכות דמיהם כמשמעו:
    ונקם ישיב לצריו: על הגזל ועל החמס, כענין שנאמר (יואל ד, יט) מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה, ואומר (עובדיה א, י) מחמס אחיך יעקב וגו':
    וכפר אדמתו עמו: ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם ושעשה להם האויב:
    וכפר: לשון רצוי ופיוס, כמו (בראשית לב, כא) אכפרה פניו אנחיניה לרוגזיה:
    וכפר אדמתו: ומה היא אדמתו עמו. כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת, וכן הוא אומר (תהלים פה, ב) רצית ה' ארצך, במה רצית ארצך, שבת שבות יעקב. בפנים אחרים היא נדרשת בספרי, ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה דורש כולה כנגד ישראל, ור' נחמיה דורש כולה כנגד האומות. רבי יהודה דורשה כלפי ישראל אמרתי אפאיהם, כמו שפירשתי עד ולא ה' פעל כל זאת. כי גוי אובד עצות המה אבדו תורתי שהיא להם עצה נכונה. ואין בהם תבונה להתבונן איכה ירדוף אחד מן האומות אלף מהם אם לא כי צורם מכרם, כי לא כצורנו צורם, הכל כמו שפירשתי עד תכליתו. ור' נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אבד עצות המה, כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים:
    כי מגפן סדום גפנם: של אומות:
    ומשדמת עמורה וגו': ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי:
    ענבמו ענבי רוש: הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם, לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבני:
    חמת תנינם יינם: מוכן להשקותם על מה שעושין להם:
    כמוס עמדי: אותו הכוס, שנאמר (תהלים עה, ט) כי כוס ביד ה' וגו':
    לעת תמוט רגלם: כענין שנאמר (ישעיה כו, ו) תרמסנה רגל:
    כי ידין ה' עמו: בלשון זה משמש כי ידין בלשון דהא, ואין ידין לשון יסורין, אלא כמו כי יריב את ריבם מיד עושקיהם, כי יראה כי אזלת יד וגו':
    ואמר אי אלהימו: האויב יאמר אי אלהימו של ישראל, כמו שאמר טיטוס הרשע כשגדר את הפרכת, כענין שנאמר (מיכה ז, י) ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך:
    ראו עתה כי אני וגו': אז יגלה הקב"ה ישועתו ויאמר ראו עתה כי אני אני הוא מאתי באת עליהם הרעה ומאתי תבא עליהם הטובה:
    ואין מידי מציל: מי שיציל אתכם מן הרעה אשר אביא עליכם:
    כי אשא אל שמים ידי: כמו כי נשאתי, תמיד אני משרה מקום שכינתי בשמים, כתרגומו אפילו חלש למעלה וגבור למטה, אימת העליון על התחתון, וכל שכן שגבור למעלה וחלש מלמטה:
    ידי: מקום שכינתי, כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו, והיה בידי להפרע מכם, אבל אמרתי שחי אנכי לעולם, איני ממהר לפרוע, לפי שיש לי שהות בדבר, כי אני חי לעולם, ובדורות אחרונים אני נפרע מהם והיכולת בידי להפרע מן המתים ומן החיים. מלך בשר ודם שהוא הולך למות ממהר נקמתו להפרע בחייו, כי שמא ימות הוא או אויבו ונמצא שלא ראה נקמתו ממנו, אבל אני חי לעולם ואם ימותו הם ואיני נפרע בחייהם, אפרע במותם:
    אם שנותי ברק חרבי: הרבה אם יש שאינם תלויין, כשאשנן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי וכו', כמו שפירשתי למעלה:

Septima sección

Deuteronomy Capítulo 32

44Moshé vino y proclamó todas las palabras de este cántico al pueblo, junto con Hoshea hijo de Nun.   מדוַיָּבֹ֣א משֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:
    הוא והושע בן נון: שבת של דיוזגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה, העמיד לו משה מתורגמן ליהושע, שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש. ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף על פי שנתנה לו גדולה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו:
45Cuando Moshé hubo finalizado de hablar todas estas palabras a todo Israel,   מהוַיְכַ֣ל משֶׁ֔ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
46les dijo: “Presten mucha atención a todas las palabras por medio de las cuales les advierto hoy, para que puedan instruir a sus hijos a cumplir todas las palabras de esta Torá cuidadosamente.   מווַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
    שימו לבבכם: צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה, וכן הוא אומר (יחזקאל מ, ד) בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו', הרי דברים קל וחומר, ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים להבין, דברי תורה שהן כהררין התלויין בשערה על אחת כמה וכמה:
47No es una enseñanza vana para ustedes. Es su vida, y con ella perdurarán mucho tiempo sobre la tierra que están cruzando el Jordán para ocupar”.   מזכִּי לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
    כי לא דבר רק הוא מכם: לא לחנם אתם יגעים בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי הוא חייכם. דבר אחר אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר, תדע לך שכן אמרו (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע, (שם לו, יב) ותמנע היתה פלגש וגו' לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו, וכל כך למה, להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים להדבק בזרעו:
48En ese mismo día, Dios le habló a Moshé, diciendo:   מחוַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
    וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה: בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח (שם ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו', במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו':
49Asciende a la montaña de Avarim aquí al monte Nvo, en la tierra de Moav frente a Ierijó, y mira la tierra de Cnáan que les estoy dando a los israelitas como posesión.   מטעֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
50Muere sobre la montaña a la cual estás ascendiendo, y sé reunido a tu pueblo, tal como tu hermano Aarón murió sobre la montaña Hor y fue reunido a su pueblo.   נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
    כאשר מת אהרן אחיך: באותה מיתה שראית וחמדת אותה, שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו. אמר לו משה אהרן אחי עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. עצום עיניך, ועצם. קמוץ פיך, וקמץ והלך לו. אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו:
51Esto es porque ustedes fueron desleales conmigo en medio de los israelitas en las Aguas de la Disputa en Kadesh en el desierto de Tzin, y porque no Me santificaron entre los israelitas.   נאעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    על אשר מעלתם בי: גרמתם למעול בי:
    על אשר לא קדשתם אותי: גרמתם לי שלא אתקדש אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע והם הכוהו והוצרכו להכותו פעמים ואילו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפורענות אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אינו לוקה כך מקיים מצות בוראו אנו לא כל שכן:
52Por consiguiente, verás la tierra desde lejos, mas no vendrás allí a la tierra que les doy a los israelitas.   נבכִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    כי מנגד: מרחוק:
    תראה וגו': כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך:
    ושמה לא תבוא: וידעתי כי חביבה היא לך על כן אני אומר לך עלה וראה:

Sección de Maftir

Deuteronomy Capítulo 32

48En ese mismo día, Dios le habló a Moshé, diciendo:   מחוַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
    וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה: בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח (שם ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו', במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו':
49Asciende a la montaña de Avarim aquí al monte Nvo, en la tierra de Moav frente a Ierijó, y mira la tierra de Cnáan que les estoy dando a los israelitas como posesión.   מטעֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
50Muere sobre la montaña a la cual estás ascendiendo, y sé reunido a tu pueblo, tal como tu hermano Aarón murió sobre la montaña Hor y fue reunido a su pueblo.   נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
    כאשר מת אהרן אחיך: באותה מיתה שראית וחמדת אותה, שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו. אמר לו משה אהרן אחי עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. עצום עיניך, ועצם. קמוץ פיך, וקמץ והלך לו. אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו:
51Esto es porque ustedes fueron desleales conmigo en medio de los israelitas en las Aguas de la Disputa en Kadesh en el desierto de Tzin, y porque no Me santificaron entre los israelitas.   נאעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    על אשר מעלתם בי: גרמתם למעול בי:
    על אשר לא קדשתם אותי: גרמתם לי שלא אתקדש אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע והם הכוהו והוצרכו להכותו פעמים ואילו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפורענות אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אינו לוקה כך מקיים מצות בוראו אנו לא כל שכן:
52Por consiguiente, verás la tierra desde lejos, mas no vendrás allí a la tierra que les doy a los israelitas.   נבכִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    כי מנגד: מרחוק:
    תראה וגו': כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך:
    ושמה לא תבוא: וידעתי כי חביבה היא לך על כן אני אומר לך עלה וראה:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.