Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Lectura de la Torá de Pinjas

Outside Israel: Balak

Parshat Pinjas
Shabat, 17 Tamuz, 5779
20 Julio, 2019
Elije una porción :
Complete: (Números 25:10 - 30:1; Kings I 18:46 - 19:21)

Primera sección

Numbers Capítulo 25

10Dios le habló a Moshé, diciendo:   יוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
11“Pinjás (hijo de Eleazar y nieto de Aarón el sacerdote) fue el que celosamente asumió Mi causa entre los israelitas y alejó de ellos Mi ira, de modo que no los destruí en Mi demanda de adoración exclusiva.   יאפִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹֽא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי:
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן: לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן:
בקנאו את קנאתי: בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ"ט בלע"ז [חמה]:
12Por consiguiente, dile que le he dado Mi pacto de paz.   יבלָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִֽנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם:
את בריתי שלום: שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקב"ה שלומותיו:
13Esto supondrá un pacto de sacerdocio eterno para él y sus descendientes después de él. Le es [dado a él] porque celosamente asumió la causa de Dios e hizo expiación por los israelitas”.   יגוְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַֽחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
והיתה לו: בריתי זאת:
ברית כהנת עולם: שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא ב) לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי:
לאלהיו: בשביל אלהיו, כמו (במדבר יא, כט) המקנא אתה לי, (זכריה ח ב) וקנאתי לציון, בשביל ציון:
14El nombre del hombre a quien se dio muerte junto con la midianita era Zimrí hijo de Salú, un príncipe del linaje paterno shimonita.   ידוְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי:
ושם איש ישראל וגו': במקום שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי:
נשיא בית אב לשמעני: לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פינחס, שאע"פ שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם, לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה:
15El nombre de la mujer midianita a quien se dio muerte era Kazbí, la hija de Tzur, gobernador de un linaje paterno en Midián.   טווְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמּ֥וֹת בֵּֽית־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא:
ושם האשה המכה וגו': להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות, כדי להחטיא את ישראל:
ראש אומות: אחד מחמשת (במדבר לא ח) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו', והוא היה חשוב מכולם, שנאמר ראש אמות, ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי:
בית אב: חמשה בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה, וזה היה מלך לאחד מהם:
16Dios le habló a Moshé, diciendo:   טזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
17“Ataquen a los midianitas y denles muerte   יזצָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם:
צרור: כמו זכור, שמור, לשון הווה. עליכם לאייב אותם:
18puesto que ellos los atacaron a ustedes por medio de su conspiración con Peor, así como también por medio de su hermana, Kazbí, hija de un príncipe midianita, a quien se le dio muerte en el día de la peste que resultó de Peor”.   יחכִּ֣י צֹֽרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַ֣ר פְּע֑וֹר וְעַל־דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֛ה בְּיֽוֹם־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־דְּבַ֥ר פְּעֽוֹר:
כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור: שהפקירו בנותיהם לזנות, כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד, מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם, כדאמרינן בבבא קמא (לח ב):

Numbers Capítulo 26

1Dios les habló a Moshé y a Eleazar (hijo de Aarón el sacerdote), diciendo:   אוַיְהִ֖י אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה פ באמצע פסוק וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר:
ויהי אחרי המגפה וגו': משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות. דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה, נמסר לו במנין, עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו, מחזירם במנין:
2“Hagan un censo de toda la comunidad israelita por linajes paternos, [contando] a todo varón mayor de 20 años de edad que sea apto para el servicio”.   בשְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ | כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל:
לבית אבתם: על שבט האב יתיחסו, ולא אחר האם:
3Moshé y Eleazar el sacerdote les hablaron a [los israelitas] en las planicies occidentales de Moab cerca del Jordán [frente a] Ierijó, diciendo:   גוַיְדַבֵּ֨ר משֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם: דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם:
לאמר: אמרו להם צריכים אתם להמנות:
4“[Cuenten] a aquellos mayores de 20 años de edad, tal como Dios les mandó a Moshé y a los israelitas que habían salido de Egipto”.   דמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּֽאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־משֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּֽצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה וגו': שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה, שנאמר (שמות ל יג) כל העובר על הפקודים וגו':

Segunda sección

Numbers Capítulo 26

5Reuvén fue el primogénito de Israel. Los descendientes de Reuvén eran la familia janojita de Janoj, la familia paluita de Palú,   הרְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַֽחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי:
משפחת החנכי: לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתיחסין על שבטיהם, סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה, לומר, מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם. וזהו הוא שמפורש ע"י דוד (תהלים קכב ד) שבטי יה עדות לישראל. השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, לפיכך בכולם כתיב החנכי הפלואי, אבל בימנה לא הוצרך לומר משפחת הימני, לפי שהשם קבוע בו יו"ד בראש וה"א בסוף:
6la familia jetzronita de Jetzrón y la familia karmita de Karmí.   ולְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרוֹנִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי:
7Éstas eran las familias reuvenitas, y su cuenta fue 43.730.   זאֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָרֽאוּבֵנִ֑י וַיִּֽהְי֣וּ פְקֻֽדֵיהֶ֗ם שְׁלשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלשִֽׁים:
8Los hijos de Palú: Eliav.   חוּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב:
9Los hijos de Eliav: Nemuel, Datán y Aviram. Datán y Aviram fueron los líderes comunales que lideraron una revolución contra Moshé y Aarón como parte de la rebelión de Kóraj contra Dios.   טוּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַֽאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַֽאֲבִירָ֜ם קְרִיאֵ֣י (כתיב קרואי) הָֽעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־משֶׁ֤ה וְעַל־אַֽהֲרֹן֙ בַּֽעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה:
אשר הצו: את ישראל על משה:
בהצתם: את העם על ה':
הצו: השיאו את ישראל לריב על משה, לשון הפעילו:
10La tierra abrió su boca y los tragó a ellos y a Kóraj cuando el grupo [rebelde] murió y el fuego aniquiló a   יוַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָֽעֵדָ֑ה בַּֽאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּֽהְי֖וּ לְנֵֽס:
ויהיו לנס: לאות ולזכרון (במדבר יז ה) למען אשר לא יקרב איש זר, לחלוק עוד על הכהונה:
11Los hijos de Kóraj, sin embargo, no murieron.   יאוּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ:
ובני קרח לא מתו: הם היו בעצה תחלה, ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם, לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם:
12Por familias, los descendientes de Shimón eran la familia nemuelita de Nemuel, la familia iaminita de Iamín, la familia iajinita de Iajín,   יבבְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּֽמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּֽכִינִֽי:
13la familia zarjita de Zéraj y la familia shaulita de Shaúl.   יגלְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּֽׁאוּלִֽי:
לזרח: הוא צוחר, לשון צוהר. אבל משפחת אהד בטלה, וכן חמשה משבט בנימין, שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה, וכן אצבון לגד, הרי שבע משפחות. ומצאתי בגמ' ירושלמית, שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם ח' מסעות מהר ההר למוסרה, שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע, אלא שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם, והרגו מהם שבע משפחות, ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי ועזיאלי, ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי, והרביעית לא ידעתי מה היא. ורבי תנחומא דרש שמתו במגפה בדבר בלעם, אבל לפי החסרון שחסר משבט שמעון במנין זה ממנין הראשון שבמדבר סיני, נראה שכל כ"ד אלף נפלו משבטו של שמעון:
14Éstas son las familias de Shimón, [ascendiendo a] 22.200. 250 hombres. Esto supuso un milagro divino.   ידאֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם:
15Por familias, los descendientes de Gad eran la familia tzefonita de Tzefón, la familia jaguita de Jaguí, la familia shunita de Shuní,   טובְּנֵ֣י גָד֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי:
16la familia aznita de Azní, la familia erita de Erí,   טזלְאָזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאָזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָֽעֵרִֽי:
לאזני: אומר אני שזו משפחת אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו:
17la familia arodita de Arod y la familia arelita de Arelí.   יזלַֽאֲר֕וֹד מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאֲרוֹדִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַרְאֵלִֽי:
18Éstas son las familias de los descendientes de Gad, siendo su cuenta 40.500.   יחאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת:
19Los [primeros] hijos de Iehudá fueron Er y Onán, mas Er y Onán murieron en la tierra de Cnáan.   יטבְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מָת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
20Por familias, entonces, los descendientes de Iehudá eran la familia shelanita de Shelá, la familia partzita de Péretz y la familia zarjita de Zéraj.   כוַיִּֽהְי֣וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי:
21Los descendientes de Péretz eran la familia jetzronita de Jetzrón y la familia jamulita de Jamul.   כאוַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָֽמוּלִֽי:
22Éstas son las familias de Iehudá, siendo su cuenta 76.500.   כבאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת:
23Por familias, los descendientes de Isajar eran la familia tolaíta de Tolá, la familia punita de Puvá,   כגבְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּֽוֹלָעִ֑י לְפֻוָּ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי:
24la familia iashuvita de Iashuv y la familia shimronita de Shimrón.   כדלְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּֽשֻׁבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי:
לישוב: הוא יוב האמור ביורדי מצרים, כי כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים. והנולדין משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם, חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כולם במצרים, וארד ונעמן בני בלע בן בנימין. ומצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן שירדה אמן למצרים כשהיתה מעוברת מהם, לכך נחלקו למשפחות, כחצרון וחמול, שהיו בני בנים ליהודה, וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים של אשר. ואם אגדה היא הרי טוב, ואם לאו, אומר אני, שהיו לבלע בני בנים הרבה, ומשנים הללו ארד ונעמן יצאה מכל אחד משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע, ותולדות השנים הללו נקראו על שמם. וכן אני אומר בבני מכיר, שנחלקו לשתי משפחות, אחת נקראת על שמו ואחת נקראת על שם גלעד בנו. חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין, כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני, בן אנינותי ובפלגש בגבעה נתקיימה כולה. זו מצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן:
25Éstas son las familias de Isajar, siendo su cuenta 64.300.   כהאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁל֥שׁ מֵאֽוֹת:
26Por sus familias, los descendientes de Zevulún eran la familia sardita de Séred, la familia elonita de Elón y la familia iajleelita de Iajleel.   כובְּנֵ֣י זְבוּלֻן֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵֽלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי:
27Éstas son las familias de Zevulún, siendo su cuenta 60.500.   כזאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבֽוּלֹנִ֖י לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת:
28Por sus familias, los descendientes de Iosef fueron Menashé y Efraim.   כחבְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם:
29Los descendientes de Menashé consistían en la familia majirita de Majir. El hijo de Majir fue Guilad, y de Guilad provino la familia de los guiladitas.   כטבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּֽכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי:
30Éstos eran los descendientes de Guilad: la familia iezerita de Iézer, la familia jelekita de Jélek,   לאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי:
31la familia asrielita de Asriel, la familia shijmita de Shéjem,   לאוְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי:
32la familia shemidaíta de Shemidá y la familia jefrita de Jéfer.   לבוּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִֽידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי:
33El hijo de Jéfer, Tzelafjad, no tuvo ningún hijo, sólo hijas. Los nombres de las hijas de Tzelafjad eran Majlá, Noáh, Jaglá, Milcá y Tirtzá.   לגוּצְלָפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה:
34Éstas son las familias de Menashé, y su cuenta fue 52.700.   לדאֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַֽחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת:
35Por sus familias, los descendientes de Efraim eran la familia shutaljita de Shutélaj, la familia bajrita de Béjer y la familia tajanita de Tajan.   להאֵ֣לֶּה בְנֵֽי־אֶפְרַ֘יִם֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַתַּֽחֲנִֽי:
36Los descendientes de Shutélaj consistían en la familia eranita de Erán.   לווְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵֽרָנִֽי:
ואלה בני שותלח וגו': שאר בני שותלח נקראו תולדותיהם על שם שותלח. ומערן יצאה משפחה רבה ונקראת על שמו. ונחשבו בני שותלח לשתי משפחות. צא וחשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות, ומבני לוי שמונה, הרי ששים וחמש, וזהו שנאמר (דברים ז ז) כי אתם המעט וגו', ה"א מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים, שהן שבעים, אף זה הבנתי מיסודו של ר' משה הדרשן. אך הוצרכתי לפחות ולהוסיף בדבריו:
37Éstas son las familias de los descendientes de Efraim, siendo su cuenta 32.500. Todos éstos eran los descendientes de Iosef por sus familias.   לזאֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵֽי־אֶפְרַ֨יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:
38Por sus familias, los descendientes de Biniamín eran la familia balita de Bela, la familia ashbelita de Ashbel, la familia ajiramita de Ajiram,   לחבְּנֵ֣י בִנְיָמִן֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַֽאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאֲחִֽירָמִֽי:
לאחירם: היא אחי שירד למצרים, ולפי שנקרא על שם יוסף שהיה אחיו ורם ממנו נקרא אחירם:
39la familia shufamita de Shfufam y la familia jufamita de Jufam.   לטלִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּֽׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחֽוּפָמִֽי:
לשפופם: הוא מופים, על שהיה יוסף שפוף בין האומות:
40Los hijos de Bela fueron Ard y Naamán. Éstos dieron ascenso a la familia ardita y a la familia naamita de Naamán.   מוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַֽעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַ֣עֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַנַּֽעֲמִֽי:
41Éstos son los descendientes de Biniamín por sus familias, y su cuenta fue 45.600.   מאאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:
42Por sus familias los descendientes de Dan consistían en la familia shujamita de Shujam. Ésta era la única familia de Dan.   מבאֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּֽׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:
לשוחם: הוא חושים:
43La cuenta de todas las familias de los shujamitas fue 64.400.   מגכָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּֽׁוּחָמִ֖י לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת:
44Por sus familias, los descendientes de Asher eran la familia imná de Imná, la familia ishvita de Ishví y la familia beriíta de Beriá.   מדבְּנֵ֣י אָשֵׁר֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי:
45Los descendientes de Beriá consistían en la familia jevrita de Jéver y la familia malkielita de Malkiel.   מהלִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֵ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּֽיאֵלִֽי:
46El nombre de la hija de Asher era Séraj.   מווְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח:
ושם בת אשר שרח: לפי שהיתה קיימת בחיים מנאה כאן:
47Éstas son las familias de los descendientes de Asher, siendo su cuenta 53.400.   מזאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם שְׁלשָׁ֧ה וַֽחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת:
48Por sus familias, los descendientes de Naftalí consistían en la familia iajtzeelita de Iajtzeel, la familia gunita de Guní,   מחבְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי:
49la familia itzrita de Ietzer y la familia shilemita de Shilem.   מטלְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי:
50Éstas son las familias de Naftalí, siendo su cuenta 45.400.   נאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת:
51La cuenta total de los israelitas fue de este modo 601.730.   נאאֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵֽׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלשִֽׁים:

Tercera sección

Numbers Capítulo 26

52Dios le habló a Moshé, diciendo:   נבוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
53Entre estas [personas] dividirás la tierra como herencia, siguiendo el número de nombres [registrados].   נגלָאֵ֗לֶּה תֵּֽחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַֽחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת:
לאלה תחלק הארץ: ולא לפחותים מבן עשרים, אף על פי שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ, שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו, לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף, ואם היה לאחד מהם ששה בנים, לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו:
54A un [grupo] mayor darás una herencia mayor, en tanto que a un grupo menor darás una herencia menor. A cada uno se le dará así su propiedad hereditaria de acuerdo con su cuenta.   נדלָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַֽחֲלָת֔וֹ וְלַֽמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַֽחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַֽחֲלָתֽוֹ:
לרב תרבה נחלתו: לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב, ואף על פי שלא היו החלקים שוים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא ע"י גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש, כמו שמפורש בבבא בתרא (קכב א) אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים, ואומר ברוח הקדש אם שבט פלוני עולה, תחום פלוני עולה עמו. והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין, וי"ב גבולים בי"ב פתקין, ובללום בקלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקין, עולה בידו פתק של שם שבטו, ופתק של גבול המפורש לו, והגורל עצמו היה צווח ואומר אני הגורל עליתי לגבול פלוני, לשבט פלוני, שנאמר על פי הגורל, ולא נתחלקה הארץ במדה, לפי שיש גבול משובח מחברו, אלא בשומא, בית כור רע כנגד בית סאה טוב, הכל לפי הדמים:
55No obstante, la propiedad hereditaria será concedida a las familias paternas por medio de un sistema de lotería. Es así como será dividida la tierra.   נהאַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵֽחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטֽוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ:
לשמות מטות אבותם: אלו יוצאי מצרים. שינה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה, שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד, שני אחים מיוצאי מצרים, שהיו להם בנים בבאי הארץ, לזה אחד ולזה שלשה, האחד נטל חלק אחד, והשלשה נטלו שלשה, שנאמר לאלה תחלק הארץ, חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. וזהו שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו. שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים, ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הארבעה, אלא שני חלקים, עכשיו נטלו ארבעה חלקים:
אך בגורל: יצאו יהושע וכלב, וכן הוא אומר (שופטים א) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה, ואומר (יהושע יט) על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל:
מטות אבתם: יצאו גרים ועבדים:
56Ya sea un grupo grande o pequeño, su propiedad hereditaria será dividida por un sistema de lotería.   נועַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּֽחָלֵ֖ק נַֽחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט:
על פי הגורל: הגורל היה מדבר, כמו שפירשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקודש, לכך נאמר על פי ה':
57Éstas son las cuentas de los levitas por sus familias: la familia guershonita de Guershón, la familia kehatita de Kehat y la familia merarita de Merarí.   נזוְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵֽרְשׁ֗וֹן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי:
58Éstas son las subfamilias de Leví: la familia livnita, la familia jevronita, la familia majlita, la familia mushita y la familia korjita. Kehat tuvo un hijo, Amram.   נחאֵ֣לֶּה | מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם:
אלה משפחת לוי: חסר כאן משפחת השמעי והעזיאלי וקצת מן היצהרי:
59El nombre de la mujer de Amram era Iojéved, hija de Leví, que había nacido para Leví en Egipto. Ella dio a luz a los hijos de Amram, Aarón y Moshé, así como también a su hermana Miriam.   נטוְשֵׁ֣ם | אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶת־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶת־משֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם:
אשר ילדה אתה ללוי במצרים: לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. כשנכנסו לתוך החומה ילדתה, והיא השלימה מנין שבעים, שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע:
60Nacidos para Aarón estuvieron Nadav, Avihú, Eleazar e Itamar.   סוַיִּוָּלֵ֣ד לְאַֽהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר:
61Nadav y Avihú, no obstante, murieron cuando ofrecieron un fuego no autorizado delante de Dios.   סאוַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַֽאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
62Contando a todo varón mayor de un mes de edad, la cuenta de [los levitas] fue 23 000. No se los contó entre los otros israelitas porque no se les dio una propiedad hereditaria entre los [otros] israelitas.   סבוַיִּֽהְי֣וּ פְקֻֽדֵיהֶ֗ם שְׁלשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י | לֹ֣א הָתְפָּֽקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹֽא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
כי לא התפקדו בתוך בני ישראל: להיות נמנין בני עשרים שנה, ומה טעם:
כי לא נתן להם נחלה: והנמנין מבן עשרים שנה היו בני נחלה, שנאמר איש לפי פקודיו יותן נחלתו:
63El anterior fue el censo que Moshé y Eleazar el sacerdote hicieron de los israelitas en las planicies occidentales de Moab, sobre el tramo de Ierijó del Jordán.   סגאֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י משֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
64Entre los [contados ahora] no había ninguno [previamente] contado por Moshé y Aarón el sacerdote, quienes habían hecho un censo de los israelitas en el desierto de Sinaí.   סדוּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י משֶׁ֔ה וְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּֽקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
ובאלה לא היה איש וגו': אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים (במדבר יד ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה, והנשים אומרות (במדבר כז, ד) תנה לנו אחוזה. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן:
65Esto fue porque Dios les había decretado que morirían todos en el desierto, y que ni un solo hombre sobreviviría, con la excepción de Calev hijo de Iefuné y Iehoshúa hijo de Nun.   סהכִּֽי־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹֽא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן:

Numbers Capítulo 27

1Fue presentada una petición por parte de las hijas de Tzelafjad, hijo de Jéfer, hijo de Guilad, hijo de Majir, hijo de Menashé, de la familia de Menashé hijo de Iosef. Los nombres de estas hijas eran Majlá, Noáh, Jaglá, Milcá y Tirtzá.   אוַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֑ף וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה:
למשפחת מנשה בן יוסף: למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה, אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר (בראשית נ כה) והעליתם את עצמותי וגו', ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר (במדבר כז, ד) תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מלכים ב' כה כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו:
מחלה נעה וגו': ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:
2Se pararon ahora delante de Moshé, Eleazar el sacerdote, los príncipes y toda la comunidad en la entrada de la Tienda de Comunión con la petición siguiente:   בוַתַּֽעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י משֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָֽעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר:
לפני משה ולפני אלעזר: מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים, אחר שמת אהרן:
לפני משה: ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים, ועמדו לפני כולם:
3“Nuestro padre murió en el desierto. No estaba entre los miembros del grupo de Kóraj que protestó contra Dios, mas murió por causa de su propio pecado sin dejar hijo alguno.   גאָבִ֘ינוּ֘ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹֽא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָֽעֵדָ֗ה הַנּֽוֹעָדִ֛ים עַל־יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ:
והוא לא היה וגו': לפי שהיו באות לומר בחטאו מת, נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על הקב"ה, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא את אחרים עמו. ר' עקיבא אומר מקושש עצים היה. ור' שמעון אומר מן המעפילים היה:
4¿Por qué debería el nombre de nuestro padre estar en desventaja en su familia meramente porque no tuvo un hijo? Danos una porción de tierra junto con los hermanos de nuestro padre”.   דלָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵֽׁם־אָבִ֨ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ:
למה יגרע שם אבינו: אנו במקום בן עומדות, ואם אין הנקבות חשובות זרע, תתיבם אמנו ליבם:
כי אין לו בן: הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו:
5Moshé trajo el caso de ellas delante de Dios.   הוַיַּקְרֵ֥ב משֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
ויקרב משה את משפטן: נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן:

Cuarta sección

Numbers Capítulo 27

6Dios le habló a Moshé, diciendo:   ווַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
7Las hijas de Tzelafjad tienen una demanda justa. Dales una porción de tierra hereditaria junto a los hermanos del padre de ellas. Que la propiedad hereditaria de su padre pase de este modo a ellas.   זכֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֘ דֹּֽבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַֽחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן:
כן בנות צלפחד דברת: כתרגומו יאות, כך כתובה פרשה זו לפני במרום, מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה:
כן בנות צלפחד דברת: יפה תבעו. אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו:
נתן תתן: שני חלקים, חלק אביהן, שהיה מיוצאי מצרים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר:
והעברת: לשון עברה הוא במי שאינו מניח בן ליורשו. דבר אחר על שם שהבת מעברת נחלה משבט לשבט [שבנה ובעלה יורשין אותה. שלא תסוב נחלה לא נצטוה אלא לאותו הדור בלבד] וכן והעברתם את נחלתו לבתו, בכולן הוא אומר ונתתם, ובבת הוא אומר והעברתם:
8Habla a los israelitas y diles que si un hombre muere y no tiene ningún hijo, su propiedad hereditaria pasará a su hija.   חוְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַֽחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ:
9Si no tiene ninguna hija, entonces su propiedad hereditaria será dada a sus hermanos.   טוְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַֽחֲלָת֖וֹ לְאֶחָֽיו:
10Si no tiene hermanos, darás su propiedad a los hermanos de su padre.   יוְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַֽחֲלָת֖וֹ לַֽאֲחֵ֥י אָבִֽיו:
11Si su padre no tuvo hermanos, entonces darás su propiedad al pariente más cercano en su familia, quien será entonces su heredero. Ésta fue la ley decretada para los israelitas, como Dios le había mandado a Moshé.   יאוְאִם־אֵ֣ין אַחִים֘ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַֽחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
לשארו הקרב אליו ממשפחתו: ואין משפחה קרויה אלא משפחת האב:
12Dios le dijo a Moshé: “Sube a la montaña Avarim donde podrás ver la tierra que les doy a los israelitas.   יבוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־הַ֥ר הָֽעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
עלה אל הר העברים: למה נסמכה לכאן, כיון שאמר הקב"ה נתן תתן להם, אמר אותי צוה המקום להנחיל, שמא הותרה הגזירה ואכנס לארץ. אמר לו הקב"ה גזרתי במקומה עומדת. דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי, משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס:
13Después de que la veas, serás reunido a tu pueblo, tal y como tu hermano Aarón lo fue.   יגוְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶֽאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּֽאֲשֶׁ֥ר נֶֽאֱסַ֖ף אַֽהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ:
כאשר נאסף אהרן אחיך: מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן. דבר אחר אין אתה טוב ממנו, (דברים לב, נא) על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר. בכל מקום שכתב מיתתם כתב סרחונם, לפי שנגזרה גזרה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו, לכך בקש משה שיכתב סרחונו, שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה. משל לשתי נשים שלוקות בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית וכו', אף כאן בכל מקום שהזכיר מיתתן הזכיר סרחונם, להודיע שלא היתה בהם אלא זו בלבד:
14Cuando la comunidad contendió con Dios en el desierto de Tzin, ustedes desobedecieron Mi mandamiento [cuando habían] de santificarMe delante de los ojos de ellos con el agua”. [Dios hablaba] de las aguas de la Contienda (Mei Merivá) en Kadesh en el desierto de Tzin.   ידכַּֽאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן:
הם מי מריבת קדש: הם לבדם אין בהם עון אחר. דבר אחר הם שהמרו במרה, הם היו שהמרו בים סוף, הם עצמם שהמרו במדבר צין:
15Moshé le habló a Dios, diciendo:   טווַיְדַבֵּ֣ר משֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:
וידבר משה אל ה' וגו': להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור:
לאמר: אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו:
16“Que el Dios Omnipotente de todas las almas vivientes designe a un hombre sobre la comunidad.   טזיִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָֽרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָֽעֵדָֽה:
יפקד ה': כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי. אמר לו הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. וזהו שאמר שלמה (משלי כז, יח) נוצר תאנה יאכל פריה:
אלהי הרוחות: למה נאמר, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו:
17Que él venga y vaya delante de ellos, y que los traiga hacia adelante y los lidere. Que la comunidad de Dios no sea como ovejas que no tienen pastor”.   יזאֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַֽאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַֽאֲשֶׁ֥ר יֽוֹצִיאֵ֖ם וַֽאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִֽהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהֹוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה:
אשר יצא לפניהם: לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר (במדבר כא, לד) אל תירא אותו. וכדרך שעשה יהושע, שנאמר (יהושע ה, יג) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו'. וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח, טז) כי הוא יוצא ובא לפניהם, יוצא בראש ונכנס בראש:
ואשר יוציאם: בזכיותיו:
ואשר יביאם: בזכיותיו. דבר אחר ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי, שאיני מכניסן לארץ:
18Dios le dijo a Moshé: “Toma a Iehoshúa hijo de Nun, un hombre de espíritu, y posa tus manos sobre él.   יחוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָֽמַכְתָּ֥ אֶת־יָֽדְךָ֖ עָלָֽיו:
קח לך: קחנו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום:
לך: את שבדוק לך את זה אתה מכיר:
אשר רוח בו: כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד:
וסמכת את ידך עליו: תן לו מתורגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו, לא היה לו להרים ראש בימי משה:
19Haz que se ponga de pie delante de Eleazar el sacerdote y delante de toda la comunidad, y que te vean nombrarlo.   יטוְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָֽעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵֽינֵיהֶֽם:
וצויתה אתו: על ישראל, דע שטרחנין הם סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך:
20Envístelo con algo de tu esplendor de modo que toda la comunidad israelita lo obedezca.   כוְנָֽתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
ונתתה מהודך עליו: זה קירון עור פנים:
מהודך: ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה:
למען ישמעו כל עדת בני ישראל: שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך:
21Que se ponga de pie delante de Eleazar el sacerdote, quien procurará la decisión de los Urim delante de Dios en su beneficio. Por esta palabra [Iehoshúa], junto con todos los israelitas y toda la comunidad vendrá e irá”.   כאוְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַֽעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָֽאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַל־פִּ֨יו יֵֽצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־הָֽעֵדָֽה:
ולפני אלעזר הכהן יעמד: הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר:
ושאל לו: כשיצטרך לצאת למלחמה:
על פיו: של אלעזר:
וכל העדה: סנהדרין:
22Moshé hizo como Dios le había ordenado. Tomó a Iehoshúa e hizo que se pusiera de pie delante de Eleazar el sacerdote y delante de toda la comunidad.   כבוַיַּ֣עַשׂ משֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֨הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָֽעֵדָֽה:
ויקח את יהושע: לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא:
23Entonces posó sus manos sobre él y lo nombró. [Todo se hizo] como Dios le había mandado a Moshé.   כגוַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּיַד־משֶֽׁה:
ויסמך את ידיו: בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטווה. שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה:
כאשר דבר ה': אף לענין ההוד נתן מהודו עליו:

Quinta sección

Numbers Capítulo 28

1Dios le habló a Moshé, diciéndole que   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׂ֥ה לֵּאמֹֽר:
2les diera a los israelitas instrucciones y les dijera: Sean cuidadosos en ofrecer Mi sacrificio de alimento de ofrenda de fuego para Mí en su tiempo apropiado como Mi fragancia apaciguadora.   בצַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמֽוֹעֲדֽוֹ:
צו את בני ישראל: מה אמור למעלה (כז, טז) יפקוד ה'. אמר לו הקב"ה עד שאתה מצוני על בני, צוה את בני עלי. משל לבת מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת לבעלה על בניה וכו', כדאיתא בספרי:
קרבני: זה הדם:
לחמי: אלו אימורין, וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז) והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה:
לאשי: הנתנין לאשי מזבחי:
תשמרו: שיהיו כהנים ולוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות:
במועדו: בכל יום הוא מועד התמידים:
3Diles que la ofrenda de fuego que deben ofrecer a Dios consistirá en dos corderos añojos sin imperfección cada día como ofrenda quemada diaria regular.   גוְאָֽמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַֽיהֹוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם עֹלָ֥ה תָמִֽיד:
ואמרת להם: אזהרה לבית דין:
שנים ליום: כפשוטו ועיקרו בא ללמד שיהיו נשחטין כנגד היום, תמיד של שחר במערב ושל בין הערבים במזרחן של טבעות:
4Prepara un cordero por la mañana, y el segundo cordero por la tarde.   דאֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּֽעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם:
את הכבש אחד: אף על פי שכבר נאמר בפרשת ואתה תצוה (שמות כט, לח) וזה אשר תעשה וגו', היא היתה אזהרה לימי המלואים, וכאן צוה לדורות:
5Habrá asimismo 1/10 de efá de harina de trigo para la ofrenda de grano, mezclada con ¼ de hin de aceite de oliva prensado a mano.   הוַֽעֲשִׂירִ֧ית הָֽאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין:
סלת למנחה: מנחת נסכים:
6Ésta es la ofrenda quemada diaria regular, [la misma que la] presentada en el Monte Sinaí como fragancia apaciguadora, una ofrenda de fuego a Dios.   ועֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָֽעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
העשיה בהר סיני: כאותן שנעשו בימי המלואים. דבר אחר העשויה בהר סיני, הקיש עולת תמיד לעולת הר סיני אותה שנתקרבה לפני מתן תורה שכתוב בה (שמות כד, ו) וישם באגנות מלמד שטעונה כלי:
7Su libación será ¼ de hin de vino por cada cordero, vertido en el santuario como libación, una ofrenda de bebida a Dios.   זוְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַֽיהֹוָֽה:
ונסכו: יין:
בקדש הסך: על המזבח יתנסכו:
נסך שכר: יין המשכר פרט ליין מגתו:
8Presenta el segundo cordero por la tarde. Lo presentarás [con la misma] ofrenda de harina y libación que [el sacrificio] de la mañana; es una ofrenda de fuego, una fragancia apaciguadora a Dios.   חוְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
ריח ניחח: נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני:
9En el día de Shabat, [presentarás] dos corderos añojos [adicionales] sin imperfección, 2/10 [de efá] de harina de trigo mezclada con aceite como ofrenda de grano, y su libación.   טוּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ:
10Ésta es la ofrenda quemada presentada cada Shabat además de la ofrenda quemada diaria regular y su libación.   יעֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ:
עלת שבת בשבתו: ולא עולת שבת זו בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו:
על עלת התמיד: אלו מוספין, לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד. ומגיד שאין קרבין אלא בין שני התמידין, וכן בכל המוספין נאמר על עולת התמיד לתלמוד זה:
11En sus festividades de la luna nueva presentarán como ofrenda quemada a Dios dos toros jóvenes, un carnero y siete corderos añojos, [todos] sin imperfección.   יאוּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֥ה לַֽיהֹוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֨יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם:
12Habrá una ofrenda de grano de 3/10 [de efá] de harina de trigo mezclada con aceite para cada toro, una ofrenda de grano de 2/10 [de efá] de harina de trigo mezclada con aceite para el carnero   יבוּשְׁלשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָֽאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד:
ושלשה עשרונים: כמשפט נסכי פר, שכן הן קצובין בפרשת נסכים:
13y una ofrenda de grano de 1/10 [de efá] mezclada con aceite para cada cordero. Ésta será la ofrenda quemada [presentada] como fragancia apaciguadora a Dios.   יגוְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂר֗וֹן סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
14Sus libaciones de vino consistirán en ½ hin para cada toro, 1/3 de hin para el carnero y ¼ de hin para cada cordero. Ésta es la ofrenda quemada de la luna nueva, para los meses lunares del año.   ידוְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִֽהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה:
זאת עלת חדש בחדשו: שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין לו תשלומין:
15Habrá asimismo una cabra [presentada] como ofrenda por el pecado a Dios. [Todo esto] será presentado además de la ofrenda quemada diaria regular y su libación.   טווּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַֽיהֹוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵֽעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ:
ושעיר עזים וגו': כל שעירי המוספין באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, הכל כמו שמפורש במס' שבועות (דף ט א). ונשתנה שעיר ראש חדש שנאמר בו לה', ללמדך שמכפר על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, שאין מכיר בחטא אלא הקב"ה בלבד, ושאר השעירין למדין ממנו. ומדרשו באגדה אמר הקב"ה, הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח:
על עלת התמיד יעשה: כל הקרבן הזה:
ונסכו: אין ונסכו מוסב על השעיר, שאין נסכים לחטאת:

Sexta sección

Numbers Capítulo 28

16El día 14 del mes primero es el Pésaj de Dios.   טזוּבַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַֽיהֹוָֽה:
17Entonces, en el día 15, comenzará una festividad, en que se comerán matzot durante siete días.   יזוּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵֽאָכֵֽל:
18El primer día será una fiesta santa en que no harán trabajo mundano alguno.   יחבַּיּ֥וֹם הָֽרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
כל מלאכת עבודה: אפילו מלאכה הצריכה לכם, כגון דבר האבד המותרת בחולו של מועד אסורה ביום טוב:
19Como ofrenda de fuego quemada a Dios, ofrecerán dos toros jóvenes, un carnero y siete corderos añojos, asegurándose de que [todos] estén sin imperfección.   יטוְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִֽהְי֥וּ לָכֶֽם:
פרים: כנגד אברהם, שנאמר (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם:
אילים: כנגד אילו של יצחק:
כבשים: כנגד יעקב שנאמר (בראשית ל, מ) והכשבים הפריד יעקב. ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת:
20La ofrenda de grano que deben presentar consistirá en harina de trigo mezclada con aceite, 3/10 [de efá] para cada toro, 2/10 para el carnero   כוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּֽעֲשֽׂוּ:
21y 1/10 para cada uno de los siete corderos.   כאעִשָּׂר֤וֹן עִשָּׂרוֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים:
22[Habrá asimismo] una cabra de ofrenda por el pecado para hacer expiación por ustedes.   כבוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם:
23[Todos] éstos serán presentados además de la ofrenda quemada matutina que [se ofrece como] el sacrificio diario regular.   כגמִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּֽעֲשׂ֖וּ אֶת־אֵֽלֶּה:
24En cada uno de los siete días, prepararán un [sacrificio] similar como ofrenda de fuego consumida, una fragancia apaciguadora a Dios. Esto será además de la ofrenda quemada diaria regular y su libación.   כדכָּאֵ֜לֶּה תַּֽעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה עַל־עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵֽעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ:
כאלה תעשו ליום: שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג:
25El séptimo día será una fiesta santa para ustedes, en que no harán trabajo mundano alguno.   כהוּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
26El día de los primeros frutos es cuando traen una nueva ofrenda de grano a Dios como parte de su festividad de Shavuot. Será una fiesta santa para ustedes en que no pueden hacer trabajo mundano alguno.   כווּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָֽׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
וביום הבכורים: חג השבועות קרוי בכורי קציר חטים על שם שתי הלחם, שהם ראשונים למנחת חטים הבאים מן החדש:
27Como fragancia apaciguadora a Dios, presentarán entonces una ofrenda quemada consistente en dos toros jóvenes, un carnero y siete corderos añojos.   כזוְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה:
28Su ofrenda de grano consistente en harina de trigo mezclada con aceite será 3/10 [de efá] para cada toro, 2/10 para el carnero   כחוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד:
29y 1/10 para cada uno de los siete corderos.   כטעִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים:
30Habrá asimismo un macho cabrío para expiar por ustedes.   לשְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם:
31Deben presentar [todo esto] además de la ofrenda quemada diaria regular y su ofrenda de harina. Estos [sacrificios] y sus libaciones deben ser sin imperfección para [que] ustedes [los presenten].   לאמִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָת֖וֹ תַּֽעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִֽהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם:
תמימים יהיו לכם ונסכיהם: אף הנסכים יהיו תמימים. למדו רבותינו מכאן שהיין שהעלה קמחין פסול לנסכים:

Numbers Capítulo 29

1El día primero del mes séptimo será una fiesta santa para ustedes en que no pueden hacer trabajo mundano alguno. Será un día de hacer sonar el cuerno [del carnero].   אוּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם:
2Como fragancia apaciguadora a Dios, deben presentar una ofrenda quemada consistente en un toro joven, un carnero y siete corderos añojos [todos] sin imperfección.   בוַֽעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם:
3Su ofrenda de grano de harina de trigo mezclada con aceite será 3/10 [de efá] para el toro, 2/10 para el carnero   גוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל:
4y 1/10 para cada uno de los siete corderos.   דוְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים:
5[Habrá asimismo] una cabra como ofrenda por el pecado para hacer expiación por ustedes.   הוּשְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם:
6[Todo esto] es además de la ofrenda de la luna nueva, la ofrenda diaria regular; y sus ofrendas de harina y libaciones requeridas, [que son] una fragancia apaciguadora, una ofrenda de fuego a Dios.   ומִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
מלבד עלת החדש: מוספי ראש חדש שהוא ביום ראש השנה:
7El 10 de este mes será una fiesta santa para ustedes en que deben ayunar y no hacer trabajo alguno.   זוּבֶֽעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
8Como ofrenda quemada para fragancia apaciguadora a Dios, presentarán un toro joven, un carnero y siete corderos añojos, asegurándose de que [todos] estén sin imperfección.   חוְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִֽהְי֥וּ לָכֶֽם:
9Su ofrenda de grano de harina de trigo mezclada con aceite será 3/10 [de efá] para el toro, 2/10 para el carnero   טוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד:
10y 1/10 para cada uno de los siete corderos.   יעִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים:
11Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado, además de la ofrenda por el pecado de Expiación [especial]. [Todos estos sacrificios] y sus libaciones son además de la ofrenda quemada diaria regular y su ofrenda de harina.   יאשְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם:
מלבד חטאת הכפרים: שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות, שגם הוא חטאת:
ועלת התמיד: ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו:
ונסכיהם: מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו והוא לשון ציווי מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם. וכן כל ונסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג שכל ונסכה ונסכיהם ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד ואינן לשון ציווי, שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום:

Septima sección

Numbers Capítulo 29

12El día 15 del mes séptimo será una fiesta santa para ustedes en que no puede hacerse trabajo mundano alguno. Celebrarán una festividad para Dios durante siete días.   יבוּבַֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַֽיהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
13Como fragancia apaciguadora a Dios, presentarán una ofrenda quemada consistente en 13 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, todos sin imperfección.   יגוְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁלשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִֽהְיֽוּ:
14Su ofrenda de grano de harina de trigo mezclada con aceite será 3/10 [de efá] para cada uno de los 13 toros, 2/10 para cada uno de los 2 carneros   ידוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָֽאֵילִֽם:
15y 1/10 para cada uno de los catorce corderos.   טווְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים:
16Habrá también una cabra como ofrenda por el pecado. Esto es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   טזוּשְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
17En el segundo día habrá 12 toros jóvenes, 2 carneros y 14 ovejas añojas, [todos] sin imperfección,   יזוּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
18junto con las ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   יחוּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַפָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
ומנחתם ונסכיהם לפרים: פרי החג שבעים הם. כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים, סימן כליה להם, ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין:
ולכבשים: כנגד ישראל שנקראו (ירמיה נ, יז) שה פזורה, והם קבועים ומנינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה. בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום ולא שינה הלשון אלא לדרוש, כמו שאמרו רז"ל בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם, מ"ם יו"ד מ"ם, הרי כאן מים, רמז לנסוך המים מן התורה בחג:
19Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Estas ofrendas] y sus libaciones serán además de la ofrenda quemada diaria regular y su ofrenda de grano.   יטוּשְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם:
20En el tercer día habrá 11 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, [todos] sin imperfección,   כוּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
21junto con las ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   כאוּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
22Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Todo esto] es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   כבוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
23En el cuarto día habrá 10 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, [todos] sin imperfección,   כגוּבַיּ֧וֹם הָֽרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
24junto con las ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   כדמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
25Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Todo esto] es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   כהוּשְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
26En el quinto día, habrá 9 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, [todos] sin imperfección,   כווּבַיּ֧וֹם הַֽחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
27junto con las ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   כזוּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
28Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Todo esto] es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   כחוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
29En el sexto día, habrá 8 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, [todos] sin imperfección,   כטוּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
30junto con las ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   לוּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
31Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Todo esto] es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y sus libaciones.   לאוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ:
32En el séptimo día, habrá 7 toros jóvenes, 2 carneros y 14 corderos añojos, [todos] sin imperfección,   לבוּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
33junto con sus ofrendas de grano y libaciones apropiadas para el número de toros, carneros y corderos.   לגוּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָֽאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם:
34Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. [Todo esto] es además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   לדוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
35El octavo día será un tiempo de retiro para ustedes en que no harán trabajo mundano alguno.   להבַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
עצרת תהיה לכם: עצורים בעשיית מלאכה. דבר אחר עצרת עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם:
36Como ofrenda de fuego quemada para fragancia apaciguadora a Dios, presentarán un toro, un carnero y siete corderos añojos, [todos] sin imperfección,   לווְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם:
פר אחד איל אחד: אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. משל למלך שעשה סעודה וכו', כדאיתא במס' סוכה (דף נה ב) ובמדרש רבי תנחומא למדה תורה דרך ארץ, שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, למחר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג:
37junto con su número apropiado de ofrendas de harina y libaciones.   לזמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
38Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. Éstos son además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   לחוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
39[Todos] éstos son lo que deben presentar a Dios en sus festividades, además de sus ofrendas quemadas, ofrendas de grano, libaciones y ofrendas de paz [presentadas como] promesa general o específica.   לטאֵ֛לֶּה תַּֽעֲשׂ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּמֽוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹֽתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם:
אלה תעשו לה' במועדיכם: דבר הקצוב לחובה:
לבד מנדריכם: אם באתם לידור קרבנות ברגל, מצוה היא בידכם או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה תקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו, ונמצא עובר בבל תאחר:

Numbers Capítulo 30

1Moshé les habló a los israelitas [diciéndoles] todo lo que Dios le había mandado a él.   אוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויאמר משה אל בני ישראל: להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה, הוצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמר פרשה זו לישראל, שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו:

Sección de Maftir

Numbers Capítulo 29

35El octavo día será un tiempo de retiro para ustedes en que no harán trabajo mundano alguno.   להבַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
עצרת תהיה לכם: עצורים בעשיית מלאכה. דבר אחר עצרת עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם:
36Como ofrenda de fuego quemada para fragancia apaciguadora a Dios, presentarán un toro, un carnero y siete corderos añojos, [todos] sin imperfección,   לווְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם:
פר אחד איל אחד: אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. משל למלך שעשה סעודה וכו', כדאיתא במס' סוכה (דף נה ב) ובמדרש רבי תנחומא למדה תורה דרך ארץ, שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, למחר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג:
37junto con su número apropiado de ofrendas de harina y libaciones.   לזמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט:
38Habrá asimismo una cabra como ofrenda por el pecado. Éstos son además de la ofrenda quemada diaria regular, su ofrenda de grano y su libación.   לחוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ:
39[Todos] éstos son lo que deben presentar a Dios en sus festividades, además de sus ofrendas quemadas, ofrendas de grano, libaciones y ofrendas de paz [presentadas como] promesa general o específica.   לטאֵ֛לֶּה תַּֽעֲשׂ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּמֽוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹֽתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם:
אלה תעשו לה' במועדיכם: דבר הקצוב לחובה:
לבד מנדריכם: אם באתם לידור קרבנות ברגל, מצוה היא בידכם או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה תקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו, ונמצא עובר בבל תאחר:

Numbers Capítulo 30

1Moshé les habló a los israelitas [diciéndoles] todo lo que Dios le había mandado a él.   אוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
ויאמר משה אל בני ישראל: להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה, הוצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמר פרשה זו לישראל, שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו:

Haftarah

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
Elije una porción :
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.