Leviticus Capítulo 16

1Dios le habló a Moshé justo después de la muerte de los dos hijos de Aarón, que trajeron una ofrenda [no autorizada] ante Dios y murieron.   אוַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵֽי־יְהוָֹ֖ה וַיָּמֻֽתוּ:
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו': מה תלמוד לומר, היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא. אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב. בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני. זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן:
2Dios le dijo a Moshé: Habla a tu hermano Aarón, y que no entre al santuario [interior] que está más allá del separador que oculta al Arca, para que no muera, puesto que Yo aparezco sobre la cubierta del Arca en una nube.   בוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָֽאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת:
ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא: שלא ימות כדרך שמתו בניו:
ולא ימות: שאם בא הוא מת:
כי בענן אראה: כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני. ולפי שגלוי שכינתי שם, יזהר שלא ירגיל לבא, זהו פשוטו. ומדרשו לא יבא כי אם בענן הקטרת ביום הכיפורים:
3Cuando Aarón entre en [este] santuario [interior], debe ser con un toro joven para ofrenda por el pecado y un carnero para ofrenda quemada.   גבְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַֽהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה:
בזאת: גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון:
בזאת יבא אהרן וגו': ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה (פסוק כט) בחדש השביעי בעשור לחודש:
4Debe ponerse una túnica de lino blanca santificada, y tener pantalones de lino sobre su cuerpo. Debe [asimismo] ceñirse con una faja de lino, y envolver su [cabeza] con un turbante de lino. Éstas son vestiduras sagradas, y [por consiguiente], antes de ponérselas, debe sumergirse en una mikvá.   דכְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִכְנְסֵי־בַד֘ יִֽהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם:
כתנת בד וגו': מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ:
קדש ילבש: שיהיו משל הקדש:
יצנף: כתרגומו יחית ברישיה, יניח בראשו, כמו (בראשית לט טז) ותנח בגדו ואחתתיה:
ורחץ במים: אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו. וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים, ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב, ובכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיור:
5De la comunidad israelita, tomará [asimismo] dos cabras para ofrendas por el pecado y un carnero para ofrenda quemada.   הוּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה:
6[Comenzará] presentando su propio toro de ofrenda por el pecado y haciendo expiación por él y su familia.   ווְהִקְרִ֧יב אַֽהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ:
את פר החטאת אשר לו: האמור למעלה. ולמדך כאן שמשלו הוא בא, ולא משל צבור:
וכפר בעדו ובעד ביתו: מתודה עליו עונותיו ועונות ביתו: