Genesis Capítulo 13

5Lot, que acompañaba a Avram, también tenía ovejas, ganado y tiendas.   הוְגַ֨ם־לְל֔וֹט הַֽהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹֽאן־וּבָקָ֖ר וְאֹֽהָלִֽים:
ההולך את אברם: מי גרם שהיתה לו זאת, הליכתו עם אברם:
6La tierra no podía sostenerlos viviendo juntos; la riqueza de ellos era tan grande que no podían permanecer juntos.   ווְלֹֽא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו:
ולא נשא אותם: לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם, ולשון קצר הוא, וצריך להוסיף עליו, כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ, לפיכך כתוב ולא נשא בלשון זכר:
7Se generó una fricción entre los pastores de los rebaños de Avram y los de Lot. Los cananeos y los perezeos vivían entonces en la tierra.   זוַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַכְּנַֽעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז ישֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ:
ויהי ריב: לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין:
8Avram le dijo a Lot: “Que no haya fricción entre nosotros, ni entre mis pastores y los tuyos. Después de todo, somos hermanos.   חוַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ:
אנשים אחים: קרובים. ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים:
9Toda la tierra está delante de ti. ¿Por qué no te separas de mí? Si tú [vas a] la izquierda, yo iré a la derecha; si a la derecha, yo tomaré la izquierda”.   טהֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵֽעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה:
אם השמאל ואימנה: בכל אשר תשב, לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר. וסוף דבר הוצרך לו שנאמר (יד יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו':
ואימנה: אימין את עצמי, כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי. ואם תאמר היה לו לינקד ואימינה, כך מצינו במקום אחר (ש"ב יד יט) אם יש להימין ואין נקוד להימין:
10Lot alzó los ojos y vio que toda la planicie del Jordán, todo el camino hacia Tzóar tenía abundancia de agua. (Esto fue antes de que Dios destruyera Sodoma y Gomorra). Era como el propio jardín de Dios, como la tierra de Egipto.   יוַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י | שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּֽאֲכָ֖ה צֹֽעַר:
כי כלה משקה: ארץ נחלי מים:
לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה: היה אותו מישור:
כגן ה': לאילנות:
כארץ מצרים: לזרעים:
באכה צער: עד צער. ומדרש אגדה דורשה לגנאי, על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם במסכת הוריות (י ב):
11Lot eligió para sí toda la planicie del Jordán. Se dirigió hacia el este, y los dos se separaron.   יאוַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו:
ככר: מישור, כתרגומו:
מקדם: נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם, נמצא נוסע ממזרח למערב. ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו:
12Avram vivió en la tierra de Cnáan, mientras que Lot moró en las ciudades de la planicie, habiendo migrado hasta Sodoma.   יבאַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּֽאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם:
ויאהל: נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום:
13Pero las personas de Sodoma eran muy perversas, y pecaban contra Dios.   יגוְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַֽיהֹוָ֖ה מְאֹֽד:
ואנשי סדום רעים: ואף על פי כן לא נמנע לוט מלשכון עמהם. ורבותינו למדו מכאן (משלי י ז) שם רשעים ירקב:
רעים: בגופם:
וחטאים: בממונם:
לה' מאוד: יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו:
14Después de que Lot lo dejara, Dios le dijo a Avram: “Levanta los ojos, y, desde el lugar en que estás ahora [parado], mira hacia el norte, hacia el sur, hacia el este y hacia el oeste.   ידוַֽיהֹוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה:
אחרי הפרד לוט: כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו:
15Puesto que toda la tierra que ves, daré a ti y a tu descendencia para siempre.   טוכִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:
16Haré a tu descendencia como el polvo de la tierra; si un hombre puede contar [todos] los granos de polvo del mundo, entonces tu descendencia también será contable.   טזוְשַׂמְתִּ֥י אֶת־זַרְעֲךָ֖ כַּֽעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר | אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה:
אשר אם יוכל איש: כשם שאי אפשר לעפר להמנות, כך זרעך לא ימנה:
17Levántate, anda por la tierra, a través de su largo y ancho, puesto que la daré [toda] a ti”.   יזק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:
18Avram siguió. Llegó y se asentó en las planicies de Mamré, en Jevrón, y erigió allí un altar a Dios.   יחוַיֶּֽאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵֽלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
ממרא: שם אדם: