Leviticus Capítulo 6

12Dios le habló a Moshé, diciendo:   יבוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
13Ésta es la ofrenda que Aarón y sus descendientes deben traer desde el día que [cualquiera de ellos] sea ungido [como Sumo Sacerdote]. Consistirá en 1/10 de efá de harina de trigo, y será una ofrenda de harina diaria, con una mitad [ofrecida] por la mañana, y una mitad al atardecer.   יגזֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַֽהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָֽאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַֽחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַֽחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב:
זה קרבן אהרן ובניו: אף ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום, שנאמר מנחה תמיד וגו' והכהן המשיח תחתיו מבניו וגו' חק עולם וגו':
14Se preparará con aceite de oliva sobre una cazuela plana [después de ser] hervida [y] horneada. Entonces ha de presentarse como una ofrenda de [muchas] obleas de pan, una fragancia apaciguadora para Dios.   ידעַל־מַֽחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּֽעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּֽפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
מרבכת: חלוטה ברותחין כל צרכה:
תפיני: אפויה אפיות הרבה, שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת:
מנחת פתים: מלמד שטעונה פתיתה:
15Es una ley por todos los tiempos que el sacerdote ungido entre los descendientes [de Aarón] la prepare. Deben quemarse por completo.   טווְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק־עוֹלָ֕ם לַֽיהֹוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר:
המשיח תחתיו מבניו: המשיח מבניו תחתיו:
כליל תקטר: אין נקמצת להיות שיריה נאכלין אלא כולה כליל, וכן כל מנחת כהן של נדבה כליל תהיה:
16[Similarmente,] toda ofrenda de harina traída por un sacerdote debe ser completamente [quemada] y no comida.   טזוְכָל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּֽהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵֽאָכֵֽל:
כליל: כולה שוה לגבוה:
17Dios le habló a Moshé, diciéndole que   יזוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
18les refiriera el siguiente mensaje a Aarón y a sus descendientes: Ésta es la ley de la ofrenda por el pecado: La ofrenda por el pecado debe ser degollada ante Dios en el mismo lugar en que se degüella la ofrenda quemada. Es santidad de santidades.   יחדַּבֵּ֤ר אֶל־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָֽעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא:
19[Cualquier] sacerdote [apto] para ofrecerla puede comerla. Debe comerse en un lugar santo, en el recinto en torno a la Tienda de Comunión.   יטהַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכְלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּֽחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
המחטא אתה: העובד עבודותיה שהיא נעשית חטאת על ידו:
המחטא אתה יאכלנה: הראוי לעבודה, יצא טמא בשעת זריקת דמים שאינו חולק בבשר, ואי אפשר לומר שאוסר שאר כהנים באכילתה חוץ מן הזורק דמה, שהרי נאמר למטה (פסוק כב) כל זכר בכהנים יאכל אתה:
20Todo [alimento] que toque [la ofrenda por el pecado] se volverá santificado. Si su sangre salpica sobre cualquier prenda, debe sacarse lavando en un área santificada.   ככֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַֽאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֽשׁ:
כל אשר יגע בבשרה: כל דבר אוכל אשר יגע ויבלע ממנה:
יקדש: להיות כמוה, אם פסולה תפסל, ואם היא כשרה תאכל כחומר שבה:
ואשר יזה מדמה על הבגד: ואם הוזה מדמה על הבגד, אותו מקום דם הבגד אשר יזה עליה, תכבס בתוך העזרה:
אשר יזה: יהא נזה, כמו (איוב טו כט) ולא יטה לארץ מנלס, יהא נטוי:
21Cualquier olla de arcilla en que se cueza debe romperse. No obstante, si se cuece en una olla de cobre, [la olla] puede ser purgada y enjuagada con agua.   כאוּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־בִּכְלִ֤י נְח֨שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם:
ישבר: לפי שהבליעה שנבלעת בו נעשה נותר, והוא הדין לכל הקדשים:
ומרק: לשון תמרוקי הנשים (אסתר ב יב) אישקורימינ"ט בלע"ז [נקוי]:
ומרק ושטף: לפלוט את בליעתו, אבל כלי חרס למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מידי דפיו לעולם:
22[Aunque] es santidad de santidades, cualquier sacerdote varón puede comerla.   כבכָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּֽהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא:
כל זכר בכהנים יאכל אתה: הא למדת שהמחטא אותה האמור למעלה לא להוציא שאר הכהנים, אלא להוציא את שאינו ראוי לחטוי:
23No obstante, toda ofrenda por el pecado cuya sangre se traiga a la Tienda de Comunión para hacer expiación en el santuario no puede comerse. Debe quemarse en el fuego.   כגוְכָל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵֽאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף:
וכל חטאת וגו': שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים פסולה. וכל לרבות שאר קדשים:

Leviticus Capítulo 7

1Ésta es la ley de la ofrenda de culpa, que es santidad de santidades.   אוְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָֽאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא:
קדש קדשים הוא: הוא קרב ואין תמורתו קרבה:
2La ofrenda de culpa debe ser degollada en el mismo lugar que se degüella la ofrenda quemada, y su sangre debe echarse a todos los lados del altar.   בבִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָֽאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
ישחטו: ריבה לנו שחיטות הרבה, לפי שמצינו אשם בצבור, נאמר ישחטו רבים. ותלאו בעולה להביא עולת צבור לצפון:
3Todas las partes selectas, tales como la cola ancha y la grasa que cubre los estómagos, deben presentarse.   גוְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב:
ואת כל חלבו וגו': עד כאן לא נתפרשו אמורין באשם, לכך הוצרך לפרשם כאן, אבל חטאת כבר נתפרשו בה בפרשת ויקרא (פרק ב):
את האליה: לפי שאשם אינו בא אלא איל או כבש, ואיל וכבש נתרבו באליה:
4Los dos riñones y la grasa sobre ellos a lo largo de las ijadas, y el lóbulo sobre el hígado cerca de los riñones, deben [también] quitarse.   דוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה:
5El sacerdote debe quemar [todos estos] como ofrenda de culpa sobre el altar, una ofrenda de fuego para Dios.   הוְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אָשָׁ֖ם הֽוּא:
אשם הוא: עד שינתק שמו ממנו. לימד על אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו, אף על פי שעומד להיות דמיו עולה לקיץ המזבח, אם שחטו סתם, אינו כשר לעולה קודם שנתק לרעיה. ואינו בא ללמד על האשם שיהא פסול שלא לשמו, כמו שדרשו הוא, הכתוב בחטאת, לפי שאשם לא נאמר בו אשם הוא, אלא לאחר הקטרת אמורין, והוא עצמו שלא הוקטרו אמוריו כשר:
6Todos los sacerdotes varones pueden comer [el resto]. Se comerá en un área santificada, puesto que es santidad de santidades.   וכָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּֽהֲנִ֖ים יֹֽאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵֽאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא:
קדש קדשים הוא: בתורת כהנים הוא נדרש:
7La ofrenda por el pecado y la ofrenda de culpa tienen exactamente las mismas leyes en la medida que pueden darse a [cualquier] sacerdote [apto] para ofrecerlas.   זכַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִֽהְיֶֽה:
תורה אחת להם: בדבר זה:
הכהן אשר יכפר בו: הראוי לכפרה חולק בו, פרט לטבול יום ומחוסר כפורים ואונן:
8[Similarmente,] todo sacerdote [apto] para sacrificar la ofrenda quemada de una persona puede [tener parte] en la piel de la ofrenda quemada [después de] que es sacrificada.   חוְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִֽהְיֶֽה:
עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה: פרט לטבול יום ומחוסר כפורים ואונן שאינן חולקים בעורות:
9[La porción no quemada de] cualquier ofrenda de harina que se hornea en un horno, freída en cazuela o freída profunda [también] se dará a [todo] sacerdote [apto] para ofrecerla.   טוְכָל־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל־נַֽעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַל־מַֽחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה:
לכהן המקריב אתה וגו': יכול לו לבדו, תלמוד לומר לכל בני אהרן תהיה. יכול לכולן, תלמוד לומר לכהן המקריב, הא כיצד לבית אב של אותו יום שמקריבין אותה:
10[Similarmente,] toda ofrenda de harina, ya sea mezclada con aceite o seca, pertenecerá por igual a todos los descendientes de Aarón.   יוְכָל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַֽחֲרֵבָ֑ה לְכָל־בְּנֵ֧י אַֽהֲרֹ֛ן תִּֽהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו:
בלולה בשמן: זו מנחת נדבה:
וחרבה: זו מנחת חוטא ומנחת קנאות שאין בהן שמן: